לעזור לילד.ה לחזור לשגרה

איך נוכל לעזור לילדים שלנו לחזור לשגרה אחרי תקופת הלחימה הקשוחה מול איראן? על מנת לתת מענה ותמיכה לילדים היקרים שלנו, הכנו את המדריך המעשי שלפניך.

רגע אחרי ההכרזה על הפסקת אש מול איראן והשקט שחוזר, בתקווה גדולה, לחיינו. האזעקות דממו, וקולות הפיצוצים מפנים את מקומם לשגרת יום-יום רגילה.

אחרי תקופה מורכבת ועמוסת אי-ודאות, מתח וחרדה בעקבות הלחימה מול איראן, כולנו מנסים לחזור למסלול של חיים נורמלים.

עבור משפחות רבות, ובמיוחד עבור משפחות לילדים אוטיסטים, המעבר הזה הוא אתגר כביר.

הילדים שלנו, ובמיוחד אלו האוטיסטים, חוו את תקופת הלחימה באופן עוצמתי פי כמה. הרגישות החושית המוגברת, הצורך המובהק בשגרה ובוודאות, והקושי בעיבוד שינויים – כל אלה הפכו את ימי האזעקות, השהייה בממ"דים והחרדה המתמדת לחוויה מטלטלת במיוחד עבורם.

ההשלכות הנסתרות של הלחימה: מה עבר על הילד.ה?

הפגיעות הייחודית של ילדים אוטיסטים בזמן מלחמה

חשוב שנבין לעומק את ההשפעות של תקופת הלחימה על ילדינו, כדי שנוכל להעניק להם את התמיכה הנכונה.

רוב ההורים כבר יודעים שהילדים האוטיסטים מגיבים למצבי לחץ וטראומה באופן שונה. מחקרים חדשים מוכיחים שילדים אוטיסטים פגיעים הרבה יותר למצבי טראומה, והמצב בישראל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוביל להחמרה במצבם התפקודי והנפשי של אלפי ילדים אוטיסטים.

עבור הילדים האוטיסטים, אזעקה היא לא רק צליל חזק, אלא התקפה חושית כואבת ומאיימת. המחקרים מראים שרגישות לרעש אצל ילדים אוטיסטים נובעת ממבנה החיווט של המוח, הגורם לפעילות יתר במוח ולתגובה קיצונית לגירויים.

שהייה בממ"ד צפוף וחשוך עלולה להיות חוויה קלסטרופובית ומפחידה. שינויים בלתי צפויים בסדר היום, כמו ביטול מסגרות חינוכיות או פעילויות מתוכננות, מערערים את עולמם הבטוח ומובילים לחוסר אונים ותסכול.

ביטויי המצוקה: איך מזהים שהילד נפגע?

בשל המלחמה מול איראן רבים מהילדים שלנו חוו, שוב, החמרה במצב התפקודי והרגשי במהלך 12 ימי הלחימה וזה יכול לבוא לידי ביטוי במספר דרכים:

• התקפי זעם והתפרצויות מוגברות: כתוצאה מעומס רגשי וחושי שהילדים לא יכלו לעבד. התקפי הזעם עלולים להיות עזים יותר ולהימשך זמן רב יותר מהרגיל.
• נסיגה תקשורתית וחברתית: ירידה ביוזמה לתקשורת, הסתגרות והימנעות בולטת מיצירת קשר עין. חלק מהילדים אף מפסיקים לדבר זמנית או חוזרים להתנהגויות קודמות.
• הפרעות שינה ואכילה חמורות: קשיי הירדמות, יקיצות מרובות, סיוטים, או שינויים דרסטיים בהרגלי אכילה. חלק מהילדים מסרבים לאכול או חוזרים לתזונה מוגבלת או אכילה בררנית מאד.
• התנהגויות חזרתיות (סטימולציות) מוגברות: הגברה משמעותית של תנועות סטריאוטיפיות או טקסים, כדרך לווסת את עצמם. התנהגויות אלו עשויות להופיע גם באופן חדש שלא נצפה בעבר.
• חרדה ופחדים חדשים או מוגברים: פחד מחשיכה, מרעשים רגילים, מפרידה מההורים, או מיציאה מהבית. חלק מהילדים מפתחים פוביות חדשות הקשורות לצלילים או למקומות.

הבנת הנזקים הללו היא הצעד הראשון בתהליך ההחלמה. הילדים שלנו צריכים עכשיו, יותר מתמיד, ביטחון, סבלנות והרבה אהבה כדי לבנות מחדש את עולמם.

המדריך המעשי: צעד אחר צעד לחזרה לשגרה

חשוב לזכור כי החזרה לשגרה היא מסע ולא מירוץ לטווח קצר.

התהליך דורש מכם סבלנות, גמישות, הכלה והבנה. זכרו שאתם האנשים החשובים ביותר בחיי הילד.ה והתמיכה שלכם היא קריטית.

בנייה הדרגתית של שגרה מותאמת: לבנות מחדש את עמוד השדרה

השגרה היא חמצן עבור ילדים אוטיסטים. היא מספקת תחושת ביטחון, ודאות ויכולת חיזוי. אחרי תקופה של כאוס, עלינו לבנות אותה מחדש, בהדרגה ובזהירות.

התחילו באלמנטים מוכרים ואהובים: אל תנסו להחזיר הכול בבת אחת. התחילו עם פעילויות שהילד מכיר ואוהב, ושנותנות לו תחושת עוגן.

ארוחת בוקר קבועה באותה שעה, משחק אהוב שחוזר על עצמו, או סדר פעולות קבוע לפני השינה – כל אלו יכולים להוות נקודות יציבות.

עזרים חזותיים מתקדמים כמו לוחות זמנים ויזואליים עם תמונות או סמלים הם כלי מפתח. הם מאפשרים לילד להבין מה צפוי לו, מפחיתים חרדה ומגבירים תחושת שליטה.

הוסיפו "התראות על שינויים" או אירועים מיוחדים מראש, וסמנו אותם בלוח הזמנים כך שהילד יידע למה לצפות. השתמשו בתמונות אמיתיות של מקומות או אנשים שהילד יפגוש, ועדכנו את הלוח באופן קבוע.

מעברים בין פעילויות הם אתגר עבור רבים מהילדים האוטיסטים וכאן נכנסת לתמונה – הטרמה.

הקצו 10-15 דקות בין פעילות לפעילות, והשתמשו בטיימר חזותי כדי להמחיש את משך הזמן שנותר. זה עוזר לילד להתכונן ולעבד את השינוי. השתמשו בטכניקת הטרמה – הכנה מוקדמת לכל שינוי או אירוע חדש באמצעות הסבר, תרגול וחזרה.

טיפול מעמיק בהשלכות הרגשיות והחושיות

הרגישות החושית הגבוהה של ילדים אוטיסטים הופכת אותם לפגיעים במיוחד לרעשים, אורות וגירויים סביבתיים. עלינו לעזור להם לווסת את המערכת החושית שלהם בצורה מקצועית ומותאמת.

בימים הראשונים, הגבילו חשיפה לרעשים חזקים (טלוויזיה בווליום גבוה, מוזיקה רועשת) או אורות בוהקים. אם הילד רגיש במיוחד, שקלו שימוש באטמי אוזניים מסננים או משקפי שמש מיוחדים בחוץ. שימו לב שתאורה פלורסנטית יכולה להיות בעייתית במיוחד לילדים רגישים.

הקצו בבית פינה שקטה ובטוחה, פינת רגיעה, שבה הילד יכול למצוא מנוחה ורוגע. ציידו אותה בחפצים מרגיעים כמו שמיכה כבדה (המספקת לחץ עמוק), בובת לחיצה, כלי עם חול / חרוזים שניתן למשש, או כדורי לחיצה.

פינת הרגיעה משמשת כמרחב מפלט שבו הילד יכול לווסת את עצמו. הוסיפו אלמנטים של מוזיקה מרגיעה או צלילי טבע.

תרגלו יחד טכניקות נשימה מובנות כמו "פרח-נר" – לשאוף כמו מריחים פרח, לנשוף כמו מכבים נר. השתמשו בלחץ עמוק מקצועי – חיבוק חזק, עטיפה בשמיכה כבדה, או משחק "כריך" קטן. כל אלו יכולים לסייע לילד.ה בוויסות חושי ובהרגעה. שלבו גם תרגילי יוגה פשוטים המותאמים לילדים אוטיסטים.

תקשורת תומכת והסבר מותאם

ילדים אוטיסטים זקוקים להסברים ברורים, פשוטים וקונקרטיים. מילים מנחמות הן חשובות, אך חשובה לא פחות הדרך שבה הן נאמרות.

הסבירו על החזרה לשגרה בשפה קצרה ובהירה: "עכשיו הימים שקטים. נחזור בהדרגה לגן/לבית הספר". הימנעו מפרטים מיותרים או מסרים כפולים.

השתמשו במילים קונקרטיות ובמשפטים קצרים. השתמשו במשפטים מחזקים ומרגיעים באופן עקבי: "עכשיו אנחנו בטוחים בבית", "אני כאן איתך, לא קרה כלום", "אנחנו מטפלים בזה".

חזרו על המשפטים הללו בעת הצורך. השתמשו באותו נוסח מדויק כדי ליצור עקביות.

אם לילד קשה לבטא את רגשותיו במילים, אפשרו לו לעשות זאת באמצעות ציור, משחק, תנועה, או שימוש בכרטיסי רגשות.

שימו לב לסימנים לא מילוליים של מצוקה כמו נסיגה, תנועות חזרתיות, או שינויים בדפוסי אכילה ושינה. השתמשו בטכנולוגיה תומכת כמו אפליקציות תקשורת.

טיפול מקצועי בהתנהגויות מאתגרות

התנהגויות מאתגרות (כמו התקפי זעם או נסיגה) הן לרוב ביטוי למצוקה או קושי בוויסות החושי של הילד.ה. במקום לכעוס, נסו להבין מה עומד מאחוריהן.

על מנת לזהות את הטריגרים, רשמו יומן מפורט – מתי התרחשה התפרצות? מה קדם לה? האם היה רעש חזק? שינוי בסדר היום? עייפות? רעב? גירוי חושי מסוים? זיהוי הטריגרים יעזור לכם למנוע התפרצויות עתידיות. שימו לב לדפוסים שעולים מהיומן.

בשעת משבר, שמרו על קור רוח מוחלט והגיבו בשיקול דעת. ודאו בטיחות פיזית של הילד ושל הסביבה הבייתית.

המתינו בסבלנות עד שהילד יירגע, מבלי לנסות "לחנך" או להסביר בזמן המשבר. זה רק יחמיר את המצב. השתמשו בטכניקות הרגעה שתרגלתם מראש.

חיזוקים חיוביים חשובים תמיד ובמיוחד עכשיו, בעת החזרה לשגרה שלאחר המלחמה. שימו לב לכל ניסיון של הילד להסתגלות, לשיתוף פעולה, או לביטוי רגשי – גם אם קטן.

שבחו אותו על כך באופן ספציפי ומיידי. חיזוק חיובי בונה ביטחון עצמי ומעודד התנהגויות רצויות.

תמיכה מקיפה במשפחה

חשוב לזכור שאתם, ההורים, עברתם תקופה לא פשוטה כלל. אל תזניחו את עצמכם.

אל תצפו לחזרה מלאה לשגרה תוך יומיים או שבוע. תהליך ההחלמה וההסתגלות יכול לארוך שבועות ואף חודשים.

היו סבלניים כלפי הילד.ה וכלפי עצמכם. זכרו שהתקדמות לא תמיד ליניארית – יכולות להיות עליות וירידות.

קבעו זמנים למנוחה, אפילו קצרה. שוחחו עם בני זוג, חברים או בני משפחה. אם אתם חווים תסמיני דחק – קשיי שינה, עצבנות, חרדה, דיכאון – אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית.

המחקרים מראים שהורים לילדים אוטיסטים בזמן מלחמה חווים רמות דיכאון, חרדה ומתח גבוהות פי שניים עד ארבעה.

אם הילד חוזר למסגרת חינוכית, סכמו עם הצוות על תכנית מעבר מותאמת ומפורטת. שתפו אותם במה שעבר על הילד, מה עזר לו, ומהם הטריגרים הספציפיים שלו. עבודה משותפת מקצועית תסייע לילד להשתלב מחדש בהצלחה.

טיפים נוספים לחזרה לשגרה

• זיהוי מוקדם של סימני נסיגה: אם אתם מזהים נסיגה משמעותית בתפקוד (שינה, אכילה, יכולת ורבלית, כישורי גמילה שכבר נרכשו) – פנו לרופא הילדים, פסיכולוג ילדים או מומחה באוטיזם בהקדם. ייתכן שתידרש התערבות מקצועית מיוחדת כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מותאם לאוטיזם, או טיפול מבוסס טראומה.
• החזרה מדורגת לפעילויות: חוגים ופעילויות נוספות יוחזרו רק כשהילד מראה סימני מוכנות ורצון ברורים. אל תכפו עליו חזרה מהירה לכל הפעילויות. התחילו בפעילות אחת בלבד ובמשך זמן קצר.
• שמירה על סביבה רגועה: הימנעו משיחות על איומים ביטחוניים בנוכחות הילד. ילדים קולטים הרבה יותר ממה שנדמה לנו, גם אם אינם מביעים זאת במילים. צרו בבית אווירה רגועה, בטוחה וחיובית.
• שימוש בטכנולוגיה תומכת: שקלו שימוש באפליקציות מיוחדות לילדים אוטיסטים כמו Choiceworks לניהול שגרה, TouchChat לתקשורת, או Sequence it! לפירוק משימות.
  כלים דיגיטליים יכולים לסייע משמעותית בתהליך ההחלמה.

המסע המאתגר לשגרה הבריאה של הילד.ה

החזרה לשגרה היא מסע מאתגר, אך יחד עם זאת, היא הזדמנות לבנות מחדש את הביטחון של ילדינו ואת החוסן המשפחתי.

זכרו, אתם לא לבד. קהילת ההורים לילדים אוטיסטים חזקה וניתן למצוא בה תמיכה הדדית. קיימים אנשי מקצוע רבים שיכולים לסייע – פסיכולוגים מומחים באוטיזם, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ומומחים בטיפול בטראומה.

המחקרים מוכיחים שעם הטיפול הנכון, הילדים שלנו יכולים להתאושש ולחזור לתפקוד תקין. עם סבלנות, אהבה מקצועית, והבנה עמוקה של הצרכים הייחודיים שלהם – תצליחו לעבור את התקופה הזו יחד, ולהחזיר את השקט, הביטחון והשמחה לחיי ילדכם.

אתם, כהורים, עושים עבודה קשה ומשמעותיות עבור הילד.ה. האהבה והמסירות שלכם הן הכוח המניע שיעזור לילד.ה להחלים מהטאומה של המלחמה ולחזור להיות הילד.ה המופלא/ה שאתם מכירים.

קריאה נוספת: טיפול ותמיכה להורים לילדים אוטיסטים