כאשר מדברים על אוטיזם, מדברים על רצף שלם של בעיות ביצירת תקשורת ויחסים בינאישיים. כאשר מדברים על מיניות, מדברים על שני אספקטים עיקריים- ראשית, אספקט תחושתי של מגע וחוויה גופנית-מינית, ושנית על אלמנט חברתי של יחסים בינאישיים, נורמות חברתיות ותרבותיות וכד'. בנקודת המפגש בין הפרעת התקשורת לבין מיניות, יכולים לעלות מגוון של תכנים, קשיים, בעיות, וגם הצלחות וחוויות טובות.
נקודות לציון במפגש בין אוטיזם למיניות
נקודות לציון במפגש בין אוטיזם למיניות- נורמות חברתיות: התחום המיני הוא תחום שנשען על הרבה מאוד נורמות חברתיות של מותר ואסור. למשל- מותר לאונן בפרטיות, אך אסור לאונן בחברה. מותר לגעת בחבר אם הוא מסכים, אך אסור לגעת אם הוא אינו מבין למה הוא מסכים. לאוטיסטים על כל הרצף, אפילו לסובלים מתסמונת אספרגר, קשה מאוד להבין את הנורמות החברתיות. הם מתקשים להבין ניואנסים קטנים בגבולות, ולכן עלולים להיות מועדים להתנהגות מינית שאינה תואמת את הנורמות (ואף את החוק).
- הפרעות תחושתיות: אחד הסימפטומים הנפוצים של אוטיזם הוא הפרעה תחושתית שגורמת לתחושתיות נמוכה מאוד, או לרגישות גבוהה מאוד. שינויים אלה משמעותיים מאוד כאשר מדובר באספקט הפיזי של המיניות.
- התפתחות מינית: מחקרים מראים שבקרב נערים על הרצף האוטיסטי, התפתחות סימנים מיניים שניוניים מופיעה בגיל צעיר יותר בהשוואה לאוכלוסיה. התפתחות פיזית היא שלב מעורר סערה גם אצל נערים ללא בעיות תקשורת, אך בקרב אוטיסטים ההתמודדות עם השינויים בגוף, בתחושה ובהתייחסות הסביבה אליהם, עשויה להיות קשה הרבה יותר. יש לציין את הקושי של הסביבה להתמודד עם הפער בין רמת התקשורת (ולעיתים גם הרמה הקוגניטיבית) שנשארת נמוכה, כמו של ילד קטן, לעומת הגוף שהופך להיות בוגר.
- התנהגויות סטריאוטיפיות: פעמים רבות נצפות אצל נערים אוטיסטים התנהגויות פדאסו-מיניות שנובעות למעשה ממקורות אחרים שאינם דווקא דחף מיני. כך למשל אוננות יכולה להיות ביטוי של לחץ והתנהגות סטריאוטיפית להפחתתו.
- סיכון מוגבר: אוטיסטים, בהיותם אוכלוסיה מוחלשת, נמצאים בסיכון רב יותר לניצול וקורבנות. נטייה להתעלמות מנושא המיניות עלולה להעמיד אותם במצב מסוכן עוד יותר, משום שהם אינם מתאימים את התנהגותם ואפילו את לבושם לשינויים המיניים החלים בהם, ובכך הופכים לקורבנות מפתים וקלים עוד יותר.
טיפול בנערים אוטיסטים בהקשר של מיניות
כאשר נושא המיניות מעורר בעיות התנהגות, או מצוקה אצל הנער האוטיסט או סביבתו, בהחלט יש מקום להגיש טיפול שמתמקד בתחום הזה. אך כדאי בכל מקרה להתכונן מראש לקשיים שעלולים לצוף בשלב זה של החיים, ולהתכונן אליו מבעוד מועד.
חשוב לציין, שרק מי שהוכשר לכך רשאי לערוך הדרכה מינית לנערים אוטיסטים. הדרכה נוספת צריכה להתקבל על ידי ההורים. להורים קשה לראות את ילדיהם הופכים לבוגרים, ועל אחת כמה וכמה כאשר דפוסי ההתנהגות, התקשורת והקוגניציה אינם בהכרח מתפתחים גם הם.
חשוב שההורים יהיו מוכנים מראש להתפתחות המינית של ילדיהם האוטיסטים. בפועל, הורים רבים מתביישים לדבר על כך- מה יעשו כאשר ילדיהם יתחילו לאונן, כאשר יתפתחו מינית, כאשר הבנות יקבלו מחזור? איך מסבירים למתבגר מה שקורה לו, איך להתמודד עם זה, מה מותר, מה מומלץ, ומה אסור? יש לתת דגש גם על עניינים פרטיים, וגם על עניינים סביבתיים, כגון מה מתאים ולא מתאים ללבוש.
חשוב להתייחס לשינויים בהתייחסות למגע – אוטיסטים רגילים לקבל חיזוקים דרך מגע, חיבוק או החזקה פיזית. כאשר למגע נוספת פרשנות מינית, יש ללמוד מחדש מה מתאים ומה לא. כך גם בכל העזרה הפיזית הנוספת לה האוטיסט רגיל, ושעשויה לקבל פנים חדשות עם הגיעה של ההתפתחות המינית.
ראו גם: