כאשר עוסקים בטיפול בילדים הנמצאים על הרצף האוטיסטי, מובן שאחת הבעיות העיקריות והמשמעותיות הדורשות התייחסות היא קשיי התקשורת (שהם בדרך כלל מה שמגדיר את ההפרעה מלכתחילה).
ישנם ילדים הסובלים מאוטיזם ברמה קשה, שאינם יוצרים כלל תקשורת- לא מילולית, ולא בלתי מילולית. אך רב רובם של הילדים הם בעלי יכולת ברמה כלשהי ליצירת תקשורת.
טיפול של קלינאי תקשורת עשוי להוות בשביל ילדים רבים את הגשר המאפשר יצירה של תקשורת, התקדמות ברכישת שפה בפרט ויכולת ביטוי באופן כללי.
מה עושה קלינאי תקשורת?
קלינאי תקשורת, באופן כללי, הוא אדם שמטפל בלקויות תקשורת הקשורות לדיבור, הבנה, הבעה מילולית, ולתקשורת בלתי מילולית. תפקידו של הקלינאי להעריך ולאבחן את הבעיה ממנה סובל המטופל וממה היא נובעת, לאתר בעיות התפתחותיות, פסיכולוגיות או פיזיות הגורמות לליקויים.
לאחר מכן, קלינאי התקשורת משתמש בכלים ובטכניקות וטכנולוגיות שונות על מנת לטפל, ללמד, ולתרגל את מיומנויות התקשורת הנדרשות, על מנת לאפשר לאדם לממש את כל פוטנציאל התקשורת הטמון בו.
טיפול בהפרעות על הקשת האוטיסטית
הפרעות על הקשת האוטיסטית, כאמור, מאופיינות במגוון רחב של הפרעות בתקשורת. לכן מקומם של קלינאי התקשורת במערך המטפל חיוני ומשמעותי. לילדים על הרצף האוטיסטי עשויים להיות קשיים תקשורתיים הקשורים בפניות, ביכולת לרכישת שפה, ביכולת הפקת השפה (בעיקר בגלל עודף רוק בפה שנגרם מרגישות למגע או קשיי בליעה) ועוד.
בשלב הראשון, על קלינאי התקשורת להעריך את פוטנציאל התקשורת של כל ילד. האם יש לו כוונות התקשרותיות? האם הוא מנסה להביע את עצמו אך אינו מובן? האם יכולות להיות צורות תקשורת אפקטיביות יותר עבורו?
ישנם ילדים שאין ביכולתם לרכוש שפה, וקלינאי התקשורת יכולים לפתח עבורם ולתרגל עימם טכניקות של תקשורת חלופית, שאינה מילולית. תקשורת חלופית יכולה להתנהל באמצעות מחוות, סימני ידיים, שימוש במכשירים שונים (כמו מכשיר הקלטה, שהילד יכול לבחור על איזה כפתור ללחוץ כדי שישמעו המילים אותן הוא רוצה להגיד) ועוד.
גישות טיפוליות
עבודה של קלינאי תקשורת אינה עבודה טכנית, וישנן גישות רבות המנחות קלינאים שונים בעבודתם עם ילדים על הקשת האוטיסטית.
אחת הגישות המקובלות ביותר כיום נקראת DIR (גישה התפתחותית אינדיבידואלית המבוססת על מערכות יחסים). גישה זו מדגישה את חשיבות האינטראקציות והתגובתיות ההדדית בין הקלינאי לילד.
המטפל בונה תוכנית שנשענת על תחומי העניין וההנאה של הילד הספציפי בו הוא מטפל. תוך כדי שמשחק, שמתבצע בדרך כלל על הרצפה, הן המטפל והן הורי הילד לומדים לזהות את דפוסי התקשורת היזומים של הילד, ומלמדים אותו להביע ולתקשר בדרכים יעילות.
במי מטפלים?
מובן מאליו, שקלינאי התקשורת מטפל בראש ובראשונה בילד. אך הטיפול לא נעשה בהכרח במסגרת של אחד על אחד. ההורים יכולים וצריכים להיות מעורבים בטיפול, כך שיוכלו להמשיך ולתרגל את הדפוסים שנלמדו גם בין הפגישות.
הדרכה להורים, למורים, למטפלים אחרים היא משמעותית, כדי שכל מי שבא במגע עם הילד יוכל לחזק ולעודד את המיומנויות הנלמדות בטיפול קלינאי התקשורת.
השתלבות קלינאי תקשורת בצוות הטיפולי
קלינאי תקשורת הוא דמות חשובה, אך לא יחידה, בתוך המערך הטיפולי לו זקוקים ילדים הסובלים מהפרעות על הקשת האוטיסטית. השתלבות של קלינאי התקשורת בתוך הצוות, מאפשרת עבודה משמעותית ומקיפה יותר, הנוגעת בכל התחומים הרלוונטים להתפתחות של הילד, ומאפשרת שיתופי פעולה משמעותיים בין אנשי המקצוע השונים.
יש לציין, שטיפול של קלינאי תקשורת יכול להתחיל מיד עם האבחנה של לקות על הרצף האוטיסטי, בדרך כלל בסביבות גיל שנתיים, שהוא הגיל בו ילדים רגילים רוכשים את מיומנויות התקשורת באופן טבעי.
האמירה כי קלינאי תקשורת יטפלו בילדים על הספקטרום האוטיסטי ב"אמצעים התנהגותיים ומובנים" היא כוללנית ושגויה. קיים מגוון של שיטות טיפול. אחת מהן המבוססת על מודל ה- DIR היא גישה התפתחותית-רגשית אשר בסיסה בבניית קשר עם הילד תחת הנחת היסוד כי התפתחות ולמידה מתרחשת בתוכן של אינטראקציה משמעותית עם האחר. ע"פ הגישה יש משמעות אדירה לזיהוי הפרופיל החושי-רגשי של כל ילד ובכללו האופן בו הוא תופס ומעבד את העולם ופועל בו בהתערבות הטיפולית ובהגדלת המותאמות של המטפלים בילד.
הצגת הטיפול של הקלינאי כפי שמוצג באתרכם הוא מטעה ולא מדייק למציאות.