הרוחות בחוץ מתחזקות, הימים מתקצרים, ואיתם מגיעה האורחת הקבועה והבלתי קרואה של עונת החורף, השפעת.
עבור כל הורה ילד חולה הוא מקור לדאגה וללילות מתישים ללא שינה. אולם כאשר מדובר בהורים לילדים אוטיסטים, תקופה זו טומנת בחובה מורכבות ייחודית.
השפעת היא הרבה יותר ממחלה ויראלית, היא שיבוש עמוק של כל מה שמעניק לילד שלכם תחושת יציבות.
השפעת היא הפרה בוטה של השגרה המקודשת, מתקפה חושית על גוף רגיש ממילא, ואתגר תקשורתי שמחייב את ההורים לגייס את כל כוחותיהם ורגישותם.
בדקות הקרובות ננסה לעשות קצת יותר סדר בבלגן, לעזור להבחין בין צינון קל לשפעת אמיתית רגע לפני שהתסמינים מגיעים, ולהעניק לכם ארגז כלים חשוב ומקצועי שיסייע לכם לצלוח את החורף בשלום, גם כשהילד חולה.
נזלת או שפעת?
חשוב לפתוח בהבחנה בסיסית מרגיעה ולציין כי לא כל נזלת היא שפעת.
בעוד שהצטננות רגילה מופיעה בהדרגתיות ומתאפיינת בעיקר בנזלת, עיטושים ולעיתים חום נמוך, השפעת תוקפת בדרך כלל בבת אחת.
היא מביאה עמה חום גבוה, כאבי שרירים, עייפות קיצונית ושיעול יבש.
זיהוי ההבדל הוא הצעד הראשון בניהול המחלה, אך אצל ילדים אוטיסטים, האתגר האמיתי אינו רק בדיאגנוזה הרפואית, אלא בעיקר בהבנת החוויה הסובייקטיבית של הילד.
מדוע השפעת מאתגרת יותר?
רבים מההורים לילדים אוטיסטים מדווחים כי תקופת המחלה נראית שונה לחלוטין מאשר אצל אחיהם הנוירוטיפיקליים.
הסיבה לכך נעוצה בשילוב בין פיזיולוגיה, מגוון חושי ודפוסי התנהגות.
כפי שידוע לנו, הילדים האוטיסטים מתמודדים עם קשיים בוויסות חושי. בתקופת המחלה סף הסבילות החושי יורד עוד יותר, ולכן תגובות של הילד שנראות לכם קיצוניות הן בעצם תגובות פיזיולוגיות טבעיות עבורו.
דמיינו שכל תחושות הגוף שלכם מוגברות פי עשרים. הכאב בגרון מרגיש כמו שריפה וכאב הראש מרגיש כמו פטישים הולמים.
מצד שני, חלק מהילדים עם תת-רגישות עלולים לא להרגיש כלל את השפעתו של החום שמטפס, והסימן היחיד למחלה יהיה שינוי קיצוני בהתנהגות שלהם.
בנוסף לכך, השפעת כופה עלינו ועל הילדים שינוי שגרה פתאומי. הילד לא הולך לגן הילדים או לבית הספר, החוגים והטיפולים הקבועים מתבטלים, וסדר היום המוכר והחשוב מתערער.
עבור ילד אוטיסט הזקוק לוודאות כדי להרגיש בטוח, השינוי הזה הוא קרקע פורייה לחרדה ולחוסר שקט.
גם דפוסי השינה והאכילה, שמאתגרים גם בימים רגילים, עלולים להשתבש לחלוטין תחת השפעת הנגיף החורפי הטורדני, שחוזר אלינו במוטציה אחרת בכל שנה.
קושי משמעותי נוסף כרוך בתקשורת סביב הטיפול הרפואי הנדרש לילדים בשל השפעת.
ההתנגדות למדידת חום, הסירוב לבלוע תרופה בגלל מרקם או טעם, והחרדה מפני ביקור אצל הרופא בקופת החולים, הופכים כל פעולה רפואית פשוטה למבצע צבאי מורכב.
מניעה היא קו ההגנה הראשון
ממש כמו אצלנו, הדרך הטובה ביותר לטפל בשפעת היא להשתדל ולמנוע אותה, או לפחות להפחית את עוצמתה.
ארגוני הבריאות העולמיים ומשרד הבריאות בישראל ממליצים על חיסון השפעת כאמצעי המניעה היעיל ביותר ולפי נתונים שמתפרסמים, הילדים המחוסנים חולים פחות בשפעת.
הדעה הרווחת היא כי עבור הילדים האוטיסטים לחיסון יש ערך מוסף, שכן הוא עשוי למנוע את הצורך באשפוזים או בסיבוכים שיובילו לשבירת שגרה ארוכה וטראומטית במיוחד.
בכל מקרה, אנחנו לא נותנים עצות בנושא חיסונים, אך ממליצים בהחלט לשוחח עם רופא הילדים בקופת החולים, לשאול, להחליט ולהחליט האם לחסן את הילד.
הורים שמחליטים לעשות לילד חיסון לשפעת צריכים לדון עם הרופא על התזמון המתאים לחיסון ולוודא במידת האפשר שהילד בריא ביום החיסון עצמו.
מעבר לחיסון, ההיגיינה היומיומית היא קריטית, אך יש להתאימה לרגישויות הספציפיות של הילד.
אם הילד נרתע ממים וסבון או מרעש מייבש הידיים, ניתן להשתמש במגבונים לחים המכילים אלכוהול או בג'ל חיטוי נטול ריח חזק.
איוורור הבית והחדרים כמו גם ניקוי הפילטרים של המזגנים הם פעולות פשוטות שמפחיתות משמעותית את עומס הנגיפים בחלל הסגור.
בתקופות בהן התחלואה בשיאה, כדאי לשקול הימנעות ממקומות הומי אדם ורועשים כמו ג'ימבורי סגור, לא רק כדי למנוע הידבקות, אלא גם כדי להפחית עומס חושי המחליש את המערכת החיסונית.
אלמנט מניעתי חשוב נוסף הוא התקשורת עם הצוות החינוכי שבמגע שגרתי עם הילד.
הנחו את הגננת או המורה לשים לב לסימנים מקדימים וכך לדוגמא, לפעמים ילד שמניח את הראש על השולחן, מסרב לאכול את הכריך האהוב עליו או נצמד לפינה שקטה, מסמן שהוא מפתח מחלה עוד לפני שהחום עולה.
בבית חשוב להקפיד על שגרה תומכת-בריאות הכוללת שינה מספקת, תזונה מאוזנת בגבולות בררנות האכילה של הילד אם קיימת, פעילות גופנית שגרתית וחשיפה מבוקרת לשמש לצורך חיזוק ויטמין D.
סביר שהקפדה על שגרה שכזאת תסייע לגוף הקטן של הילד [ולנו] להתמודד טוב יותר עם איומי החורף ובראשם השפעת.
סימנים שהילד חטף שפעת
ללא קשר לאוטיזם, הכלל קובע כי זיהוי מוקדם מאפשר טיפול יעיל יותר והפחתת תסמינים.
התסמינים הקלאסיים של השפעת כוללים:
- חום גוף העולה על 38 מעלות
- שיעול
- נזלת
- עייפות
כהורים, אנחנו צריכים לזכור ולהפנים את העובדה שהנורה האדומה עשויה להידלק דווקא מכיוון קצת אחר.
אצל הילדים האוטיסטים שחלו ניתן לעיתים להבחין בשינוי התנהגותי עוד לפני הופעתם של התסמינים הקלאסיים, ושינוי ההתנהגות המובחן הוא לרוב האינדיקטור הראשוני האמין ביותר.
תופעות של התפרצויות זעם בלתי אופייניות, בכי קיצוני וממושך או לחלופין אדישות וניתוק חריגים, עלולות להעיד על כאב ניסתר או אי נוחות פיזית, שהילד אינו יודע או שאינו יכול לבטא במילים.
חשוב להקפיד ולשים לב במיוחד לסימנים לא מילוליים של מצוקה אצל הילד. פעמים רבות, דווקא בשל האוטיזם, אלה הסימפטומים הראשונים שמופיעים ואמורים להדליק נורה אדומה ולעדכן שזאת עלולה להיות שפעת…
דוגמאות:
- אם אתם רואים שהילד פתאום נוגע שוב ושוב באוזן יכול להיות שיש לו דלקת אוזניים, אחת מהתסמינים האופיניים של השפעת.
- ישנם מקרים שבהם הסירוב העיקש של הילד לשתות או לאכול מעיד על כאב גרון שמתפתח בקצב השפעת.
- אצל ילדים שאוהבים חיבוקים ומגע פיזי, הימנעות פתאומית מאותו מגע פיזי שהילד אוהב מהווה גם היא סימן אזהרה.
- אצל ילדים עם רגישות חושית קיצונית לכאן או לכאן, ניתן לשים לב כי הילד מכסה את האוזניים או עוצם עיניים, כמו חווה רעש פתאומי ואורות מסנוורים, גם שכשאין בבית רעש מיוחד והתאורה לא השתנתה.
אלה יכולים להיות סימנים לכך שמערכת העצבים של הילד מאותת שהשפעת אוטוטו מגיעה.
תרופות ותרופות סבתא
הדגשה: בכל מקרה חשוב מאד להתייעץ עם הרופא המטפל לפני מתן תרופה לילדים בכלל ולילדים אוטיסטים בפרט.
כשהשפעת כבר כאן וזה לא נעים, המטרה היא להקל על הסימפטומים ולאפשר לגוף של הילד להתחזק ולהחלים.
ברוב המקרים הטיפול התרופתי המקובל בעת הצורך מתמקד בהורדת חום הגוף ובשיכוך כאבים.
אם הילד מתקשה לבלוע סירופ או יורק אותו בגלל הטעם, אפשר לשקול שימוש, בהתאם למשקל של הילד, בנרות להורדת חום, המאפשרים טיפול מהיר ויחסית ללא מאבק או לחפש תרופות שניתן לערבב במעדן שהילד אוהב לאכול.
בגזרת הפתרונות הטבעיים והביתיים, תרופות סבתא, ישנם כמה אמצעים בטוחים שיכולים לסייע לרוב הילדים החולים בשפעת.
כמה דוגמאות:
- שמירה על לחות בחדר באמצעות מכשיר אדים קרים יכולה להקל על גודש נשימתי וישנם בשוק מכשירי אדים שקטים במיוחד
- שתייה מרובה חשובה במיוחד כשחולים ואם הילד מסרב לשתות מים, ניתן להציע קרטיב טבעי, מרק צח, או חליטת צמחים
- דבש, לילדים מעל גיל שנה בלבד, ידוע כמקל על שיעול וניתן להציע אותו לילד בכפית או במשקה
יש להימנע ממתן תרופות ללא מרשם שאינן מיועדות לילדים ולהיזהר משמנים אתריים חריפים שעלולים לגרות ילדים עם רגישות ריח גבוהה, גם אם הם עוזרים לכם לשחרר גודש באף בכל פעם מחדש.
ניהול שגרת שפעת
כשהילדים הקטנים שלנו חולים השגרה של כולם משתנה. ניסיון החיים מלמד, בכל פעם מחדש, שהכלל הראשון הוא פשוט להוריד הילוך.
זה הזמן לוותר על רבות מהדרישות האחרות שלנו ולרכך את הציפיות, על מנת לאפשר לילד להיות הוא, גם כשהוא חולה בשפעת.
הילד חייב לדעת ולהרגיש שהבית הוא המרחב הבטוח והשקט שלו, שאנחנו מבינים שהוא חולה למרות שהוא לאו דווקא מתלונן על כך, ואנחנו כמובן צריכים להכיל ולתמוך.
אם נראה שהילד חטף שפעת, הורידו הילוך והפחיתו עוד יותר גירויים כמו אור ורעש, יצרו מסביבו יותר שלווה ורוגע והפנו אליו פחות מטלות ושאלות, ככה פשוט.
חשוב גם להסביר לילד על השפעתה של המחלה בהתאם למצב ובהתאם לרמת ההבנה שלו.
בנוגע למדידת חום או מתן תרופה, נסו להפוך זאת לטקס קבוע וצפוי, תוך שימוש בטיימר שמראה מתי זה נגמר, ומתן חיזוק חיובי מיד לאחר מכן.
ניתן כמובן להשתמש בלוחות תקשורת, בתמונות הממחישות ילד חולה במיטה או במגוון של סיפורים חברתיים המתארים את השפעת, הטיפול ומהלך המחלה של הילד.
סיפור חברתי צריך להסביר ולהעביר לילד מסר פשוט: "הגוף שלי עכשיו נלחם בחיידקים, אני צריך לנוח ולשתות הרבה בכדי להתחזק".
זכרו, כאשר הילד חולה, הגוף שלו יוצא מאיזון, ולכן התקפי זעם או רגרסיה בהתנהגות הם צפויים וטבעיים.
נסו להכיל אותם בסבלנות מוגברת ולהציע אמצעי ויסות כמו מגע עמוק או נדנוד, אם זה מה שעוזר לילד בדרך כלל.
אחד הכלים היעילים ביותר להפחתת התנגדויות ולהגברת תחושת הביטחון אצל ילדים אוטיסטים, במיוחד בזמן השפעת, הוא מתן טווח בחירה.
במילים אחרות, חשוב להציע לילד מראש בחירה מוגדרת בין שתי אפשרויות לפני פעולות שגרתיות חשובות.
ילדים אוטיסטים מתקשים בקבלת החלטות ובמענה לשאלות פתוחות בסיטואציות שאינן שגרתיות עבורם, ובחסות השפעת הרגישויות החושיות עולות, תחושת השליטה יורדת וכל דרישה עלולה להיות חוויה מציפה.
כאשר נותנים לילד לבחור בין שתי אפשרויות קונקרטיות, פשוטות ומובנות כמו למשל: "אתה רוצה לנוח במיטה שלך או בסלון?" או "להתכסות בשמיכה האדומה או בשמיכה הכחולה?" הילד מקבל תחושת שליטה בתוך מסגרת ברורה שאינה מאיימת עליו.
הבחירה יוצרת חוויה של שיתוף, מורידה את החרדה, ומשפרת משמעותית את שיתוף הפעולה של הילד עם פעולות הכרחיות כמו נטילת תרופות, שתייה, מנוחה או ביקור אצל רופא.
על ידי שימוש באסטרטגיה פשוטה זאת נוכל להשפיע בחיוב של איכות ההתמודדות של הילד ושלנו עם שגרת המחלה.
הכנה לביקור רופא
לעיתים קרובות צריך ללכת עם הילד לרופא וההליכה לקופת החולים עלולה להיות חוויה מציפה, כפי שרבים מכם יודעים.
כדי למזער את הסטרס, ההכנה צריכה להתחיל בבית. ספרו לילד לאן הולכים ומה יקרה בזמן הבדיקה: "הרופא יקשיב ללב עם סטטוסקופ קר ויכניס מקל כמו של ארטיק לפה לבדוק את הגרון".
שימוש בתמונות של המרפאה או משחק רופא בובות בבית יכולים להפחית את החרדה מהלא נודע באופן משמעותי.
במרפאה עצמה, נסו לצמצם את זמן ההמתנה ככל האפשר ואף בקשו מהמזכירות להיכנס בתור דחוף או להמתין במקום שקט אם חדר ההמתנה רועש מדי.
הביאו מהבית את ערכת ההרגעה של שהילד: אוזניות מבטלות רעש, משקפי שמש, טאבלט אהוב, או חפץ מעבר שהילד קשור אליו.
בכל מקרה שמרו על קור הרוח ובמקביל, אל תהססו להיות הסנגורים של הילד מול הצוות הרפואי בקופת החולים, שלעיתים עלול להיות פחות קשוב.
הסבירו לאחות ולרופא בקצרה ובאסרטיביות כי "הילד שלי אוטיסט, הוא רגיש מאוד למגע באזור הפנים, אנא תהיה עדין ומהיר, ותסביר לו לפני שאתה נוגע בו".
רוב הרופאים יעריכו את ההכוונה וישתפו פעולה.
אקסטרה תמיכה רגשית
מעבר לטיפול הפיזי הנדרש לכל מי שחולה בשפעת, סביר שהילד זקוק לתמיכה רגשית מוגברת בימים האלה.
המחלה ותסמיניה עלולים לגרום לתחושת חוסר שליטה בגוף, דבר המעורר חרדה רבה.
השתדלו לשדר לילד רוגע וביטחון באמצעות אמירות כמו "אני כאן איתך", "זה עוד מעט יעבור", ו"אתה גיבור אמיתי", שכן גם אם הילד אינו ורבלי, הדברים הנאמרים על ידי ההורים נספגים ומעניקים ביטחון.
שמרו על קרבה פיזית המותאמת להעדפות של הילד. יש ילדים שיזדקקו לחיבוק חזק ועוטף בתדירות גדולה יותר, בזמן שאחרים יעדיפו רק נוכחות שקטה של אחד ההורים בחדר.
זכרו שאם כל הקושי, אין סיבה להכנס ללחץ או להיבהל מרגרסיה זמנית והתגברות בתסמיני האוטיזם שעלולים, כאמור, להחמיר בימי המחלה.
יתכן שילד שכבר נגמל מחיתולים יחזור להרטיב, או שילד שהחל לדבר ימעיט במילים.
זוהי תגובה נורמלית של הגוף המרכז את כל האנרגיה בהחלמה בחסות האוטיזם.
המשיכו לעודד את התקשורת עם הילד במינון המתאים, בהתאם למצבו והשפעתה הפיזית של השפעת, בכל דרך אפשרית, כדי שהילד יוכל לבטא את צרכיו במידת האפשר גם כשהוא חלש.
זכרו כמה חשוב לקבל חיבוק בזמן שלא מרגישים טוב. זה נכון עבור כולנו ובמיוחד עבור הילדים שלנו.
השפעת של הילד חזקה?
למרות הרצון לטפל בילד בבית, ישנם מצבים המחייבים פניה לרופא המשפחה או לרופא הילדים בקופת החולים ולעיתים אף מקרים שבהם צריך לפנות לחדר מיון, במקרים של תסמיני שפעת עוצמתיים.
שימו לב לסימני אזהרה כגון קשיי נשימה, שעשויים לבוא לידי ביטוי בנשימה מהירה מאוד, או שקעים בצלעות בזמן הנשימה, כחלון בשפתיים, חום גבוה שאינו יורד לאחר מתן תרופות, או פרכוסים.
סכנה משמעותית נוספת, במיוחד אצל ילדים אוטיסטים, היא התייבשות.
אם הילד לא נתן שתן במשך מספר שעות רבות, בוכה ללא דמעות או נראה אפאתי ומבולבל, יש לפנות לחדר המיון או למוקד לרפואה דחופה של קופת החולים מיד.
וכמו תמיד, כשזה נוגע לילדים האהובים שלנו, האינטואיציה ההורית היא הכלי החזק ביותר. אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר בצורה חריגה, אל תהססו להתייעצות ובדיקה רפואית.
עוגן בזמן מחלה
החורף והשפעת הם חלק בלתי נפרד ממעגל החיים, וגם אם ההתמודדות עם ילד אוטיסט חולה דורשת משאבים רבים יותר, היא בהחלט אפשרית והמפתחות, כתמיד, בידיים שלנו, ההורים.
הידע שלכם על הילד, התמיכה, ההכלה, הרגישות לצרכים הייחודיים שלו וההכנה המוקדמת, הם התרופה הטובה ביותר שיש.
זכרו גם לדאוג לעצמכם בתוך הכאוס הזה, כדי שתוכלו להמשיך ולהיות לעוגן יציב ובטוח עבור הילד בים הסוער של השפעת העונתית שמעליו.
שיהיה חורף בריא, חמים וקל ככל האפשר.
קריאה נוספת: איך מכינים את הילד לטיפול שיניים?