PDD – הפרעות התפתחותיות רחבות היקף

בניסיון למיין הפרעות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות המאפיינות ילדים, התקבלה קטגוריה מיוחדת – הפרעות המתאפיינות בליקויים בתקשורת. חלק מהפרעות התקשורת הן בולטות, ברורות וקלות לאבחון כמו גמגום או קשיים ביצירת שפה.

לעומת זאת, פעמים רבות נתקלו המטפלים והמאבחנים בהפרעות תקשורת מסוג אחר, שכוללות היבטים התפתחותיים נוספים ומשונים. הפרעות אלה הוכנסו תחת הכותרת הכללית "הפרעות תקשורת אחרות", כשהבולטת מתוכם היא ההגדרה PDD- הפרעה התפתחותית רחבת היקף.

הפרעות התפתחותיות רחבות היקף מאופיינות בפגיעה חמורה ומתמשכת בכמה תחומי ההתפתחות: כישורי תקשורת ויצירת יחסי גומלין, יצירת קשרים חברתיים, ליקויי למידה, התנהגות סטריאוטיפית ותחומי עניין ופעילות מצומצמים. כול הפגיעות הללו יוצרות פער משמעותי בין תפקודו של הפרט לבין מה שמצופה ממנו בהתאם לגילו.

תחת הכותרת PDD נמצאת קשת רחבה של הפרעות הכוללת אוטיזם, תסמונת רט, ותסמונת אספרגר, לכן, פעמים רבות מתייחסים להגדרה PDD כאל הפרעה "על הרצף האוטיסטי". ואכן, PDD יכול לנוע בין אוטיזם חמור, בו הפרט אינו מקיים קשרים בינאישיים כלל, אינו רוכש שפה, ונראה כול הזמן סגור בתוך עולמו ומנותק מהסביבה, לבין הופעות קלות יותר בהן הפרט רוכש שפה ומצליח להתמודד ברמה מסוימת עם הסביבה הנורמטיבית, אך סובל מקשיים בהבנת אינטראקציות חברתיות, בהתמודדות חברתית וביצירת קשרים.

הגורמים ל- PDD

בעבר, נהוג היה לחשוב שהפרעות על הרצף האוטיסטי נובעות מהתנהגות וטיפול לא תואם של האם בתינוק. החשיבה הפסיכולוגית הייתה שבהעדר תגובות תואמות ובחשיפה למציאות מאיימת מידי, נסגר התינוק בעולמו ומתנתק מהסביבה. כיום ידוע ש- PDD הינה ליקוי פיזיולוגי מולד, שאין בינו לבין הסביבה כול קשר. יחד עם זאת, הגורמים לליקוי אינם ידועים.

אבחון PDD

בנוסף להעדר הידע לגבי הגורמים ל-PDD , גם אין דרך לאבחן את הליקוי באופן פיזיולוגי באמצעות בדיקת דם או סריקת מח. אבחון של הפרעות התפתחותיות רחבות היקף נעשה באמצעות תצפיות ופרשנויות של התנהגויות ויכולות אותן מפגין הילד החל מגיל צעיר. עד כה אבחון אוטיזם לא היה נעשה לפני גיל 3, אך בשל פריצת דרך שנעשתה לאחרונה בתחום חקר האוטיזם, נמצא סמן ביולוגי אשר יכול לעזור באבחון אוטיזם בגיל צעיר, אף בקרב פעוטות.

על המאבחן לצפות בכישורי השפה של הילד, הכוללים שפה מדוברת ובלתי מדוברת (כגון הבעות פנים, יצירת קשר עין ומחוות גוף), כישוריו הבינאישיים (יכולתו ליצור קשר משותף, ליצור חברויות, להבין ולפעול לפי נורמות חברתיות כמצופה על פי גילו ועוד), התנהגותו ותנועותיו ועוד.

ככל שהאבחון נעשה מוקדם יותר, כך יש סיכוי רב יותר להתאים לילד התערבות טיפולית שיכולה לקדם את כישוריו בתחומי ההתפתחות השונים, ולהביאו לרמה גבוהה יותר של תפקוד בסביבה נורמטיבית.

PDD – טיפול

מכיוון ש-PDD הן רצף של הפרעות שונות, על הטיפול להיות מותאם ליכולותיו, כישוריו וצרכיו של כול מטופל באופן ספציפי. הטיפול בדרך כלל נעשה בשילוב של מספר אנשי מקצוע כגון מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ופסיכולוגים. בשוק קיימות שיטות טיפול שונות, הנותנות דגש על היבטים התפתחותיים שונים.

לדוגמא, שיטת ABA משתמשת בטכניקות בסיסיות של למידה אינטנסיבית על מנת להקנות לילדים דפוסי התנהגות ותקשורת רצויים, ולהפחית התנהגויות לא רצויות. שיטת Son-Rise מתבססת על הצטרפות לפעולות המנותקות של הילד על מנת להקנות לו תחושת בטחון ושותפות שתאפשר לו לצאת מחוץ לבועה המנותקת שלו, שיטת טיפול באומנות לבעלי אוטיזם, המאפשרת להם להתבטא דרך ציור, מוזיקה וכדומה וכן טיפול באמצעות רכיבה טיפולית על סוסים.

כול שיטות הטיפול המקובלות חייבות להתייחס לשלב ההתפתחותי של הילד ויכולותיו הקיימות. בנוסף, על הטיפול להתייחס לסביבתו הקרובה של הילד, ולהעניק תמיכה וסיוע גם להורים שבדרך כלל צריכים להתמודד עם גידול ילד בריא לצד אח אוטיסט, וכן לסייע לבני משפחה אחרים להתמודד עם מציאות חדשה ולא פשוטה. רוב תוכניות הטיפול באוטיזם מציעות גם תמיכה פסיכולוגית בהורים, על מנת לאפשר להם להתמודד ולהתגייס למען צרכיו של הילד.