גנטיקה של אוטיזם

אוטיזם, כמו רובן של ההפרעות הקיימות בעולם, קשור לגורמים סביבתיים (זיהום אוויר, כימיקלים ועוד) וגנטיים כאחד, המגבירים את הסיכון ללקות בהפרעה. תורשה מסוג זה נקראת "תורשה מוליפקטוריאלית". מה בכל אופן ידוע על הגנטיקה של אוטיזם?

מתברר שהספקטרום האוטיסטי קשור באופן מובהק לתורשה, גם אם מאפייניה והמרכיבים שלה לא הובררו לגמרי. הסיכויים ללידת ילד אוטיסט גבוהים יותר במשפחות שבהן כבר התגלו חולים בהפרעה, מה שמרמז על רקע גנטי. דרך שכיחה לבחון מרכיבים גנטיים של הפרעות הוא מחקר בקרב תאומים זהים (לעיתים בהשוואה לתאומים לא זהים).

מחקרים כאלו שנערכו בקרב אוטיסטים הראו שאצל כ – 70%-90% מהחולים באוטיזם מופיעה ההפרעה גם אצל התאום הזהה, בהשוואה לכ – 10% אצל תאומים שאינם זהים. הסיכוי לאחים של סובל מאוטיזם ללקות גם הוא גבוה בערך פי 20 מהסיכוי באוכלוסייה הכללית.

נתונם אלו אכן מצביעים על כך שקיים מרכיב גנטי משמעותי בהפרעת האוטיזם, אך לא מספקים מידע מעבר לכך: מהם הגנים המעורבים בהפרעה? מה דרך ההורשה שלהם? מה משפיע על ביטויים של גנים אלו? שאלות אלו עדיין מצויות בליבו של המחקר.

לעת עתה, אין תשובה ברורה על שאלות אלו. בעצם, רופאים וחוקרים עדיין לא מבינים את הפתולוגיה שמובילה להפרעת האוטיזם, ואין בידם מידע על הפגם הספציפי שמוביל להפרעה.

כאשר חוקרים בוחנים את הקשר בין מחלות שונות לגנים, הם מבצעים בדרך כלל מחקרים באוכלוסיות גדולות, ומשווים שינויים גנטיים שונים בין אנשים בריאים באוכלוסייה לבין חולים ומשפחותיהם של חולים. במחקרים מסוג זה התגלה מספר גדול מאוד (כמה מאות) של גנים "מועמדים" שיכולים להיות קשורים להורשה של אוטיזם.

בין הגנים שנחקרו באופן נרחב נמצאים הגנים EN2, MET ,CNTNAP2. מחקרים אחרים לא הצליחו להוכיח שקיים קשר בין שינויים בגנים אלו לאוטיזם – והנושא עדיין שנוי במחלוקת. ייתכן שאחת הבעיות המרכזיות הקשורות למציאה של גנים היא ההטרוגניות הרבה, הקלינית והגנטית של הספקטרום האוטיסטי. ייתכן שמדובר במספר מחלות עם מעורבות גנטית שונה, וייתכן שבעתיד הקרוב נדע יותר על דרכי ההורשה של האוטיזם.

בכל אופן – המשמעות הקלינית של מחקרים אלו ברורה ומיידית. אפשרות לאבחנה גנטית (לעיתים לפני ההיריון או בשלבים מוקדמים שלו) יכולים להפחית באופן משמעותי את השכיחות של הופעת הספקטרום האוטיסטי באוכלוסייה.

תסמונת רט

סוג מיוחד של אוטיזם שלו הורשה גנטית ברורה ופשוטה הוא תסמונת רט (rett syndrome). כידוע, לכל אדם 22 זוגות של כרומוזומים זהים, וזוג כרומוזומי מין. לאישה זוג של כרומוזומי X, ולגבר כרומוזום X יחיד, וכרומוזום Y. גבר שירש כרומוזום X פגוע בתסמונת רט לא יכול להיוולד כתינוק חי, בגלל המחסור בכרומוזום X תקין, ולכן החולות היחידות בתסמונת הן בנות עם כרומוזום X פגוע וכרומוזום X תקין.

התסמונת מאופיינת בהפרעות המופיעות במהלך החודשים הראשונים לחיים. היקף הראש של החולות גדל באופן משמעותי, הפרעות בתנועה מופיעות, ותנועות חוזרות דמויות "שטיפת ידיים" אופייניות לחולות. הפגיעה בתסמונת רט התגלתה כהפרעה בגן MECP2, הממוקם, כאמור, בכרומוזום X.