דוח מקצועי על תוכנית תתקדמו מציג את האפשרויות שנפתחות בפני צעירים אוטיסטים המעוניינים בשירות צבאי, לצד הפערים במיון, בשיבוץ ובליווי המקצועי.
מה חשוב שהורים יידעו לקראת הגיוס? מתי השירות הופך למשמעותי, ומהם התנאים הנדרשים כדי שהחזון החשוב יהפוך למציאות מוצלחת בשטח?
"אני מבקש שיהיו איתי רגישים אלי, כי אני נורא רגיש”, כך ניסח זאת בפשטות ובכנות חייל צעיר על הרצף האוטיסטי, באחת העדויות המופיעות בדוח על תוכנית תתקדמו.
הבקשה הזו מקפלת בתוכה את המהות והצורך שמאחורי התוכנית בצה"ל: ההכרה בכך שיש צעירים אוטיסטים המעוניינים להתגייס, לתרום ולהיות חלק מהחברה הישראלית, אך כדי שיוכלו לעשות זאת בהצלחה נדרשת מערכת שמסוגלת להקשיב לצורכיהם ולהתאים את עצמה אליהם.
עבור צעירים אוטיסטים המעוניינים בשירות צבאי, ההזדמנות להתגייס עשויה להיות הרבה מעבר לציון דרך במסלול החיים הישראלי.
היא יכולה לאפשר להם לתרום מכישוריהם, לרכוש ניסיון, לפתח עצמאות ולחוות תחושת שייכות. אלא שהאפשרות הזאת תלויה במידה רבה ביכולתה של המערכת הצבאית ליצור תנאים שיאפשרו להם להשתלב.
התוכנית, שהוקמה מתוך הבנה מעמיקה של הפוטנציאל הטמון באוכלוסייה זו, מציעה מסלול ייעודי המנסה לגשר על הפערים ולהציע גיוס מותאם.
הדוח מצביע על כך שכאשר ההתאמות נעשות בצורה נכונה ומוקפדת, חיילים אוטיסטים יכולים להצטיין בתפקידם, להפגין כישורים גבוהים ולהפוך לנכס של ממש עבור היחידות הצבאיות הקולטות.
ההזדמנות כאן היא כפולה ומכופלת. מחד, בניית תחושת מסוגלות, עצמאות וזהות בוגרת עבור החייל עצמו, ומאידך, פיתוח סביבה צבאית וחברתית מכילה, מגוונת וסובלנית יותר.
בדוח מובאות עדויות על חיילים אוטיסטים שהצליחו להשתלב בתפקידים שונים, לרבות ביחידות טכנולוגיות, ולתרום מכישוריהם.
לצד זאת, מתוארים גם מקרים שבהם הפוטנציאל של החיילים לא זכה למענה מתאים, בין היתר בשל קשיים בתהליכי המיון, השיבוץ והליווי.
עם זאת, החזון החברתי החשוב פוגש לעיתים מציאות מערכתית מורכבת.
הדוח משקף בכנות כי מוטיבציה גבוהה של החיילים ורצון טוב מצד המפקדים אינם מספיקים לבדם כדי להבטיח שירות מוצלח.
ללא הכשרה מקצועית רציפה, גורמי תמיכה זמינים והבנה עמוקה של מהות האוטיזם, המפקדים בצבא עלולים למצוא את עצמם מתקשים לספק את המעטפת הנדרשת, מה שעלול להוביל לתחושת תסכול בקרב החיילים ולפגיעה בחוויית השירות.
הדוח מדגיש את חשיבותם של חונכי השילוב המיוחד, המלווים את החיילים ומסייעים בתיווך שבין צורכיהם לבין דרישות השירות הצבאי.
עם זאת, הליווי הזה אינו תחליף למעטפת מקצועית רחבה יותר. בין המלצות הדוח נמצאת הקמת מרכז מומחים, שיספק מענה רציף לחיילים, לחונכים וליחידות הקולטות, בין היתר באמצעות אנשי מקצוע מתחומי הרווחה והריפוי בעיסוק.
כאשר החונכות והליווי חסרים או אינם מוסדרים דיו, הנטל נופל לא פעם על ההורים והחיילים עצמם.
עבור הורים לצעירים המתקרבים לגיל הגיוס, המסר המרכזי הוא חשיבות הבירור המוקדם, התיאום והמעורבות המושכלת.
הדוח ממליץ, כאמור, על שורת צעדים לשיפור התוכנית וביסוסה, ובהם הקמת "מרכז מומחים תתקדמו" שיספק מענה טיפולי ומקצועי רציף, וחיזוק המעורבות של אנשי מקצוע מתחום הרווחה והריפוי בעיסוק שילוו את תהליכי המיון והשיבוץ באופן פרטני.
עצם קיומה של תוכנית תתקדמו מהווה פתח אדיר לתקווה ולהשתלבות, אך היא דורשת מהורים להיות שותפים פעילים בתהליך, לשאול את השאלות הנכונות על אופי הליווי ביחידה הקולטת, ולהבין ששירות צבאי מוצלח נשען בראש ובראשונה על התאמה מדויקת בין יכולותיו הייחודיות של הילד לבין התשתית התומכת שתעמוד לרשותו.
הורים למלש"בים אוטיסטים
הניסיון המצטבר המתועד בדוח מלמד כי הצלחת השילוב במסגרת תתקדמו אינה תהליך שקורה מעצמו ברגע שהחייל עולה על מדים.
מעורבות הורית מודעת ומדויקת בשלבים המוקדמים יכולה לחסוך עוגמת נפש רבה ולייצר מסלול שירות בטוח ומותאם יותר.
נקודת המוצא החשובה ביותר היא תיאום ציפיות מוקדם, כבר משלב קבלת הצו הראשון.
חשוב לזכור כי הפנייה הרשמית מלשכת הגיוס עשויה לכלול טפסים סטנדרטיים או התייחסות לפטור מגיוס, ואין לראות בכך סגירת דלת בפני התוכנית.
במקביל, כדאי לברר לעומק מול גורמי המיון את ההתאמות הניתנות במבחנים ובראיונות האישיים, לוודא שהבוחנים מודעים לאבחנה ולהקפיד על הנגשת המידע הרפואי והתפקודי המלא.
בשלב השיבוץ, תפקיד ההורים הוא לוודא שהתפקיד המוצע אינו נשען רק על צרכים בירוקרטיים של המערכת, אלא תואם את הכישורים, החוזקות והיכולת התפקודית של המלש"ב.
שאלות מפתח שכדאי להעלות נוגעות למעטפת שתינתן בפועל:
- האם מפקדי היחידה עברו הכשרה ייעודית?
- מי החונך שילווה את החייל בשגרה?
- מהו ערוץ התקשורת של המשפחה במקרה של מצוקה או קושי בהסתגלות?
- מי הגורם המקצועי שאליו ניתן לפנות כאשר מתעורר קושי שהמפקד או החונך אינם יודעים כיצד להתמודד איתו?
מעל הכל, שירות בתוכנית תתקדמו הוא הזדמנות חברתית ואישית נדירה, אך הוא אינו מסלול שמתאים לכל אחד, ואינו נמדד כהכרח להצלחה בחיים הבוגרים.
התבוננות פקוחת עיניים, הבנה של גבולות המערכת הצבאית וליווי תומך וקשוב של ההורים לאורך הדרך, הם המפתח להפיכת הרצון לתרום לחוויה מעצימה ומשמעותית באמת.
קריאה נוספת: שום דבר עלינו בלעדינו