האם קיים קשר בין קנדידה לאוטיזם?

שינויים בפלורת המעיים יוצרים את התנאים האידיאליים להתפתחות קנדידה פטרייתית, השולטת בסוגי החיידקים הצומחים בחזרה לתוך המעיים ורקמות הגוף. מחקר שנערך על ידי חוקרים בפולין מקשר את הצטברות פלורת המעיים ונוכחות קנדידה, לאוטיזם.

חוקר של המכון הלאומי לבריאות, ד"ר פריס קיד, קובע כי בכל הנוגע להתמודדות עם אוטיזם, שיפור תפקוד מערכת העיכול נשען על השליטה בקנדידה ובטפילים אחרים, ושימוש בחיידקים פרוביוטיים וחומרים מזינים מטפל במצב ומפחית את חדירות החיידקים למעיים.

בהתחשב בעובדה לפיה קנדידה מעצבת ומשנה את הצטברות החיידקים במעיים לאחר טיפול אנטיביוטיקה, תפקיד הקנדידה מקבל משמעות נוספת. מחקר שבחן את מערכת היחסים בין הבטן והמוח קובע כי הסדרת הציר בין המעיים למוח חיוני לשמירת האיזון, ובכלל זה איזון מערכת העצבים המרכזית. חוקרים אחרים מציינים שיכולת החיידקים במעיים לתקשר בין המוח לבין המעיים, מוכרת היטב לפסיכולוגים קליניים, באופן המשפיע על יכולת המוח לווסת את ההתנהגות.

הבנת הקשר בין קנדידה ואוטיזם

הקשר בין שני מצבים אלו מתברר באופן חזק יותר כשמתבוננים על דלקת. קנדידה הידועה כמקדמת דלקת בגוף, ודלקת נוספת מקדמת צמיחת קנדידה, המקדמת את חוסר ויסות מערכת החיסון כלפי תגובה האחראית להתפתחות מחלות אוטואימוניות.

דלקת מפרקים שגרונית אוטואימונית של האם עלולה להגביר את סיכון הילד לפתח אוטיזם בשמונים אחוזים. כלומר, קנדידה מקדמת ומחמירה דלקת מפרקים שגרונית. גם למחלת הצליאק יש מערכת יחסים חזקה עם קנדידה, המבוססת על חלבוני דופן תאי קנדידה, הזהים לחלבוני גלוטן.

נוכחות צליאק אצל האם עלולה לגרום לסיכון של 350% של הילד לפתח אוטיזם. גם אסטמה ואלרגיות במהלך ההיריון הוכחו כמגבירות את הסיכון לאוטיזם, כפי שנמצא במחקר אחד שהראה שהסיכון גדול יותר מפי שניים לפתח הפרעות ספקטרום האוטיזם, באבחנות אסטמה ואלרגיה של האם, שנקבעו במהלך השליש השני של ההיריון, כך שקנדידה עשויה להית משמעותית גם לאסטמה ואלרגיות.

דלקת ואוטיזם קשורים לאנטיביוטיקה ביצירת הצפה מסיבית לתוך הדם ורקמות רכיבי קירות תאי חיידקים המשפיעים על דלקת המוח. חומרים אלו הוכחו כגורמים לרמות מתמשכות של דלקת במוח באמצעות ציטוקינים פרו דלקתיים העלולים להשפיע על רמות הדלקת בגוף. תגובות פרו דלקתיות של קנדידה עשויות ליצור רמות זהות של הגידול.

הוויכוח לגבי הגורם המדויק לאוטיזם צפוי להמשיך וכנראה לא להניב תוצאות ברורות. ראיות מדעיות מצביעות על שילוב גורמים אשר כוללים ככל הנראה אנטיביוטיקה והפרעה בצמיחת רקמות בריאות, רעלנים סביבתיים, קנדידה, נטייה העוברת בתורשה כתוצאה ממצבים בריאותיים של ההורים, וחשיפות לרעלנים סביבתיים, חיסונים ומתן אנטיביוטיקה, המחמירים את הסיכויים. שחזור הבריאות והאיזון מספק את ההזדמנות הגדולה ביותר לפתרון.