יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם מצויין מדי שנה בתאריך ה-2 לחודש אפריל, ומטרתו העיקרית של היום החשוב הנה להעלות את המודעות העולמית לאוטיזם ולטיפול בו, כמו גם להגביר ולהדגיש את חשיבותה הרבה של ההסברה על אוטיזם, בעיקר לאור העובדה שהאוטיזם הופך לנפוץ יותר ויותר, בכל שנה שעוברת.
לאור ההתקדמות הטכנולוגית ומאמצי הסברה ארוכי שנים, ניתן לשים לב כי המודעות הציבורית לספקטרום האוטיסטי ממשיכה לעלות משנה לשנה, כמו גם מגוון הטיפולים התומכים לילדים ולהורים ויכולתן של הבדיקות הגנטיות לאבחן רקע גנטי שגורם לאוטיזם כבר במהלך ההריון.
למרות הכל, אנחנו עדיין חיים ומתנהלים תחת חסותן של סטיגמות רבות המקושרות לאוטיזם, עם לא מעט בעיות וקשיים עימם מתמודדים ילדים, מתבגרים, בוגרים וקשישים אוטיסטים בחיי היום יום. יום המודעות לאוטיזם נועד להעלות את הדיון בנושא הנפוץ לראש סדר היום הבינלאומי, ולו ליום אחד יחיד ומיוחד.
יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם נקבע על ידי האו"ם בשנת 2007. התאריך שנבחר לכך היה השני באפריל בכל שנה, כאשר המטרה העיקרית היתה העלאת מודעות ציבורית ברחבי העולם למצבם של ילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי.
הכרזה רשמי על יום מודעות בינלאומי מסייעת לא רק להגברת המודעות הציבורית אלא גם מסייעת לארגונים וולונטריים ולארגוני בריאות לגייס משאבים, לערוך מחקרים, לקבל תרומות ולפרסם מידע ומאמרים חדשים כל העת.
התפיסה הרווחת, לפיה אוטיסטים הנם אנשים מוגבלים וחסרי יכולת תפקוד, הנה תפיסה מוטעית, שהשתרשה לאורך שנים, בשל חוסר היכולת המוחלטת להבין ולאפיין את האוטיזם. הלכה למעשה, רבים מהאוטיסטים שסביבנו יכולים להשתלב בחברה הכללית באופן כמעט נורמטיבי לחלוטין ולעיתים אף ללא כל שוני מאדם שאינו מאובחן אם אוטיזם.
לאורך השנים האחרונות יותר ויותר אוטיסטים משתלבים במערכת החינוך הרגילה ואפילו במקומות עבודה רגילים. חלק ניכר מהאוטיסטים מצליחים באמצעות אנשי מקצוע, מטפלים, פסיכולוגים ומדריכים, לשפר מאוד את מיומנות התקשורת שלהם ולממש גם את הפוטנציאל הקוגניטיבי והרגשי שלהם.
יש להוסיף ולהשקיע באבחון טוב יותר על מנת לזהות נכונה את מי שניתן להגדירו כבעל תסמונת אספרגר או כבעל תסמונת של אוטיזם בתפקוד גבוה לעומת אלה בעלי היכולת התפקודית הנמוכה יותר, שזקוקים ליותר משאבים וסיוע. הגדרה ואבחון נכונים יכולים לסייע בקידום נכון, בדגשים נכונים ובמיצוי הפוטנציאל האישי.
אוטיזם בישראל
על פי נתונים רשמיים, יותר מעשרת אלפים איש על גבי הקשת האוטיסטית נמצאים בטיפול גורמי רווחה. היכולת לבצע אבחון יעיל בגילאים נמוכים הביאה לכך שבכל שנה עולה המספר הזה באופן ניכר בפרט בגילאים הצעירים. בשנים האחרונות גדל מאוד התקציב המוקצה לטובת סיוע בתחומים שונים – החל משילוב במערכת החינוך, דרך סיוע בדיור מתאים למבוגרים, מתכונת של שילוב חברתי כללי ואפילו שירות מועיל בצבא.
יכולת קוגניטיבית גבוהה
בניגוד לתפיסה רווחת, חלק ניכר מבעלי האוטיזם הינם בעלי יכולת קוגניטיבית גבוה, שאיננה נופלת במאומה מזאת של האוכלוסייה הכללית. למעשה, לרבים יש יכולות גבוהות מאוד למשל בתחומים כגון זיכרון, הבחנה בפרטים. גם בהקשר הרגשי אין מדובר באנשים חסרי רגשות אלא בכאלה המבטאים את רגשותיהם וצורכיהם בצורה שונה, לעיתים בלתי ברורה למי שאינו מודע לכך.
בעלי תסמונת האוטיזם והאספרגר מתקשים יותר ביצירת תקשורת חברתית ויש להם קושי להבין איתותים חברתיים. רבים מהם נוטים לקבל כל משפט כפשוטו ולכן, יתקשו להבין משפט כגון "מדוע אתה שותק, אבדת את הלשון?" בקרב ילדים קטנים קיים איחור ברכישת השפה ויש רבים שמגלים קשיים גם בפעילות מוטורית גסה ועדינה. למרבה המזל, קיימות כיום טכניקות טיפוליות מצוינות, שמשפרות את ההיבטים הללו באופן ניכר.
עבור משפחותיהם של בעלי האוטיזם כמו גם עבור בעל התסמונת עצמו, חשוב מאוד לשלב בין קבלת טיפול רגשי לבין קבלת כלים, הדרכה ומיומנות חברתית. גם חברות בקבוצות תמיכה יכולה להועיל מאוד ובמקרים מסוימים, נרשמת תועלת גם בתרופות מרשם (לזמן קצוב) לטיפול בתסמינים כגון חרדת יתר או לחץ נפשי, בעיקר בקרב מתבגרים.
