רגישות ראייתית ואוטיזם

בקצרה

  • ילדים המאובחנים עם אוטיזם יכולים להיות רגישים במיוחד לגירוי חושי: במגע, בריח, בטעם, בשמיעה וגם בחוש הראייה. 
  • רגישות יתר, משמעותה, שגם תאורה מלאכותית רגילה, כגון פלורסנטים וניאונים, יכולה מאד להפריע – גם אם בדיקות העיניים תקינות לחלוטין וחדות הראייה טובה. 
  • פרצופים עלולים להיראות מפחידים במצבי תאורה שונים
  • במקרים מסוימים, רגישות יתר ראייתית עלולה להוסיף לקשיי הקריאה.
  • ייתכן וחלק מההתנהגות הסטריאוטיפית באוטיזם מושפעת מרגישות חושית ראייתית.

ילדים רגישים. מאד.

ישנם מצבים אשר לא נעימים לאף אחד: רעש חזק מדי, ריחות לא נעימים, אורות מסנוורים וכו'. לילדים רגישים, רעש רגיל של מזגן יכול להיות חזק מדי. ריחות של אוכל, תבלינים ואפילו בננה יכולים להיות חזקים מדי. ועבור חלקם, המנורות הרגילות והסטנדרטיות יכולות להיות חזקות מדי. 

התחושה שגירוי מסוים הינו "חזק מדי" או "יותר מדי" נקראת בשפה המקצועית "ויסות חושי" ואכן רבים מהילדים המאובחנים על הספקטרום מתקשים בוויסות החושי שלהם. כך למשל, מוכרת התופעה של כיסוי האוזניים עם הידיים, על מנת להפחית את עוצמת הרעש, גם במקומות אשר אינם מרגישים לנו כרועשים מדי. 

רגישות בחוש השמיעה

כיסוי האוזניים עם הידיים, יכול להצביע על רגישות יתר בשמיעה, גם אם האוזניים עצמן בריאות ובדיקות השמיעה תקינות. במקרים אלו, ניתן לבחון אם הילד מסכים להיעזר באוזניות מסננות רעש, על מנת להימנע מעומס יתר בחוש השמיעה, וכך גם להשיג מעט רגיעה וגם לשחרר את הידיים במקום שישמשו לכיסוי האוזניים.

רגישות יתר בחוש הראייה

באופן דומה, יכולה להיות רגישות לאור, גם אין בעיה בעיניים עצמן וחדות הראייה תקינה.

עבור מי שרגיש לכך, אורות פלורסנטים יכולים להיות בוהקים מדי, מהבהבים מדי ואולי אף פולטים אור בצבעים מציקים.

אם נמצאים בבית, אפשר לשנות את סוג התאורה או לכבות עבורם את האורות. הבעיה היא, שכשאר נמצאים במקומות ציבוריים, כגון בית ספר, אי אפשר לכבות את האור והילד עלול להמצא במשך שעות ארוכות בתנאי תאורה אשר חזקים לו מדי ואולי אף גורמים לו לתחושות לא נעימות עד כדי סבל.

מכיוון שלא כל הילדים מדברים, קשה לדעת מהי בדיוק חווית הראייה באוטיזם, אך לעתים בבגרותם הם יכולים להזכר כיצד הרגישו כילדים. מהעדויות שלהם ניתן אולי לשער, שייתכן שעבור חלקם פרצופים של אנשים (ובמיוחד העיניים) יכולים להראות מוזרים או מפחידים.

ייתכן שצבעים מסוימים יכולים להיות להם לא נעימים (הדשא "ירוק מדי"). בין הדוברות המפורסמות בעולם, ידועות דונה ווילאמס וטמפל גרדין, אשר מספרות באופן נרחב על חוויות הראייה שלהן כילדות הסובלות מאוטיזם.

דונה וויליאמס כתבה בספרה: "צבעים, חפצים ואנשים היו עפים ליד. דלתות היו נבעטות פנימה, ולפעמים גם פרצופים. אבל זה מעולם לא היה אנשים שלמים, רק הפרצופים שלהם".

בנוסף, במקרים מסוימים, קריאת כמות גדולה מדי של טקסט, במיוחד אם הוא כתוב בכתב עמוס, קטן וצפוף, יכולה להיות עבורם חוויה מאוד לא נעימה, דבר העלול להוביל להימנעות מקריאה.

במקרים אלו, ייתכן ושימוש באביזרי עזר ראייתיים לקריאה, אשר משנים את הגודל ואת הצבע של הכתב יכולים לסייע לילד לקרוא.

בין התנהגות סטריאוטיפית כלפי אוטיזם לבין ויסות חושי ראייתי

עדיין אין מודעות רבה בקרב הציבור הרחב, לאפשרות שיכולה להיות בעיה של ויסות חושי בחוש הראייה, בדומה לשאר החושים (מגע, שמיעה, ריח וכו'). עם זאת, בספרות המקצועית כבר החלו להופיע מאמרים בנושא.

מנורות לד ופלורנסט, אפילו כשהן תקינות וחדשות, יכול להבהב בקצב מהיר מאוד, מעבר ליכולת של רובנו לשים לב אליו, ולכן נראה לנו שהאור שלהן יציב ורציף. 

במאמר הוותיק The effects of fluorescent and incandescent illumination upon repetitive behaviors in autistic children, שיערו החוקרים כי ההבהוב של התאורה המלאכותית, אשר רובנו כלל אינו מודע אליו, יכול להיות בעל משמעות בקרב הסובלים מאוטיזם.

אוטיזם עלול להיות מלווה בתנועות גוף חזרתיות סטריאוטיפיות, כגון נפנוף ידיים. בנוסף יכולה להיות התמקדות בגירויים חזותיים כגון גלגל מסתובב, או סלידה מהם. 

תנועות אלו יכולות להיראות אובססיביות וללא מטרה ברורה, אך ייתכן והן קשורות לניסיון לגרות או להפחית הגירוי במערכת החושים, ואולי בכלל זה את חוש הראייה. 

במאמר The Effects of Fluorescent and Incandescent Lighting on the Repetitive Behaviours of Autistic and Intellectually Handicapped Children מתארים החוקרים שהילדים עם האוטיזם נטו להתנהג באופן יותר סטריאוטיפי כאשר החדר היה מואר בפלורסנטים, לעומת ילדים עם מוגבלויות אחרות, אשר לא הושפעו מסוג התאורה.

עד שהעולם יהיה מושלם

אנחנו לא יכולים לשנות את כל העולם החיצוני עבור הילדים וככל הנראה מקומות ציבוריים ימשיכו להיות רועשים מדי ומוארים מדי גם בעתיד. השאלה היא, האם נוכל לספק להם כלים על מנת להקל עליהם את ההתמודדות עם עוצמת הגירויים החושיים, במקומות אשר אין לנו שליטה עליהם.

כיום נבחנת האפשרות, שכפי שיש אוזניות המסננות רעש ומפחיתות את עוצמת הגירוי השמיעתי, ייתכן וניתן להשיג אפקט דומה עבור חלק מהילדים על ידי הרכבת משקפיים עם עדשות מסננות, המפחיתות את עוצמת הגירוי הראייתי.

גם המשקפיים וגם האוזניות, כמובן שאינם מביאים לריפוי, תיקון או העלמה של האוטיזם, אך ייתכן ובמקרים מסוימים הם יכולים להוות סוג של כלי עזר להתמודדות עם מצבים בהם הגירויים השמיעתיים והראייתיים פשוט חזקים מדי.

ובנתיים, כל אחת ואחד מאיתנו, יכול לקחת לתשומת הלב את הנושא הויסות הראייתי, שעלול להיות בעייתי אצל ילדים המאובחנים כאוטיסטים, ולעשות שינויים בבית, אצל בני המשפחה וככל הניתן בכל מקום אחר שבו ישנה תאורה שאינה נגישה עם ילדים רבים ומקשה עליהם להתמודד.

ידע הוא כח לעשות שינוי תודעתי עבור אלפי הילדים בישראל שמתקשים להתמודד בתנאי תאורה מסויימים.

לקריאה נוספת:

Colman RS, Frankel F, Ritvo E, Freeman BJ. The effects of fluorescent and incandescent illumination upon repetitive behaviors in autistic children. J Autism Child Schizophr (1976) 6:157–62. doi:10.1007/BF01538059

Coulter RA. Understanding the visual symptoms of individuals with autism spectrum disorder (ASD). Optom Vis Dev 2009;40(3):164- 175.

Fenton, D.M. and Penney, R. The Effects of Fluorescent and Incandescent Lighting on the Repetitive Behaviours of Autistic and Intellectually Handicapped Children. Australia and New Zealand Journal of Developmental Disabilities 11(3):137-141, July 2009.

Franklin, A., & Sowden, P. (2011). Color and autism spectrum disorders. In C.P. Biggam (Ed.) New direction in Colour Studies (pp. 281-292). Philadelphia, PA: John Benjamins Publishing.

Grandin, T. (2013). My experience with visual thinking and sensory oversensitivity: the need for research on sensory problems. In M.A. Just and K.A. Pelphrey (Eds.), Development and Brain Systems in Autism (pp. 3-12). New York, NY: Taylor & Frances.

Howe FEJ, Stagg SD. How Sensory Experiences Affect Adolescents with an Autistic Spectrum Condition within the Classroom. Journal of Autism and Developmental Disorders. 2016;46:1656-1668. doi:10.1007/s10803-015-2693-1.

Irlen, H. (2012). A sensory intervention for visual processing deficits using precision colored filters. Autism Science Digest: The Journal of AutismOne, 04, 94-102.

Ludlow, A., Taylor-Whiffen, E., & Wilkins, A. (2012). Coloured Filters Enhance the Visual Perception of Social Cues in Children with Autism Spectrum Disorders. ISRN Neurology, vol. 2012, Article ID 298098, 6 pages, 2012. doi:10.5402/2012/298098

Ludlow, A., Wilkins, A., & Heaton, P. (2006).  The effect of colored overlays on reading ability in children with Autism.  Journal of Autism and Developmental Disorders. Spring 2006.

Sperandio I, Unwin KL, Landry O, Chouinard PA. Size Constancy is Preserved but Afterimages are Prolonged in Typical Individuals with Higher Degrees of Self-Reported Autistic Traits. Journal of Autism and Developmental Disorders. 2017;47(2):447-459. doi:10.1007/s10803-016-2971-6.

Sullivan JC, Miller LJ, Nielsen DM, Schoen SA. The presence of migraines and its association with sensory hyperreactivity and anxiety symptomatology in children with autism spectrum disorder. Autism. 2014 Aug;18(6):743-7. doi: 10.1177/1362361313489377. Epub 2013 Sep 26.

Victorio M. EHMTI-0290. Headaches in patients with autism spectrum disorder. The Journal of Headache and Pain. 2014;15(Suppl 1):B37. doi:10.1186/1129-2377-15-S1-B37.

Wilkins A, Huang J, & Cao Y. (2004). Visual stress theory and its application to reading and reading tests. Journal of Research in Reading, 27(2), 152-62.

Williams, D. Like Color to the Blind: Soul Searching and Soul Finding. New York: Times Books, 1996.

Williams, D. Nobody Nowhere: The Remarkable Autobiography of an Autistic Girl. New York: Times Books, 1992.

אוטיזם אונליין