אוטיזם הוא מנת חלקם של רבים באוכלוסייה, בעיה המקשה מאוד על חיי הילדים ובני משפחותיהם במישורים השונים של חייהם.
כיום נערכים מחקרים רבים שמנסים להבין את מקור האוטיזם, במטרה לזהות מראש את גורמי הסיכון או אפילו לנסות לטפל בהם על מנת לצמצם את הבעיה. המחקר בתחום עדיין חי, פועם ומפתיע בכל פעם מחדש – למשל בכל הנוגע למקור העיקרי של בעיית האוטיזם.
ה"אחראים": נוירונים חושיים הנמצאים מחוץ למוח
לאחרונה פרסמו חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה היוקרתית בארצות הברית מחקר המצביע על כך שמקור ההתנהגויות החברתיות המזוהות עם הספקטרום האוטיסטי (ASD) הוא בתפקוד בעייתי של נוירונים חושיים. אלא שהחידוש העיקרי כאן הוא התפיסה שהנוירונים האלו אינם נמצאים במוח, אלא מחוצה לו. הקביעה הזו עלתה כבר בכמה מחקרים, אולם הביסוס שלה עדיין לוקה בחסר.
אם הקביעה הזו תתברר כנכונה – וברור שיש כאן צורך בעוד ביסוס מדעי רחב – תיתכן פריצת דרך של ממש בכל הנוגע לטיפול באוטיזם. הסיבה היא שפשוט יותר לטפל במערכות החישה ההיקפיות והחיצוניות למוח מאשר במוח עצמו.
כיצד נערך הניסוי בפועל?
החוקרים הבינו כי החוסרים האלו עלולים להיות קשורים לשיבושים במספר נוירוניים מחוץ למוח השולטים על הגירויים החיצוניים המגיעים אליו (חושים דוגמת מגע או ריח) ולמעשה מתקשרים אליו. נוירפיברומין 1 קיים גם אצל בני אדם, ומקושר כיום להפרה עצבית התפתחותית בשם נוירופיברומטוזיס מסוג 1 (1NF), המקושרת לאוטיזם וגורמת למעורבות של העור או העיניים.
ייתכן מאוד שהחסרון הזה גורם לאותן לקויות חברתיות המזוהות עם האוטיזם, אם כי עדיין לא ברור באופן מלא טיבו של הקשר הזה. כך למשל כמעט מחצית מהילדים אצלם התגלה המחסור הזה, אובחנו כמשתייכים לספקטרום האוטיסטי במידה כזו או אחרת ולסבול מתסמינים המזוהים עם הבעיה ושנוגעים לבעיות הקיימות בעיבוד החושי של המידע: קשיים חברתיים ותקשורתיים, נטייה להתבודדות, רגישות לאור או לצלילים וכן הלאה.
מה הן ההשלכות של ממצאי המחקר?
במחקרים עתידיים, המטרה תהיה לשפר את הידע לגבי האופן שבו מחסור בנוירופיברומין 1 עלול להשפיע לרעה על פעילות המוח ולהביא לאותן התנהגויות המזוהות עם אוטיזם, בתקווה שתהיה כאן אפשרות לזיהוי יעיל של מקרי אוטיזם ולמציאת טיפולים מותאמים. בכל אופן, ברור שיש במחקר תקווה מסוימת עבור הסובלים מאוטיזם.
מקורות ולקריאה נוספת:
Social Behavioral Deficits with Loss of Neurofibromin Emerge from Peripheral Chemosensory Neuron Dysfunction
Brain Structure Changes in Autism, Explained
