אספרגר הוא מצב נוירולוגי הנמצא על הספקטרום האוטיסטי, המתאפיין אצל ילדים בעיקר בקשיים בתקשורת חברתית ובהבנת סיטואציות חברתיות. ילדים עם אספרגר בדרך כלל בעלי אינטליגנציה ממוצעת או גבוהה, ולעיתים קרובות הם מפתחים תחומי עניין מצומצמים, ממוקדים ומשוכללים במיוחד.
עם תמיכה מתאימה, ילדים עם אספרגר, המטופלים מגיל צעיר, לומדים להתמודד עם האתגרים שלהם ולהשתלב בחברה בדרך מופלאה.
הכירו מקרוב את התסמונת
תסמונת אספרגר, שלעיתים מכונה אוטיזם בתפקוד גבוה, היא חלק מאבחנה רחבה הנקראת הפרעה על הספקטרום האוטיסטי (ASD).
מאז 2013, תסמונת אספרגר הוחלפה באבחנה הרחבה יותר של ASD במסגרת הקריטריונים המעודכנים של המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי של הפרעות נפשיות DSM-5.
ילדים עם ASD מגלים קשיי תקשורת ואתגרים במיומנויות חברתיות. הם נוטים לטווח צר של תחומי עניין, שגרות נוקשות ולעתים קרובות מציגים התנהגות חזרתית כמו נפנוף בידיים, הפרעות אכילה ותופעות נלוות נוספות.
תסמונת אספרגר, כפי שהוגדרה לפני 2013, היתה שונה מהגדרות אחרות של ASD בעיקר מכיוון שלילדים שאובחנו עם אספרגר יש רמות שפה ואינטליגנציה ממוצעות או גבוהות מהממוצע.
ההיסטוריה של אספרגר
המונח תסמונת אספרגר הוכנס לתחום מחקר האוטיזם בשנות ה-80 על ידי הפסיכיאטרית הבריטית ד"ר לורנה ווינג, מייסדת שותפה של האגודה הלאומית לאוטיזם ויועצת לשירות האבחון וההערכה של האגודה עד מותה ב-2014.
ד"ר ווינג היתה חלוצה ברעיון שאוטיזם הוא מצב ספקטרלי [מלשון ספקטרום או מקשתת בעברית] והיא עשתה זאת תוך התייחסות לעבודתו המוקדמת יותר של הנס אספרגר, שהבחין בהבדלים משמעותיים בין ילדים אוטיסטים.
בעוד שהרעיון של אוטיזם כמצב ספקטרלי נחשב חשוב ושימושי כיום, ההסתמכות המפורשת על עבודתו של הנס אספרגר בהחלט שנויה במחלוקת.
הנס אספרגר עבד עם הנאצים במהלך השואה, ותיאוריו המזעזעים של חלק מהילדים האוטיסטים כפחות 'ראויים' מאחרים הובילו לשליחתם של עשרות ילדים למחנות ההשמדה של הנאצים, שם הם נרצחו.
בעבר התקיים ויכוח לגבי כמה הנס אספרגר ידע על מה שהנאצים עשו, והאם למעשה עבודתו הצילה חלק מהילדים האוטיסטים ממוות.
עם זאת, מחקר עדכני יותר הפריך נרטיב זה על ידי הוכחה שהנס אספרגר היה מודע לכך שהוא שולח ילדים למותם במרפאת 'המתת חסד' נאצית, והוא אף הצהיר הצהרות בהתאם לאידיאולוגיה הרצחנית של 'טוהר הגזע' של המשטר הנאצי.
הכירו את הגורמים לאספרגר
שורשי תסמונת אספרגר או אוטיזם אינם מובנים עד הסוף נכון לשנת 2025. מחקרים עכשוויים מצביעים על שילוב מורכב של גורמים גנטיים וסביבתיים.
מזה שנים ארוכות ידוע כי קיים מרכיב גנטי לאספרגר ולאוטיזם, מכיוון שהמצב נוטה לעבור במשפחות. לדוגמה, לתאומים זהים יש סיכוי גבוה בהרבה לאוטיזם לעומת תאומים לא זהים או אחים.
לאורך 15 השנים האחרונות מתברר כי חלק ניכר ממקרי האוטיזם נובעים מרקע גנטי, ונכון להיום מוכרות אלפי פגיעות גנטיות שגורמות לאוטיזם.
המדענים גילו גם הבדלים מבניים ותפקודיים באזורים ספציפיים במוחם של ילדים עם אספרגר. הבדלים אלה נגרמים ככל הנראה מהגירה לא תקינה של תאים עובריים במהלך ההתפתחות העוברית, שמשנה בהמשך את מעגלי העצבים במוח השולטים על מחשבה, תפיסת מציאות והתנהגות.
גורמים סביבתיים מסוימים גם מגבירים את הסיכון לפתח אוטיזם, כמו גיל הורי מבוגר יותר בהריון, זיהום אימהי במהלך ההריון, סוכרת אימהית, חשיפת העובר לתרופות בזמן ההריון ומשקל לידה נמוך.
תסמיני אספרגר
תסמיני אספרגר מתחילים מוקדם בחיים ולעיתים ניתן להבחין בסימנים ראשונים כבר בגיל חצי שנה ולעיתים אף לפני!
רוב האבחונים מתרחשים בין הגילאים 4 ל-6, אם כי יש אנשים בתפקוד גבוה, שמקבלים את האבחנה רק בבגרותם.
אין שני אנשים עם אותם תסמינים בדיוק. אך התסמינים בדרך כלל קשורים למיומנויות רגשיות, תקשורתיות והתנהגותיות.
ילדים עם תסמונת אספרגר עשויים:
- להתקשות ביצירת קשר עין
- להרגיש ולהתנהג באופן מביך במצבים חברתיים
- להתקשות להגיב לאנשים בשיחה
- להחמיץ רמזים חברתיים שאנשים אחרים מוצאים ברורים
- להתקשות בקריאת שפת גוף
- לא להבין את משמעותן של הבעות פנים
- להראות מעט רגשות
- לדבר בטון שטוח או רובוטי
- לדבר הרבה על נושא אחד כמו סלעים או סטטיסטיקות כדורגל
- לחזור על מילים, ביטויים או תנועות – אקולליה
- לא לאהוב שינויים בלשון המעטה
- לשמור על אותו לוח זמנים והרגלים, כמו אכילת אותן ארוחות
עוצמת התסמינים משתנה בין הילדים וכמובן שאין כל חובה שילד מסויים יציג את כל התסמינים שברשימה.
כאמור, מאז שנת 2013 אין יותר אבחונים של תסמונת אספרגר, והאבחון, אם וכאשר הנו בתהליך זהה לאבחון אוטיזם.
טיפולים מתאימים
הטיפול בילדים עם תסמונת אספרגר, ממש כמו הטיפול בילדים אוטיסטים בכלל, צריך להיות מותאם לצרכים ולאתגרים שעמם הילד מתמודד.
הטיפול הטוב ביותר בעולם לא יעבוד ולא ישיג תוצאות אם אינו מותאם לצרכים של הילד המטופל. תכנית טיפול טובה מתבססת על החוזקות של הילד ומעודדת צמיחה בתחומים בו הוא מתקשים.
בכל מקרה ובכל מסגרת טיפולית, יש לעקוב באופן מתמיד אחר ההתקדמות של הילד ולהתאים את הטיפול לפי הצורך כדי להמשיך ולעזור לילד להצליח בגן הילדים, בבית הספר, בעבודה ובחיים.
כפי שאנו נוהגים להסביר, כל ילד שונה וייחודי ולכן אין גישה טיפולית אחת שמתאימה לכל הילדים. למעשה, ישנם לא מעט מקרים שבהם צריך לנדוד עם הילד בין מטפלים שונים ולנסות שיטות טיפול מגוונות, על מנת למצוא את המסגרת הטיפולית היעילה והמוצלחת ביותר עבור הילד.
בין הטיפולים המומלצים לילדים עם תסמונת אספרגר:
אימון מיומנויות חברתיות
בקבוצות או בפגישות אישיות, מטפלים מלמדים את הילד כיצד לתקשר עם אחרים ולבטא את עצמו בדרכים מתאימות יותר. מיומנויות חברתיות נלמדות לעתים קרובות בצורה הטובה ביותר על ידי חיקוי התנהגות טיפוסית.
טיפול בדיבור ושפה
הטיפול מועבר על ידי קלינאית תקשורת ועוזר לשפר מיומנויות תקשורת מילולית ושאינה מילולית. לדוגמה, הילד ילמדו להשתמש בדפוס דיבור רגיל של עליות וירידות במקום טון שטוח. טיפול זה יכול גם לעזור לילד ללמוד לנהל שיחה דו-כיוונית ולהבין רמזים חברתיים כמו מחוות ידיים ואפילו ליצור קשר עין.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי CBT
טיפול זה עוזר לשנות דפוסי חשיבה, כך שהילד יוכל לשלוט טוב יותר ולווסת את רגשותיו, מה שיפחית ולעיתים אף יעלים לחלוטין התנהגויות חזרתיות. טיפול CBT עוזר לילד להתמודד עם דברים כמו התקפי זעם, מלטדאון והתנהגויות אובססיביות.
ניתוח התנהגות יישומי
טכניקת הטיפול בשיטת ABA מעודדת מיומנויות חברתיות ותקשורתיות חיוביות ומרתיעה מהתנהגות שאינה מקובלת. המטפל ישתמש בשבחים או ב"חיזוק חיובי" אחר כדי לעודד תוצאות. הטיפול מוכר כאחד מהטיפולים היעילים ביותר לילדים עם אספרגר.
פעילות גופנית
במהלך השנים האחרונות הוכח כי פעילות גופנית משולבת מסייעת מאד לילדים שאובחנו עם אספרגר. השתתפות קבועה, פעמיים או שלוש בשבוע, בפעילות גופנית במסגרת אישית או במסגרת אימון קבוצתי מסייעת לילד לצבור ביטחון עצמי, לשפר כישורים חברתיים וכישורי תקשורת וחשוב לא פחות, לשפר את הכושר הגופני ולשמור על בריאותו.
חינוך והדרכת הורים
מומלץ להורים שילדם אובחן עם אספרגר או אוטיזם לפנות ולקבל הדרכה הורים מקצועית. כהורים, ניתן ללמוד טכניקות רבות שאותן ניתן ליישם עם הילד גם בבית המשפחה, במטרה לעזור לו לרכוש מיומנויות תקשורת ומיומנויות חברתיות.
תרופות
אין תרופות שאושרו על ידי משרד הבריאות בישראל או על ידי ה-FDA האמריקאי לטיפול ספציפי באספרגר או בהפרעות על הספקטרום האוטיסטי.
עם זאת, חלק מהתרופות יכולות לעזור עם תסמינים הנלווים לאספרגר כמו דיכאון וחרדה. במקרים מסויימים, הרופא שמטפל בילד עשוי להמליץ על מרשם לאחת או יותר מהתרופות האלה:
- מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRIs)
- תרופות אנטי-פסיכוטיות
- תרופות ממריצות
כמו תמיד, אנו ממליצים לשקול טיפול תרופתי רק במקום שאין ברירה אחרת.
האספרגר, ממש כמו האוטיזם, אינו מחלה ואינו ניתן לריפוי.
סגנון ייחודי בקבלת החלטות
במחקר מעניין על הפרעות ברצף האוטיסטי של חוקרים מאוניברסיטת חיפה, הטכניון ורמב"ם שהתפרסם בכתב העת Brain and Cognition נמצא כי למאובחנים עם תסמונת אספרגר, יש סגנון קבלת החלטות המאופיין בחקירת הסביבה באופן יסודי ובקפדנות.
ורנון סמית הסובל מאספרגר, אשר זכה בפרס נובל בכלכלה, אמר בראיון עיתונאי כי "דווקא התסמונת, היא זו ששיפרה את היכולת שלי להגיע לתגליות מדעיות".
ממחקרים קודמים עלה כי לסובלים מאספרגר בתפקוד גבוה, יש סגנון ייחודי בקבלת החלטות וכי הם נמשכים יותר לחקירת חלופות מאשר התמקדות בתהליך.
במשימה מחקרית הידועה בשם "מטלת ההימורים של איווה" הכוללת שימוש בארבעה חפיסות קלפים, "קפצו" הנבדקים מחפיסה לחפיסה.
את ההתנהגות הזו יחסו החוקרים לתזזיות והחזרתיות של הלוקים באספרגר, אולם לצד זאת גילו כי הם התנהגו כך גם בשל הצורך לדגום את הסביבה יותר מאשר הצורך להגיע אל תוצאות הדגימה.
ממסקנות המחקר עלה כי לבעלי אספרגר יש סגנון הסתגלות ייחודי שעשוי דווקא להועיל בסביבות לימוד מסוימות.
קריאה נוספת: כלים מעשיים להורים לילדי אספרגר