אוטיזם הוא רצף של הפרעות וליקויים שקשורים ביצירת תקשורת בין אישית. ההפרעות יכולות להופיע באופן קל יחסית- קושי ביצירת קשרים, בהבנת נורמות חברתיות וקשיים קלים בתקשורת בינאישית, וכן הן עשויות להופיע ברמות חומרה קשות יותר, עד כדי ניתוק מוחלט, אי רכישת שפה, אי הסתגלות לסביבה חברתית וכד'.
עד היום, לא ידוע מהו בדיוק הגורם לאוטיזם, איך ניתן לזהות אותו בינקות (או אפילו לפני הלידה), ולמרבה הצער, גם אין דרך "לרפא" אותו.
כל הטיפולים הקיימים היום להתמודדות עם ילדים על הרצף האוטיסטי מיועדים על מנת לשפר את כישוריהם של הילדים ככל האפשר, ולאפשר להם הסתגלות טובה כמה שניתן. ברור לכולם, שההשתפרות תתרחש בתוך מסגרת או מגבלה שנותנת ההפרעה. כמובן, שזה לא עוצר את הניסיונות הקליניים והמחקריים למצוא שיטות התערבות שיכולות לשפר את מצבם של האוטיסטים, ולהקל עליהם ועל משפחותיהם והמטפלים בהם.
תא לחץ ואוטיזם
בעבר נעשו מספר ניסונות לבדוק האם טיפול בתא לחץ יכול לעזור בשיפור סימפטומים של אוטיזם. תא לחץ (או טיפול היברבארי) הוא מעין תא קטן ואטום, שנבנה בדרך כלל בתוך בתי חולים או מרפאות. בתוך התא משוחרר בלחץ אטמוספירי גבוה, ריכוז מאוד גבוה של חמצן. הטיפול הזה משמש בדרך כלל לאחר תאונות צלילה- צוללנים שעולים מהר מידי ממעמקי הים, וסובלים בעקבות כך מרעלת ותופעות פיזיולוגיות אחרות.
אך מחקרים קודמים הראו שתא לחץ יכול להיות מועיל גם במקרים אחרים של פגיעות נוירולוגיות, כמו למשל בקרב ילדים הסובלים משיתוק מוחין, או ילדים שנולדים עם פגיעה מוחית מגורמים אחרים. לא ברורה בדיוק פעילותו של תא הלחץ והשפעתה, אך מקובלת התיאוריה לפייה הריכוז הגבוה של החמצן המשוחרר בלחץ רב משפר את הזרימה של החמצן לאיזורים שונים במח, ובכל משפיע על פעילותו, וגם מפחית תהליכים דלקתיים.
לכן, חשבו החוקרים, שיתכן שטיפול בתא הלחץ יוכל לשפר גם את מצבם של ילדים הסובלים מאוטיזם. המחקרים הישנים שנעשו בתחום היו נקודתיים, ולא ביצעו השוואה נאותה בין הילדים שטופלו בתא לחץ, לבין כאלה שטופלו בפלאסבו (כלומר, הוכנסו לתא לחץ ועברו את כל הפרוצדורה, אך ללא לחץ החמצן שהוא "החומר הפעיל" בטיפול).
המחקר החדש
בשנת 2009 פורסם המחקר הראשון שהיה מקיף דיו, והשתמש בהשוואות מחקריות נכונות, על מנת שממצאיו יחשבו מהימנים, והוא פורסם בכתב עת מדעי נחשב. המחקר נעשה בקרב מעל ל-60 ילדים בגילאים 2-7 שאובחנו כסובלים מאוטיזם. מחצית מהילדים טופלו בתא לחץ במשך שעה ביום לאורך חודש. המחצית השניה טופלה בתא לחץ שלא הופעל בו לחץ אטמוספרי גבוה (רק הוחדר חמצן), במשך אותה תקופה ואותן שעות.
ממצאי המחקר היו מפתיעים- הילדים שטופלו בתא לחץ הראו שיפור במגוון רחב של סימפטומים ותופעות המאפיינות את האוטיזם, בעוד ששיפור כזה לא נראה בקרב הילדים שלא טופלו הלכה למעשה בלחץ החמצן. השיפור נראה גם ביכולות התפקוד הכלליות, גם בתפקודי השפה, ביכולת לקיים אינטרקציה בינאישית, ביצירת קשר עין, וברמת המודעות לתחושות גופניות.
השלכות
תא הלחץ אינו מרפא אוטיזם, אך מתוצאות המחקר בהחלט ניתן לראות שאפשר להשיג שיפור באמצעות טיפול בתאי לחץ. יש לציין, שהמחקר לא בדק את התוצאות לאורך זמן, ולכן לא ברור האם השיפור שמושג באמצעות הטיפול הוא שיפור קבוע, או שיש לחזור על הטיפולים שוב ושוב.
בארצות הברית, לאחר פרסום המחקר, החלו הורים לילדים אוטיסטים לרכוש תאי לחץ ביתיים לצורך טיפול פרטי בילדיהם. עדיין לא נאספו מספיק נתונים על מנת לקבוע האם התערבות זו באמת יעילה באופן משמעותי, או שמדובר רק בתקווה חדשה וחלקית לילדים הסובלים מאוטיזם ולבני משפחותיהם.