ליאו קנר זיהה לראשונה את האוטיזם בשנת 1943, כאשר תאר 11 ילדים שקועים בעצמם, שסבלו מהפרעות אוטיזם המשפיעות על תקשורת.
אוטיזם היא הפרעה מוחית אשר מתחילה בגיל הרך ונמשכת לאורך הבגרות. היא משפיעה על שלושה תחומים חיוניים של התפתחות הילד: תקשורת מילולית ושאינה מילולית, מגע חברתי ומשחק יצירתי בעל מעוף.
הפרעת האוטיזם נפוצה ביותר בקבוצת מצבי הפרעות התפתחותיות, והיא כרוכה בעיכובים בתחומים רבים של התפתחות ילדים. הסימנים הראשונים לאוטיזם מופיעים בדרך כלל בגיל שלוש ויש סימנים מוקדמים שמופיעים גם בגיל מוקדם יותר.
מאפייני ההפרעה עשויים לכלול התנהגויות חוזרות טקסיות, נפנוף ידיים, הסתחררות או ריצה במעגלים, פחדים מוגזמים, פגיעה עצמית כגון דפיקות אש, נשיכות, תוקפנות, חוסר רגישות לכאב, התפרצויות זעם והפרעות שינה ואכילה. תוחלת החיים של האוטיסטים היא רגילה, אך הם זקוקים לטיפול ופיקוח במשך כל חייהם.
מהם לקויי התקשורת של אוטיזם?
לקויי התקשורת של אוטיזם משתנים, ותלויים בהתפתחות האינטלקטואלית והחברתית של החולה. חלקם עשויים להיות מסוגלים לדבר, ואילו אחרים עשויים להיות בעלי אוצר מילים עשיר ולשוחח על נושאים בעלי עניין ועומק רב.
למרות מגוון המאפיינים, הרוב המכריע של האוטיסטים סובלים מלקויים בהגיית המילים. רובם סובלים מקשיי תקשורת בשפה יעילה, ורבים מהם סובלים אף מבעיות בהגיית מילים מסוימות, הבנת משמעות של משפטים מסוימים, ושימוש בטונים וקצב דיבור ייחודיים.
אוטיסטים רבים אינם יוצרים קשר עין ותשומת הלב שלהם ירודה. לעיתים קרובות הם משתמשים במוחם כאמצעי העיקרי של תקשורת, בדומה לשפת סימנים, או על מנת לסייע לתקשורת מילולית, כגון הצבעה על האובייקט אותו הם רוצים.
חלק מהאוטיסטים מדברים בקול גבוה או נוקטים בטון דיבור דמוי רובוט. בדרך כלל הם אינם מגיבים לדברי אחרים ועשויים שלא להגיב לקריאה בשמם. כתוצאה מכך, חלקם נחשדים בטעות בבעיות שמיעה. השימוש הנכון בכינויי גוף מהווה אף הוא בעיה לאנשים עם אוטיזם.
עבור אוטיסטים רבים, לקויי השפה והדיבור מתפתחים במידה מסוימת, אך אינם מגיעים לרמת היכולת הרגילה. התפתחות זו בדרך כלל אינה אחידה. רבים מהם מאופיינים ביכולת זיכרון טובה למידע אוו ראו או שמעו. חלקם עשויים להיות מסוגלים לקרוא את המילים היטב לפני גיל חמש, אך יתכן שלא יוכלו להפגין הבנת הנקרא. אחרים התברכו בכישרונות מוסיקליים וביכולת מתקדמת לספור ולבצע חישובים מתמטיים.
מה גורם ללקויי תקשורת בקרב אוטיסטים?
בתחילה נחשב אוטיזם להפרעת התקשרות אשר נבעה מהורות גרועה, אך אבחנה זו הופרכה במהירות והפכה למיתוס, בעוד שהגורם האמיתי נותר בגדר תעלומה.
רוב המומחים מציגים את האוטיזם כהפרעה מוחית אשר מקשה על האדם לעבד את התנהגותו ולהגיב לעולם. לפיכך, מדענים רבים מאמינים, כי לפחות בקרב מספר חולים, אוטיזם עלול להיות גנטי, היות וגנים מסוימים זוהו כבעלי תפקיד משמעותי בהתפתחות האוטיזם.
למרות שהגורם ללקויי תקשורת בקרב אוטיסטים אינו ידוע, מומחים רבים מאמינים כי הקשיים נגרמים בשל מגוון רחב של מצבים אשר מתרחשים אף לפני, במהלך או אחרי התפתחות המוח בשל השפעות הלידה, והיכולת של החולים לפרש תקשורת או לתקשר עם העולם, משתבשת.
מספר מדענים מקשרים את בעיות התקשורת ל'תאוריית הנפש', או לליקויים ביכולת לחשוב או לדמיין את מצבו של אחר. יחד עם זאת, אוטיסטים הם בעלי יכולת והבנה לתקשר באמצעות סמלים והדגמות.
כיצד ניתן להתמודד עם לקויי התקשורת של אוטיזם?
אם קיים חשד לאוטיזם או נכות התפתחותית אחרת, רופא הילדים בדרך כלל יפנה את הילד למגוון רחב של מומחים, כולל קלינאי תקשורת, אשר מבצע הערכה מקיפה של יכולתו, או חוסר יכולתו של האוטיסט לתקשר, ומרכיב את תכנית הטיפול.
לא קיימת שיטת טיפול אחת אשר משפרת בהצלחה את לקויי התקשורת של האוטיזם. הטיפול הטוב ביותר מתחיל מוקדם, במהלך שנות הגן. הוא מותאם באופן אישי ומטרות הטיפול הן הקניית כלים לשיפור ההתנהגות והתקשורת, והוא כרוך במעורבות ההורים והמטפלים העיקריים.
עבור חלק מהחולים, השגת תקשורת מילולית היא יעד בר קיימא. עבור אחרים, המטרה עשויה להיות הקניית כלי סימני תקשורת. על הטיפול לכלול הערכה תקופתית מעמיקה אשר ניתנת באמצעות מטפל בעל הכשרה מיוחדת בהערכה וטיפול בלקויי תקשורת, כגון קלינאי תקשורת. מרפא בעיסוק ומרפא פיסי עשויים גם הם לעבוד עם החולה על מנת להפחית התנהגויות שאינן רצויות אשר עלולות להפריע לשיפור מיומנויות תקשורת.
אוטיסטים מסוימים מגיבים היטב לתכניות הטיפול ואילו אחרים מגיבים טוב יותר לטיפול ביתי המורכב ממצבים אמיתיים כבסיס לאימונים. גישות אחרות, כגון טיפול במוסיקה וטיפול באינטגרציה חושית הכוללת שימוש בעזרים טכנולוגיים לעיתים, אשר שואף לשפר את יכולת הילד להגיב למידע מהחושים, נראה כיעיל עבור חלק מהילדים האוטיסטים.
תרופות עשויות לשפר את טווח הקשב של האוטיסט או להפחית התנהגויות שאינן רצויות כגון נפנוף ידיים, אך לטווח הארוך, השימוש בסוגים שונים של תרופות לעיתים קרובות קשה או לא רצוי בשל תופעות הלוואי שלו.
לא קיימות תרופות המסייעות לתקשורת במיוחד בקרב אנשים הסובלים מאוטיזם. במקרים מסוימים, ניתן להשתמש במינרלים ותוספי ויטמינים, להקפיד על דיאטות מיוחדות ולקבל טיפולי פסיכותרפיה.
