תסמונת אספרגר

תסמונת אספרגר קרויה על שמו של פרופ' הנס אספרגר, רופא ילדים ופסיכיאטר אוסטרי אשר אבחן אותה לראשונה בשנת 1944 במסגרת עבודת הדוקטורט שלו. זו כללה תיאור של ארבעה ילדים בעלי מנת משכל גבוהה אולם הוא חשף פער משמעותי בכישורים החברתיים שלהם ויכולתם ליצור אינטראקציה עם הסביבה.

בספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאיות הוגדרה תסמונת אספרגר כהפרעה בפני עצמה, אולם במהדורה האחרונה של DSM-5 משנת 2013 היא כבר מקוטלגת ברצף האוטיסטי – ASD ברמה 1 – המגדירה אוטיסטים בתפקוד גבוה.

אבחון אספרגר

הגיל הממוצע לאבחון ילדים הלוקים באספרגר הוא כ-11 שנים. הקושי לאבחן את התסמונת בגיל צעיר נובע מכך שילדים אלה מפגינים תפקוד תקין מבחינה קוגניטיבית ושכלית ואף ברמה גבוהה, ואינם סובלים מליקויים התפתחותיים.

את הסימפטומים ניתן לגלות כבר בגיל שנתיים וחצי, אולם העובדה שילדים אלה מפתחים דרכי התנהגות המפצים על הקשיים שלהם, עלולה לעכב את האבחון אצלם לעיתים עד בגרותם.

האבחון הראשון יעשה על ידי רופא ילדים ובהמשך יילקחו בחשבון ההיסטוריה הרפואית וההתפתחותית של הנבדק. יש צורך במידע מפורט על ההריון, בדיקות גנטיות שהאם עברה, תקופת הינקות, ההתפתחות בשלביה השונים, ההיסטוריה המשפחתית וכן תוצאות אבחונים קודמים.

יערך אבחון פסיכולוגי לקביעת התפקוד האינטלקטואלי שך הנבדק, בחינת נקודות החוסן והרפיון הייחודים שלו ברמת הכישורים המוטוריים, פתרון בעיות, זיכרון, התמצאות במרחב, תפיסה חזותית ועוד.

תיבחן יכולת התפקוד העצמאית וההסתגלות של הנבדק במצבי אמת. תפקודו במסגרות חינוכיות בעבר ובהווה והערכת האישיות שלו בהיבטים של מצבי הרוח, דאגנות ועוד. בוגרים יבחנו באמצעות שאלונים והשוואת תוצאותיהם. תיבחן גם כישורי יכולת בלתי מילולית, ניהול שיחה ועוד.

בסוף התהליך יתקיים אבחון פסיכיאטרי אשר יכלול תצפיות על הנבדק ובין השאר ייבחנו: תחומי העניין שלו, יחסיו עם בני המשפחה, עם חברים. מודעות עצמית ותפיסה. יכולת זיהוי בעיות התנהגותיות או חברתיות. אגרסיביות, תגובה למצבים חדשים ובלתי מוכרים ועוד.

סימפטומים שכיחים

• אחד המאפיינים הבולטים אצל בעלי תסמונת אספרגר, הוא חוסר היכולת שלהם לרכוש מיומנויות חברתיות וליצור אינטראקציה עם אחרים.
• קושי בפיצוח והבנת דפוסים וקודים חברתיים, הפגנת אמפטיה או קשר רגשי אל הזולת.
• חוסר יכולת להבין ולפרש תקשורת בלתי מילולית כמו הבעות פנים, שפת גוף וקשר עין.
• רגישות רבה כלפי הסביבה, אולם חוסר יכולת להביע רגשות ותחושות בצורה אמפטית וטבעית.
• סגנון דיבור "רובוטי" רשמי, חזרתיות ודיבור בקול רם.
• קושי בהבנת דיבור או מצבים ציניים, מרומזים או מגוחכים.
• חוסר יכולת להסתגל לשינויים. קבעון מחשבתי ודבקות בשגרה יומית קבועה.
• תגובות "מוזרות", לא נורמטיביות ולא מידתיות כלפי הסביבה.
• קשיים מוטוריים הגורמים להתנהגות מסורבלת ומגושמת.

נתונים וסטטיסטיקה

היום יש בישראל מעל 40,000 מאובחנים על הרצף האוטיסטי כולל אספרגר, כאשר מדי שנה המספר עולה בכ-13%. 1 מכל 78 ילדים מאובחן. בארצות הברית המספר עומד על אבחון 1 מתוך כל 44 לידות.

תסמונת אספרגר שייכת לרצף האוטיסטי, אולם לעומת המאובחנים עם אוטיזם ילדים אלה הנם בעלי כישורים שפתיים טובים, אוצר מילים רחב ומנת משכל תקינה.

חלקם יפגינו כישורים יוצאי דופן ואף אובססיביים בתחום עניין מוגבל בתחומים הקשורים לעובדות או מספרים כמו: גיאוגרפיה, היסטוריה, מתמטיקה ועוד. הם גדלים להיות אנשים חרוצים ונאמנים.

באבחון בגילאים הצעירים, בתמיכה מקצועית ומשפחתית רבים ממאובחני אספרגר מצליחים לחיות חיים עצמאיים, להשתלב בחברה, לנהל חיים מספקים, לזכות במשרות נחשקות ואף לקיים זוגיות ולהקים משפחות.

יש טיפולים להקלה בסימפטומים

לנוכח קשיי האינטראקציה והתקשורת של הלוקים באספרגר, רבים מהם נזקקים לטיפולים אצל קלינאי תקשורת כדי לרכוש שליטה משופרת בדיבור, וללמוד להבין נכון מחוות ושפת גוף של אחרים.

טיפול CBT קוגניטיבי התנהגותי, התגלה כאפקטיבי לאנשים עם אספרגר. מטרת טיפול זה, היא לגרום למטופלים לשינוי דפוסי החשיבה ו"שבירת" קיבעונות מחשבתיים, אשר בסופו של דבר יובילו גם לשינוי התנהגותי ביחסם לעצמם, לסביבה ולעולם.

זהו טיפול שמתאים מאוד למאובחני אספרגר שאחד ממאפייניו הוא קיבעון מחשבתי. הוא מונע מהם רכישת כישורים ומיומנויות חברתיות ויצירת אינטראקציה עם הסביבה, ושינוי דפוסי חשיבה עשויים לגרום להם להיות יותר סתגלניים וגמישים, להתגבר על הקשיים החברתיים שלהם והבדידות אותה הם חווים.

הורים לילדים עם אספרגר זקוקים להדרכה אשר תכשיר אותם כיצד לנהוג מול ילדיהם ולהבין אותם. להתמודד עם האתגרים מול הילד במצבים שונים ובתוך המשפחה. בנוסף הם לומדים כיצד לתרגל עם ילדיהם טכניקות שונות של תקשורת.

ילדים, בוגרים או מתבגרים הסובלים מחרדה ודיכאון עשויים להיות מטופלים תרופתית.

אספרגר: סגנון ייחודי בקבלת החלטות

במחקר חדש על הפרעות ברצף האוטיסטי של חוקרים מאוניברסיטת חיפה, הטכניון ורמב"ם שהתפרסם בכתב העת Brain and Cognition עלה כי למאובחנים עם תסמונת אספרגר, יש סגנון קבלת החלטות המאופיין בחקירת הסביבה באופן יסודי ובקפדנות.

ורנון סמית הסובל מאספרגר, אשר זכה בפרס נובל בכלכלה, אמר בראיון עיתונאי כי "דווקא התסמונת, היא זו ששיפרה את היכולת שלי להגיע לתגליות מדעיות".

ממחקרים קודמים עלה כי לסובלים מאספרגר בתפקוד גבוה, יש סגנון ייחודי בקבלת החלטות וכי הם נמשכים יותר לחקירת חלופות מאשר התמקדות בתהליך.

במשימה מחקרית הידועה בשם "מטלת ההימורים של איווה" הכוללת שימוש בארבעה חפיסות קלפים, "קפצו" הנבדקים מחפיסה לחפיסה.

את ההתנהגות הזו יחסו החוקרים לתזזיות והחזרתיות של הלוקים באספרגר, אולם לצד זאת גילו כי הם התנהגו כך גם בשל הצורך לדגום את הסביבה יותר מאשר הצורך להגיע אל תוצאות הדגימה.

ממסקנות המחקר עלה כי לבעלי אספרגר יש סגנון הסתגלות ייחודי שעשוי דווקא להועיל בסביבות לימוד מסוימות.

קריאה נוספת: הילד לא יוצר איתך קשר עין?