ניהול זמן מסך

האם עצרת רגע לחשוב לעומק על ההשפעה האמיתית של זמן מסך על ילדים אוטיסטים?

אנחנו מבטיחים לכם שזה נושא רחב ומרתק, שמחייב תשומת לב מכל הורה לילד.ה אוטיסט/ית.

כשאנחנו מגדלים ילדים אוטיסטים, אנחנו צוללים לעולם ייחודי של אתגרים, פריצות דרך, ורגעים מרגשים של גילוי.

המסע הזה, המלא ברגישות והתאמה אישית, מביא אותנו שוב ושוב לשאלות מורכבות שהתשובות להן אינן ברורות מאליהן. אחת השאלות הבוערות ביותר, המהדהדת כמעט בכל בית בעידן הנוכחי, ועל אחת כמה וכמה בבתים בהם גדל ילד על הספקטרום, היא זו הנוגעת למסכים.

האם הטלוויזיה, הטאבלט, הסמארטפון או המחשב הם ידידים או אויבים? האם הם מפתח לעולם של למידה והתפתחות, או שמא מהווים מלכודת שעלולה להרחיק את ילדינו המיוחדים מהעולם האמיתי?

התחושות שלנו כהורים יכולות לנוע בין הקלה עצומה כשהמסך מצליח להרגיע התקף זעם או לספק רגע של שקט, לבין חשש עמוק מפני ההשפעות ארוכות הטווח והתמכרות אפשרית.

הדיון על זמן מסך אינו חדש, אך כשמדובר בילדים אוטיסטים, הוא מקבל מימד נוסף של מורכבות ודחיפות. אנחנו עדים לכך שרבים מילדינו נמשכים למסכים בעוצמה רבה יותר, לעיתים קרובות מוצאים בהם נחמה, כלי לוויסות חושי, או דרך פשוטה וצפויה לתקשר עם העולם.

העידן הדיגיטלי אינו הולך לשום מקום – למעשה, הוא רק הולך ומתעצם, ופורץ דרכים חדשות של אינטראקציה ותקשורת. לכן, ההבנה שלנו את השפעותיו – הן החיוביות והן השליליות – הופכת להיות קריטית מאי פעם.

בסקירה שלפניך נצלול יחד לעובי הקורה של נושא המסכים והאוטיזם.

נחקור לעומק את הסיבות למשיכה העצומה של ילדינו למסכים, נציג את הפוטנציאל העצום הטמון בטכנולוגיה ככלי טיפולי ומקדם, אך גם לא נתעלם מהסיכונים והאתגרים שכרוכים בניהול זמן המסך של הילדים שלנו.

נתבסס על מחקרים עדכניים ונתונים מבוססים, ונציע לכם, ההורים, כלים ותובנות מעשיות שיעזרו לכם למצוא את נקודת האיזון הנכונה – זו שתשרת את ילדכם בצורה הטובה ביותר, תעצים את יכולותיו ותבטיח את איכות חייו בעולם הדיגיטלי של היום ושל המחר.

ניהול זמן מסך – המלצות לפי גילאים

כשאנחנו מדברים על מסכים, חשוב שנבין מה הן ההמלצות העדכניות לגבי היקף החשיפה למסך, במיוחד בגילאים הרכים, בהם ההתפתחות המוחית והחברתית מהירה במיוחד.

עד גיל שנתיים (0-24 חודשים)

המלצות: מרבית ארגוני הבריאות המובילים, כולל האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) וארגון הבריאות העולמי (WHO), ממליצים על הימנעות מוחלטת מחשיפה למסכים לתינוקות ופעוטות עד גיל 18 חודשים.

הסיבה לכך היא שבתקופה זו, המוח של התינוק מתפתח במהירות דרך אינטראקציות חיות עם אנשים וסביבה תלת-ממדית. זמן מסך בא על חשבון התנסויות קריטיות אלו.

יוצא מן הכלל: מותר ומומלץ שימוש בשיחות וידאו (וידאו צ'אט) עם בני משפחה קרובים. זוהי אינטראקציה חברתית אמיתית, והיא שונה מצפייה פסיבית.

מחקרים תומכים: מחקר יפני (2022) מצא שזמן מסך ממושך יותר בגיל שנה היה קשור משמעותית לאבחנה של אוטיזם בגיל 3, במיוחד אצל בנים.

מחקר אוסטרלי (2024) הדגיש כי ילדים עם יותר מ-14 שעות זמן מסך שבועי עד גיל שנתיים היו בסיכון מוגבר לקבל אבחנה של אוטיזם עד גיל 12. ממצאים אלו מחזקים את החשיבות של הגבלה משמעותית בגילאים אלו.

גילאי שנתיים עד חמש (2-5 שנים)

המלצות: הגבילו את זמן המסך לשעה אחת לכל היותר ביום. גם כאן, הדגש הוא על זמן מסך איכותי (כפי שנסביר בהמשך) ובליווי פעיל של הורה או מבוגר אחראי.

חשיבות הליווי: נוכחות הורה חיונית כדי לתיווך את התוכן, להסביר, לשאול שאלות ולשלב את הנלמד במשחק או בשיחה.

גילאי שש ומעלה

המלצות: ניתן להגדיל את זמן המסך באופן הדרגתי, אך עדיין חשוב להציב גבולות סבירים של עד שעתיים ביום, ולהמשיך לשים דגש על איכות התוכן והאינטראקציה. יש להתאים את הזמנים גם לצרכים הייחודיים של הילד, לפעילויות אחרות בשגרת יומו (לימודים, חוגים, משחק) וליכולתו לווסת את עצמו.

מפתח לאיזון: המטרה היא שזמן המסך לא יבוא על חשבון שינה מספקת, פעילות גופנית, אינטראקציות חברתיות פנים אל פנים, שיעורי בית או חובות אחרות.

פעילות הגופנית מול זמן מסך

מעבר להשפעות ההתפתחותיות והחברתיות, שימוש במסכים טומן בחובו גם השלכות בריאותיות משמעותיות, במיוחד אם הוא בא על חשבון פעילות גופנית סדירה.

כהורים לילדים אוטיסטים, עלינו להיות ערניים במיוחד לפן זה, שכן לעיתים קרובות ילדינו נוטים יותר לאורח חיים יושבני.

השמנה ובעיות מטבוליות

ישיבה ממושכת מול מסכים, יחד עם חוסר בפעילות גופנית, מגבירה את הסיכון להשמנת יתר ובעיות מטבוליות נלוות כמו סוכרת סוג 2.

אנו יודעים שילדים אוטיסטים עלולים להתמודד עם אתגרי תזונה ובררנות אכילה, מה שמחריף את החשיבות של שמירה על אורח חיים פעיל.

קשיי שינה

חשיפה ממושכת למסכים, ובמיוחד בשעות הערב, עלולה לשבש את מקצבי השינה הטבעיים של הילד.ה שלך. האור הכחול הנפלט ממסכים מדכא את ייצור המלטונין, הורמון השינה, מה שמוביל לקשיי הירדמות, יקיצות ליליות ושינה לא איכותית.

קשיי שינה נפוצים ממילא בקרב רבים מהילדים האוטיסטים וזמן מסך מוגזם רק מעצים את האתגר.

בעיות יציבה וכאבים

ישיבה ממושכת בתנוחות קבועות מול המסך עלולה לגרום לכאבי גב, צוואר ובעיות יציבה. פיתוח מוטוריקה גסה (תנועה וקואורדינציה של הגוף) ומוטוריקה עדינה חיוני להתפתחות תקינה של הגוף, וזמן מסך פסיבי בא על חשבון פעילות זו, במיוחד אצל פעוטות וילדים אוטיסטים.

השפעה על העיניים

צפייה ממושכת במסכים עלולה לגרום לעייפות בעיניים, יובש, כאבי ראש ואף להחמיר קוצר ראייה.

למה זה חשוב במיוחד לילד.ה שלך?

אין זה סוד כי ילדים אוטיסטים עלולים להתמודד עם אתגרים נוספים שמקשים על שילוב פעילות גופנית בחיי היומיום שלהם, ובין השאר:

• קשיי ויסות חושי ומוטורי: פעילות גופנית לעיתים מצריכה תיאום תנועתי, תכנון ותגובה לגירויים סביבתיים, מה שעלול להיות מאתגר עבורם.
• קשיי מוטיבציה וגמישות: שינוי שגרה או מעבר לפעילות שאינה תחום עניין ספציפי, עלול לעורר התנגדות או חרדה.
• קשיים חברתיים: השתתפות בפעילויות ספורט קבוצתיות יכולה להיות מורכבת בשל הקושי בהבנת חוקים חברתיים או באינטראקציה עם קבוצת השווים.

לכן, במקביל לניהול זמן המסך, עלינו ליצור הזדמנויות יזומות ומותאמות לפעילות גופנית. זה יכול להיות דרך משחק בחצר, טיול בטבע, שחייה, רכיבה על סוסים ועל אופניים, או חוגי ספורט המותאמים לאוטיסטים, כמו תוכנית אוטי-פיט.

המטרה היא שזמן המסך לא יחליף את התנועה והפעילות שהן כה חיוניות לבריאות הפיזית והנפשית של הילד.ה שלך.

מדוע ילדים אוטיסטים נמשכים למסך?

כל הילדים אוהבים מסכים ולא רק ילדים אוטיסטים.

לפני שנצלול ליתרונות ולסיכונים, בואו ננסה להבין מדוע המסך מהווה מוקד משיכה כה חזק עבורינו ובעיקר עבור הילדים שלנו.

המסך מציע גירוי ויזואלי ושמיעתי עשיר, אך יחד עם זאת, הוא לרוב חוזר על עצמו וצפוי. עולם צפוי יכול להיות מרגיע ומנחם מאד עבור ילדים אוטיסטים, אשר לעיתים מתקשים עם גירויים בלתי צפויים או עומס חושי בסביבה.

באמצעות המסך הם יכולים לשלוט בקצב ובתוכן, מה שמפחית את החרדה שלהם משמעותית וזה ממכר [את זה כולנו יודעים].

צריך גם לקחת בחשבון שעבור ילדים המתקשים בתקשורת מילולית או חברתית, המסך מציע ערוץ תקשורת זמין ופשוט יותר.

אפליקציות מסוימות יכולות לספק לילד.ה שלך דרך לתקשר באמצעות תמונות, סמלים או הקלדה, ללא צורך בהבנה של רמזים חברתיים מורכבים או בשימוש בשפה מדוברת.

רבים מהילדים שלנו מפתחים ומסגלים לעצמם תחומי עניין צרים ואינטנסיביים לדוגמה: דינוזאורים, רכבות, מערכות סולאריות) או שחמט. המסכים, ובמיוחד רשת האינטרנט, מציעים גישה בלתי מוגבלת למידע ולתוכן הקשורים לתחומי העניין הללו, ומאפשרים לילדים העמקה משמעותית בתחומי העניין שלהם.

צפייה בתוכן אהוב או משחק במשחק מוכר יכולים לשמש כדרך לילד לווסת את עצמו במצבי לחץ, חרדה או עייפות.

המסך של האייפד, הטלפון או המחשב עשוי לשמש ככלי לוויסות חושי עבור הילדים – דרך להפחית עומס או לקבל את הגירוי הספציפי שהם זקוקים לו.

הפוטנציאל החיובי של זמן המסך

כאמור, למסכים יש פוטנציאל גדול ככלי תומך ומקדם עבור ילדים אוטיטסים, וחשוב לנצל את היתרונות הללו בחוכמה.

לפניך מספר שימושים מועילים ופרודוקטיביים של המסך המקוון, אותם ראוי ורצוי לקחת בחשבון.

פיתוח מיומנויות תקשורת ושפה

אפליקציות AAC (תקשורת תומכת וחלופית): אפליקציות ייעודיות כמו Proloquo2Go או TouchChat מאפשרות לילדים שאינם ורבליים או בעלי קשיי דיבור לתקשר באמצעות תמונות, סמלים וטקסט.

אפליקציות אלה הן כלי מהפכני שיכול לפתוח עולמות שלמים של תקשורת עבור הילדים שלנו. ניתן למצוא מידע נוסף בכתבה שלנו על אוטיזם ללא דיבור.

לימוד אוצר מילים ומבני שפה: תוכניות לימוד אינטראקטיביות ומשחקי שפה יכולים לסייע בהרחבת אוצר המילים, שיפור ההבנה והבעה בעל פה של הילד.ה.

למידה אקדמית וקוגניטיבית

אפליקציות לימודיות רבות מאפשרות התאמה אישית לקצב הלמידה ולסגנון הלמידה הייחודי של הילד.ה שלך, עם חיזוקים מיידיים ומוטיבציה גבוהה.

לימוד מיומנויות חברתיות

ישנן אפליקציות וסרטונים המלמדים מיומנויות חברתיות באופן מפורש ומודל, כמו זיהוי הבעות פנים, הבנת רמזים חברתיים וניהול שיחות.

לדוגמה, צפייה בסרטון קצר המדגים כיצד לברך חבר או להגיב למצב מסוים.

פיתוח מיומנויות מוטוריות עדינות וקואורדינציה

משחקים מסוימים המצריכים דיוק בתנועות אצבעות או שימוש במסך מגע יכולים לסייע בפיתוח מוטוריקה עדינה וקואורדינציה עין-יד.

הכנה למצבים חברתיים ולשגרת היום

סרטונים ותמונות יכולים לשמש ככלי להכנה למצבים חדשים – למשל, צפייה בסרטון של ביקור אצל רופא השיניים או סיור וירטואלי בגן החדש. זוהי דרך מצוינת להפחית חרדה ולהגביר את תחושת הביטחון.

חיבור חברתי ותמיכה

בקרב מתבגרים ומבוגרים, פלטפורמות מקוונות (פורומים, קבוצות פייסבוק) יכולות לספק מרחב בטוח לחיבור עם אנשים בעלי תחומי עניין משותפים או התמודדויות דומות, מה שיכול להקל על תחושת הבדידות.

המחקר מאשר: זמן מסך יכול לעזור לילד.ה!

מטא-אנליזה מקיפה שפורסמה בשנת 2024 בכתב העת Journal of Autism and Developmental Disorders שכללה 28 מחקרים, מצאה כי התערבויות דיגיטליות הראו השפעה בינונית עד גדולה על שיפור כישורים חברתיים וכישורים רגשיים, כישורי שפה ותקשורת, כישורים קוגניטיביים, כישורי חיים יומיומיים וכישורים פיזיים של ילדים אוטיסטים.

התערבויות מבוססות מחשב היו בעלות השפעה גדולה יותר בהשוואה לטאבלט / סמארטפון.

מחקר לונגיטודינלי של 12 חודשים שפורסם במהלך שנת 2025 בחן פלטפורמה מבוססת AI בשם CognitiveBotics, ומצא שיפורים משמעותיים בציוני CARS (מדד חומרת אוטיזם), עלייה בגיל החברתי ובמנת המשכל החברתית, ושיפור בגיל ההתפתחותי בקרב ילדים אוטיסטים.

מחקרים עדכניים מראים כי טכנולוגיית מציאות מדומה (VR) יעילה בשיפור היבטים שונים של תפקוד חברתי, זיהוי רגשות, וכישורי דיבור ושפה באנשים עם אוטיזם.

VR מספקת סימולציות תלת-ממדיות סוחפות של מצבים חברתיים בעולם האמיתי בסביבה בטוחה ומבוקרת.

חסרונות של ריבוי זמן מסך

לצד היתרונות, חשוב להיות מודעים לסיכונים הפוטנציאליים בשימוש מופרז או לא מבוקר במסכים, במיוחד בקרב אוטיסטים.

המחקרים העדכניים מספקים תמונה מורכבת באשר לקשר שבין זמן מסך לתסמיני האוטיזם אצל ילדים.

מטא-אנליזה גדולה שפורסמה ב- JAMA Network Open במהלך שנת 2023, כללה 46 מחקרים, מצאה קשר סטטיסטי מובהק, אם כי קטן, בין זמן מסך לאוטיזם, בעיקר בקרב ילדים מתחת לגיל 12.

עם זאת, החוקרים ציינו כי ישנה הטיה של פרסום במחקרים הקיימים, וכאשר הטיה זו נלקחה בחשבון, גודל ההשפעה הכללי הפך לזניח ולא מובהק.

זה מצביע על כך שההשפעות השליליות עשויות להיות פחות חמורות מהאמונה הרווחת, וייתכן שהקשר אינו קשר סיבתי-ישיר.

מחקר לונגיטודינלי שנערך באוסטרליה ופורסם בשנת 2024 ב-JAMA Pediatrics עקב אחר 5,107 ילדים, ומצא כי ילדים עם יותר מ-14 שעות זמן מסך שבועי עד גיל שנתיים היו בסיכון מוגבר פי 1.79 לקבל אבחנה של אוטיזם עד גיל 12.

מחקר נוסף שנערך ביפן ופורסם בשנת 2022 מצא כי זמן מסך ממושך בגיל שנה היה קשור משמעותית לאבחנה של אוטיזם עד גיל 3, אך קשר זה הודגם בבנים בלבד.

מחקר מעניין מאוניברסיטת דרקסל בפלורידה, שפורסם במגזין JAMA Pediatrics, מצא שזמן מסך בילדות המוקדמת היה קשור לעיבוד חושי לא טיפוסי.

זמן מסך רב יותר נקשר לתדירות גבוהה באופן לא טיפוסי של "רישום נמוך" (פחות תגובה לגירויים), הימנעות מחושים, חיפוש חושי ורגישות חושית.

חלק מהחוקרים טוענים כי זמן מסך מופרז עלול להחליף חוויות חיוביות (השערת ההתקה Displacement Hypothesis) בחיים האמיתיים ואינטראקציות חברתיות, שהן חיוניות לפיתוח כישורי תקשורת ורגש, במיוחד עבור ילדים אוטיסטים.

תקופת הינקות והילדות המוקדמת הן שלבי התפתחות רגישים במיוחד, ולכן חשיפה למסכים בתקופות אלו עלולה להפריע להתפתחות כישורים חברתיים, רגשיים ומוטוריים.

עוד הוכח כי חשיפה מוגזמת למסכים, במיוחד לתוכן מהיר ורווי גירויים, עלולה להוביל לעומס חושי, קשיי ריכוז, עצבנות, תסכול והפרעות שינה.

מעבר לכך, ישנם מקרים שבהם הילדים עלולים לפתח תלות במסך ככלי ויסות, מה שעלול להקשות עליהם לווסת את עצמם ללא המסך.

מתוך המחקרים אותם סקרנו עולה כי זמן מסך מופרז של הילד.ה בא על חשבון אינטראקציות חברתיות אמיתיות, משחק משותף ותקשורת דו-סטרית.

מצב כזה עלול לעכב את התפתחות כישורי שפה פרגמטיים (שימוש בשפה בהקשר חברתי), הבנת רמזים לא-מילוליים ויצירת קשר עין.

מחקר סיני מקיף (2021) שפורסם ב- Frontiers in Psychiatry מצא שזמן המסך של הילדים האוטיסטים היה ארוך משמעותית מזה של ילדים נוירוטיפיקלים (ממוצע של 3.34 שעות ביום לעומת 0.91 שעות).

כמו כן, נמצא כי זמן מסך ארוך יותר נמצא בקורלציה חיובית עם חומרת תסמיני האוטיזם (מדד CARS) ובקורלציה שלילית עם כישורי שפה וההתפתחות הלשונית קרי, יותר שעות מסך פחות שפה מדוברת.

מחקר מרתק שהתפרסם במהלך 2024 בדק היבטים רב-ממדיים של חשיפת המסך, ומצא שתדירות השימוש במסך היתה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר בתחומי הכישורים החברתיים-אישיים, השמע-דיבור, התיאום עין-יד והביצועים הכלליים של הילדים האוטיסטים.

רבים מבין החוקרים ציינו כי ילדים אוטיסטים נוטים לפתח דפוסי התנהגות חזרתיים וייתכנו קשיים משמעותיים בניהול זמן המסך ובהפסקת השימוש במסכים.

הדבר יכול להתבטא בהתפרצויות זעם, מצוקה קשה וחוסר יכולת לעבור לפעילות אחרת.

מטא-אנליזה חשובה, שהתפרסמה בחודש מרץ 2025, מצאה שאנשים עם אוטיזם או רמות גבוהות יותר של תכונות אוטיסטיות הראו רמות גבוהות יותר של שימוש בעייתי באינטרנט.

וכפי שציינו, הישיבה הממושכת של הילד.ה מול המסכים קשורה לבעיות השמנה, כאבי גב, עייפות בעיניים, הפרעות שינה ועוד.

האיזון הנכון עבור הילד.ה

כהורים שעומדים בפני האתגר של ניהול זמן המסך של הילד.ה, חשוב לזכור שאין פתרון קסם אחד שמתאים לכל הילדים.

המפתח הוא למצוא את האיזון הנכון עבור כל ילד וילדה, תוך התחשבות בגיל, ברמת התפקוד, באתגרים וביתרונות הייחודיים של הילד.ה.

המחקרים האחרונים מציעים גם אסטרטגיות שנראות כמבטיחות, וחשוב מאד להכיר אותן על מנת למקסם את הסיכויים להצליח בניהול אפקטיבי של זמן המסך של הילד.ה שלך.

הגדירו גבולות ברורים ועקביים

ארגונים כמו האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) וארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליצים על הגבלה מלאה עד גיל שנה (למעט וידאו צ'אט עם בני משפחה). לילדים בגילאי שנה עד חמש, ההמלצה היא לא יותר משעה ביום של זמן מסך איכותי ובליווי הורה.

קבעו זמנים מוגדרים לשימוש במסכים (לדוגמה: 30 דקות בבוקר, 30 דקות בערב). השתמשו בטיימרים ויזואליים או שעון חול שיכולים לעזור לילד להבין מתי הזמן מסתיים.

הגדירו מראש אילו תכנים מותרים, באילו מכשירים, ובאילו מקומות בבית. לדוגמה: "מותר לראות סרטונים רק בסלון, ורק כשאמא ואבא נמצאים ליד".

שלבו את זמן המסך בלוח זמנים ויזואלי של הילד.ה. זה יעזור מאד לילד.ה להבין את רצף הפעולות ומה מגיע אחרי שנגמר זמן המסך.

בחרו תוכן מועיל וקחו חלק פעיל

יש הרבה מאד תוכן חינוכי ומפתח המתאים לילדים אוטיסטים. העדיפו אפליקציות ומשחקים בעלי ערך חינוכי, המקדמים מיומנויות שפה, קוגניציה או מוטוריקה.

התייעצו עם קלינאי תקשורת או מרפא בעיסוק שמכירים את הילד.ה לגבי אפליקציות מומלצות. בגדול, אתם מחפשים אפליקציות המאפשרות התאמה אישית לקצב הלמידה ולתחומי העניין הספציפיים של הילד.ה.

נסו לצפות בילד.ה בזמן השימוש במסך ואף להשתתף ביחד עם הילד.ה. זה מאפשר לכם להבין טוב יותר את התוכן הנצפה, לשוחח עם הילד.ה על התכנים והשימוש במסך בכלל, וגם להפוך את זמן המסך לאינטראקציה משפחתית-חברתית חשובה ומועילה.

נצלו את זמן המסך כהזדמנות לתיווך. שאלו שאלות, הסבירו דברים, וקשרו את התוכן למציאות של הילד.ה ושלכם. לדוגמה: "הנה, הוא בנית באפליקציה מגדל צבעוני של קוביות, בוא נבנה גם אנחנו מגדל בקוביות שלך!"

הציעו חלופות אטרקטיביות

כמו תמיד עם ילדים ועל אחת כמה וכמה עם ילדים אוטיסטים – למגוון יש ערך עליון.

הקפידו על מגוון רחב של פעילויות במהלך היום ובין השאר: משחק בחוץ, פעילות גופנית, יצירה, משחק בלגו ומשחקי קופסה אחרים, קריאת ספרים, משחקי דימיון ועוד!

ככל שיש יותר חלופות מהנות, כך קל יותר לנהל את זמן המסך של הילד.ה.

שימו לב לחשיבות הרבה של זמן איכות ללא מסך. הקדישו זמן ייעודי לבילוי משותף עם הילד ללא הסחות דעת, זמן בו אתם קשובים וזמינים לחלוטין, ובזמן הזמן שימו גם הטלפון שלכם בצד [סגור].

עליכם להיות מודל לחיקוי. הילדים שלנו, במיוחד האוטיסטים, לומדים ממה שהם רואים מהקרובים אליהם ביותר. אם אתם עצמכם מחוברים למסכים באופן תמידי, יהיה לכם הרבה יותר קשה להציב גבולות ולהגביל את זמן המסך של הילד.ה.

בגלל שהילדים שלנו לא אוהבים מעברים, זכרו את חשיבותה של ההכנה מראש – לפני ניתוק המסך,  השתמשו בטיימר ויזואלי ובכל מקרה הודיעו לילד.ה כמה דקות נותרו.

מיד בסיום זמן המסך, הפנו את הילד.ה לפעילות אהובה אחרת, שתמשוך את מלוא תשומת הלב ותעזור להתגבר על כיבוי המסך.

ניהול זמן מסך הוא אתגר לכל הורה ולא רק עבור הורים לילדים אוטיסטים. הגבלת זמן המסך והכיבוי שלו עלולים לכלול תסכול, בכי ואף התקפי זעם מצד הילד.ה.

חשוב להכיל את התגובות של הילד.ה באמפתיה, להישאר רגועים ולשמור על קור רוח, וכן להתמיד ולהזכיר בעקביות את הכללים. אין צורך להיבהל.

לנהל את זמן המסך בתבונה – לטובת הילד.ה

המסכים הם חלק בלתי נפרד מחיינו כיום, ובעידן המודרני אין באמת אפשרות להימנע מהם לחלוטין. במקום לראות בהם אויב, אנחנו רוצים ללמוד איך לרתום אותם לטובת הילדים שלנו במידת האפשר – ובהחלט אפשר.

המסר המרכזי הוא איזון, מודעות והתאמה אישית.

אתם מכירים את הילד.ה שלכם יותר טוב מכולם ולכל ילד.ה יש צרכים ורגישויות שונות. מה שטוב לאחד, לא בהכרח יתאים לאחר.

התבוננו בילדים וזהו כיצד הם מגיבים למסך? האם הילדים רגועים יותר, לומדים דברים חדשים, או שהם הופכים להיות עצבניים, מבודדים או ותלותיים?

התשובות לשאלות אלו יכוונו אתכם לעבר האיזון הנכון בניהול זמן המסך של הילד.ה.

היו מעורבים ואל תפקירו את הילד.ה למסכים. היו מעורבים בבחירת התכנים, שבו ביחד עם הילד.ה ותווכו את המתרחש על המסך לעולם האמיתי.

זכרו תמיד כי אתם לא לבד במסע עם הילד.ה ובחקר אתגרי האוטיזם. קיימים אנשי מקצוע רבים, מומחים לאוטיזם, וקהילות הורים שיכולים לסייע, לתת טיפים ולתמוך.

המחקרים העדכניים מצביעים על קשר מורכב בין זמן מסך לאוטיזם, אך חשוב לזכור כי לא תמיד מדובר בקשר סיבתי ישיר, וכי הטיית פרסום עשויה להשפיע על התוצאות.

מה שברור הוא שהתערבויות להפחתת זמן מסך מראות תוצאות מבטיחות, וכי ניהול זמן המסך בתבונה ושימוש טיפולי בטכנולוגיה יכול להיות יעיל מאוד כשהוא מבוקר ומותאם אישית לצרכים ולאתגרים של הילד.ה שלך.

אנו סבורים כי המסכים הנם כלי שיש ללמוד להשתמש בו בחוכמה – לא לפחד ממנו, אלא להבין את השפעותיו ולהתאים אותו לצרכים הייחודיים של כל ילד.ה.

על ידי יצירת סביבה מאוזנת ותומכת, אנחנו מעניקים לילד.ה את ההזדמנות הטובה ביותר לשגשג ולהתפתח, גם בסביבת מסכים – שהם חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו.

קריאה נוספת: רובוט לתמיכה בילדים אוטיסטים