אוטיזם הינה הפרעת תקשורת אשר נמצאת על טווח הקשת האוטיסטית. בהפרעה זו יש קושי בהבנה ופירוש של הסביבה, הבנה של סמלים, פירוש והבנה של תקשורת בלתי מילולית, בעיות בשפה ועוד.
מיתוס ראשון: אוטיזם הינה הפרעה גנטית
אין מחקר אשר מראה זאת באופן מובהק. יחד עם זאת ישנם מחקרי קשר אשר בדקו את הסיכויים ללידת ילד אוטיסט והראו כי כאשר יש קרוב משפחה עם אוטיזם יש סיכון גבוה יותר להופעתה – אחד המחקרים הידועים, בדק את הנושא הגנטי על תאומים אוטיסטים. מדובר באחוזים אשר הולכים וגדלים ככל שיש יותר ילדים במשפחה עם ההפרעה, לכן ניתן לומר שלאוטיזם יש קשר חזק לתורשה.
מיתוס שני: כל האוטיסטים גאונים
מיתוס זה נוצר מסרטים שונים אשר הראו תמיד אוטיסט עם יכולות מיוחדות. בפועל, מדובר בשלושים אחוזים מכלל האוטיסטים (אוטיזם סוואנט) אשר ניחנו ביכולת מיוחדת אשר מעבר לגילם. בין יכולות אלו, הן, ציור, זיכרון פנומנלי, כישורי ראייה מרחבית, יכולות מוזיקליות ומתמטיות ייחודית ועוד.
מיתוס שלישי: לאוטיסטים יש גם פיגור שכלי
מיתוס רביעי: כל האוטיסטים לא מסוגלים לתקשר
מיתוס זה לא מדויק. בין המאובחנים באוטיזם יש שוני, אשר קשור לרמה ההתפתחותית של הילד, גילו וחומרת התסמינים שלו. מדובר ב'תסמונות הקשת האוטיסטית' או 'הפרעה על רצף'. רצף זה מייצג טווח רחב של תסמינים ורמות שונות. התסמינים יכולים להיות, רצון לקשר בלי לדעת איך, היעדר שפה, שפה גבוהה, העדפה להיות לבד ועוד.
מיתוס חמישי: הורות מאוחרת היא גורם סיכון לאוטיזם
מיתוס שישי: אוטיסטים לא יכולים לדבר כלל
לא נכון. ישנו ספקטרום רחב של אוטיזם, גם לגבי התפתחות השפה. בין 10-20 אחוזים מהילדים האוטיסטים לא יפתחו שפה כלל, ילדים אחרים יפתחו שפה בגיל מאוחר וישנם אשר יתפתחו באופן נורמטיבי ותקין לחלוטין.
ישנם ילדים אשר ידברו בשפה גבוהה שמתובלת בביטויים מליציים, אשר אינה מותאמת מבחינה חברתית. אלו עם שפה יתאפיינו גם בקשיים בפועל של ניהול שיחה הדדית.מיתוס שביעי: אוטיסטים אינם אוהבים מגע
מדובר באמירה כללית אשר אינה מדויקת. למעלה מ- 80 אחוזים מהילדים האוטיסטים מראים קושי בוויסות התחושתי. חלקם מראים תת רגישות, אשר באה לידי ביטוי בחיפוש אחר תחושות ובהתנהגות של הכנסה לפה של דברים, מגע, הרחה ועוד. מצד שני, יש כאלה עם עודף רגישות אשר באה לידי ביטוי בהירתעות ממגע, מרקמים, רעשים וצלילים, טעם ומראות שונים.
