יום המודעות השנתי לאוטיזם חלף לא מכבר וזוהי הזדמנות טובה לשפוך אור על מהות התסמונת (יש המכנים אותה לקות) ועל מצבם של המוגדרים כסובלים ממנה בארץ ואף בעולם הרחב.
אמנם, אין ספק שמודעות הציבורית לקיומה של הלקות הזאת עלתה מאוד ועימה גם היכולת של האוטיסטים להשתלב בחברה באופן טוב יותר, אולם יש עדיין לא מעט סטיגמות, בעיות וקשיים עימם מתמודדים צעירים ומשפחות של אלה שאובחנו בתוך הקשת האוטיסטית.
הגברת המודעות הציבורית
יום המודעות לאוטיזם נקבע על ידי האו"ם בשנת 2007. התאריך שנבחר לכך היה השני באפריל בכל שנה, כאשר המטרה העיקרית הייתה העלאת מודעות ציבורית ברחבי העולם למצבם של ילדים המתמודדים עם לקות התפתחותית זו. הכרזת יום המודעות מסייעת לא רק להגברת המודעות הציבורית אלא גם מסייעת לארגונים וולונטריים ולארגוני בריאות לגייס משאבים, לערוך מחקרים, לקבל תרומות ולפרסם מידע ומאמרים.
אבחון ושילוב חברתי
בשל סיבות שחלקן לא אובייקטיביות, קיימת תפיסה שגויה מאוד לגבי יכולת התפקוד של אדם הסובל מאוטיזם. לפני שנים, נערכו מחקרים אודות הלקות הזאת בקרב אנשים שסבלו ממצב של יכולת תפקודית נמוכה. כל זאת, בשילוב יכולת טיפולית נמוכה באותן השנים הביא לכך שהשתרשה תפיסה שגויה מאוד לגבי יכולתו של האוטיסט להשתלב במסגרת החברה הכללית, הנורמטיבית.
כיום, ידוע היטב במחקר שמרבית האנשים שאובחנו על גבי הקשת האוטיסטית יכולים בהחלט להשתלב לדוגמא במערכת החינוך הרגילה וכן במקומות עבודה רגילים. חלק ניכר מהאוטיסטים מצליחים באמצעות אנשי מקצוע, מטפלים, פסיכולוגים ומדריכים, לשפר מאוד את מיומנות התקשורת שלהם ולממש גם את הפוטנציאל הקוגניטיבי והרגשי.
יש להוסיף ולהשקיע באבחון טוב יותר על מנת לזהות נכונה את מי שניתן להגדירו כבעל תסמונת אספרגר או כבעל תסמונת של אוטיזם בתפקוד גבוה לעומת אלה בעלי היכולת התפקודית הנמוכה יותר, שזקוקים ליותר משאבים וסיוע. הגדרה ואבחון נכונים יכולים לסייע בקידום נכון, בדגשים נכונים ובמיצוי הפוטנציאל האישי.
אוטיזם בישראל
על פי נתונים רשמיים, יותר מעשרת אלפים איש על גבי הקשת האוטיסטית נמצאים בטיפול גורמי רווחה. היכולת לבצע אבחון יעיל בגילאים נמוכים הביאה לכך שבכל שנה עולה המספר הזה באופן ניכר בפרט בגילאים הצעירים. בשנים האחרונות גדל מאוד התקציב המוקצה לטובת סיוע בתחומים שונים – החל משילוב במערכת החינוך, דרך סיוע בדיור מתאים למבוגרים, מתכונת של שילוב חברתי כללי ואפילו שירות מועיל בצבא.
יכולת קוגניטיבית גבוהה
בניגוד לתפיסה רווחת, חלק ניכר מבעלי האוטיזם הינם בעלי יכולת קוגניטיבית גבוה, שאיננה נופלת במאומה מזאת של האוכלוסייה הכללית. למעשה, לרבים יש יכולות גבוהות מאוד למשל בתחומים כגון זיכרון, הבחנה בפרטים. גם בהקשר הרגשי אין מדובר באנשים חסרי רגשות אלא בכאלה המבטאים את רגשותיהם וצורכיהם בצורה שונה, לעיתים בלתי ברורה למי שאינו מודע לכך.
בעלי תסמונת האוטיזם והאספרגר מתקשים יותר ביצירת תקשורת חברתית ויש להם קושי להבין איתותים חברתיים. רבים מהם נוטים לקבל כל משפט כפשוטו ולכן, יתקשו להבין משפט כגון "מדוע אתה שותק, אבדת את הלשון?" בקרב ילדים קטנים קיים איחור ברכישת השפה ויש רבים שמגלים קשיים גם בפעילות מוטורית גסה ועדינה. למרבה המזל, קיימות כיום טכניקות טיפוליות מצוינות, שמשפרות את ההיבטים הללו באופן ניכר.
עבור משפחותיהם של בעלי האוטיזם כמו גם עבור בעל התסמונת עצמו, חשוב מאוד לשלב בין קבלת טיפול רגשי לבין קבלת כלים, הדרכה ומיומנות חברתית. גם חברות בקבוצות תמיכה יכולה להועיל מאוד ובמקרים מסוימים, נרשמת תועלת גם בתרופות מרשם (לזמן קצוב) לטיפול בתסמינים כגון חרדת יתר או לחץ נפשי, בעיקר בקרב מתבגרים.