טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT

בין שלל הגישות הטיפוליות, יש אחת שבולטת ביעילותה המוכחת מחקרית וביישום המעשי שלה עם ילדים אוטיסטים – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).

הכתבה הזו אינה עוד מאמר אקדמי. זוהי מפת דרכים מעשית שתעזור לכם להבין איך CBT יכול להיות המנוף שישנה את חוקי המשחק עבור הילד.

בואו ננפץ מיתוס: CBT איננו שיחות פסיכולוגיות מופשטות. זוהי שיטת טיפול מובנית שמתמקדת בזיהוי דפוסי חשיבה והתנהגות שמקשים על הילד, והחלפתם באסטרטגיות קוגניטיביות יעילות יותר.

הייחודיות? הטיפול מותאם בקפידה לדרך שבה ילדים אוטיסטים תופסים את העולם – דרך ויזואלית, קונקרטית ומוחשית וכמובן, בהתאמה אישית מלאה לאתגרים של הילד.ה שלך.

הבסיס של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוא התפיסה לפיה תחושותינו, רגשותינו והתנהגותנו בנסיבות מסוימות תלויים בעיקר בפרשנות (הקוגניטיבית) שאנחנו נותנים לסיטואציה.

למשל, אם הילד חושב על עצמו שהוא מסתדר בקלות עם ילדים אחרים, והוא נמצא בסיטואציה חברתית חדשה, רוב הסיכויים שהוא ירגיש ביטחון וינהג באופן שיאפשר לו להתחבר עם הסביבה.

לעומת זאת, אם הילד חושב שאין לו יכולות חברתיות, הוא ינהג בביישנות ובריחוק, ורוב הסיכויים שבאמת לא יצליח ליצור קשרים חדשים.

מאפייני הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי

מטרת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי היא לאתר מחשבות או קוגניציות שגורמות למצוקה או לחוסר יעילות, ולהחליפן בקוגניציות הגיוניות יותר ויעילות יותר.

הטיפול נעשה בשיתוף בין המטופל למטפל:

1. נקבעת המטרה לשינוי התנהגותי המבוקש אצל הילד
2. המטפל עוזר לילד המטופל לאתר את הקוגניציות הבעייתיות
3. מוצאים תחליף מתאים לקוגניציות אלה
4. מתרגלים את התחליף ואת ההתנהגויות המתאימות
5. המטפל ממשיך ללוות את המטופל בתוך מסגרת תומכת, מדריכה ומובילה

טיפול CBT פועל לפי פרוטוקולים מוכרים, בהתאם לצרכים הספציפיים של הילד המטופל. את יעילות הטיפול ניתן למדוד באמצעות שאלונים וסקאלות מובנות, וכך המטפל יכול לעקוב אחר השינויים ואחר יעילות הטיפול.

CBT ואוטיזם

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי משמש כבר במשך עשרות שנים לטיפול בילדים האוטיסטים, או באמצעות טיפולים הנשענים על עקרונות שיטת ה-CBT.

מאחר והאוטיזם אינו מחלה ואינו ניתן לריפוי, הטיפול מתאים למאפיינים השונים של האוטיזם, כפי שבאים לידי ביטוי אצל ילדים שונים, וברוב המקרים משיג תוצאות מצויינות ומסייע לילדים המטופלים לשפר את איכות החיים שלהם.

טיפולי ה-CBT לילדים מסייעים בין השאר לצורך:

• לימוד של מיומנויות חברתיות
• הקניית כלים לשליטה בכעס
• טיפול בהפרעות התנהגותיות
• חינוך לניקיון והיגיינה אישית
• העלאת הביטחון העצמי של הילד
• הגברת מידת העצמאות
• התמודדות עם אתגרים יומיומיים

ועוד…

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מקנה לילדים האוטיסטים, בכל רמת תפקוד, כלים מעשיים להתמודדות עם קשיים ואתגרים.

זוהי שיטת טיפול מובנית, שמסייעת לאוטיסטים לזהות ולנהל דפוסי חשיבה והתנהגות שמגבילים אותם. הטיפול מקנה לילדים כלים פרקטיים להפחתת חרדות, לשיפור מיומנויות חברתיות ולפתרון יעיל של בעיות יומיומיות.

טיפול CBT מציע מספר יתרונות משמעותיים לאתגרים של האוטיסטים.

טיפול יעיל בחרדה

מחקרים מראים שיפור ניכר בהתמודדות עם חרדה בקבוצות ילדים שקיבלו טיפול CBT. במחקר אחד נמצא שיעור גבוה יותר של תגובה חיובית לטיפול (80%) בקבוצת ה-CBT לעומת קבוצת הביקורת (27%).

הטיפול מסייע במיוחד לילדים ולמתבגרים המוגדרים אוטיסטים בתפקוד גבוה הסובלים מחרדה.

שיפור מיומנויות חברתיות ותקשורתיות

הטיפול עוזר לילדים לפתח כישורים חברתיים חיוניים, לזהות רמזים חברתיים ולהגיב אליהם באופן מתאים. מחקרים מראים כי הטיפול משפר את היכולת של הילדים להתמודד בסיטואציות חברתיות מאתגרות.

הפחתת התנהגויות מאתגרות

טיפול ה-CBT מסייע בהפחתת התנהגויות לא רצויות כמו התפרצויות זעם, התנהגויות חזרתיות מפריעות ואלימות.

הטיפול מלמד את הילד לזהות את הטריגרים להתנהגויות אלו ולפתח אסטרטגיות אלטרנטיביות להתמודדות ומניעת התנהגויות לא רצויות.

שיפור בהסתגלות יומיומית

הורים לילדים שעברו טיפול CBT מדווחים על שיפור ביכולת ההסתגלות של ילדיהם למצבים יומיומיים, עלייה בעצמאות ויכולת להתמודד עם שינויים באופן טוב יותר.

טיפול בחרדה חברתית

חרדה חברתית היא בעיה נפוצה בקרב ילדים אוטיסטים. טיפול CBT נמצא יעיל במיוחד בהפחתת חרדה חברתית ובשיפור היכולת ליצור קשרים חברתיים ולתחזק אותם לאורך זמן.

הפחתה בחומרת תסמיני האוטיזם

לפי שורה ארוכה של מחקרים עדכניים, הורים לילדים שקיבלו טיפול CBT דיווחו על הפחתה בחומרת תסמיני האוטיזם באופן כללי.

התאמת הטיפול לגיל ולמצב של הילד

חשוב לדאוג כי טיפולי ה-CBT יותאמו לרמה ההתפתחותית של הילדים וכמובן שיש להתאים את אופי הטיפול לאתגרים שעמם מתמודד כל ילד.

התאמה לגיל ולרמת התפקוד

אצל ילדים קטנים (גילאי 4-7) המטפל ישתמש בטכניקות המבוססות יותר על שינוי התנהגותי באמצעות משחק, קלפים ו/או תמונות. אצל בני נוער הטיפול יתבצע יותר באמצעות שיחה.

שימוש באמצעי המחשה ויזואליים

ילדים עם אוטיזם נוטים לעבד מידע חזותי טוב יותר ממידע מילולי, ולכן הטיפול יכלול שימוש באמצעי המחשה ויזואליים, סיפורים חברתיים, ואמצעים חזותיים אחרים.

מבנה וסדר

הטיפול יהיה מובנה מאוד, עם סדר יום קבוע ושגרה צפויה, מה שעוזר לילדים עם אוטיזם שנוטים להעדיף שגרה ויציבות.

מיקוד בבעיות ספציפיות

הטיפול יתמקד בבעיות ספציפיות ומטרות מוגדרות היטב, למשל התמודדות עם מצבים חברתיים מסוימים, הפחתת חרדה בסיטואציות ספציפיות, או שיפור מיומנויות תקשורת מוגדרות.

שילוב ההורים והסביבה החינוכית

טיפול יעיל כולל גם הדרכת הורים וייעוץ לצוות החינוכי, כדי ליצור סביבה תומכת ועקבית שתחזק את המיומנויות הנלמדות בטיפול.

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ממשיך גם בבית

להורים תפקיד מכריע בהצלחת הטיפול של הילד ולכן, הדרכת הורים היא מרכיב חשוב ומרכזי בטיפולים פסיכולוגיים רבים ובפרט בטיפול הקוגניטיבי–התנהגותי.

מחקרים רבים מצביעים על תרומתה של הדרכת ההורים לשיפור יעילותו של הטיפול במגוון רחב של אתגרים שמלווים את המשפחה.

המרכיב הפסיכו-חינוכי

במסגרת המרכיב הפסיכו-חינוכי, ההורים והמטפל ממשיגים יחדיו את הקושי ומרחיבים את הידע אודותיו. ההורים רוכשים ידע על הטיפולים השונים המוצעים למצבם ולומדים למה לצפות בכל הנוגע לקשייו של הילד לאורך הטיפול.

בנוסף לכך, ההורים רוכשים הבנה לגבי דרך הטיפול הקוגניטיבית-התנהגותית.

אחרי המשגת הקשיים והיכרות עם שיטת הטיפול, ההורים והמטפל חוברים לשיתוף פעולה כצוות מטפל. מטרת שיתוף הפעולה היא יישום השיטות הנלמדות בפגישות הטיפוליות והפעלתן בשגרת חיי היומיום של ההורים עם הילד.

מיומנויות הבולטות בהדרכת הורים כוללות:

• עיצוב התנהגות
• יצירת שינויים קוגניטיביים
• הרפיה ודמיון מודרך
• זיהוי ושינוי של עמדות הוריות לא יעילות
• שיפור מיומנויות תקשורת הוריות

למרות האתגרים, הורים רבים מגלים בעצמם כוחות וחוסן מול ההתמודדויות, בין היתר בעזרת אסטרטגיות התמודדות שונות שעוזרות להם לצמוח מהקשיים.

אחת מדרכי ההתמודדות האפשריות היא מציאת תמיכה ובניית קשרים עם הורים נוספים לילדים אוטיסטים.

קשרים אלה יכולים לא רק להפחית את תחושת הבדידות והבידוד החברתי אלא גם ליצור תחושה של קהילתיות ושייכות, עבור ההורים והמשפחה כולה.

CBT עם טיפולים אחרים

בדרך כלל תרפיה התנהגותית אינה ההתערבות הטיפולית היחידה שהילד האוטיסט צריך, והיא משולבת עם מגוון רחב של טיפולים נוספים כמו:

קלינאות תקשורת

הטיפול באמצעות קלינאות תקשורת מסייע בפיתוח מיומנויות תקשורת מילוליות ולא מילוליות, שיכולות להשתלב היטב עם הכלים הנרכשים בטיפול CBT.

ריפוי בעיסוק

מטפל בצד התנועתי והתפקודי של הילד. המטפל באמצעות ריפוי בעיסוק בונה תוכנית טיפול בהתאם לכישוריו וצרכיו הייחודיים של הילד, במטרה לחזק את יכולתו לבצע פעולות יומיומיות בצורה עצמאית ויעילה, לשפר את ההתמודדות עם רגישויות תחושתיות ולפתח כישורים מוטוריים.

שיטות טיפול משלימות

ניתן למצוא מספר פתרונות טיפוליים מקצועיים יעילים עבור הילד, בהתאם לרמת התפקוד ולגילו. הטיפולים האפשריים הנם בין השאר: טיפול במוזיקה, טיפול בעזרת בעלי חיים, הידרותרפיה, טיפול באומנות, טיפול בשיטת ABA ועוד.

הכירו עוד: טיפולים חדשניים לאוטיזם

איך בוחרים את המטפל/ת?

דברו, התייעצו וחפשו המלצות מהורים לילדים אוטיסטים שאתם מכירים ובקבוצות המקצועיות בפייסבוק. קבעו פגישות פרונטליות ואולי קודם, פרונטליות עם כמה מטפלים. שוחחו איתם אודות הילד והאתגרים עמם הוא מתמודד.

אנחנו ממליצים לשאול לפחות 4 שאלות כבר בשיחה או במפגש הראשון עם המטפל/ת המיועד/ת של הילד.ה.

• "אילו הכשרות ספציפיות יש לך בעבודה עם אוטיזם?" – ולבקש לראות תעודות המעידות של הכשרה בתחום ה-CBT.
• "איך תהפוך את המושג 'שינוי קוגניטיבי' למשהו מוחשי לילד שלי?" – תשובה טובה תכלול דוגמאות כמו שימוש בקלפי סיטואציות או אפליקציות אינטראקטיביות.
• "אילו אביזרים תכלול בטיפול?" – מטפל טוב יציג תיק עם בובות תיאטרון, לוחות תקשורת מותאמים, משקפי מציאות מדומה וכלים טכנולוגיים מתקדמים.
• "איך תשלב אותנו, ההורים, בתהליך?" – תכנית טובה תכלול לפחות 4 מפגשי הדרכת הורים בשלושת החודשים הראשונים של הטיפול בילד.

דוגמא ל-4 אתגרים ופתרונות בשיטת CBT

קשיים חברתיים: "למה אף אחד לא רוצה לשחק איתי?"

האתגר: אחד האתגרים המרכזיים שילדים אוטיסטים מתמודדים איתם הוא קושי ביצירת קשרים חברתיים. פעמים רבות, הילדים מתקשים להבין רמזים חברתיים, לפרש הבעות פנים או ליזום אינטראקציות.

האתגר יכול להוביל לתחושת דחייה, פגיעה בביטחון העצמי של הילד.ה ועד לכדי בדידות קיצונית.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מציע גישה מובנית ומעשית להתמודדות עם קושי זה. אחת הטכניקות המרכזיות היא יצירת "מפת שיחה" ויזואלית, שמסייעת לילד להבין את השלבים הנדרשים באינטראקציה חברתית, ולהתאמן עליהם בצורה מובנית.

איך זה עובד? באמצעות בניית מפת השיחה.

המטפל יוצר יחד עם הילד מפת שיחה ויזואלית הכוללת סמלים פשוטים:

אוזן – הקשבה לאחרים (לדוגמה: להמתין עד שהחבר מסיים לדבר).

פה – שאילת שאלה (כמו: "רוצה לשחק איתי?").

יד – הצעה למשחק משותף (למשל: להושיט יד ולהציע צעצוע).

הילד מתאמן על השימוש במפת השיחה דרך משחק תפקידים עם בובות תיאטרון, שמדמות ילדים בכיתתו.

לדוגמה, הבובות לבושות בבגדים אופייניים לילדים מהגן או בית הספר, והמטפל מציג סיטואציות כמו "איך מבקשים להצטרף למשחק?". הילד מתבקש לבחור את הסמל המתאים וליישם אותו במשחק.

לאחר כל תרגול, המטפל נותן משוב חיובי ומחזק את הילד על הצלחתו. לדוגמה: "ראיתי שבחרת לשאול את הבובה שאלה – זה בדיוק מה שצריך לעשות!".

כדי לחזק את הלמידה, ההורים יכולים ליצור בבית אלבום תמונות מסיטואציות חברתיות אמיתיות מחיי הילד ולמשל: משחק בגן השעשועים או מפגש משפחתי.

לכל תמונה מדביקים מדבקות "רגש" (שמחה, עצב, בלבול) ועוזרים לילד לזהות מה האחרים מרגישים בסיטואציה זו.

לדוגמה: בתמונה של ילד מחייך ומושיט יד לצעצוע, ההורה יכול לשאול: "איך לדעתך הוא מרגיש? מה כדאי לעשות כדי לשחק יחד?".

האפקטיביות של הטיפול נובעת מפירוק האינטראקציה לשלבים ברורים. ילדים אוטיסטים מתקשים לעיתים להבין את המורכבות של אינטראקציות חברתיות. מפת השיחה מפשטת עבורם את התהליך ומאפשרת להם להתמקד בכל שלב בנפרד.

מעבר לכך, הילדים נוטים לעבד מידע חזותי טוב יותר מאשר קלט מילולי. הסמלים והאלבום מספקים להם עוגן מוחשי שמקל עליהם להבין ולהגיב בצורה מותאמת.

משחק התפקידים יוצר מרחב מוגן שבו הילד יכול להתנסות ללא חשש מדחייה אמיתית, וללמוד כיצד להתמודד במצבים דומים בעולם האמיתי.

דוגמה קלינית: נועם, ילד בן 8 עם אוטיזם בתפקוד גבוה, חשש ליזום משחק בהפסקות בבית הספר כי חשב ש"כולם יגידו לי לא".

המטפלת שלו יצרה עבורו מפת שיחה ותרגלה איתו סיטואציות כמו "איך מבקשים להצטרף למשחק כדור".

לאחר מספר שבועות של תרגול עם בובות תיאטרון ואלבום תמונות בבית, נועם הצליח ליזום משחק בהפסקה – וזכה לתגובה חיובית מחבריו לכיתה.

קשיי תקשורת: כשהמילים "נתקעות" בגרון

האתגר: הילד מתמודד מול אתגר וקושי פרדוקסלי. יש לו אוצר מילים עשיר, אך המילים "נתקעות" כשצריך להשתמש בהן בסיטואציות חברתיות. זה כמו מחשב שעובד מצוין – אבל המקלדת מנותקת.

הפתרון המעשי: טיפול CBT מציע גישה הדרגתית בשם "סולם דיבור" – סדרת שלבים קטנים ומובנים המפחיתים חרדה ובונים ביטחון.

לפניך דוגמא שמסבירה איך עובד הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי במקרה כזה, באמצעות יישום מדורג של סולם הדיבור.

שלב 1: הקלטה
הילד מקליט משפט קצר באפליקציה  – ללא קהל, רק עם המטפל. לדוגמה: "אני אוהב אריות". ההקלטה מאפשרת לשמוע את הקול של הילד אומר את המשפט החשוב.

שלב 2: דיבור מול מראה
הילד מדקלם את המשפט מול מראה עם מסכת חיה אהובה (אריה, דרקון) – המסכה משמשת "פנים חלופיות" שמפחיתות מבוכה. המטפל מלמד נשימות בטן: לשאוף ל-4 שניות, לנשוף ל-6 – כמו לנפח בלון דמיוני.

שלב 3: שיתוף במשפחה המורחבת
הילד מקריא סיפור קצר לאח/ות או לסב/תא – עם "כרטיס עזר" ויזואלי: תמונה של פה פתוח לוויסות עוצמת הקול. כל הצלחה מזכה בכוכב זהב שמודבק על לוח התקדמות אישי.

שלב 4: מעבר לכיתה
הילד משתף רעיון בקבוצה קטנה של 2-3 ילדים מוכרים – עם אביזר מרגיע כמו "אבן קסם" בכיס. המטפל מכין מראש "תסריט חברתי" עם תמונות: "קודם מרימים יד, אחר כך אומרים את השם".

מחקר מעניין שהתפרסם בשנת 2023, בהשתתפות 43 ילדים אוטיטסים, מצא כי לאחר 12 שבועות של תרגול סולם הדיבור:

• 68% מהילדים הגדילו את השימוש בדיבור ספונטני ב-40%
• זמן התגובה בדיבור ירד מ-15 שניות בממוצע ל-5 שניות
• 79% דיווחו על ירידה בתחושת "הלב הדופק" לפני דיבור

האפקטיביות של שיטת הטיפול נובעת מעצם הפירוק למרכיבים של תהליך הדיבור. ממש כמו ללמוד לרכוב על אופניים עם גלגלי עזר.

בכל שלב שהילד עובר, הוא מקבל מדבקה צבעונית הניתנת להמרה בפרסים קטנים (פֶּסֶל דינוזאור, תור נוסף במשחק אהוב).

מטפלי CBT נוטים לעשות גם שימוש באביזרים תחושתיים כמו אבן חלקה בכיס או צמיד גומי ללחיצה, שעוזרים לילד לווסת מצבים של עוררות יתר בעת שהוא מתרכז בדיבור.

כדי לחזק את כישורי השפה ויכולת הדיבור של הילד עוד יותר, רצוי להכין בבית, ביחד עם הילד, ערכת דיבור, שאותה ניתן לקחת בתיק לכל מקום שאליו הולכים עם הילד.

הערכה של הילד צריכה להיות "תפורה" עבורו ועשויה לכלול:

• כרטיסיות עם תמונות של נושאי שיחה אהובים (חלל, רכבות, כוכבי על)
• שעון חול קטן להמחשה ויזואלית של זמן דיבור וזמן בכלל
• מדבקת "גיבור-על" להדבקה על היד אחרי כל שיחה מוצלחת

הדיבור הוא כמו שריר – ככל שמתרגלים אותו בסביבה תומכת, הוא מתחזק. טיפול CBT לא מבטיח שהילד יהפוך ל"נואם מצטיין", אבל כן מסייע לו למצוא את הקול הייחודי שלו – בקצב שלו, בדרך שלו.

קשיים מוטוריים: הציור שנראה כמו קשקוש

כשילדכם מתקשה באחיזת עפרון, ציור קו ישר או צביעה בתוך הקווים – זה לא סתם "קשקוש".

אלו אתגרים מוטוריים אמיתיים שמשפיעים על הביטחון העצמי והיכולת להשתלב בפעילויות יומיומיות בסיסיות, כבר מגילאים צעירים מאד.

במסגרת טיפול ה-CBT, אנחנו לא מבקשים מהילד "פשוט לנסות יותר חזק" אלא יוצרים תוכנית הדרגתית שמותאמת בדיוק ליכולות ולאתגרים הספציפיים שלו.

לפניך דוגמא שמסבירה איך עובד הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי במקרים דומים ובהדרגה, בהתאם לקצב ההתקדמות של כל ילד.

שלב 1: פירוק המשימה ל"חלקיקים מצולמים"

המטפל יוצר סדרת תמונות המפרקת את המשימה המורכבת לשלבים קטנים ומוחשיים:

• תמונה A: יד אוחזת עפרון עם סימון אדום על המיקום המדויק לאצבעות (כמו סימני כף רגל על מדרגות)
• תמונה B: קו ישר בין שני כוכבים מודבקים, עם חצים המראים את כיוון התנועה
• תמונה C: צורת לב מנוקדת שצריך למלא בצבע – כמו "גדר" ויזואלית שמונעת יציאה מהקווים

שלב 2: תרגול עם משוב מיידי

הילד מקבל אפליקציה אינטראקטיבית (לדוגמה: DrawHero) המשווה את הציור שלו לתמונה "המושלמת".

• אורות ירוקים מופיעים כשהקו ישר
• סאונד של מחיאות כפיים כשהצבע לא חורג מהגבולות
• אפשרות להגדיל את התמונה כדי לראות פרטים קטנים

שלב 3: חיזוקים דרך משחק

כל הצלחה של הילד בשלב מזכה ב"כוח-על" וירטואלי:

• פתיחת דמות משנה מיוחדת
• קבלת כלי ציור דיגיטלי מצחיק
• אפשרות להדפיס את היצירה עם מסגרת מעוצבת

את הטיפול ניתן וראוי להמשיך ולקדם גם בבית, כאשר לצורך כך תזדקקו לכדור, כפית, מדבקות בצורת חיות או כוכבים ולשעון חול צבעוני, שאותו ניתן להשיג בחנויות צעצועים.

כעת יוצרים "שביל קסמים" עם המדבקות על הרצפה ומבקשים מהילד ללכת בדיוק על הקו תוך כדי נשיאת כדור בכפית.

משתמשים בשעון החול כדי ליצור אתגר עבור הילד "האם נצליח להגיע לסוף השבלול לפני שהחול הכחול נגמר?"

התרגיל מפתח תיאום עין-יד דרך הנאה, בלי להזכיר את המילה "טיפול". הלחץ להצליח מוחלף בצחוק משותף כשהכדור נופל, וההישגים הקטנים (הליכה של 3 מדבקות ברצף) בונים ביטחון בהדרגה.

כישורים מוטוריים הם כמו שרירים ואפשר לחזק אותם בהדרגה עם הכלים הנכונים. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ממש לא מבטיח שהילד יהפוך לצייר מוכשר, אבל הוא בהחלט מבטיח לסייע לילד לחוות הצלחות קטנות שמצטברות לשיפור משמעותי בכישורים המוטוריים וזה יבוא לידי ביטוי בחיי היומיום.

התקפי זעם: הסערה הרגשית שסוחפת הכל

רבים מהילדים האוטיסטים מתמודדים עם קשיים בוויסות רגשי, שיכולים להוביל להתקפי זעם – רגעים של סערה רגשית שנראית כמו בלתי נשלטת.

התקפים אלו עשויים להתרחש במעברים בין פעילויות, בסיטואציות מלחיצות או כאשר הילד חווה עומס חושי מסיבה אחרת.

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מציע גישה מעשית לניהול התקפי זעם באמצעות ערכת חירום תחושתית. הערכה כוללת אביזרים מותאמים, שמסייעים לילד להרגיע את עצמו באופן עצמאי, תוך זיהוי מוקדם של סימני מתח.

הערכה כוללת מספר אביזרים תחושתיים שנבחרים בהתאם לצרכים האישיים של הילד ולצורך הדוגמא:

• כדור סיליקון מנצנץ ללחיצה: מספק תחושת מגע מרגיעה ומאפשר לילד לפרוק מתח פיזי.
• אוזניות עם מוזיקת טבע מותאמת אישית: מפחיתות רעשי רקע ומספקות סביבה שקטה שמסייעת לוויסות חושי.
• קוביות טקסטורה עם משטחי מגע שונים: מאפשרות לילד להתמקד בתחושות נעימות ולנתב את האנרגיה שלו בצורה חיובית.

המטפל עובד עם הילד על זיהוי מוקדם של סימני מתח, כמו תחושת לחץ בגוף או רצון לבכות.

באמצעות אפליקציה אינטראקטיבית כמו "מד חרדה" ויזואלי, הילד לומד לדרג את רמת החרדה שלו (למשל, מ-1 עד 5) ולבחור את האביזר המתאים מתוך הערכה, בו יוכל להשתמש בכדי להרגיע את עצמו.

המטפל מדמה מצבים מלחיצים כגון מעבר בין פעילויות ועוזר לילד להשתמש בערכת החירום בזמן אמת.

לדוגמה: אם הילד מרגיש שהמעבר בין שיעור לצהרון מלחיץ אותו, הוא יכול לשים את האוזניות ולהאזין למוזיקה מרגיעה או ללחוץ על כדור הסיליקון עד שהתחושה מתייצבת.

להורים מומלץ להכין בבית ערכה דומה. חשוב לוודא שהאביזרים זמינים בכל חדר שבו הילד שוהה לעיתים קרובות, כמו בסלון, בפינת האוכל כמו גם בחדר של הילד.

צרו פינה שקטה בבית שבה הילד יכול להשתמש בערכה – עם כרית נעימה, תאורה רכה ואביזרי ערכת ההרגעה בהישג יד.

כאשר אתם מזהים סימני מתח אצל הילד, שאלו אותו בעדינות: "מה יכול לעזור לך עכשיו? הכדור או האוזניות?" ועודדו אותו בעדינות לעשות שימוש בעזרים המיועדים להרגעה עצמית.

הילדים האוטיסטים מגיבים היטב לגירויים חושיים שמסייעים להם להתמקד ולהירגע. האביזרים בערכה מספקים תחושות נעימות שמפחיתות עומס רגשי ופיזי.

מעבר לכך, כאשר הילד לומד לבחור בעצמו את הכלי שיעזור לו להירגע, הוא מרגיש יותר שליטה במצב – דבר שמפחית חרדה ומונע הסלמה לכדי התקף זעם מלא.

הקפידו על כך שהערכה זמינה בכל רגע ומאפשרת תגובה מהירה למצבי מתח לפני שהם מתפתחים להתקפים חמורים יותר, כאשר ברור שאפשר להכין ערכת הרגעה "לדרך", שתלווה אתכם גם בעת היציאה מהבית.

זכרו: התקפי זעם הם לא "התנהגות רעה" אלא ביטוי למצוקה אמיתית שהילד חווה.

בעזרת ערכת חירום תחושתית וכלים נוספים מטיפול CBT, תוכלו לעזור לילדכם ללמוד לווסת את רגשותיו בצורה יעילה ולהפוך רגעי סערה להזדמנות לצמיחה אישית וחיזוק הביטחון העצמי שלו.

הכירו מקרוב: מלטדאון

הנדסת מחשבות: רקונסטרוקציה קוגניטיבית

רקונסטרוקציה קוגניטיבית (Cognitive Restructuring) היא כלי מרכזי בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, בעזרתו מלמדים את הילד להחליף מחשבות מעוותות או מוגזמות, שמעוררות מצוקה, במחשבות מאוזנות יותר.

אצל הילדים האוטיטסים התהליך מותאם דרך פעולות מוחשיות ולא רק שיחות מופשטות.

הסבר פשוט: דמיינו שהילד נושא על גבו "מחשבה כבדה" כמו "אף אחד לא אוהב אותי". המטפל עוזר לו להסיר את המשא הזה, ולבחור במקומו "מחשבה קלה" יותר כמו "לפעמים ילדים עסוקים בדברים שלהם".

דוגמה: מחשבה vs מציאות

אריאל, ילד אוטיסט בן 9, סבל מחרדה חברתית שהתבטאה במחשבה מעוותת: "כל מבט המוסט ממני על ידי מישהו אחר אומר שאני משעמם". מחשבה זו גרמה לו להימנע מאינטראקציות חברתיות, לפחד מדחייה ולהרגיש חסר ביטחון בסביבה החברתית.

המטפלת של אריאל השתמשה בטכניקת רקונסטרוקציה קוגניטיבית, שמטרתה לזהות את המחשבה המעוותת, לאתגר אותה באמצעות ניתוח מציאותי ולבנות מחשבה חלופית ומאוזנת יותר.

במסגרת הטיפול המטפל יצרה עבור אריאל יומן דיגיטלי באפליקציה מותאמת. בכל פעם שאריאל חש שמישהו מסיט מבט ממנו, הם צילמו את הסיטואציה והוסיפו לכל צילום תיאור מילולי וסמל:

😐 – מבט ניטרלי

😊 – מבט ידידותי

👀 – מבט מוסח

לאחר שצברו 20 סיטואציות חברתיות מתועדות, הם ניתחו יחד מה באמת קרה בכל אחת מהן.

ב-17 מקרים מתוך 20, הילד השני פשוט הבחין בחפץ או אירוע מעניין בסביבה, כמו כדור שעף או חבר אחר שעבר לידם.

רק ב-3 מקרים נראה שהילד השני היה משועמם או לא מעוניין באינטראקציה עם אריאל.

המטפלת עזרה לאריאל להחליף את המחשבה המקורית ("אני משעמם") במחשבה מאוזנת יותר: "לא כל מבט קשור אליי ולפעמים ילדים מתמקדים בדברים אחרים בסביבה".

כתוצאה מהטיפול בשיטת ה-CBT, לאחר כ-3 חודשים של עבודה עקבית, אריאל הצליח להפחית את החרדה החברתית שלו ב-40%. הוא התחיל ליזום אינטראקציות חברתיות בצורה בטוחה יותר, כשהוא חמוש במחשבות מאוזנות ובריאות יותר.

פירוק המחשבה למרכיבים מוחשיים הוא למעשה שינוי קוגניטיבי, המוביל לכך שבמקום להתמודד עם תחושת דחייה כללית ומעורפלת, אריאל למד לנתח כל סיטואציה באופן מובנה ומדויק.

היומן הדיגיטלי סיפק לאריאל הוכחות מוחשיות לכך שרוב הילדים אינם מסיטים מבט מתוך שעמום או דחייה.

תהליך רקונסטרוקציה קוגניטיבית מאפשר לילדים האוטיסטים להחליף מחשבות שליליות במחשבות מותאמות יותר שמבוססות על עובדות ולא על רגשות בלבד.

וכרגיל, גם את התרגול של שינוי קוגניטיבי ניתן לאמץ וליישם בבית. שוחחו עם הילד על מצבים שמעוררים אצלו חרדה או תחושת דחייה.

שאלו אותו: "מה חשבת שקרה שם?" ונסו לזהות מחשבות כמו "כולם צוחקים עליי" או "אף אחד לא רוצה לשחק איתי".

צרו יומן פשוט שבו אתם מתעדים יחד סיטואציות חברתיות: מה קרה באמת? האם הילד השני באמת צחק עליו או שאולי צחק בכלל בגלל משהו אחר?

עזרו לילד למצוא משפטים מאוזנים יותר שמתאימים לתיאור מאוזן יותר של המציאות, כמו: "לפעמים ילדים עסוקים בדברים שלהם, וזה לא אומר שהם לא אוהבים אותי".

רקונסטרוקציה קוגניטיבית, מאבני היסוד של טיפול ה-CBT, היא כלי רב עוצמה שמאפשר לילדים אוטיסטים להתמודד עם מחשבות מעוותות ולבנות ביטחון עצמי בסביבה החברתית שלהם.

בעזרת עבודה עקבית ושיתוף פעולה בין המטפל להורים, הילד יכול ללמוד לראות את העולם בצורה חיובית ומאוזנת יותר – ולהתחיל לפרוץ גבולות אישיים וחברתיים בקצב שלו.

הילד לא לבד ואתם לא לבד

במסגרת טיפולי CBT, אתם והילד לומדים יחד איך לקרוא את המפה הפנימית שלו, ולבחור בדרכים חדשות ומוצלחות יותר לניווט בין שבילי החיים – ביום יום.

הצלחת הטיפול אינה בכך שהמחשבות השליליות ייעלמו, אלא בכך שיהפכו לרקע במקום לצופר אזעקה.

מחקרים מראים ש-62% מהילדים האוטיסטים שמקבלים טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מותאם מראים שיפור במיומנויות החברתיות בתוך חצי שנה. אבל המספר הכי חשוב הוא 100% – האחוזים שבהם אתם, ההורים, הופכים לשותפים פעילים במסע.

חשוב לזכור תמיד כי כל פריצת דרך קטנה – משפט אחד שנאמר בביטחון, צעצוע אחד שהילד חולק מרצון, התקף זעם אחד שנמנע – היא אבן דרך בדרך להעצמה. טיפולי ה-CBT אינם מעשה קסמים, אבל עם המטפל הנכון וההתמדה שלכם, הטיפול יכול להיות המפתח שיפתח לילדכם עולם של אפשרויות.

בחודשים הראשונים, כשתבחינו בשינויים הקטנים – ברגע שבו הילד יציע משחק לילד אחר, כשיצליח להמתין בתור בלי להתייאש, או כשיבחר להשתמש בערכת ההרגעה באופן עצמאי במקום להתפרץ ללא מעצורים, תדעו שאתם צועדים איתו בדרך הנכונה.

הדרך לא תמיד תהיה חלקה, אבל כל צעד קדימה – הוא ניצחון שמגיע לכם לחגוג.

קריאה נוספת: קיבעון התנהגותי וקיבעון מחשבתי