אוטיזם היא הפרעה נוירולוגית התפתחותית שמאובחנת ברוב המוחלט של המקרים במהלך השנים הראשונות לחיים. היא באה לידי ביטוי בליקויים ביחסי הגומלין החברתיים ובדפוסי התנהגות חזרתיים ונוקשים.
חלק ניכר מהלוקים באוטיזם מתאפיינים בתחומי עניין מאוד מצומצמים, בהרגלי אכילה או שינה לא שגרתיים, בנטייה לפגיעה עצמית ובקושי בוויסות החושי. נכון לכתיבת שורות אלה הגורמים להפרעה אינם ידועים אם כי נראה שמדובר על שילוב של גורמים שונים שחלקם סביבתיים וחלקם גנטיים.
בעבר נהוג היה לדבר על הספקטרום האוטיסטי ולהבחין בין ארבע דיאגנוזות שונות: אוטיזם, תסמונת אספרגר, PDD-NOS והפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית. כיום לעומת זאת נהוג לאבחן את הלוקים בהפרעה כסובלים מהפרעה בספקטרום האוטיסטי בלבד, תוך חלוקה לרמות תפקוד שונות. כך לדוגמה הלוקים בתסמונת אספרגר, מוגדרים כסובלים מאוטיזם ברמת תפקוד גבוהה.
האם ניתן לטפל בסובלים מאוטיזם?
נכון להיום אין טיפול שיכול לתת מענה מספק לאוכלוסיית האוטיסטים. אמנם קיימות שיטות טיפול רבות, אך לכל אחת מהן חסרונות מסוימות ובאופן כללי, לא ניתן להחלים מההפרעה. להלן הסוגים השונים של הטיפולים המתאימים עבור הלוקים באוטיזם:
- הטיפול התרופתי – בדרך כלל הטיפול התרופתי מבוסס על תרופות המיועדות להחליש את התסמינים ההתנהגותיים השונים בדגש על התפרצויות הזעם, חוסר השקט, ההתנהגות הנוקשה, הדפוסים החזרתיים, הרגזנות הרבה ועוד. למרבה הצער, הטיפולים התרופתיים המקובלים לא מצליחים לפתור את הבעיות הסוציאליות המהוות את מנת חלקם של הסובלים מאוטיזם ואם לא די בכך, הרי שהטיפולים התרופתיים הקיימים כרוכים במגוון רחב ביותר של תופעות לוואי שליליות שאינן רצויות.
- טיפולים פסיכולוגיים – בנוסף לטיפולים התרופתיים חשוב להזכיר על קצה המזלג את הגישות הפסיכולוגיות והחינוכיות השונות כשבין היתר מדובר על ניתוח התנהגותי יישומי (ABA), שיטות שונות לעיצוב התנהגות, טיפול בשיטת DIR שמושתת על גישה התפתחותית קלאסית ועוד. המשותף לטיפולים בקבוצה הזו, הוא שהם מצריכים מעורבות רבה מאוד מצד ההורים ושמדובר בטיפולים מאוד אינטנסיביים שדורשים השקעה של עשרות שעות מדי שבוע.
- רפואה משלימה – הקבוצה השלישית של הטיפולים שיש להזכיר בהקשר זה היא הקבוצה הכוללת טיפולים אלטרנטיביים או טיפולים המגיעים מתחום הרפואה המשלימה. הכוונה היא לטיפולים הקשורים לתזונת הלוקים באוטיזם, טיפולים המבוססים על פעילות גופנית, טיפולים דוגמת דיקור סיני, שיאצו או טווינה, טיפולים רגשיים דוגמת טיפול באמצעות בעלי חיים, סוגים שונים של תרפיות דוגמת תרפיה באמצעות מוזיקה, תרפיה בתנועה או תרפיה באמנות ועוד.
- נוירומודולציה – משפחת הנוירומודולציה היא משפחת טיפולים הכוללת בין היתר טיפולים כגון נוירופידבק. הטיפול באמצעות נוירופידבק מאפשר להשיג שיפור במגוון תסמינים רחב בתחומים רבים כמו למשל תקשורת מילולית ובלתי מילולית, מיומנות חברתית, התנהגות חזרתית, אימפולסיביות ועוד. נוירופידבק אמנם נמצא יעיל לטיפול בילדים הסובלים מאוטיזם, אך במבוגרים ניתן לטפל גם באמצעות טיפול נוסף ממשפחה זו וכפי שכבר הסגירה אותנו הכותרת, הכוונה היא לטיפול באמצעות גרייה מגנטית מוחית (TMS).
מה זה גרייה מגנטית מוחית על קצה המזלג?
הטיפול בגרייה מגנטית מוחית מיועד להסדיר את הפעילות החשמלית של קליפת המוח באזורים ספציפיים באופן ממוקד. את הגירוי מבצעים באמצעות קסדה מיוחדת אותה מרכיב המטופל על ראשו, היוצרת שדות מגנטיים המסוגלים לדכא או לעורר את הפעילות החשמלית בקליפת המוח. הטיפול נמצא במחקרים רבים כבעל יעילות רבה בהסדרת הפעילות המוחית של הסובלים מהפרעה פוסט טראומטית, דיכאון, כאבים כרוניים ואף אלצהיימר.
בשנים האחרונות הולכות ומצטברות העדויות המחקריות בנוגע לכך שהשיטה יעילה גם לטיפול במבוגרים הסובלים מאוטיזם. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שידוע כיום כי ההפרעה קשורה לפעילות נוירולוגית לקויה באזורי מוח מסוימים, שניתן לאזן באמצעות גרייה מגנטית. כך לדוגמה נמצא במספר מחקרים שהגרייה המגנטית הביאה להפחתת החרדה שהתעוררה במבוגרים אוטיסטים בסיטואציות חברתיות ולשיפור של התפקוד החברתי באופן כללי.
במספר ניסויים שנערכו בילדים ובמתבגרים שסובלים מאוטיזם, נמצא כי הטיפול הוביל להפחתה בהתנהגות החזרתית, לירידה בהיפראקטיביות ולהרגעה כללית. בנוסף לכך, נמצא שבעזרת גרייה מגנטית מוחית ניתן לשפר את היכולות הניהוליות של הלוקים באוטיזם, לשפר את יכולת תיקון הטעויות שלהם וכל זאת ללא תופעות לוואי שליליות.
לאור כל זאת הטיפול בגרייה מגנטית מוחית אושר על ידי משרד הבריאות הישראלי כטיפול המתאים עבור מבוגרים הסובלים מאוטיזם.