מחקר שבדי: היחס בין המינים באבחון אוטיזם

במשך עשרות שנים, אחת העובדות המקובלות ביותר לגבי אוטיזם היא שהוא שכיח יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים.

לאורך עשרות שנים, מחקרים שונים דיווחו על יחס של בין 2.7 ל-4.1 גברים לכל אישה באובחנו עם אוטיזם, למרות שבשנים האחרונות מתפרסמים יותר ויותר מחקרים שמראים כי היחס בין גברים לנשים מצטצמם.

יחס זה הוביל לפיתוח תיאוריות שונות ומשונות, שניסו להסביר את ההבדל, כגון אפקט המגן הנשי, המצביע על כך שנשים זקוקות לעומס גנטי גבוה יותר כדי שמאפייני האוטיזם יהיו בולטים מספיק לאבחון, או תיאוריה המוח הגברי הקיצוני.

מחקר חדש ופורץ דרך מאוניברסיטת קרולינסקה בשוודיה, הנחשבת לאחד המוסדות הרפואיים המוערכים ביורת באירופה, מאתגר הנחות יסוד אלו.

המחקר, שפורסם בחודש פברואר 2026 בכתב העת היוקרתי BMJ (British Medical Journal), בחן את השינויים ביחס הגברים לנשים באבחנות אוטיזם לאורך תקופה של 35 שנה.

ממצאי המחקר הפתיעו והכיחו כי יחס זה הולך ופוחת עם הזמן ועם העלייה בגיל האבחון, עד כדי כך שבשוודיה, עד גיל הבגרות, היחס בין נשים לגברים אוטיסטים כמעט מגיע לשוויון מוחלט.

מה נבדק במחקר?

צוות החוקרים בראשותם של ד"ר קרולין פייף והפרופסור סוון סנדין, ובשיתוף עם חוקרים אמריקאים, סקר נתונים של כמעט 2.8 מיליון ילדים שנולדו בשוודיה בין השנים 1985 ל-2020, ועקב אחריהם עד סוף 2022.

מתוך אוכלוסייה זו, 78,522 אנשים (2.8% מהאוכלוסייה) אובחנו עם אוטיזם במהלך תקופת המעקב.

המחקר השוודי מהווה דוגמה מצוינת למה שמכונה מחקר עוקבה פרוספקטיבי כלומר, מחקר שכלל מעקב שיטתי אחר כלל האוכלוסייה מרגע הלידה ואילך.

השימוש במאגרי מידע רפואיים ארציים של שוודיה, המנוהלים באופן שיטתי מאז שנות ה-70, אפשר לחוקרים לבחון לא רק את שיעור האבחנות, אלא גם כיצד הן משתנות בהתאם לשלושה משתנים מרכזיים:

• גיל האבחון – באיזה גיל האדם קיבל את האבחנה
• שנת האבחון – באיזו שנה בוצעה האבחנה
• שנת לידה – באיזו שנה נולד האדם

הפרדה זו מאפשרת להבין האם השינויים שאנו רואים הם תוצאה של הבדלים ביולוגיים לפי גיל, שינויים בקריטריונים האבחוניים לאורך זמן, או הבדלים בין דורות.

ממצאים מרכזיים שעלו מן המחקר

המחקר מגלה עלייה דרמטית של פי 10 בשיעור אבחנות האוטיזם במהלך תקופת המחקר.

לדוגמה, בקרב ילדים בגילאי 10-14, השיעור עלה מ-56.5 אבחנות חדשות לכל 100,000 איש בשנת 2000, ל-564.1 אבחנות לכל 100,000 איש בשנת 2022.

עלייה זו מתיישבת עם מגמות דומות שנצפו במדינות רבות אחרות בעולם המערבי, והיא מיוחסת בעיקר להרחבת הקריטריונים האבחוניים, לעלייה במודעות לאוטיזם ולשיפור בנגישות לשירותי אבחון.

היחס בין גברים לנשים

הממצא המרכזי והמרעיש ביותר שעלה מן המחקר הוא הירידה המתמשכת ביחס הגברים לנשים.

בעוד שבגילאים הצעירים, עד גיל 10, היחס נותר גבוה יחסית ועמד על כ-3 גברים לכל אישה, הרי שהיחס יורד בצורה משמעותית בגילאים מבוגרים יותר.

• בתקופה 2020-2022, בקרב ילדים בגילאי 0-4, היחס היה 4.0 (184.8 אבחנות לכל 100,000 בקרב בנים לעומת 45.8 בקרב בנות)
• בגילאי 10-14, היחס ירד ל-1.3 (645.5 לעומת 479.9)
• בגילאי 15-19, היחס היה 0.7, כלומר יותר נשים מגברים קיבלו אבחנה בטווח גילאים זה (400.0 לעומת 602.6)
• בגילאי 20-24, היחס היה 0.8 (164.7 לעומת 208.0)

גיל האבחון השונה בין המינים

ממצא חשוב נוסף הוא ההבדל בגיל המקסימלי לאבחון בין המינים. בקרב גברים, שיעור האבחנות מגיע לשיאו בגילאי 10-14, בעוד שבקרב נשים השיא מופיע מאוחר יותר, בגילאי 15-19.

גיל חציון האבחון במחקר עמד על 14.3 שנים, אך נתון זה משקף ממוצע של שני אוכלוסיות שונות במועדי האבחון.

החוקרים השתמשו במודל סטטיסטי כדי להעריך כיצד תמשיך מגמה זו בעתיד.

לפי התחזית העולה מן המחקר השבדי, עד לשנת 2024, היחס המצטבר כלומר, היחס הכולל של כל האנשים שאובחנו עד גיל מסוים, יגיע לשוויון מוחלט (יחס של 1:1) עד גיל 20.

כיצד מסבירים את ממצאי המחקר?

החוקרים מציעים מספר הסברים אפשריים לתופעה המרתקת שעולה מן המחקר:

מיסוך

נשים עשויות להסוות טוב יותר את מאפייני האוטיזם שלהן, במיוחד בתחום החברתי, על ידי חיקוי התנהגויות של בני גילם, תופעה המוכרת בשם מיסוך.

תופעה זו מקשה לזהות את מאפייני האוטיזם בגיל צעיר, אך המיסוך עלול לקרוס בגיל ההתבגרות כאשר האינטראקציות החברתיות הופכות מורכבות יותר.

הצללת אבחנה

נשים נוטות יותר לקבל אבחנות פסיכיאטריות אחרות כמו דיכאון, הפרעות אכילה וחרדה, לפני שמזהים את האוטיזם.

המצב הפסיכיאטרי הראשוני עלול להצל על האוטיזם ולהוביל לאבחון רק בגיל מאוחר יותר.

מחקרים קודמים מצאו שכמעט 70% מהאוטיסטים סובלים מלפחות מצב פסיכיאטרי נוסף אחד, כאשר נשים נוטות יותר לקבל אבחנות פסיכיאטריות מוקדמות.

הטיה בקריטריונים האבחוניים

יתכן שהקריטריונים האבחוניים והכלים להערכה פותחו בעיקר על בסיס מחקרים בקרב גברים, ולכן הם מזהים טוב יותר את הדפוס הגברי של אוטיזם.

החוקרים סברו כי הרחבת הקריטריונים לאורך השנים אולי עזרה לזהות טוב יותר גם את הדפוס הנשי.

הבדלים בהפניה לאבחון

בשוודיה, ילדים צעירים מוערכים באופן שיטתי במסגרת מרפאות בריאות הילד, בעוד שמתבגרים ומבוגרים נוטים להגיע לאבחון באמצעות הפנייה עצמית לשירותי בריאות הנפש.

מכיוון שנשים נוטות יותר לפנות לשירותי בריאות הנפש, ייתכן שמגמה זו תורמת לעלייה באבחנות בקרב נשים בגילאים מאוחרים יותר.

נקודות חוזקה ומגבלות

למחקר השבדי היו כמה נקודות חוזקה חשובות אך גם כמה מגבלות שצריך לקחת בחשבון, בעת ניתוח התוצאות המרתקות.

גודל אוכלוסיית המחקר השבדי חסרת תקדים, עם כמעט 2.8 מיליון משתתפים שהיו תחת מעקב מחקרי במשך 35 שנה.

במקביל, איכות נתוני המחקר גבוהה מאד, וכללו שימוש במערכת בריאות ציבורית עם רישום עקבי ושיטתי, והאבחנות הקליניות נעשו תמיד בהתאם לקריטריון ה-DSM.

מנגד, המחקר התמקד במדינה אחת בלבד. הממצאים מייצגים את המצב בשוודיה ויתכן שלא ניתן להכללים לכל המדינות.

כמו כן, היעדר מידע מפורט הנובע מהשימוש במאגרי מידע בלבד, מגביל את היכולת לבחון מאפיינים קליניים ספציפיים של האוטיסטים המאובחנים, נשים וגברים.

משמעות תוצאות המחקר

ממצאי המחקר משנים באופן דרמטי את ההבנה לגבי התפלגות האוטיזם בין המינים.

היחס הגבוה של גברים לנשים, שהיה עד כה אחד המאפיינים הבסיסיים ביותר של אוטיזם, עשוי להיות בעצם תוצר של אבחון מוקדם יותר בקרב גברים ומאוחר יותר בקרב נשים, ולא בהכרח הבדל גנטי-ביולוגי אמיתי בשכיחות האוטיזם.

עבור הורים, ובמיוחד הורים לבנות, המחקר מעלה מספר נקודות חשובות לתשומת לב:

• יש להיות ערניים למאפיינים גם בגיל מבוגר יותר: גם אם הילדה לא אובחנה בגיל צעיר, חשוב להמשיך ולהיות קשובים למאפייני האוטיזם, במיוחד בגיל ההתבגרות.
• אסור להסתפק באבחנות חלקיות: אם הילדה אובחנה עם חרדה, דיכאון או הפרעת אכילה, חשוב לבחון גם אפשרות של אוטיזם כבסיס או כמצב נלווה.
• לחפש אבחון מומחה: חשוב להיות מודעים לכך שאבחון נשים עם אוטיזם דורש לעיתים מומחיות מיוחדת ומודעות לדפוסי הביטוי השונים ובכלל זאת לתופעת המיסוך הנפוצה מאד.

המחקר מדגיש את הצורך בפיתוח כלי אבחון רגישים יותר למאפיינים הספציפיים של אוטיזם בקרב נשים, ובהעלאת המודעות של אנשי מקצוע לדפוסי הביטוי השונים של אוטיזם בין המינים.

החוקרים הדגישו את הצורך במחקרים נוספים שיבחנו את הסיבות לאבחון מאוחר יותר בקרב נשים, ואת ההשלכות של אבחון מאוחר על איכות החיים והגישה לטיפול ותמיכה.

בסופו של דבר, הממצאים מזכירים לנו שוב כי האוטיזם הוא באמת ספקטרום נרחב, גם במונחים של אופן הביטוי, גיל האבחון והצורה שבה הוא משפיע על אנשים שונים בדרכים שונות.

קריאה נוספת: מוטציות גנטיות גורמות לאוטיזם אצל נשים וגברים כאחד