הפרעות תקשורת

ליאו קנר זיהה לראשונה את האוטיזם בשנת 1943, כאשר תיאר 11 ילדים השקועים בעצמם, שסבלו משלל הפרעות תקשורת המאפיינות את האוטיזם.

המסע שאתם חווים כהורים לילד על הספקטרום האוטיסטי הוא ייחודי. זהו מסע של גילוי, לעיתים מטלטל, אך תמיד מלא בהזדמנויות ללמוד שפה חדשה – לא שפת המילים בהכרח, אלא שפת הקשר.

סקירה זו נכתבה בכדי לשמש לכם מפת דרכים, מקור ידע מהימן וארגז כלים מעשי, כדי שתוכלו להבין, לתמוך ולקדם את ילדכם, ולבנות עמו קשר עמוק ומשמעותי, צעד אחר צעד, למרות מגוון הפרעות תקשורת המזוהות עם האוטיזם.

לתקשר ולהבין את שפת האוטיזם

כשאנו חושבים על הפרעות תקשורת, המחשבה הראשונה נוטה לנדוד לכמות המילים שהילד עושה בהן שימוש תדיר. אך כאשר המדובר באוטיזם, האתגר הוא רחב ועמוק הרבה יותר.

האתגר התקשורתי של האוטיסטים אינו נוגע רק ליכולת להפיק דיבור, אלא למהות האינטראקציה האנושית כולה. הליבה של האתגר טמונה בקושי בהדדיות חברתית, אותו "ריקוד" עדין של תן-וקח המאפיין קשר אנושי.

תקשורת היא פאזל המורכב מחלקים רבים ובאוטיזם, חלקים אלו מתפתחים לעיתים באופן שונה.

השפה השקטה של הגוף

הקשיים מופיעים לרוב בשלב המוקדם ביותר של התפתחות התינוק, בתקשורת הלא-מילולית. פעוטות וילדים על הספקטרום עשויים להתקשות ביצירת קשר עין עקבי, בשימוש בהבעות פנים מגוונות, או בשימוש במחוות פשוטות כמו הצבעה כדי לחלוק חוויה או נפנוף לשלום.

הקושי הוא דו-כיווני, והילדים האוטיסטים מתקשים גם להשתמש בשפת הגוף וגם לקרוא ולהבין את שפת הגוף של הזולת.

השימוש הייחודי במילים

אצל ילדים אוטיסטים, גם כאשר השפה המדוברת קיימת, השימוש בשפה יכול להיות שונה ולא שגרתי.

יתכן איחור ברכישת הדיבור, אך גם תופעות ייחודיות כמו אקולליה, שהיא תופעה של חזרה על מילים ומשפטים שנשמעו מהסביבה וכתבנו עליה בהרחבה.

לעיתים הדיבור עלול להישמע מונוטוני / רובוטי או שהילד ישתמש בשפה גבוהה שאינה תואמת את גילו. ניהול שיחה הדדית, כזה שכולל הקשבה ותגובה לאחר, יכול להיות מאתגר במיוחד, כאשר ילדים רבים נוטים לנהל מונולוגים על תחומי העניין שלהם.

מעבר לכך, הילדים עלולים שלא להמתין לתורם בשיחה ונוהגים להתפרץ לדברים של אחרים.

הפרעת תקשורת או עיכוב שפתי?

אחת השאלות המטרידות ביותר את ההורים היא: אולי זה רק עיכוב שפתי?

זוהי שאלה לגיטימית וחשובה והתשובה לה היא המפתח להתערבות נכונה לטובת הילד. ההבדל המהותי אינו כמותי ואינו תלוי בכמה מילים הילד אומר, אלא איכותי ותלוי בתשובה לשאלה כיצד הילד משתמש בתקשורת כדי להתחבר עם הזולת.

ילד עם עיכוב שפתי קלאסי יפגין בדרך כלל רצון עז לתקשר. הוא יפצה על המחסור במילים באמצעות שלל כלים אחרים: יצביע, ימשוך ביד, ישתמש בהבעות פנים ובקשר עין.

לעומתו, אצל ילד אוטיסט, הקושי הוא בבסיס המוטיבציה החברתית לפני הכל.

האתגר אינו רק במילים, אלא גם בכלים הלא-מילוליים שנועדו ליצירת קשר ותקשורת בין אישית. שינוי מוקד המחשבה מהשאלה "כמה הוא מדבר?" לשאלה "לשם מה הוא מתקשר?" הוא קריטי להבנת מהות האתגר.

חפשו סימנים: זיהוי מוקדם של הפרעות בתקשורת

האותות הראשונים לאתגרי תקשורת יכולים להיות עדינים, אך תשומת לבכם כהורים היא הכלי החשוב ביותר לאבחן מוקדם.

חשוב לזכור שלא כל סימן בודד מעיד על אוטיזם, אלא דפוס עקבי של מספר סימנים לאורך זמן.

בינקות – עד 12 חודשים

בשנה הראשונה לחיי התינוק התקשורת כולה אינה מילולית בכל מקרה. בתקופה זאת יש לשים לב למיעוט ביצירת קשר עין עקבי, חוסר בחיוך חברתי שהוא למעשה חיוך כתגובה לאדם אחר, וחוסר תגובה עקבי לקריאה בשם של הילד.

אחד הסימנים המובהקים ביותר לקראת גיל שנה הוא היעדר קשב משותף מצד הפעוט, כאשר הכוונה הנה ליכולת להצביע על משהו מעניין, כמו למשל מטוס שחולף למעלה בשמיים, רק כדי לחלוק את החוויה עם ההורה, תוך יצירת קשר עין כדי לוודא שגם הוא מסתכל.

פעוטות מגיל שנה ועד לגיל 3

בגיל זה הפערים והפרעות התקשורת הופכים לברורים יותר עבור ההורים.

בתקופה זאת יתכן עיכוב משמעותי בדיבור ואף רגרסיה שפתית שמשמעותה הנה אובדן של מילים שכבר נרכשו על ידי הילד.

לצד זאת, בולטים גם סימנים חברתיים והתנהגותיים: העדפה ברורה למשחק לבד, קושי ניכר במשחקי "בכאילו" כמו להאכיל בובה, חוסר עניין במשחקי דימיון ונטייה למשחק חזרתי הממוקד בחלקים של חפצים למשל, סיבוב גלגלים של מכונית צעצוע.

ילדים מגיל 4 ועד גילאי בית ספר יסודי

ככל שהעולם החברתי של הילד הופך למורכב יותר, כך האתגרים מתרחבים ומשתנים.

גם אם הילד כבר מדבר שוטף, הקושי יתמקד בפרגמטיקה ובצורך לשימוש חברתי בתקשורת ושפה. זה יתבטא בקושי לנהל שיחה הדדית, להבין קודים חברתיים בלתי כתובים, ולפרש הומור, ציניות או מטאפורות בסיסיות.

הקושי הבסיסי ליצור קשר עין וחיוך בינקות, מתרחב בילדות לקושי במשחק משותף ובבגרות לקושי בהבנת מערכות יחסים מורכבות ובתקשורת בין ילדים. הבנה זו מדגישה את החשיבות הקריטית של התערבות מוקדמת.

ההתנהגות היא ביטוי לתקשורת

אחת התובנות המהפכניות ביותר עבור הורים היא ההבנה שהתנהגות מאתגרת היא לעיתים קרובות ניסיון נואש של הילד לתקשר.

כאשר הילד אינו יכול לבטא במילים צורך, תסכול, פחד או כאב, המצוקה עלולה להתפרץ החוצה בצורות התנהגות שונות כמו: התקף זעם, בכי, תוקפנות או הטחת הראש ברצפה ופגיעה עצמית.

המעבר מפרשנות לפיה "הילד עושה דווקא" לתובנה לפיה "קשה לילד והוא מתקשר מצוקה" משנה את כל כללי המשחק עבור ההורים ועבור הילד האוטיסט.

פרשנות נכונה של הסיטואציה, הנובעת מקשיי תקשורת, מאפשרת להורה להגיב באמפתיה ובניסיון להבין את שורש הבעיה (הצפה חושית? רעב? חוסר נוחות? תסכול?) במקום בכעס ובענישה.

זהו המפתח למניעת הסלמה ולבניית דרכי תקשורת יעילות יותר עם הילד.

חשוב לזכור כי האינטואיציה שלכם היא כלי רב עוצמה, ככל שהדברים נוגעים בילד. אם אתם חשים שמשהו בהתפתחות של הילד מדאיג אתכם, אל תהססו לפעול.

המסע לאבחון הוא הצעד הראשון לקראת קבלת טיפול ותמיכה הולמים עבור הילד ועבורכם.

בישראל, התהליך מתחיל בדרך כלל בפנייה לרופא הילדים ומשם בזימון תור לאבחון אוטיזם במכון להתפתחות הילד.

ארגז כלים מעשי לתמיכה בהפרעות תקשורת

הבית, המקום הבטוח ביותר, הוא זירת הלמידה המשמעותית ביותר עבור הילד שלך.

המטרה אינה להפוך את הבית לקליניקה טיפולית, אלא לשזור הזדמנויות לתקשורת בתוך שגרת היומיום של הילד עם ההורים, האחיות והאחים.

 3 המלצות תקשורתיות חשובות לבני המשפחה

• ללכת אחרי הילד: במקום לנסות להניע את הילד לפעילות שבחרתם, הצטרפו לעולם שלו ולכו איתו. אם הוא מסדר מכוניות בשורה, שבו לידו והצטרפו למשחק. ההצטרפות מאותתת לילד שאתם רואים אותו, וכמו שאנחנו יודעים, כשרואים אותנו אנחנו רוצים להתקרב, וכך גם הילד. נסו, הקפידו ותבינו לבד.
• פרשנות של ההווה: תמללו במילים פשוטות את מה שהילד עושה, רואה או מרגיש. "סידרת שורה ארוכה של מכוניות", "בשורה יש מכוניות ב-5 צבעים", "אני רואה שאתה כועס" וכדומה. הפרשנות המילולית שלכם עוזרת לחבר בין החוויות של הילד ושלכם למילים פשוטות. נסו, הקפידו ותבינו לבד.
• פתח לתקשורת: עצרו לרגע ואל תמהרו למלא מיד כל צורך של הילד. פתחו עבור הילד את הפתח לתקשר עמכם, בעיקר במקומות הנוחים עבורו. נסו להניח את החטיף האהוב בקופסא שקופה, שהוא לא יכול לפתוח לבד ויבקש עזרה. הרכיבו ביחד פאזל ובזמן שמסבירים לילד איך בונים את המסגרת ואיך מחפשים חלקים מתאימים, הגישו לו "חלק מהמסגרת" וזהו בנגיעה שיבחין בה, חלק נוסף של המסגרת, מבלי לתת אותו לילד. מצבים כאלה מעודדים את הילד בעדינות ליזום את התקשורת.

במקביל, אנחנו ממליצים לעודד פעוטות וילדים לבצע פעילות גופנית קבועה, שהוכחה כיעילה במיוחד עבור אוטיסטים, בין השאר לצורך מתן כלים להקלה על אתגרי תקשורת.

אפשרויות לטיפול מקצועי

ישנן שיטות טיפול רבות ומגוונות לפעוטות וילדים אוטיסטים עם הפרעות וקשיי תקשורת, וכמו תמיד, נדגיש כי הטיפול הטוב ביותר הוא הטיפול שמותאם אישית עבור הילד שלך.

לצד תפקידכם המרכזי, מערך טיפולי מקצועי הוא חיוני לתמיכה בילד. המומחים השונים אינם פועלים בנפרד, אלא כצוות שיוצר יחד מעטפת תומכת, כאשר כל אחד מהם תורם חלק חיוני לפאזל התקשורת.

• קלינאות תקשורת: הם המורים והמתרגמים לשפה החדשה של הילד. דרך משחק, הם בונים את יסודות הקשר, מלמדים להבין ולהשתמש במחוות וקשר עין, מעניקים כלים לדיבור ושפה, ומסייעים לפענח את העולם החברתי.
• ריפוי בעיסוק: המטפלות והמטפלים בריפוי בעיסוק מכינים את הקרקע הפורייה לתקשורת. לעיתים קרובות, הקושי בעיבוד קלט חושי כמו רעש, מגע ואור מציף את הילד ומונע ממנו להיות פנוי לתקשורת שלה אנו מצפים. הטיפול עוזר לווסת את המערכת, להגביר רגיעה פיזית ורגשית, ובכך לאפשר לילד לתקשר בקלות רבה יותר.
• טיפול רגשי-חברתי: הטיפול הוא המצפן לעולם הפנימי והחברתי. הטיפול מעניק לילד כלים לזהות, להבין ולווסת את רגשותיו. הוא עוזר לו לפענח את ה"קודים" הבלתי כתובים של אינטראקציה חברתית ולהתמודד עם תסכולים, ובכך בונה את הביטחון הדרוש לתקשורת בריאה יותר.

טיפול ABA מול טיפול בשיטת DIR / Floortime

שיטות אלה מציעות שתי גישות טיפוליות, המתבססות על פילוסופיות שונות, לטיפול בפעוטות וילדים אוטיסטים.

הטיפול בשיטת ABA מציע גישה התנהגותית ומובנית, המבוססת על תיאוריות למידה. מיומנויות מורכבות מפורקות לשלבים קטנים הנלמדים באופן שיטתי, תוך מתן חיזוקים חיוביים על הצלחת הילד בתהליך.

שיטת ABA מלמדת את הילד "מה" – מה לעשות וכיצד להתנהג.

DIR / Floortime הנה גישה טיפולית התפתחותית-רגשית, הרואה בקשר חם והדדי עם הילד את מנוע הלמידה. המטפל או ההורה יורד לרצפה, לגובה העיניים של הילד, מצטרף לעולמו, משתף פעולה ועוקב אחר יוזמותיו.

מתוך המשחק המשותף, בונים מעגלי תקשורת בריאים ומטפחים את המוטיבציה הפנימית של הילד. השיטה מדגישה ובונה את ה"למה", תוך שהיא ממחישה לילד "למה לרצות לתקשר".

חשוב לדעת שקיימות גישות טיפול מודרניות המשלבות עקרונות משתי שיטות הטיפול המסורתיות.

כוחה של תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח)

עבור ילדים אוטיסטים המתקשים בדיבור, הטכנולוגיה המתקדמת יכולה לפתוח עולם שלם של אפשרויות לתקשר.

תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח) כוללת כלים מ-LOW-TECH כמו לוחות תקשורת עם תמונות, ומגוון עצום של HIGH-TECH בפורמט של אפליקציות ייעודיות על טאבלטים, רובוטים מבריקים ועוד!

בניגוד לחשש הנפוץ, מחקרים מראים באופן עקבי ששימוש בתת"ח אינו מעכב דיבור, אלא להפך: הוא מפחית תסכול, מלמד את כוחה של התקשורת, ולעיתים קרובות אף מעודד את הילד לדבר.

מאתגרי תקשורת להבנה וחיבור

ההבנות אליהן הגענו בנושא הפרעות התקשורת של הילד מובילות לתובנה מרכזית אחת: המפתח אינו נמצא בחיפוש אחר תיקון, אלא בהבנה מחודשת של המטרה.

המטרה אינה לגרום לילד להתאים את עצמו לעולם, אלא לבנות עבורו גשר איתן אל העולם, גשר שמתחיל מהמקום המדויק שבו הוא עומד.

ארגז הכלים שהצגנו – מהצטרפות למשחק שלו על הרצפה ועד לאפליקציית התקשורת המתקדמת – אינו נועד להפוך אתכם למטפלים. הוא נועד להפוך אתכם לאדריכלים המיומנים של הגשר הזה.

תפקידכם כעת הוא להקשיב לשקט שבין המילים, להתבונן בסידור המכוניות בשורה ולשאול "למה"?

לראות בהתקף הזעם קריאה כנה לעזרה, ולזהות בניצוץ העיניים את מה שהלב של הילד מבקש לומר.

הצלחה, במסע הזה, אינה נמדדת בכמות המילים, אלא בעומק החיבור. היא אינה טמונה בציות להוראות, אלא ברגעים הקטנים והיקרים מפז של הבנה הדדית.

אותם רגעים שבהם אתם מצליחים להיכנס לעולמו של הילד, והוא, בתגובה, מרגיש בטוח מספיק כדי להציץ החוצה אל עולמכם ולתקשר.

בכל פעם שזה קורה אתם בונים את הגשר ומעצבים את הקשר. וזה, בסופו של דבר, כל הסיפור לתקשורת בריאה יותר.

קריאה נוספת: כלים לתקשורת טובה יותר עם אוטיסטים