TEACCH הם ראשי התיבות שלTreatment and Education of Autistic and Related Communication handicapped Children, תכנית מחקר, שירות ואימון המיועדת עבור הסובלים מאוטיזם ובעיות תקשורת אחרות.
התכנית פותחה באוניברסיטת צפון קרוליינה שבארצות הברית בתחילת שנות השבעים בעקבות נתונים שנאספו ממחקר שנערך בשנות השישים.
במחקר זה התברר כי ילדים אוטיסטים המעורבים בפעילויות חברתיות, מראים התקדמות טובה יותר במיומנויות בתחומים שונים בהשוואה לילדים אוטיסטים שלא שולבו במארג חברתי כלשהו בצורה טובה.
מה הן מטרות התכנית?
- לאפשר לסובלים מאוטיזם לתפקד בצורה העצמאית ביותר האפשרית והמשמעותית ביותר האפשרית בתוך הקהילה. במילים אחרות נעשה ניסיון לחנך ילדים אוטיסטים להפוך למבוגרים עצמאיים במידת האפשר. מדובר בתכנית ארוכת טווח כשבמהלך השנים השאיפה המרכזית היא להקנות לילדים דרכי תקשורת והבנה שיסייעו להם לתקשר בצורה טובה עם הסובבים אותם ולקבל החלטות באופן עצמאי.
- להעניק שירות לאנשים הסובלים מאוטיזם, לבני משפחותיהם ולאלו שעובדים אתם ותומכים בהם. השירותים של התכנית כוללים בין היתר אבחון מקצועי, הדרכת הורים לילדים אוטיסטים, כתיבה של תכניות עבודה אישיות, הדרכה לצוותים, הדרכת אנשי מקצוע בהוסטלים ובמקומות עבודה ועוד.
- לעסוק במחקר אקדמי תוך יצירת זיקה בין התיאוריה והמחקר לבין השירותים הקליניים הניתנים בפועל ולהפיץ את המידע התיאורטי ואת המידע בנוגע לעבודה המעשית הקשורה לאוטיזם בעזרת סדנאות ופרסומים מקומיים ובינלאומיים כאחד.
תרבות האוטיזם
לפי ה- TEACCH, אנשים הסובלים מאוטיזם מהווים קבוצה מוגדרת של בני אדם המחזיקים בתכונות מסוימות המפרידות אותם מהאוכלוסייה הכללית אך בשום צורה אין בכך כדי להעיד שהם נחותים מהאנשים הבריאים.
לפי גישה זו, בדיוק כפי שבסין לצורך העניין ישנם כללי התנהגות השונים מכללי ההתנהגות המקובלים בישראל, כך גם ישנם קודים תרבותיים הנהוגים בקרב הקהילה האוטיסטית.
אי לכך, יש להתייחס לחברי הקהילה האוטיסטית כבני תרבות אחרת ולא לבקש מהם להתנהל לפי הקודים של התרבות שלנו. כמו כן כאשר מבינים כי מדובר על תרבות אחרת, יש תחילה להבין את הקודים עליהם מבוססת התרבות, בטרם ניתן יהיה להגיש עזרה, טיפול או סיוע. יש להכיר את הקשיים המהווים את מנת חלקו של האדם הסובל מאוטיזם, את קשיי התקשורת מהם הוא סובל ועוד.
התייחסות פרטנית
עם זאת, בתכנית ה- TEACCH ישנו דגש חזק ביותר על האינדיבידואל ועל תכנון התכנית הטיפולית והלימודית בהתאם ליכולות והקשיים המהווים את מנת חלקו של כל ילד וילד בנפרד. בהתאם לזאת, במסגרת התכנית מבצעים באופן תדיר בדיקות ומבדקים שמטרתם להעריך את ההתקדמות של המשתתף בתחומים שונים. תכניות ההערכה מאפשרות לקבל מידע בנוגע לצרכי הילד, לתחומי העניין שלו, לרמת המיומנות שלו בתחומים שונים, ליכולות שלו בתחומים שונים ועוד.
באילו תחומים מתמקדת התכנית?
התכנית נחשבת לרחבה במיוחד שכן היא לא מתמקדת בתחום צר אחד ויחיד. למעשה התכנית מתייחסת פחות או יותר לכל מיומנות באשר היא, הרלוונטית עבור אדם המעוניין לחיות חיים מלאים. הכוונה היא למשל למיומנויות של עבודה עצמאית, מיומנויות חברתיות, מיומנויות תקשורת, מיומנויות פנאי ועוד.
ניתן לכתוב כי באופן כללי ההתמקדות של התכנית היא בפיתוח של שיטות בעזרתן יוכל המטופל להבין את העולם הסובב אותו והודות להן המוטיבציה שלו ללמוד ולהשתפר תגבר.
העבודה עם הילד מתמקדת גם כן בעיקר בטיפוח תחומי העניין שלו ונקודות החוזק שלו תוך התייחסות ספציפית לנקודות החולשה שלו. במסגרת התכנית נעשה שימוש רב בחיזוקים (כמצופה משיטה השואבת את השראתה במידה רבה מהאסכולה הביהביוריסטית), בעזרים חזותיים ובסביבות מרגיעות ונטולות הסחות דעת.