קנדידה ואוטיזם קשורים באופנים רבים וחזקים. הקשר בין שני המצבים נדון אף בתוכנית של אופרה וינפרי, כשהשחקנית ג'ני מקארתי שיתפה את סיפורו של בנה שהבריא מאוטיזם לחלוטין לאחר הטיפול המאסיבי שקיבל לקנדידה.
שני המצבים עשויים להתרחש כתוצאה מהשפעת השימוש באנטיביוטיקה, שהיא הגורם העיקרי לקנדידה. בריאות פלורת המעיים משמעותית להתפתחות אוטיזם, ואנטיביוטיקה גורמת לשינויים דרסטיים בבריאות פלורת המעיים, אשר תוארה על ידי מדענים כ"קריטית" ו"חיונית" לבריאות. טיפול בן חמישה ימים של אנטיביוטיקה מספיק להשמדת כל החיידקים בגוף, ומשפיע למשך שנה או יותר.
השפעת החיידקים על התפתחות קנדידה ואוטיזם
חוקר של המכון הלאומי לבריאות, ד"ר פריס קיד, קובע כי בכל הנוגע להתמודדות עם אוטיזם, שיפור תפקוד מערכת העיכול נשען על השליטה בקנדידה ובטפילים אחרים, ושימוש בחיידקים פרוביוטיים וחומרים מזינים מטפל במצב ומפחית את חדירות החיידקים למעיים.
הבנת הקשר בין קנדידה ואוטיזם
הקשר בין שני מצבים אלו מתברר באופן חזק יותר כשמתבוננים על דלקת. קנדידה הידועה כמקדמת דלקת בגוף, ודלקת נוספת מקדמת צמיחת קנדידה, המקדמת את חוסר ויסות מערכת החיסון כלפי תגובה האחראית להתפתחות מחלות אוטואימוניות.
נוכחות צליאק אצל האם עלולה לגרום לסיכון של 350% של הילד לפתח אוטיזם. גם אסטמה ואלרגיות במהלך ההיריון הוכחו כמגבירות את הסיכון לאוטיזם, כפי שנמצא במחקר אחד שהראה שהסיכון גדול יותר מפי שניים לפתח הפרעות ספקטרום האוטיזם, באבחנות אסטמה ואלרגיה של האם, שנקבעו במהלך השליש השני של ההיריון, כך שקנדידה עשויה להית משמעותית גם לאסטמה ואלרגיות.
הוויכוח לגבי הגורם המדויק לאוטיזם צפוי להמשיך וכנראה לא להניב תוצאות ברורות. ראיות מדעיות מצביעות על שילוב גורמים אשר כוללים ככל הנראה אנטיביוטיקה והפרעה בצמיחת רקמות בריאות, רעלנים סביבתיים, קנדידה, נטייה העוברת בתורשה כתוצאה ממצבים בריאותיים של ההורים, וחשיפות לרעלנים סביבתיים, חיסונים ומתן אנטיביוטיקה, המחמירים את הסיכויים. שחזור הבריאות והאיזון מספק את ההזדמנות הגדולה ביותר לפתרון.