מה מסתיר נוהל אורות אדומים של הביטוח הלאומי?

יש מסמך שמשפיע על גורלם של ילדים אוטיסטים בישראל, ואף הורה לא ראה אותו. שופט אחד קרא אותו, במעטפה חתומה.

הביטוח הלאומי נלחם בבתי הדין כדי שכך זה יישאר. שמו: נוהל אורות אדומים.

תחקיר אוטיזם אונליין משחזר ארבע שנים של התנהלות המוסד מול ילדים אוטיסטים ומשפחותיהם, ומנסה להבין מה מסתתר בתוך המעטפה.

ביולי 2026 קיבל השופט טל גולן, מבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, מסמך שהמוסד לביטוח לאומי לא הסכים למסור לאיש אחר. המסמך הועבר לעיונו בלבד.

באוגוסט 2026, לראשונה, אישר שופט בהחלטה רשמית שהנוהל הזה קיים.

המשפחות שתבעו לראות אותו עדיין מחכות. לפי עדכון שפורסם באחד ההליכים, הנוהל היה אמור לעבור לעיון המשפחה ובאי כוחה ב-6 בספטמבר 2026. זה לא קרה.

הביטוח הלאומי הגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, כדי למנוע את החשיפה.

וזה לא הליך יחיד. לפי המידע שבידינו, בקשות דומות לחשיפת הנהלים הפנימיים של המוסד מתנהלות בכמה הליכים במקביל. בתי הדין לעבודה בחיפה, בירושלים, בנצרת ובית הדין הארצי כבר נדרשו בשנה וחצי האחרונות להתנהלות המוסד מול ילדים אוטיסטים.

כשנשאל המוסד לביטוח לאומי על הנוהל, הוא השיב שמדובר ב"נוהל עבודה פנימי, הכפוף להגנת הפרטיות, ולכן לא נוכל לפרט עליו בפומבי".

כדי להבין איך הגענו למצב שבו הזכויות של ילדים נקבעות לפי מסמך שאסור לראות, צריך לחזור ארבע שנים אחורה. לרגע שבו הביטוח הלאומי עצמו הגיע למסקנה הפוכה.

2022: הבדיקה שהמוסד עשה לעצמו

באוגוסט 2022 פרסם הביטוח הלאומי בשורה. עד אז, ילדים שאובחנו באוטיזם קיבלו זכאות זמנית, ובגיל 7 זומנו לוועדה רפואית חוזרת עם מסמכים עדכניים. ההנחה היתה שהמצב משתנה עם השנים ועם הטיפולים.

מינהל הנכויות של המוסד בדק את ההנחה הזאת. התוצאה: אצל 97% מהילדים הזכאות נשארה בעינה. הוועדות החוזרות כמעט לא שינו דבר. הן רק העמיסו על המשפחות.

בעקבות הבדיקה פרסם המוסד חוזר חדש. ילד שאובחן אחרי גיל 3 יקבל מאז זכאות קבועה עד גיל 18 ושלושה חודשים, בלי ועדות חוזרות. כ-9,000 משפחות שהיו אמורות להגיע לוועדה קיבלו הודעה שהן פטורות.

מנכ"ל המוסד באותה תקופה, מאיר שפיגלר, הסביר אז שאחוז גבוה מאוד מההורים נאלצו להתעסק בעדכוני ניירת רפואית ש"במבחן המציאות אין בה תכלית ממשית".

זו נקודת הפתיחה של הסיפור. המוסד עצמו בדק, וקבע שבדיקות חוזרות של ילדים אוטיסטים הן בזבוז זמן של המשפחות ושל המערכת.

2023: ההונאה, והפנייה החדה

בפברואר 2023 נחשפה פרשת הונאות מאורגנת בתביעות ילד נכה, ועשרות חשודים נעצרו. באחת מהפרשות, שכונתה ערוץ הילדים, הוגשו בספטמבר 2025 כתבי אישום נגד חמישה נאשמים, בגין מרמה וזיוף שיטתיים בהיקף של מיליוני שקלים.

ההונאות אמיתיות, ומי שזייף צריך לשלם על כך מחיר כבד, כקבוע בחוק. אבל מה שקרה במוסד אחרי החשיפה לא פגע רק במזייפים.

עורכי דין המייצגים משפחות רבות מתארים תפנית שהחלה לפני כשלוש שנים.

עד אז, לדבריהם, מי שהגיש אבחונים כדין, מוסדיים או פרטיים, קיבל אישור כמעט אוטומטי. מאז, התהליך השתנה בשלושה שלבים.

קודם, ילדים התחילו להיות מזומנים לוועדות. "עד לפני שלוש שנים כמעט ולא היה דבר כזה", אמר לגלובס עורך דין שמטפל בתיקים רבים כאלה, "היום, כמעט כולם מוזמנים לוועדה".

אחר כך הפניה למאבחן מטעם המוסד, שבעבר נשמרה למקרים חריגים, הפכה לדבריו כמעט לשגרה.

ובשלב השלישי, כשאבחון פרטי עמד מול חוות דעת של מאבחן המוסד, העדיפו את מאבחן המוסד. לדבריו היו גם מקרים שבהם ילדים עם אבחונים מוסדיים בלבד נבדקו שוב, ומאבחן המוסד שלל את אבחנתם.

בפרוטוקולים של הוועדות הופיעו, לדברי אותו עורך דין, ביטויים כמו "לפי התקנון" או "לפי ההנחיות", ורופאים שכתבו שיש לתת עדיפות לאבחון מוסדי.

אלא שבחוזרים הרשמיים אין הנחיה כזו. באתר המוסד עצמו כתוב, עד היום, שצירוף מסמכים מקיפים לתביעה "יאפשר לנו לבחון את הזכאות לקצבה ללא זימון של הילד לוועדה".

חוזר קודם של המוסד קבע במפורש שכאשר יש אבחון פסיכולוגי לפי הנחיות משרד הבריאות, "אין לדרוש אבחון נוסף, אלא רק במקרים של ספק".

כלומר, הכללים הכתובים לא השתנו. מה שהשתנה, לפי מה שמתארים הורים ועורכי דין, הוא הפרקטיקה. הספק הפך מחריג לברירת מחדל. והשאלה שאף אחד לא קיבל עליה תשובה עד היום היא לפי אילו הנחיות, בדיוק, פועלים רופאי הוועדות.

2025: "כאילו אנחנו מעמידים פנים"

במאי 2025 הגיע הנושא לתקשורת הכלכלית. TheMarker דיווח שהביטוח הלאומי דוחה יותר אבחנות אוטיזם בילדים, ושהרקע להקשחה הוא המאבק בהונאות.

אמא לילד בן 9 סיפרה שהמוסד דחה את אבחנת האוטיזם שלו, אחרי אבחון שנעשה מטעמו. הורים תיארו "מסע עינויים של שנה ויותר".

על הטענה המקצועית קשה להתווכח. אבחון אוטיזם הוא הליך מורכב לפי פרוטוקול מחמיר, והתרשמות של כמה דקות בוועדה לא יכולה לאשש או לשלול אותו.

תגובת המוסד אז שווה קריאה שנייה: "הביטוח הלאומי הוא גוף משלם קצבאות ולא מאבחן, ובוודאי לא הרגולטור לקביעת הגדרות האוטיזם".

משרד הבריאות, מצידו, מסר שהמוסד "פועל באופן עצמאי". שני הגופים מגלגלים את האחריות זה לזה. בינתיים, מאבחן מטעם המוסד גובר על אבחונים שנעשו לפי הנחיות משרד הבריאות.

באוגוסט 2025 הגיע תיק כזה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. המוסד הקפיא קצבה של ילד בן 11 בחשד לזיוף, וקשר אותו לפרשת ערוץ הילדים. המשפחה שלחה מסמכים, הוזמנה לוועדה, ושם פסיכולוג המוסד פסל את הילד. לטענת המשפחה, האבחון נמשך כחצי שעה, בחדר קר ומנוכר.

השופטת רויטל טרנר קבעה שהמוסד לא הוכיח דבר. טענות שקושרות ילד לפרשת הונאה, כתבה, הן טענות חמורות שדורשות רמת הוכחה מחמירה, ורמת הוכחה כזו לא הוצגה.

השופטת הוסיפה: "הטענה למידע מוטעה נותרה לאורך כל ההליך טענה עמומה ומעורפלת. המוסד לא הבהיר בשום שלב מהו המידע המוטעה שהועבר לו לכאורה" וקבעה כי הילד יקבל את קצבתו בחזרה.

הצירוף "מידע מוטעה" עוד יחזור. בעוד ארבעה חודשים הוא יגיע למאות משפחות במסרון אחד.

דצמבר 2025: המסרון שהגיע ביום התשלום

סיגל (שם בדוי) מחולון היא אמא לשלושה ילדים על הרצף. ב-23 בדצמבר 2025, בדיוק ביום שבו הייתה אמורה לקבל את הקצבה, הגיעה הודעה: הקצבה של שניים מילדיה נפסקת. "הייתי בשוק", סיפרה לאתר שווים, "אני לא מבינה איך יכול להיות שאני חשודה בזיוף אבחון אם כל האבחונים נעשו על ידי התפתחות הילד".

היא לא הייתה לבד. באותו חודש שלח הביטוח הלאומי מסרונים, ואחר כך מכתבים, להורים לילדים אוטיסטים. הנימוק היה זהה בכולם: "מידע מוטעה". הקצבאות הוקפאו מיד, בלי התראה מוקדמת ובלי שהמשפחות קיבלו הסבר מה בדיוק נחשד. כדי לקבל את הכסף בחזרה, נדרשו להמציא מסמכים חדשים.

מירי (שם בדוי) מקריית גת איבדה בבת אחת שלוש קצבאות. רוב האבחונים של ילדיה נעשו, לדבריה, במרכזים הרפואיים קפלן ושערי צדק, והילדים מטופלים שם עד היום.

אייל (שם בדוי), אב לשני ילדים מנוף הגליל, שאל את השאלה המתבקשת: "איך יכול להיות שקיבלנו את הקצבאות לא כמו שצריך, אם הרופאים של הוועדות שלהם בדקו את הילדים שלנו?". בסניף אמרה לו הפקידה שהיא לא יכולה לתת פרטים.

לשלוש המשפחות האלה יש מכנה משותף: יותר מילד אוטיסט אחד בבית. אחד מעורכי הדין שמייצג את המשפחות אמר שהרושם שלו הוא שהמוסד סימן משפחות כאלה "כיעד נוח לסימון ולבדיקה מחדש", יעד שמבחינה כלכלית עשוי לחסוך כספים רבים.

זו התרשמות שלו, לא מסמך. אבל יש לה רקע ברור. משפחה שבה שני ילדים או יותר זכאים לקצבת ילד נכה מקבלת, לפי התקנות, תוספת של 50% על כל ילד.

התקנה הזאת נועדה להכיר בעומס הכפול. וזה הגיוני גם לפי המדע, שכן לאוטיזם יש בסיס תורשתי מבוסס, והסיכוי שאח של ילד אוטיסט יאובחן גם הוא גבוה משמעותית מאשר באוכלוסייה הכללית. משפחה עם כמה ילדים אוטיסטים אינה סימן להונאה. היא מה שהמדע מצפה למצוא.

כמה משפחות נפגעו? כאן מתחילה מחלוקת שלא הוכרעה.

הביטוח הלאומי מדבר על 400 מקרים. גורמים המעורים בנושא אמרו לגלובס שמדובר באלפי משפחות, בפרשה שכונתה "ילד פלא". עורך דין שמטפל בעשרות תיקים סיפר: "אחרי 700 פניות שקיבלנו, הפסקנו לספור". המספר האמיתי נמצא רק בידי המוסד לביטוח לאומי, והוא לא פורסם.

פרט מטריד נוסף שראוי לציין הוא כי בדיונים בבתי הדין טענו נציגי המוסד שהפרשה חוסה תחת צו איסור פרסום. משטרת ישראל אישרה לגלובס שאין צו כזה.

עורך הדין העריך שרק חלק מהמשפחות יצליחו להחזיר את הקצבה. רבות מהן, לדבריו, מעוטות יכולת, אינן יכולות לשכור עורך דין, או שאינן מכירות את אתר הביטוח הלאומי. הן פשוט מפסידות את הכסף. והילדים מפסידים את הטיפולים שהכסף הזה ממן.

חורף 2026: בתי הדין עוצרים את המוסד

ב-4 בפברואר 2026 פרסם אתר שווים תחקיר על השלילות. התברר שחלק מהילדים שקצבתם בוטלה אובחנו במכונים להתפתחות הילד, וחלקם אף נבדקו בעבר על ידי אנשי מקצוע מטעם הביטוח הלאומי עצמו.

לחלק מהמשפחות כתב המוסד אחרי בדיקה נוספת שהוחלט "לחדש את תשלום הקצבה", אבל למה הקבצה בוטלה מלכתחילה, לא נמסר.

אחר כך הגיעו הפסיקות, אחת אחרי השנייה.

במרץ 2026 הורה השופט דניאל גולדברג, מבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, להשיב קצבה שנשללה פעמיים בתוך שנה. הוא קבע שהמוסד עשה שימוש בתקנה 17, שמאפשרת להקפיא קצבה מיד, בלי שהציג את הראיות שהובילו להחלטה.

סדר הפעולות, כתב, צריך להיות הפוך. קודם בדיקה מדוקדקת של המידע, ורק אחר כך שקילה של הפסקת התשלום. לפי הפסיקה, בעניינו של ילד נכה היה על המוסד לפעול לפי תקנה 7: להתריע, לבקש ראיות, ורק אחרי בחינה להחליט.

ב-24 במרץ 2026 הגיע העניין לבית הדין הארצי לעבודה. המוסד ערער על החלטה להשיב קצבה לילד בן 12, וטען ששמו הופיע ברישומים של פרשת הונאה.

שלושת השופטים דחו את הערעור וכתבו: "הפעלת התקנה אינה יכולה להיעשות בחלל ריק על סמך חשדות בעלמא וללא תשתית ראייתית מינימלית".

באותו פסק דין יש שתי קביעות שכל הורה לילד אוטיסט צריך להכיר.

מאבחן מטעם המוסד נכשל להשלים את הבדיקה כי הילד לא שיתף פעולה, והמוסד טען שזו התחמקות מכוונת. בית הדין קבע שאי-שיתוף פעולה אינו שולל אבחנת אוטיזם, ולעיתים הוא אף חלק מהתמונה.

כשבדיקה לא מניבה תוצאה, האחריות להשלים את הבירור מוטלת על המוסד. ומסמכים כמו סיכומי ביקור או דוחות חינוכיים אינם חוות דעת רפואית, ולכן לא יכולים לגבור על אבחונים מקצועיים.

זה היה, לפי המשפחה, הסיבוב הרביעי שבו נבחנה מחדש זכאות שכבר אושרה. המוסד חויב בהוצאות של 5,000 שקלים.

כמה ימים אחר כך הורה בית דין אזורי נוסף להשיב קצבאות לשישה ילדים שקצבתם נשללה בטענת זיוף, וחייב את המוסד בהוצאות של 18 אלף שקל.

עד סוף מרץ קיבלו לפחות 30 ילדים את קצבתם בחזרה בהוראת בתי הדין. בספטמבר 2026 כבר דובר על עשרות תיקים ועל עשרות ילדים נוספים.

המוסד לא מיהר להודות בטעות. כששווים פנו אליו לתגובה, הוא בחר לתקוף את האתר, וכתב שהוא "מעודד לכאורה התנהלות שלא כדין".

יולי 2026: משפחות האוטיסטים עשו אקזיט

ב-1 ביולי 2026 עלה לבמה בכנס מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בירושלים ממלא מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן. הדברים שאמר שם הסבירו, יותר מכל מסמך, את האווירה שבה פועלת המערכת.

"היום אנשים כותבים ברשתות החברתיות שהם עשו אקזיט, עקצו את הביטוח הלאומי כי הילד הוכר עם אוטיזם", אמר. "אנשים מבינים שיכולה להיות פה עוד הכנסה. אין יותר בושה בדבר הזה".

הוא תיאר משפחות עם שניים או שלושה ילדים מאובחנים כמגמה חברתית, והשווה פנייה לאבחון פרטי לאדם שמבקש מרופא המשפחה לכתוב לו אישור מחלה על ימי חופש.

אמא לשני ילדים על הרצף, שישבה באולם, קמה ואמרה לו שהוא מוציא את דיבתן של המשפחות רעה. התשובה שלו, כפי שדווחה בוואלה: "מי שמגיע לו מקבל. מצד שני, יש תופעות. את מתלהמת. את מנסה למשוך תשומת לב. קיבלת את דקת החסד. שמענו. סבבה. בסוף זה כסף של כולנו".

באותה הרצאה חשף כהן מהלך שעשוי לשנות את התמונה כולה. "לא קבענו מדרגות. ילד על הרצף מקבל גמלה מלאה", אמר. "כתוצאה מהתופעה הזו הקמנו צוות עם משרד הבריאות כדי לבנות מדרוג". כלומר, העיקרון שלפיו אבחנה תקינה מזכה בקצבה מלאה, בלי קשר לרמת התפקוד, עומד עכשיו לבחינה. עד היום לא פורסמו הרכב הצוות, המנדט שלו או לוח הזמנים.

המוסד מסר שהדברים "הוצאו מהקשרם". חברת הכנסת טלי גוטליב, אם לילדה אוטיסטית, דרשה להשעותו. אלו"ט הזכירה שמשפחות פונות לאבחונים פרטיים משום שהמערכת הציבורית לא מספקת אבחונים בזמן סביר.

משרד האוצר מצדו, הצטרף. סגנית הממונה על התקציבים, יעל לינדברג, הציגה את העלייה במספר הילדים המאובחנים באוטיזם כחלק מגידול חד בהוצאות.

באוצר טוענים שהזכאות אינה מבוססת על רמת התפקוד ומבקשים מנגנוני הערכה מדורגים, תוך הדגשה שאין כוונה לשלול את קצבת הנכות ממי שזקוק לסיוע.

מי שענה לאוצר היה מאיר שפיגלר, כיום יו"ר מועצת הביטוח הלאומי, המנכ"ל שביטל ב-2022 את הבדיקות החוזרות. "אין תרופה שמרפאת אוטיזם", אמר לישראל היום. "על המשפחות האלה רוצים לחסוך?".

סתיו 2026: נוהל אורות אדומים יוצא מהצל

באותם חודשים התקדמו בשקט הליכים אחרים. במקום לשאול למה נשללה קצבה מסוימת, שאלו בהם משפחות שאלה רחבה יותר: לפי אילו כללים מחליט המוסד?

התשובה שעלתה היתה שם: אורות אדומים. נוהל פנימי שעליו, לפי עורכי דין המטפלים בתיקים, נשענת ההקשחה כולה. המוסד סירב למסור אותו.

ביולי 2026 הועבר הנוהל לעיונו של השופט טל גולן בחיפה בלבד, ובאוגוסט נתן השופט החלטה שמאשרת, לראשונה, שהנוהל קיים.

ב-23 בספטמבר חשף גלובס פרט נוסף, לפיו הביטוח הלאומי מחזיק רשימה של אנשי מקצוע מאבחנים שעלה לגביהם חשד, בעיקר כאלה שמאבחנים באופן פרטי.

המוסד דחה את הכינוי "רשימה שחורה" אבל אישר את קיומה: "קיימת רשימת מאבחנים שלגביהם עלה חשד, שהועברה למשרד הבריאות". הרשימה לא פורסמה.

חשוב להבין מה זה אומר להורה.

משפחה שפנתה, בתום לב, למאבחן מוסמך ששמו מופיע ברשימה, לא יודעת שהאבחון שלה נחשד ולא יודעת מה החשד. אם הרשימה משמשת בהחלטות על קצבאות, ואת זה איננו יודעים, המשפחה תגלה זאת רק כשהקצבה תידחה או תוקפא.

אז הגיע הצעד הבא. לפי עדכון שפורסם באחד ההליכים, אחרי מאבק משפטי מתמשך הועבר הנוהל במעטפה חתומה לעיון השופט, ומשם היה אמור לעבור ב-6 בספטמבר לעיון הצד שכנגד.

הביטוח הלאומי הגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי, והמעטפה נשארה סגורה.

זה הרגע שבו אנחנו נמצאים. גוף ציבורי שממומן מכספי כולנו מקבל החלטות על זכויות של ילדים לפי מסמך שהוריהם אינם רשאים לראות, ומשקיע מאמץ משפטי כדי שגם לא יראו.

המעטפה בידי בית הדין, והשאלה אם תיפתח תוכרע שם.

מה ידוע, ומה עדיין מוסתר

על מנת לשמור על דיוק ואמת בפרסום התחקיר, צריך להפריד בין מה שמתועד לבין מה שנטען. זו התמונה נכון לאמצע אוקטובר 2026.

מתועד:

• נוהל "אורות אדומים" קיים. המוסד מודה בכך, ושופט אישר זאת בהחלטה.
• המוסד מסרב לחשוף אותו, בנימוק של הגנת הפרטיות, ונאבק בבתי הדין נגד חשיפתו.
• קיימת רשימה של מאבחנים חשודים. היא לא פורסמה.
• בדצמבר 2025 הוקפאו קצבאות של ילדים אוטיסטים בטענת "מידע מוטעה", לפחות 400 לפי המוסד עצמו.
• בתי דין אזוריים ובית הדין הארצי קבעו שוב ושוב שהמוסד פעל בלי תשתית ראייתית, והחזירו קצבאות לעשרות ילדים.
• ממלא מקום המנכ"ל הודיע על צוות למדרוג קצבת האוטיזם, והאוצר דורש להחמיר בקריטריונים.
• ב-2022 מצא המוסד עצמו ש-97% מהילדים שנבדקו מחדש נשארו זכאים.

נטען, ועדיין לא אומת בנתונים:

• שכמעט כל הילדים מוזמנים היום לוועדה ומופנים למאבחן מטעם המוסד.
• שחוות דעת של מאבחני המוסד גוברות באופן שיטתי על אבחונים פרטיים.
• שמשפחות עם כמה ילדים אוטיסטים מסומנות במיוחד.
• שבוועדות יושבים רופאים בלי רקע באוטיזם.

לא ידוע כלל:

• מה כתוב בנוהל, מתי נכתב ומי אישר אותו.
• אילו מאפיינים של תיק מדליקים אור אדום.
• כמה תיקים סומנו, ומה עלה בגורלם.
• אם הנוהל חל גם על תלות בזולת, על המעבר לנכות כללית בגיל 18 ועל קצבאות אחרות.
• מה הקשר בין נוהל אורות אדומים לרשימת המאבחנים.

שם אחד הוא מקור לבלבול. ב-2012, אחרי שמשה סילמן הצית את עצמו, הקימו הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה צוות ומוקד בשם אורות אדומים.

תפקידו היה לאתר מבוטחים במצוקה קיצונית ולקצר עבורם הליכים. לא ידוע אם יש קשר בין השניים. אם אין, השם שנבחר עבור הנוהל החדש אומר הרבה על הכיוון שבו הסתובב המוסד.

האור האדום כבר לא מהבהב למען המשפחה. הוא מהבהב מעל התיק שלה.

מותר למדינה לעבוד לפי נוהל סודי?

סעיף 6(א) לחוק חופש המידע קובע: "רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המינהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור".

קשה לחשוב על הנחיה שיש לה חשיבות רבה יותר לציבור מהנחיה שמשפיעה על הכרעה בקצבאות של ילדים. ההורים צריכים לדעת מה נדרש מהם כדי להגיש תביעה שתאושר, והמאבחנים צריכים לדעת לפי איזה קנה מידה נבחנים האבחונים שלהם.

המוסד נשען על הגנת הפרטיות. אבל הגנת הפרטיות שומרת על פרטים מזהים של אנשים, כמו שמות מאבחנים או פרטי ילדים. היא לא שומרת על קריטריונים. והחוק מאפשר לרשות למסור מסמך חלקי, בלי הפרטים המזהים.

ממה שפורסם עד כה, המוסד לא הציע אפילו את זה.

למוסד עומדים טיעונים אחרים, שבתי הדין ישקלו. נוהל שנועד לאתר הונאות עלול לאבד מכוחו אם כל מזייף ידע מה מחפשים. זה טיעון לגיטימי, והשאלה היא מה מחירו.

כשהנוהל סודי, גם המשפחה הישרה לא יכולה להתגונן מפניו. היא לא יודעת שהתיק שלה סומן, לא יודעת למה, ולא יכולה להפריך את מה שאינה רואה.

על הקפאת הקצבאות מחודש דצמבר 2025 כבר יש פסיקה ברורה ולפיה, המוסד פעל בלי ראיות ובחלק מהמקרים גם לפי תקנה שלא התאימה. על הנוהל עצמו המילה האחרונה טרם נאמרה. היא תיאמר בבית הדין הארצי.

מי משלם את המחיר

ארבע שנים הפרידו בין מסקנה של המוסד עצמו, שלפיה 97% מהילדים שנבדקו מחדש נשארו זכאים, לבין מעטפה חתומה שמוסתרת מההורים. באמצע נחשפו הונאות אמיתיות. אבל המחיר של המאבק בהן לא נפל רק על המזייפים.

הוא נפל על אמא מחולון שילדיה אובחנו בהתפתחות הילד, על אבא מנוף הגליל שילדיו נבדקו על ידי רופאי המוסד עצמו, ועל ילד בן 12 שזכאותו נבחנה בפעם הרביעית. הוא נפל על משפחות שנאלצו לממן טיפולים בלי הקצבה במשך חודשים, ועל משפחות שלא היה להן כוח או כסף להגיע לבית הדין בכלל.

בכל פעם שהגיעו המקרים האלה לשופט, התשובה היתה דומה: אין ראיות.

עכשיו נשאלת השאלה הגדולה יותר, לפי אילו כללים נבחרו התיקים האלה מלכתחילה. התשובה נמצאת במעטפה הסגורה.

אנחנו מבטיחים להמשיך לעקוב אחרי ההליכים ולעדכן.

קיבלתם מכתב מהביטוח הלאומי? מה עושים

הקצבה נעצרה בטענת מידע מוטעה או בטענה מוזרה אחרת. מה עושים? שמרו את המסרון ואת המכתב.

בקשו מהסניף, בכתב, לדעת מהו המידע שנטען כמוטעה ועל איזו תקנה נשענת ההחלטה. תשובה עמומה, או היעדר תשובה, היא בעצמה מסמך שחשוב לשמור.

במקרה כזה צריך עורך דין?

בדרך כלל כן. זה המקרה שבו הכלל לפיו רוב המשפחות יכולות להסתדר לבד מתהפך, ובהחלט רצוי להתייעץ עם עורך דין מנוסה.

הוזמנתם לוועדה או למאבחן מטעם המוסד. מה חשוב?

בקשו את הפרוטוקול. רשמו מיד אחרי הבדיקה כמה זמן נמשכה, מה נשאל ומי בדק את הילד. אם הילד לא שיתף פעולה, בקשו שיירשם בפרוטוקול שזה חלק מהאוטיזם שלו. בית הדין הארצי כבר קבע שאי-שיתוף פעולה אינו שולל אבחנה.

הפירוט המלא נמצא במדריך ההכנה לוועדה רפואית.

עברתם משהו דומה?

כתבו לנו. הסיפורים שלכם ישמשו את התחקיר באופן אנונימי בלבד.

רוצים להתייעץ עם עורך דין מנוסה?

ניתן לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בענייני הביטוח הלאומי בטלפון: 072-3923515
[השירות ניתן להורים על ידי משרד עורכי דין ותיק ומנוסה]

3 תגובות של הביטוח הלאומי

לגלובס מסר המוסד בספטמבר 2026: "אין בסיס לטענות. בדצמבר 2025, הביטוח הלאומי הקפיא תשלום קצבאות ב-400 מקרים, שבהם עלה חשש כי המסמכים שעליהם התבססה הזכאות אינם אותנטיים. מעבר לכך, מרגע הקפאת התשלום הובהר כי ניתן להמציא מסמכים חדשים, והם ייבחנו בהתאם. גם המונח 'רשימה שחורה' אינו קיים בביטוח הלאומי ולא משקף את המציאות. קיימת רשימת מאבחנים שלגביהם עלה חשד, שהועברה למשרד הבריאות, הגוף האמון על רישוי הרופאים וכשירותם. לגבי נוהל 'אורות אדומים', מדובר בנוהל עבודה פנימי, הכפוף להגנת הפרטיות, ולכן לא נוכל לפרט עליו בפומבי".

לאתר שווים מסר המוסד בפברואר 2026 שהקצבאות נשללו "על רקע זיופי מסמכים, אבחונים לא תקינים או מסמכים לא רלוונטיים", ושכל משפחה שקצבתה נשללה תיבחן "ברגישות הראויה".

לוואלה מסר ביולי 2026 שדברי ממלא מקום המנכ"ל הוצאו מהקשרם, ושהוא פועל "ביראת כבוד ובחרדת קודש" כלפי ילדים על הרצף.

ממשרד הבריאות נמסר לגלובס שהמשרד מקיים קשר שוטף עם המוסד כאשר עולות שאלות על איכות אבחונים, ומעביר מקרי חשד פלילי לגורמי אכיפת החוק.

קריאה נוספת: הגשת ערר על החלטת הוועדה הרפואית