צליאק ואוטיזם

מחלת הצליאק היא הפרעה אוטואימונית מוכרת הנגרמת בשל הגלוטן, בעוד שהאוטיזם הוא מצב נוירו-התפתחותי מורכב.

למרות עניין ציבורי ומחקרי רב שנים, העדויות המדעיות העדכניות והאיכותיות ביותר נכון לחודש דצמבר 2025, אינן תומכות בכך ששכיחות מחלת הצליאק גבוהה יותר בקרב ילדים על הספקטרום האוטיסטי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

הבלבול נובע מחפיפה משמעותית בתסמינים, במיוחד במערכת העיכול, ומהמחקר הנפרד שגם הוא אינו חד-משמעי, על דיאטות ללא גלוטן כטיפול יעיל המקל על תסמינים התנהגותיים של אוטיזם, אך אינו קשור ישירות למחלת הצליאק.

כמה מילים על מחלקת הצליאק

מחלת הצליאק, ובעברית תקנית דַּגֶּנֶת, אינה אלרגיה או רגישות פשוטה. זוהי מחלה אוטואימונית כרונית.

אצל אנשים עם נטייה גנטית (גנים ספציפיים מסוג HLA-DQ2 או HLA-DQ8) החשיפה לגלוטן, חלבון המצוי בחיטה, שעורה ושיפון, גורמת למערכת החיסון לתקוף בטעות את רירית המעי הדק.

התקפה זו מובילה לדלקת ולהרס של הסיסים, שהם מבנים דמויי אצבעות הסופגים חומרי מזון.

נכון לסוף שנת 2025 ניתן לקבוע כי כ-1% מהאוכלוסייה הכללית סובלת מצליאק.

לאיתור המחלה ניתן לבצע אבחון קליני הכולל:

בדיקות דם: מחפשים נוגדנים ספציפיים, בעיקר נוגדן טרנסגלוטמינאז.

ביופסיה: באמצעות נטילת דגימה מרירית המעי הדק לבדיקה תחת מיקרוסקופ. זוהי הבדיקה היעילה ביותר לאישור האבחנה, המראה את הנזק לסיסים.

בדיקה גנטית: בבדיקה הגנטית נעשה שימוש בעיקר בכדי לשלול צליאק. אם הגנים הרלוונטיים (DQ2/DQ8) אינם קיימים אצל הנבדק, הסיכוי לפתח צליאק אפסי.

חשוב להדגיש כי יש לבצע את בדיקת הדם והביופסיה בזמן שהאדם הנבדק צורך גלוטן.

התסמינים של הצליאק יכולים להיות מגוונים מאוד וכוללים בעיקר: שלשול כרוני, כאבי בטן, נפיחות, עצירות במיוחד בילדים וירידה במשקל.

תסמינים מערכתיים נוספים עלולים לכלול: אנמיה מחוסר ברזל, עייפות כרונית, עיכוב בגדילה, פריחות עוריות מסוג דרמטיטיס הרפטיפורמיס, כאבי פרקים ואף בעיות נוירולוגיות.

הטיפול היחיד למחלת הצליאק הוא דיאטה קפדנית ללא גלוטן למשך כל החיים.

אוטיזם ותסמינים במערכת העיכול

בעיות במערכת העיכול (GI) נפוצות מאוד בקרב ילדים ומבוגרים אוטיסטים, הרבה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.

מחקרים עדכניים מראים שכיחות גבוהה של:

• עצירות כרונית
• שלשולים
• כאבי בטן
• אכילה בררנית לרוב על רקע סנסורי

השכיחות הגבוהה של תסמינים הנוגעים למערכת העיכול אצל האוטיסטים היא מקור מרכזי לבלבול וחוסר וודאות גם לגם הצליאק.

הורים ומטפלים המחפשים סיבה לכאבי הבטן או לעצירות של הילד, נתקלים באופן טבעי באפשרות של צליאק, שכן התסמינים חופפים.

האם אוטיסטים חולים בצליאק יותר מאחרים?

לפני הכל, חשוב להדגיש כי נכון לסוף שנת 2025 העדויות המחקריות החזקות ביותר מצביעות על כך שאין עלייה משמעותית בשכיחות של מחלת צליאק מאובחנת-ביופסיה בקרב אוכלוסיית האוטיסטים ברחבי העולם.

מספר מחקרים רחבי היקף ומבוססי אוכלוסייה שפורסמו בשנים האחרונות בדקו באופן ספציפי את השכיחות של חולי הצליאק.

במחקר עוקבה גדול שכלל מאות ילדים אוטיסטים באיטליה והתפרסם ב-2023 נמצא כי שכיחות הצליאק המאובחן עם ביופסיה עמדה על כ-2.18%, נתון שלא היה שונה באופן מובהק משכיחות הצליאק באוכלוסייה הכללית האיטלקית שעמדה על כ-1.58%.

מטא-אנליזה מקיפה שפורסמה בשנת 2021 בחנה וסיכמה מספר מחקרים והגיעה למסקנה דומה, לפיה אין ראיות חותכות לקשר סיבתי או לשכיחות מוגברת של צליאק מאובחן בקרב אוכלוסיית המאובחנים עם אוטיזם.

באותה מטא-אנליזה נמצא כי לילדים האוטיסטים עשויה להיות שכיחות גבוהה יותר של נוגדני צליאק בדם (סרולוגיה חיובית), אך ללא נזק במעי כלומר, ביופסיה תקינה.

ממצא זה מרמז על תגובה חיסונית מסוימת לגלוטן שעשויה להיות שונה מצליאק קלאסי, אך המשמעות הקלינית של כך עדיין לא ברורה.

למרות שהקשר האפידמיולוגי חלש, המחקר ממשיך לבדוק מדוע יש חפיפה בתסמינים, והאם יש מנגנונים משותפים לאוטיזם וצליאק.

המנגנונים הבאים הם בגדר השערות שדורשות ביסוס נוסף:

ציר מעי-מוח: ידוע כיום שיש תקשורת דו-כיוונית ענפה בין מערכת העיכול למערכת העצבים המרכזית.

חדירות מעי מוגברת או מעי דליף: תיאוריה זו גורסת שגם בצליאק וגם ב-ASD, דופן המעי עשויה להיות חדירה יותר. זה מאפשר לחלבונים, כמו גלוטן או קזאין או תוצרי לוואי של חיידקים, לזלוג למחזור הדם ולהשפיע על המוח. בצליאק, מנגנון זה מוכח, בעוד שבאוטיזם הראיות לכך חלשות ומעורבות.

דלקת ומערכת החיסון: בשתי ההפרעות יש עדויות לפעילות חיסונית חריגה או למצב דלקתי כרוני ברמה נמוכה.

מיקרוביום: מחקרים מראים הבדלים בהרכב חיידקי המעי בין אנשים אוטיסטים לאוכלוסייה הכללית, וכן בין חולי צליאק לאוכלוסייה הכללית. ייתכן שהבדלים אלו תורמים לתסמיני מערכת העיכול.

ראוי להדגיש כי רוב המחקרים על מנגנונים אלו באוטיזם הם קטנים בהיקפם, ומראים קשר סטטיסטי, שאינו סיבתי בלבד. כלומר, הם אינם מוכיחים שהצליאק גורם לאוטיזם או להפך.

דיאטה ללא גלוטן לטיפול בתסמיני האוטיזם

נושא הדיאטה המתאימה לילדים אוטיסטים הוא אמנם נושא נפרד אך קשור באופן הדוק גם לדיון בנושא הצליאק.

לא מעט הורים לילדים אוטיסטים שוקלים ומנסים דיאטה ללא גלוטן וקזאין המוכרת בשם GFCF כדי לשפר תסמיני אוטיזם, גם אם לילד אין צליאק.

מעיון במחקרים שבדקו את יעילותה של דיאטת GFCF בהקלה על תסמיני האוטיזם, לא מתקבלת תמונה חד משמעית.

למעשה, כאשר מסכמים את כל המחקרים המבוקרים, מוצאים השפעה קטנה מאוד, אם בכלל, על תסמיני הליבה של האוטיזם כמו קשיי תקשורת ונושאים הקשורים לכישורים חברתיים.

בחלק מהמחקרים ישנם בהחלט דיווחים על שיפור אפשרי בתסמינים נלווים, כמו התנהגויות חזרתיות, היפראקטיביות או בעיות קשב, אך הממצאים אינם עקביים.

נכון להיום, דיאטת GFCF אינה מוכרת כטיפול מבוסס-ראיות לאוטיזם.

היא עשויה לעזור לקבוצה חלקית של ילדים ובעיקר לאלו עם רגישויות ספציפיות, אך עבור הרוב, היא אינה מומלצת כטיפול קו ראשון, במיוחד לאור הקשיים הפרקטיים שביישומה ובהיעדר ראיות מחקריות מוצקות למידת יעילותה.

האם כדאי לבדוק ילדים אוטיסטים לצליאק?

זוהי שאלת מפתח עבור הורים לילדים אוטיסטים, ונכון לסוף שנת 2025 אין כל המלצה לבצע סקר שגרתי וגורף למחלת הצליאק לכל ילד שאובחן עם אוטיזם.

ההנחיות המקצועיות של איגודי גסטרואנטרולוגיה לילדים אינן כוללות אוטיסטים כקבוצת סיכון מובהקת, בניגוד למשל לסובלים מסוכרת סוג 1 או תסמונת דאון המחייבות בדיקה אוטומטית לצליאק.

מומלץ לפנות לבדיקות דם אם לילד אוטיסט יש אחד או יותר מהתסמינים הבאים:

• תסמיני עיכול כרוניים כמו שלשול מתמשך, עצירות קשה וכואבת, כאבי בטן חוזרים, נפיחות בטנית משמעותית, הקאות חוזרות.
• כשל בגדילה שבה לידי ביטוי בעיכוב משמעותי בעלייה במשקל או בגובה, בהתאם לסטייה מאחוזוני הגדילה.
• אנמיה מחוסר ברזל שאינה מוסברת על ידי תזונה לקויה.
• מחסור ברכיבי תזונה כמו חוסר B12 או חומצה פולית שאינו מוסבר רפואית.
• היסטוריה משפחתית הכוללת קרוב משפחה מדרגה ראשונה כמו הורה, או אח שאובחן עם צליאק.

תסמינים נוספים שצריכים לעורר תשומת לב הם עייפות קיצונית, פריחה עורית מסוג דרמטיטיס הרפטיפורמיס.

זכרו כי חשוב לבצע את בדיקות הדם לילד כאשר הוא עדיין אוכל גלוטן. הפסקת צריכת גלוטן לפני הבדיקה עלולה לגרום לתוצאות שגויות.

צליאק ואוטיזם: הנחיות להורים לילד עם אבחנה כפולה

קבלת אבחנה של צליאק, בכל מקרה, מאתגרת מאד את ההורים. גם הורים לילדים נוירוטיפיקלים.

קבלת אבחנה כזו עבור ילד שאובחן גם עם אוטיזם, ולעיתים קרובות סובל מבררנות אכילה קשה ורגישות חושית מוגברת+, מאתגרת שבעתיים ומצריכה תמיכה רב-מערכתית.

התמודדות עם אכילה בררנית ורגישות חושית

חשוב להקפיד שלא לעשות שינוי דרסטי בדיאטה של הילד. המעבר לדיאטה ללא גלוטן חייבת להיות הדרגתית במידת האפשר ותוך התייעצות עם דיאטנית ורופא ילדים.

מצאו מזון שהילד אוהב כמו למשל, פסטה רגילה ומצאו לו תחליף ללא גלוטן שדומה ככל האפשר במרקם, בצבע ובטעם. הציגו את הפסטה החדשה לצד הישנה.

במקביל, אם הילד אוהב רק אוכל פריך, התמקדו במציאת קרקרים וחטיפים ללא גלוטן שהילד מוכן לנסות.

ודאו שתמיד יש בבית 3-4 סוגי מזונות "בטוחים" ללא גלוטן שהילד מוכן לאכול, גם אם זה אומר שהילד אוכל אותו דבר בכל יום, וזיכרו כי הגיוון יבוא לאט יותר.

קראו עוד על גילוי משותף של נפלאות המטבח היצירתי

שיתוף אנשי מקצוע

דיאטנית קלינית היא אשת המקצוע החשובה ביותר שצריכה ללוות אתכם ואת הילד. בקשו מהרופא בקופת החולים הפניה לדיאטנית המתמחה בילדים אוטיסטים עם אכילה בררנית וצליאק.

היא תוכל לעזור ולבנות לילד תפריט מאוזן ולמנוע חסרים תזונתיים, למרות המצבים המגבילים.

בליווי הדיאטנית יש לשים דגש מיוחד על:

• סידן וויטמין D: אם נמנעים גם מחלב, זה קריטי.
• ברזל: מצוי בבשר, עוף, דגים וקטניות.
• ויטמיני B במיוחד B12 וחומצה פולית: המצויים במוצרים מהחי, ירקות ירוקים.
• סיבים תזונתיים: המצויים בפירות, ירקות, דגנים מלאים ללא גלוטן כמו קינואה או כוסמת.

מרפא בעיסוק המתמחה בוויסות חושי יכול לעזור מאוד בעבודה על רגישויות סביב האוכל ובין השאר יעניק כלים להתמודדות מול רגישות למרקמים וריחות הנפוצה מאד בקרב ילדים אוטיסטים.

אם הבררנות של הילד קיצונית ומובילה לסירוב אכילה, ייתכן שתידרש התערבות התנהגותית ממוקדת לבניית מוכנות לטעימת מזונות חדשים.

חשוב להקפיד ולבצע בדיקות דם תקופתיות בהמלצת רופא הילדים כדי לוודא שהילד אינו מפתח חסרים כלשהם לאורך השנים.

טיפים התנהגותיים וסביבתיים

כמו תמיד, לפני כל שינוי או דבר חדש, חשוב להכין את הילד לשינוי הצפוי עקב האבחנה הכפולה. לצורך כך מומלץ להיעזר בסיפור חברתי או ויזואלי המסביר את התמונה הגדולה: "הבטן שלך כואבת בגלל אוכל מסוים (גלוטן). אנחנו נחליף אותו באוכל טעים אחר כדי שהבטן תרגיש טוב".

זכרו כי בצליאק, אפילו פירור גלוטן יכול להזיק, ולכן חשוב ללמד את הילד, בהתאם ליכולתו, על האוכל שלי והאוכל שלכם.

הקפידו כי הילד ישים לב לשימוש של כל בני המשפחה בכלי מטבח נפרדים, משטחי עבודה נקיים, תנור וטוסטר נפרדים וכדומה.

תמיד יהיו ימים קשים של התנגדות, בכי וסירוב לאכול, וזה בדיוק הזמן שלכם לנשום עמוק.

אל תהפכו את הארוחה לשדה קרב והשתדלו לספק לילד סביבת אכילה חיובית ומרגיעה ככל שניתן. הציעו את המזון הבטוח, ללא גלוטן, והמשיכו להציג מזונות חדשים ללא לחץ. ההתמדה מנצחת.

10 המלצות מעשיות להורים

אל תסירו גלוטן לניסיון לפני בדיקה. אם אתם חושדים בצליאק, פנו לרופא לבדיקות דם בזמן שהילד עדיין אוכל גלוטן.

בדקו צליאק רק אם יש סיבה קלינית. אין צורך בבדיקת סקר לכל ילד אוטיסט. בצעו בדיקה אם יש תסמיני עיכול כרוניים, כשל בגדילה, אנמיה לא מוסברת או היסטוריה משפחתית.

חשוב להפריד בין צליאק לדיאטת GFCF.

צליאק היא מחלה רפואית המצריכה מעקב רפואי תקופתי ומחייבת דיאטה לכל החיים. דיאטת GFCF עשויה לעזור להקלה על תסמיני אוטיזם מוכרים, ועדיין שנויה במחלוקת עם בסיס ראיות חלש יחסית, למרות מחקר מתמשך.

אם הילד אובחן כצליאקי פנו, לפני הכל, לדיאטנית קלינית. זהו צעד קריטי. בקשו הפניה למומחית מנוסה עם ילדים אוטיסטים, צליאק ואכילה בררנית.

הימנעו מחסרים תזונתיים. דיאטה ללא גלוטן דורשת מעקב רפואי תדיר והדוק אחר צריכת סידן, ויטמין D, ברזל, ויטמיני B וסיבים. קראו בהרחבה על השימוש בתוספי תזונה

בדיאטה של הילד, התמקדו לשמור על מרקמים מוכרים. נסו למצוא תחליפים ללא גלוטן שדומים ככל האפשר במרקם ובטעם למזונות שהילד כבר אוהב.

הקפידו על סביבה בטוחה למניעת זיהום צולב. השתמשו בטוסטר נפרד, קרש חיתוך נפרד ונקו היטב את משטחי עבודה במטבח. פירורים קטנים מזיקים לחולי צליאק.

שלבו אנשי מקצוע נוספים. במקרה של בררנות קשה, שקלו להיעזר במרפאה בעיסוק להתמודדות מול רגישות חושית ובמידת הצורך גם במנתחת התנהגות.

תמיכה חזותית היא כלי חשוב עבור ילדים אוטיסטים גם במקרה הזה. הכינו את הילד לשינוי באמצעות סיפור חברתי או לוח תמונות המסביר מדוע המזון משתנה ומהן האפשרויות הבטוחות החדשות.

היו סבלניים כלפי הילד וכלפי עצמכם. זהו תהליך ארוך ויהיו נסיגות וימים קשים. שמרו על אווירה רגועה סביב האוכל והתמקדו בהצלחות קטנות.

קריאה נוספת: התמודדות מול אתגרי אכילה של ילדים אוטיסטים