הפרעות תפקודיות על הקשת האוטיסטית מאופיינות ברמות משתנות של קשיים ביצירת תקשורת ויחסים בין אישיים. כאשר ההפרעה קשה, היא מתגלה בדרך כלל כבר בגיל מוקדם, כאשר הפעוט אינו רוכש שפה, אינו מגיב להוריו, אינו מצביע ומבטא את רצונותיו, ובאופן כללי אינו יוצר תקשורת.
עד לאחרונה, לא הייתה אפשרות לאבחן אוטיזם לפני גיל 3. בחודש האחרון, נעשתה פריצת דרך בחקר אוטיזם ונמצא סמן ביולוגי שיכול לסייע באבחון אוטיזם בגיל צעיר.
במקרים קלים יותר, יתכן אבחון אוטיזם בשלב מאוחר יותר כאשר יתגלה שהילד, המתבגר או המבוגר מתקשים באופן חריג ביצירת קשרים ובהבנת נורמות חברתיות וכללי התנהגות.
הטיפול ברמות השונות של ההפרעות האוטיסיטיות שונה, כאשר התאמת הטיפול מחייבת התייחסות הן לגילו של המטופל, והן לצרכיו, קשייו וכוחותיו הייחודיים. ככל שההפרעה קשה יותר, כך היא דורשת התערבות אינטנסיבית יותר מבחינת שעות והיקף. בכל מקרה, חייבת ההתערבות הטיפולית לכלול מרכיבים של ליווי והגנה, עיצוב התנהגות רצויה, חינוך, תמיכה פסיכולוגית וכן טיפול באומנות.
להלן סקירה של שיטות הטיפול הנפוצות ביותר בישראל להתמודדות עם הפרעות של הקשת האוטיסיטית, בעיקר ברמות גבוהות של פגיעה.
טיפול תרופתי באוטיזם
אין תרופה שמרפאת אוטיזם, אך קיימות תרופות שעשויות להקל בהתמודדות עם חלק מהסימפטומים של אוטיזם, או של הפרעות נילוות לאוטיזם. שימוש נפוץ נעשה בתרופות המטפלות בהפרעות קשב וריכוז כמו ריטלין, בנוגדי דכאון כמו פרוזק וסרטראלין על מנת להפחית חרדה, תוקפנות ואי שקט, ותרופות אנטי פסיכוטיות כמו רספירדל להפחתת רגזנות והתפרצויות רגשיות.
שיטת ABA
זוהי השיטה הנפוצה ביותר כיום לטיפול בילדים אוטיסטים. השיטה מחייבת התגייסות של צוות טיפולי יחד עם ההורים ודורשת השקעה של שעות רבות במשך השבוע (כ-30-40 שעות שבועיות). השיטה מתבססת על עקרונות פסיכולוגיים של למידה פשוטה.
הרעיון המרכזי הוא שפעולה המקבלת חיזוק חיובי תחזור על עצמה, ואילו פעולה שמובילה לתוצאה לא נעימה או להעדר תגובה, תפסק. המטפלים נותנים לילדים הוראות פשוטות המחלקות את התפקוד לסגמנטים קטנים ביותר. כאשר הילד מבצע את הנדרש- הוא מקבל על כך חיזוק חיובי. לאחר הפסקה קצרה הוא יתבקש לבצע שוב את אותה מטלה, עד שהיא תהפוך לחלק מהתפקודים הבסיסיים שלו וניתן יהיה לעבור לשלב הבא.
מדובר כמובן בעבודה סיזיפית, כאשר רכישת כל יכולת קטנטנה יכולה לארוך שבועות, חודשים ואפילו שנים. בארץ קיימים גנים המיועדים לעבודה בשיטת ABA, והורים רבים ממשיכים להפעילה גם בבית.
שיטת Son-Rise
שיטה זו פותחה על ידי זוג הורים שסירב להשלים עם אבחון ילדם כאוטיסט. ההורים פעלו על סמך תחושות הבטן שלהם, ולאחר תקופת עבודה ממושכת בנם הפסיק להיות מאובחן כסובל מאוטיזם. שיטה זו דורשת התגייסות רבה עוד יותר של ההורים והצוות המטפל, וגם אז היא אינה מבטיחה תוצאות מרשימות במאה אחוז.
הרעיון העומד מאחורי השיטה הוא שבמקום לנסות להוציא את הילד מהבועה האוטיסטית והמנותקת שלו – רעיון מפחיד ומאיים עבורו, המטפל מנסה להיכנס לעולמו של הילד וללוות אותו משם. הטיפול נעשה בחדר שמיועד לכך, חדר שקט ונעים, אשר המשחקים בו נמצאים מחוץ להישג ידו של הילד (על מנת שידרש לבקש אותם). המטפל מחקה את פעולותיו של הילד, גם אם מדובר בתנועות מוזרות ומשתתף במשחקים על פי הכתבתו של הילד. כך הוא יכול ליצור עם הילד תקשורת במקום בטוח לילד, ולאט לאט ללוותו החוצה.
מודל DIR
תוכנית זו מסתכלת באופן מקיף על היבטים התפתחותיים ומערכתיים של הילד. היא כוללת ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת והתערבויות רפואיות, אך עיקרה וייחודה בישום מרכיב הנקרא floortime. מרכיב זה מתמקד ביצירת אינטראקציה בין הילד למטפל, ללא מטרות התפתחותיות ספציפיות נוספות.
6-8 פעמים ביום, במשך כ-30 דקות מבלה ההורה או המטפל במשחק משותף עם הילד, עם דגש על הנאה. המשחק נעשה באמצעות חיקוי הילד או משחק מקביל לצידו, תוך ניסיון להבין את המניע של הילד לבחירת פעילות מסויימת והתייחסות לכך.
שיטות טיפול נוספות
שיטת טיפול שהפכה בשנים האחרונות למבוקשת בקרב הלוקים באוטיזם ובני משפחותיהם היא רכיבה טיפולית. על פי מחקרים, הרכיבה הטיפולית מסייעת ומשפרת באופן ניכר את הליקויים התקשורתיים וההנהגותיים של מבוגרים וילדים אוטיסטים.
שיטות טיפול נוספות ניתן למצוא במסגרת הרפואה המשלימה, ביניהן טיפול נטורופתי המסייע בהרכבת תפריט המקפיד על תזונה נכונה לבעלי אוטיזם, טיפול באמצעות הומאופתיה ועוד.
==> הורים לילד אוטיסט? מגיע לכם כסף מהמדינה - לחצו כאן לברור זכויותיכם!