היום נצלול ביחד ונכיר מחקר מרתק וחדשני שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי היוקרתי Scientific Reports.
המחקר, שפורסם בסוף אוגוסט 2025, נוגע באחת השאלות הבוערות ביותר בכל הנוגע לחקר האוטיזם בשנים האחרונות: הקשר בין המעי למוח.
הורים רבים משתפים בתחושות בטן, תרתי משמע, לגבי הקשר בין התזונה של הילד, סוגי דיאטות, מערכת העיכול וההתנהגות או הוויסות החושי של הילד.
המחקר הנוכחי לוקח את התחושות הללו ומעניק להן עוגן מדעי נוסף ומורכב, כשהוא ממפה בדיוק מדהים כיצד חיידקי המעי מתקשרים עם הגנטיקה של הילד.
המחקר בדק: ציר המעי-מוח באוטיזם
המחקר החדש, שכותרתו עוסקת בפרמקולוגיה רשתית ושיטות חישוביות לחקר הקשר בין מטבוליטים במיקרוביום המעי לאוטיזם, נשמע אולי כמו סינית למרביתנו.
המטרה שלנו היא לפשט את המושגים הללו ולהסביר בדיוק מה גילו החוקרים ואיך זה קשור לילדים היקרים שלנו.
לפני שנצלול ונסביר את ממצאי המחקר החשוב, בואו נבין את השחקנים הראשיים:
מיקרוביום: אוכלוסיית החיידקים העצומה שחיה במעיים שלנו. אצל ילדים אוטיסטים, אנו רואים לעיתים קרובות הרכב חיידקים שונה מאשר אצל ילדים נוירוטיפיקליים.
מטבוליטים: אלו הם התוצרים, או השליחים שחיידקי המעיים מייצרים. החיידקים מפרקים מזון ומשחררים חומרים, מטבוליטים, שנכנסים לזרם הדם ויכולים להגיע אל המוח.
פרמקולוגיה רשתית: שיטת מחקר מתקדמת שלא מסתכלת על גן אחד או חלבון אחד, אלא ממפה את כל רשת החיבורים המסועפת – איך הכל מחובר להכל, כמו מפת רכבת תחתית מורכבת במיוחד.
4 ממצאים דרמטיים
החוקרים השתמשו בטכנולוגיות מחשב מתקדמות כדי לסרוק ולנתח כיצד המטבוליטים מהמעי משפיעים על הגנים של הגוף המארח – הילד האוטיסט.
הממצאים שלהם שופכים אור חדש על הביולוגיה של האוטיזם.
זיהוי 51 גנים מושפעים
המחקר זיהה 51 גנים ספציפיים הקשורים לאוטיזם, אשר מושפעים ישירות מאותם חומרים שמפרישים חיידקי המעי.
זהו ממצא חשוב שמראה כי ההשפעה של המעי אינה כללית או מעורפלת, אלא ממוקדת בגנים שקשורים להתפתחות המוחית.
מסלולי איתות מרכזיים: PI3K/Akt ו-IL-17
המחקר מצא שהמטבוליטים משפיעים בעיקר על שני מסלולי איתות, שהם דרכים שבהם תאים מעבירים מידע.
מסלול PI3K/Akt: מסלול קריטי שאחראי על צמיחת תאים, הישרדותם ותפקודם. שיבושים במסלול זה נקשרו בעבר להתפתחות מוחית שונה.
מסלול IL-17: מסלול הקשור למערכת החיסון ולדלקתיות. ממצא זה מחזק את ההשערה שדלקת סמויה עשויה לשחק תפקיד בהתפתחות האוטיזם אצל חלק מהילדים.
הבנת המסלולים הללו עוזרת לנו להבין מדוע ילדים מסוימים מגיבים טוב יותר לשינויים תזונתיים או לטיפולים המפחיתים דלקת.
הצמתים הראשיים: AKT1 ו-IL6
מתוך רשת הקשרים הסבוכה, החוקרים זיהו שני גנים שמתפקדים כצמתים ראשיים או בשפה המקצועית Hub Genes.
AKT1: חלבון מרכזי בתקשורת תוך-תאית.
IL6: חלבון המעורב בתגובה דלקתית. המשמעות היא ששינוי בפעילות של שני אלו עלול ליצור אפקט דומינו שמשפיע על תסמיני אוטיזם נפוצים ומוכרים.
המפתח המולקולרי: חומצה גליכוכולית
זהו אולי הממצא המעניין ביותר ברמה המעשית לעתיד. החוקרים ביצעו עגינה מולקולרית, שהיא למעשה הדמיה של איך חומר מתחבר לחלבון, כמו מפתח למנעול, ומצאו כי מטבוליט בשם חומצה גליכוכולית או Glycocholic Acid נקשר בעוצמה רבה לגנים המרכזיים הללו.
חומצה זו היא חלק ממיצי המרה, והממצא מרמז ששינויים בעיבוד שומנים ומרה במעי עשויים להשפיע ישירות על המוח האוטיסטי.
מה המשמעות עבורנו כהורים וכמטפלים?
אנו מבינים שקריאת מחקר כזה עשויה לעורר תקוות גדולות לצד בלבול, ולכן חשוב לתווך את המשמעות בצורה אחראית.
הביולוגיה של האוטיזם
המחקר מחזק את הידיעה שאוטיזם אינו רק שונות נוירולוגית מופשטת, אלא יש לו בסיס ביולוגי ומטבולי עמוק הקשור לגוף כולו, ולא רק למוח.
זיהוי המנעולים, הגנים AKT1, IL6, והמפתחות כמו חומצה גליכוכולית, עשוי להוביל לפיתוח תרופות מדויקות או תוספי תזונה, פרוביוטיקה / פרה-ביוטיקה, שיכוונו ספציפית למסלולים אלו, ולא יהיו סתם ירייה באפלה.
כשאנחנו בוחנים קשיים של ילד, בין אם זה קושי בוויסות רגשי, הפרעות שינה או חרדה, עלינו לזכור להסתכל גם על הבריאות הפיזית שלו, התזונה ומערכת העיכול.
חיזוק נוסף לקשר בין המיקרוביום לאוטיזם
המחקר המעניין הוא צעד חשוב נוסף בפאזל המורכב והמתפתח של האוטיזם.
הוא מלמד אותנו שהקשר בין מה שהילדים שלנו אוכלים, החיידקים בבטן שלהם והתפקוד המוחי שלהם, הוא הדוק, מדיד ומדעי.
אם נשתמש במטפורה, נוכל לחשוב על המעי כעל המפעל הכימי המרכזי בגוף, והמיקרוביום, חיידקי המעי, הם הפועלים במפעל הזה.
המטבוליטים הם המוצרים שהפועלים מייצרים. המחקר מצא כי אצל האוטיסטים, יש שיבוש בייצור המוצרים האלה.
חלק מהמוצרים, כמו חומצות שומן קצרות שרשרת, עשויים להיות תרופות טבעיות המשפיעות לטובה על המוח, דרך ציר המעי-מוח, בעוד שאחרים עשויים להיות מזיקים או דורשים זהירות.
החוקרים ממשיכים לעסוק בניסיון לזהות במדויק אילו מוצרים חסרים או נמצאים בעודף, כדי שבעתיד יוכלו להשתמש בהם כמרשם לטיפול ממוקד.
אנו נמשיך לעקוב אחרי התפתחויות בחקר מיקרוביום המעי ונביא את המידע האמין ביותר.
זכרו, כל ילד הוא עולם ומלואו, וכל מחקר כזה נותן לנו עוד כלי להבין את העולם המופלא והייחודי של האוטיסטים.
קריאה נוספת: 6 סוגי מזונות המשפיעים על תסמיני אוטיזם