המונח אוטיזם קל, או "אוטיזם בתפקוד גבוה" איננו מונח רפואי-פסיכיאטרי, כי אם מונח כללי רווח המשמש לתיאור מצבם של אנשים הסובלים מאוטיזם או מהפרעה דומה אחרת. ראוי לציין שגם אנשי מקצוע עושים שימוש נרחב למדי במונח אוטיזם בתפקוד גבוה, בכדי להבחין בין כאלה שסובלים מאוטיזם קל, אשר מסוגלים לתפקד בצורה טובה יותר מבחינה חברתית ותפקודית כללית, לעומת אוטיזם חמור יותר.
כמו במצב שמאפיין הפרעות אחרות, תפקודיות ופסיכולוגיות, אוטיזם הוא ללא ספק מצב שמאופיין בשונות רבה בקרב אנשים שונים. למעשה, גם מומחים שעוסקים בתחום מתקשים לעיתים להבחין בין הסובלים מאוטיזם קלאסי לבין הסובלים מתסמונות מסוג אחר כגון תסמונת אספרגר ואחרות.
משמעות חשובה באפיון של אדם כסובל מאוטיזם מן הסוג הקל יותר טמונה באפשרות לשלבו בפעילויות שונות יחד עם אנשים מן האוכלוסייה הכללית.
אוטיזם ומנת משכל
בניגוד לסברה הרווחת, אין קשר בין אנשים המאובחנים כאוטיסטים לבין מנת המשכל שלהם. אמנם יש בקרב האוטיסטים גם כאלה בעלי מנת משכל נמוכה ואפילו נמוכה מאוד, אבל קיימים לצידם גם אוטיסטים בעלי מנת משכל רגילה ואפילו גבוה.
למרות הקושי להעריך את מנת המשכל של הסובל מאוטיזם באמצעות מבחני משכל רגילים (מבחני אי קיו), הרי שבקרב אנשי מקצוע רווחת הדעה שההתפלגות של רמת האינטליגנציה שלהם דומה לזו של האוכלוסייה הרגילה.
ישנם הטוענים שאוטיזם קל יאופיין בהכרח באדם בעל מנת משכל ממוצעת ומעלה, אבל הבחנה זו איננה מקובלת באופן גורף. ישנם אנשים הנמצאים על גבי הקשת האוטיסטית, אשר הינם בעלי אי קיו נמוך למדי ויחד עם זאת יש ביכולתם להשתלב בצורה טובה למדי בעולם העבודה, בהכשרה מקצועית ואף לנהל קשרים חברתיים בצורה סבירה.
אוטיזם ותפקוד חברתי
בקרב ילדים ומבוגרים אשר מאובחנים כבעלי ליקוי אוטיסטי, או כאלה הנמצאים על גבי הקשת האוטיסטית, יש שונות רבה מבחינת הכישורים החברתיים.
לאוטיסטים בתפקוד גבוה, קל יותר לנהל אינטראקציות חברתיות. הם בעלי יכולת תקשורת טובה יותר לעומת אוטיסטים בתפקוד נמוך, וחלקם מצליחים להשתלב יפה במערכת החינוך הרגילה (לעיתים בכיתות מיוחדות), ולעיתים להגיע להישגים יפים גם באקדמיה.
אוטיסטים בתפקוד נמוך מתקשים להתבטא בצורה ברורה מבחינה מילולית, ויש ביניהם אף כאלה שממעטים לדבר כמעט באופן מוחלט. ככל שיכולת התפקוד של האוטיסט נמוכה יותר, כך הוא יתקשה בהבנה של הבעות פנים, אינטונציות ומשמעויות חברתיות מורכבות ופשוטות. התנהגות של אוטיסט הסובל מתסכול שנובע מקשיי תקשורת וחוסר הבנה של הסביבה עלולים להתבטא בצעקות, אלימות (גם עצמית) או הסתגרות, ולהקשות בכך על ההשתלבות החברתית.
קבלה חברתית, סבלנות ותשובת לב, יכולים להקל במידה רבה על השילוב החברתי של הסובלים מאוטיזם בכלל, ומאוטיזם קל בפרט.
אוטיזם ומצב בטוח
מאפיין חשוב של המאובחנים כאוטיסטים הוא החשש שלהם משינויים ומאי וודאות. הדבר מתגלה לעיתים כבר בילדות המוקדמת, כאשר הפעוט האוטיסט איננו משחק כשאר בני גילו בצעצועים. במקום המשחק הרגיל, יעסוק הפעוט בסידור אובססיבי של צעצועים ולעיתים של חפצים נוספים, לפי צבע, צורה וגודל.
התנהגות זו מסייעת, ככל הנראה, לתחושה של ביטחון ויציבות. במצב של אוטיזם קל, מצליח האוטיסט לתפקד בצורה טובה יותר גם במצבים שחורגים מן הרגיל והצפוי.
דרכי טיפול וסיוע
טיפול וסיוע יאפשרו לרבים מהסובלים מאוטיזם ומתסמונות דומות כגון אספרגר, להגיע ליכולת תפקוד טובה יותר. בין השיטות הטיפוליות הנפוצות כיום, ניתן לציין את שיטת ה-ABA, שיטת גרינשפאן, טיפולים פסיכולוגיים, תרופות ועוד.
למרות שישנם אוטיסיטים אשר משתלבים, כאמור, במסגרות רגילות, הרי שחלק ניכר מהאוטיסטים, גם אלה בעלי התפקוד הגבוה, נזקקים למסגרות ייעודיות. מדריכים, חונכים ומטפלים אשר למדו ורכשו התמחות בנושא, יכולים לסייע לרבים מהמאובחנים על גבי הקשת האוטיסטית להגיע להישגים טובים יותר ולהשתלב בצורה טובה יותר בחברה.
אולי יעניין אותך גם:
מחקר חדש מצא שאוטיזם קשור לבעיית תפקוד של נוירונים חושיים הנמצאים מחוץ למוח
