1 מכל 31 ילדים מאובחן.

דוח של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב, ה-CDC, שהתפרסם במהלך חודש אפריל 2025 מוכיח כי 1 מכל 31 ילדים בארצות הברית מאובחנים עם אוטיזם.

המרכז לבקרת מחלות (CDC) בארה"ב משתף פעולה עם רשת המעקב אחר אוטיזם ומוגבלויות התפתחותיות (ADDM) כדי לאסוף נתונים חשובים על שכיחות האוטיזם.

דו"ח ה-CDC לשנת 2025, המתייחס לנתונים שנאספו בשנת 2022, מראה כי האוטיזם משפיע על 1 מכל 31 ילדים בארה"ב עד גיל שמונה.

מדובר בהמשך מגמת העלייה באבחונים ברחבי המדינה, לעומת הדיווח הקודם של 1 מכל 36 ילדים ב-2023, שהתייחס לנתונים שנאספו עד שנת 2022.

לפניך סיכום של הנתונים החשובים מדוח ה-CDC שהתפרסם בתאריך 17/4/2025 ומסביר אודות שכיחות וזיהוי מוקדם של אוטיזם בקרב ילדים בגילאי 4-8 בארצות הברית.

אוטיזם, אבחון מוקדם ורשת המעקב ADDM

הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) היא מוגבלות התפתחותית המאופיינת בקשיים באינטראקציה חברתית או בתקשורת, ובנוכחות של תחומי עניין מוגבלים או התנהגויות חזרתיות. ASD נחשבת למצב הטרוגני, כלומר יש מגוון רחב של סוגים וחומרות של סימנים, תסמינים ורמות תמיכה נדרשות בקרב ילדים אוטיסטים.

אבחון מוקדם של אוטיזם יכול לעזור לילדים לקבל את השירותים והתמיכה שהם עשויים להזדקק להם לצורך התפתחותם ולשיפור תוצאות ארוכות טווח.

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה שרופאי ילדים יבצעו בדיקות סקר לכל הילדים לאבחון אוטיזם בגילאי 18 ו-24 חודשים. יהיה צורך בבדיקות סקר נוספות אם הילד ימצא בסיכון גבוה לאוטיזם או אם קיימים סימנים ותסמינים.

רשת המעקב אחר אוטיזם ומוגבלויות התפתחותיות (ADDM) היא תוכנית מעקב פעיל שמטרתה להעריך את השכיחות והמאפיינים של האוטיזם ולנטר את עיתוי האבחון של האוטיזם בקרב ילדים בגילאי 4 עד 8 שנים.

הרשת מדווחת על הערכות שכיחות דו-שנתיות בקרב ילדים בני 8 שנים מאז שנת 2000. רשת ADDM החלה במעקב אחר אוטיזם בקרב ילדים בני 4 שנים בשנת 2010 כאינדיקטור לזיהוי מוקדם של אוטיזם.

הדוח העדכני, שהתפרסם באפריל 2025, כולל נתונים משנת 2022 מ-16 אתרים של רשת ADDM ברחבי ארצות הברית, ועוקב אחר ילדים אוטיסטים בני 4 עד 8 וילדים בני 4 עם חשד לאוטיזם.

שיטות המעקב אחר הילדים

המעקב אחר הילדים נערך באמצעות אותן שיטות והגדרות מקרה ששימשו כבסיס לדוחות קודמים, בשנים 2018 ו-2020.

כדי לזהות ילדים אוטיסטים אנשי ה-ADDM אספו וקישרו רישומים ממקורות בריאותיים ומקורות חינוכיים.

ילדים בני 8 (ילידי 2014) או בני 4 (ילידי 2018) נכללו במעקב אם גרו באזור שנבדקו בכל עת בשנת 2022 וקיבלו אחד מהבאים:

• הצהרת אבחנה של ASD בהערכה התפתחותית מקיפה.
• זכאות לחינוך מיוחד מוגדר כאוטיזם.
• קוד ICD (סיווג מחלות בינלאומי) של ASD.
• ילדים בני 4 סווגו עם חשד לאוטיזם אם לא עמדו בהגדרת מקרה ASD אך עלה לגביהם חדש מתועד לאוטיזם במסגרת הערכה התפתחותית מקיפה של איש/אשת מקצוע.

הדוח מציין כי הנתונים אינם מייצגים בהכרח את כלל האוכלוסייה בארצות הברית, ואיכות הנתונים תלויה בזמינות ובשלמות הרישומים במקורות הנתונים, המשתנים בין אתרים ומקורות.

בנוסף, מקורות ספציפיים (כמו בתי ספר פרטיים) אינם נכללים בדרך כלל בסקירה.

ממצאי מפתח בקרב ילדים בגיל 8 שנים (ילידי 2014)

בשנת 2022, השכיחות הכוללת של ASD בקרב ילדים בני 8 הייתה 32.2 לכל 1,000 ילדים, שזה בערך אחד מכל 31 ילדים.

שכיחות האוטיזם בקרב ילדים בני 8 היתה גבוהה יותר בשנת 2022 לעומת שנים קודמות. השכיחות עלתה מ-1 ל-150 בשנת 2000 ל-1 ל-36 בשנת 2020, והמשיכה לעלות ל-1 ל-31 בשנת 2022. מבין 11 אתרים שדיווחו גם בשנת 2020, השכיחות היתה גבוהה יותר בשנת 2022 בתשעה מהם.

האוטיזם היה שכיח פי 3.4 יותר בקרב בנים (49.2 ל-1,000) מאשר בקרב בנות (14.3 ל-1,000). היחס בין בנים לבנות הצטמצם בשנים האחרונות (מ-4.2 ב-2018 ל-3.8 ב-2020 ול-3.4 ב-2022). עם זאת, ההבדל המוחלט בשכיחות בין בנים לבנות למעשה התרחב (מ-27.7 ב-2018 ל-34.9 ב-2022).

השכיחות הכוללת של ASD היתה נמוכה יותר בקרב ילדים לא-היספנים לבנים (27.7) מאשר בקרב קבוצות אחרות:

• אסייתים או יוצאי איי האוקיינוס השקט 38.2.
• אינדיאנים אמריקאים או ילידי אלסקה 37.5.
• לא-היספנים שחורים או אפרו-אמריקאים (שחורים): 36.6.
• היספנים או לטינים (היספנים): 33.0.
• ילדים ממוצא מעורב 31.9.

דפוס זה של שכיחות גבוהה יותר בקרב ילדים אסייתים, שחורים והיספנים מאשר בקרב ילדים לבנים נצפה לראשונה בשנת 2020 וממשיך בשנת 2022. זאת בניגוד לממצאים מוקדמים יותר של ADDM (לפני 2016) שהראו את השכיחות הגבוהה ביותר בקרב ילדים לבנים.

הדוח מציין כי לא נצפה קשר בין שכיחות האוטיזם להכנסה חציונית של משק בית (MHI) ב-11 מתוך האתרים שנבדקו ברחבי ארצות הברית.

עם זאת, שכיחות ASD גבוהה יותר נמצאה קשורה להכנסה שכונתית נמוכה יותר בחמישה מתוך האתרים שנבדקו: ניו ג'רזי, טנסי, טקסס-לרדו, יוטה, ויסקונסין. ממצאים דומים התקבלו באמצעות מדד פגיעות חברתית (SVI).

דפוס זה, שבו שכיחות האוטיזם אינה קשורה למעמד סוציו-אקונומי גבוה או קשורה למעמד סוציו-אקונומי נמוך, מנוגד לדפוסים שנצפו לפני 2018.

היפוך דפוסים זה עשוי להעיד על הגדלת הגישה והאספקה של שירותי הערכה ואבחון בקרב קבוצות אוכלוסיה שהיו בעבר בתת-זיהוי.

נתונים על יכולת קוגניטיבית היו זמינים עבור 61.4% מהילדים בני 8 עם ASD. מתוכם, 39.6% סווגו כבעלי מוגבלות שכלית (מנת משכל ≤70).

שיעור המוגבלות השכלית היה גבוה יותר בקרב ילדים שחורים (52.8%), אסייתים 50.0%, אינדיאנים וילדי אלסקה (43.9%) והיספנים (38.8%) בהשוואה לילדים לבנים (32.7%) וילדים ממוצא מעורב (31.2%).

הבדלים אלה בשיעורי מוגבלות שכלית נלווית עשויים להיות קשורים לשכיחות גבוהה יותר של גורמים סוציאליים המשפיעים על בריאות (SDOH) בקבוצות אלו, כמו הכנסה נמוכה ולידות מוקדמות.

גיל חציוני של האבחנה הידועה המוקדמת ביותר של אוטיזם היה 47 חודשים (כמעט 4 שנים). גיל זה השתנה בין האתרים (מ-36 חודשים בקליפורניה ועד 69.5 חודשים בטקסס-לרדו).

ילדים עם אוטיזם ומוגבלות שכלית אובחנו בגיל חציוני מוקדם יותר (43 חודשים) מאשר ילדים ללא מוגבלות שכלית (49 חודשים).

מתוך כל הילדים בני 8 שבדקו, בערך שני שלישים (כ-68%) קיבלו מסמך עם אבחנה של אוטיזם, זכאות לחינוך מיוחד בגלל אוטיזם, או קוד רפואי שמציין אוטיזם.

רק שליש מהילדים (כ-35%) עמדו בכל שלושת הקריטריונים האלו יחד.

ממצאי מפתח בקרב ילדים בגיל 4 שנים (ילידי 2018)

השכיחות הכוללת של ASD בקרב ילדים בני 4 ב-16 האתרים יחד הייתה 29.3 לכל 1,000 ילדים. שכיחות זו היתה נמוכה מעט מהשכיחות בקרב ילדים בני 8 בשנת 2022 (0.9 פעמים השכיחות בקרב בני 8).

בקרב ילדים בני 4, על כל 10 ילדים שעמדו בהגדרת האוטיזם, ילד אחד עמד בהגדרה של "חשד לאוטיזם".

המשמעות היא שכאשר מגיעים להערכה מקצועית, רוב הילדים מקבלים תשובה ברורה ולא דוחים את ההחלטה, אבל ייתכן שעדיין יש עיכובים באיבחון הראשוני אצל רופאי הילדים [ממש כפי שמתרחש בימים אלא גם בישראל].

ילדים שנולדו בשנת 2018 (בני 4 בשנת 2022) היו בעלי שכיחות מצטברת של אבחנה או זכאות לאבחנת אוטיזם עד גיל 48 חודשים שהיתה גבוהה פי 1.7 מזו של ילדים שנולדו בשנת 2014 (בני 8 בשנת 2022).

שיעור הזיהוי המצטבר עד גיל 48 חודשים היה 22.6 ל-1,000 בקרב ילידי 2018, לעומת 13.1 ל-1,000 בקרב ילידי 2014.

דפוס זה, של אבחון מוקדם יותר בקבוצות גיל צעירות יותר, עקבי עם מגמות היסטוריות ברורות כעולה מדוחות קודמים של ה-CDC.

חשוב לשים לב כי בחמישה מתוך האתרים שנבדקו, שכיחות האוטיזם בקרב ילדים בני 4 כבר היתה גבוהה יותר מאשר בקרב ילדים בני 8 בשנת 2022.

ילדים שנולדו בשנת 2018 עברו יותר הערכות ואבחוני אוטיזם לעומת ילדים שנולדו בשנת 2014 כאשר משווים את שתי הקבוצות באותו חלון גיל של 0-4 שנים.

עם זאת, היתה הפרעה בדפוס זה במרץ ובאפריל 2020, החודשים הראשונים לאחר הכרזת מגפת הקורונה.

מספר ההערכות וקצב האבחון היו דומים או נמוכים יותר עבור ילדים שנולדו ב-2018 בהשוואה לילדים שנולדו ב-2014 בחודשים ספציפיים אלו.

הדפוס של יותר הערכות ואבחונים בקרב ילדים שנולדו ב-2018 התחדש בסביבות חודש יוני 2020.

ממצאים אלו מצביעים על כך שלמגפת הקורונה לא היתה השפעה מתמשכת על אבחון מוקדם של אוטיזם בקרב קבוצות המעקב של 2022.

שונות גיאוגרפית ומדיניות ציבורית

קיימת שונות משמעותית בשכיחות ASD בין האתרים השונים ברחבי ארה"ב, החל מ-9.7 ל-1,000 ילדים בני 8 בטקסס (לרדו) ועד 53.1 בקליפורניה.

השונות נצפתה גם בסוגי המקורות שמהם זוהו הילדים (בריאות או חינוך), בתדירות בדיקות קוגניטיביות, בשיעור הילדים עם מנת משכל נמוכה, ובשימוש בבדיקות אבחון לאוטיזם.

נראה כי שונות זו משקפת הבדלים בנגישות לשירותי אבחון והערכה, ובשוני בפרקטיקות האבחון הנהוגות בערים ובאזורים השונים בארה"ב.

לדוגמה, בקליפורניה קיימת יוזמה מקומית שמתמקדת בהכשרת רופאי ילדים לבצע סקר סינון והפניה מוקדמת.

קראו בהרחבה: איך מאבחנים אוטיזם?

בפוארטו ריקו, הושקעו משאבים ניכרים מאז שנת 2017 לצורך קידום האבחון המוקדם. מנתוני הדו"ח עולה כי השקעת המשאבים הובילה לעלייה ניכרת באבחונים בקבוצת הילדים הצעירים.

לעומת זאת, שכיחות האוטיזם הנמוכה שנצפתה באתרים שונים ברחבי טקסס, הכוללים קהילות היספניות ובעלות הכנסה נמוכה, עשויה לשקף מחסומים בגישה לשירותי הערכה ואבחון.

העלייה באבחון אוטיזם, במיוחד בקרב ילדים צעירים מאוד וקבוצות שבעבר זוהו בתת-זיהוי, מדגישה את הצורך הגובר בתכנון משופר כדי לספק שירותי אבחון, טיפול ותמיכה שוויוניים לכל הילדים האוטיסטים.

השונות המשמעותית באבחון האוטיזם בין האתרים השונים ברחבי ארה"ב מציעה הזדמנויות לזהות וליישם אסטרטגיות ופרקטיקות מוצלחות כדי להבטיח שכל הילדים המאובחנים, באשר הם, יממשו את הפוטנציאל שלהם.

1 מכל 31 – ומה אנחנו צריכים לקחת איתנו?

דו"ח ה-CDC לשנת 2025 מציג תמונת מצב עדכנית וברורה: אוטיזם הפך לחלק מהותי ונפוץ בילדות כיום, כאשר 1 מכל 31 ילדים בארה"ב מאובחן עם אוטיזם – שיעור גבוה מאי פעם.

מדובר בהמשך מגמת עלייה ארוכת שנים, עם מעבר משכיחות של 1 ל-150 בשנת 2000, ל-1 ל-36 בשנת 2020 וכעת ל-1 ל-31 בשנת 2022.

הממצאים מראים שהאבחון נעשה מוקדם יותר, במיוחד אצל ילדים בני 4, ושיעור ההבחנה בקבוצות גיל צעירות עולה בהתמדה.

העלייה הזו ניכרת במיוחד בקרב אוכלוסיות שבעבר אובחנו פחות: ילדים שחורים, היספנים, אסייתים, אינדיאנים אמריקאים ובאזורים מוחלשים מבחינה סוציו-אקונומית.

יוזמות ייעודיות והשקעת משאבים – כמו קידום סינון ואבחון מוקדם בקליפורניה ובפוארטו ריקו – מוכיחות שניתן לצמצם פערים ולשפר את אחוזי האבחון המוקדם באופן משמעותי.

לצד זאת, קיימים עדיין פערים בין אזורים, גם בזמינות השירותים וגם בשיעורי האבחון. שיעורי האוטיזם גבוהים פי 3.4 בבנים לעומת בנות, וקיימת שכיחות גבוהה יותר של אוטיזם עם מוגבלות שכלית נלווית בקרב מיעוטים אתניים.

העלייה בשכיחות האוטיזם וההכרה הרחבה בחשיבות האבחון המוקדם מחייבות להפוך את האוטיזם לחלק שגרתי, פתוח ומוכר בשיח החברתי, בחינוך ובבריאות.

יש להמשיך להשקיע משאבים ניכרים באבחון מוקדם, להרחיב נגישות לשירותים איכותיים וטיפולים חדשניים לילדים המאובחנים, להקים מערכות תמיכה לכל המשפחה, ולשפר הסברה ציבורית.

רק כך נוכל להבטיח שכל ילד מאובחן – ללא קשר למוצא, מגדר או מקום מגורים – יקבל ליווי, טיפול ואפשרות למצות את הפוטנציאל האישי שלו, בארצות הברית, בישראל או בכל מקום אחר בעולם.

קריאה נוספת: מה אומרת הסטטיסטיקה בישראל?