רובוט אוטיזם – לתמיכה בילדים אוטיסטים

בשנים האחרונות, עולם הטכנולוגיה מציע אפשרויות חדשניות, ואחד הכיוונים המבטיחים הוא השימוש ברובוטים חברתיים מסייעים (Socially Assistive Robots – SARs) ככלי עזר יעילים במיוחד עבור ילדים אוטיסטים.

רובוטים אלו אינם דמויות מסרטי מדע בדיוני המבצעות מטלות פיזיות, אלא כלים מתוחכמים שנועדו לסייע למשתמשים דרך מעורבות חברתית ותמיכה.

הם רותמים את כוחה של הבינה המלאכותית (AI) כדי ליצור התנהגויות רובוטיות רספונסיביות, טבעיות ומשמעותיות במהלך אינטראקציות עם בני אדם, ומתקשרים באמצעות מגוון ערוצים כגון הבעות פנים, מחוות גופניות, תנועות ודיבור.

בניגוד לרובוטים חברתיים כלליים, SARs מכוונים להשגת מטרות ספציפיות הקשורות לשינוי התנהגותי, למידה או תמיכה טיפולית.

עבור הילדים האוטיסטים, רובוטים אלו טומנים בחובם פוטנציאל רב.

הם יכולים להציע אינטראקציות צפויות, עקביות ומובנות, ובכך להפחית חרדה האופיינית לילדים המתקשים לעבד את המורכבות והדינמיות של אינטראקציות אנושיות.

רובוטים יכולים לשפר מעורבות ותשומת לב, ולסייע בפיתוח מגוון מיומנויות חברתיות, תקשורתיות ורגשיות.

לרובוט יש את כל הזמן שבעולם ויכולות גבוהות

הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) מוגדרת כהפרעה נוירו-התפתחותית מורכבת, המתאפיינת בעיקר בקשיים מתמשכים ומשמעותיים בתקשורת חברתית ובאינטראקציה חברתית במגוון רחב של הקשרים.

בנוסף, מאפיין מרכזי של ההפרעה הוא קיומם של דפוסי התנהגות, תחומי עניין או פעילויות חזרתיים ומצומצמים.

חשוב להדגיש כי מדובר בספקטרום רחב, והביטויים של ההפרעה הינם הטרוגניים ביותר. כלומר, כל ילד וילדה אוטיסטים מציגים פרופיל ייחודי של יכולות, קשיים ואתגרים, ורמת התמיכה הנדרשת משתנה בהתאם.

האתגרים המרכזיים עמם מתמודדים ילדים אוטיסטים כוללים מספר תחומים עיקריים:

קשיים בתקשורת חברתית ובאינטראקציה: תחום זה מהווה את ליבת ההפרעה וכולל קושי ביזימה ובקיום של אינטראקציות חברתיות הדדיות, הבנה ושימוש ברמזים חברתיים (כגון קשר עין, הבעות פנים, שפת גוף), קושי בפיתוח ובשמירה על קשרים חברתיים, וכן קשיים בהבנת נקודת מבטם של אחרים (Theory of Mind).

דפוסי התנהגות, תחומי עניין ופעילויות חזרתיים ומצומצמים: מאפיין זה כולל התנהגויות מוטוריות חזרתיות כגון נפנוף ידיים או נדנוד הגוף, היצמדות נוקשה לשגרה ולטקסים, תחומי עניין מצומצמים ועוצמתיים באופן חריג, ותגובתיות יתר או תת-תגובתיות לקלט חושי.

ויסות רגשי: ילדים רבים על הספקטרום מתקשים בזיהוי, בהבנה ובוויסות של רגשותיהם ורגשותיהם של אחרים. קושי זה יכול לבוא לידי ביטוי בהתפרצויות זעם, בחרדה מוגברת, או בתגובות רגשיות שאינן מותאמות לסיטואציה.

עיבוד חושי: רבים מהילדים על הספקטרום מציגים רגישויות או תת-רגישויות לקלטים חושיים שונים (ראייה, שמיעה, מגע, טעם, ריח). קשיי ויסות חושי עלולים להשפיע על התנהגותם ועל יכולתם להשתתף בפעילויות יומיומיות.

לאור מגוון האתגרים הללו, ובפרט הקשיים בתקשורת חברתית, בוויסות רגשי ובעיבוד חושי, התפתח בשנים האחרונות עניין גובר בפוטנציאל של טכנולוגיות מסייעות, ובראשן רובוטים חברתיים, ככלי התערבות טיפולי וחינוכי.

הרציונל מאחורי גישה זו נעוץ בהבנה כי רובוטים מציעים מאפיינים ייחודיים שעשויים להתאים במיוחד לצרכים של אוכלוסייה זו.

רובוטים, למשל, יכולים לספק אינטראקציות מובנות, צפויות ועקביות, שהן קריטיות עבור ילדים המתקשים עם העמימות והמורכבות של אינטראקציות אנושיות.

הם אינם מראים סימני עייפות או חוסר סבלנות, ויכולים לחזור על פעילויות ומשימות באופן מדויק אינספור פעמים, דבר החיוני לרכישת מיומנויות חדשות ולחיזוקן.

יתרה מכך, רובוטים רבים ניתנים להתאמה אישית לצרכיו ולקצב התקדמותו של כל ילד, ומספקים סביבה בטוחה ולא שיפוטית לתרגול מיומנויות.

עדויות מחקריות מצביעות על כך שלילדים רבים על הספקטרום האוטיסטי ישנה משיכה טבעית לטכנולוגיה ולאובייקטים דוממים, והם עשויים להרגיש פחות מאוימים ונינוחים יותר באינטראקציה עם רובוט מאשר עם אדם.

האופי הצפוי והעקבי של הרובוט, יחד עם היכולת שלו להציג רמזים חברתיים ורגשיים באופן מפושט וברור, עשויים להקל על ילדים אלו את ההתמודדות עם האתגרים החברתיים והתקשורתיים המאפיינים את ההפרעה.

לדוגמה, רובוט כמו מילו (Milo) מתוכנן כך שאינו מביע כעס או תסכול, ותגובותיו הן עקביות בכל פעם, מה שמספק סביבת למידה נטולת לחץ.

רובוטים לאוטיזם (Autism Robots) או רובוטים חברתיים מסייעים

רובוטים לאוטיזם המכונים בספרות המקצועית גם רובוטים חברתיים מסייעים (Socially Assistive Robots – SAR), הם קטגוריה ייחודית של רובוטים שתוכננו במיוחד כדי לסייע למשתמשים באמצעות אינטראקציה חברתית, ולאו דווקא באמצעות סיוע פיזי.

מטרתם העיקרית היא לספק רמזים רגשיים, קוגניטיביים וחברתיים מותאמים, במטרה לעודד התפתחות, למידה או תהליכים טיפוליים אצל ילדים ומתבגרים אוטיסטים, בכל רמת תפקוד.

בניגוד לרובוטים תעשייתיים המתמקדים במשימות פיזיות, או רובוטים חברתיים שמטרתם העיקרית היא יצירת קשר חברתי לשם חברותא, רובוטים חברתיים מסייעים מתוכננים להשגת יעדים טיפוליים או חינוכיים ספציפיים, ובפרט בהקשר של אוטיזם – הם מכוונים לשיפור מיומנויות תקשורת, אינטראקציה חברתית, הבנה רגשית וויסות התנהגותי.

רובוטים אלו מאופיינים לרוב במראה דמוי אדם (הומנואידי) או דמוי חיה (זואומורפי) וביכולתם להביע רגשות ורמזים חברתיים באופן מפושט וברור.

הם בעלי יכולות אינטראקטיביות וניתנים לתכנות לצורך התערבויות ספציפיות ומותאמות אישית.

כך למשל, רובוט כמו קספר (Kaspar) מסוגל להביע מחוות רגשיות, ומילו (Milo) מספק שיעורים מותאמים אישית. סקירה שיטתית מצאה כי רובוטים הומנואידיים הם הנפוצים ביותר בשימוש (67% מהמקרים).

מטרתה של סקירה מקיפה זו היא לבחון לעומק את השימוש ברובוטים ייעודיים עבור ילדים אוטיסטים.

הסקירה תספק לכם תמונה רחבה ועדכנית של הנושא, תוך התייחסות למגוון היבטים, החל מהגדרתם של רובוטים לאוטיזם ומאפייניהם הייחודיים, דרך הפוטנציאל הטיפולי והיתרונות הגלומים בשימוש בהם, וכלה באתגרים, במגבלות ובשיקולים האתיים הכרוכים בכך.

כמו כן, הסקירה תדון ביישומים מעשיים של רובוטים אלו במסגרות טיפוליות וחינוכיות שונות, ותסקור את המגמות העתידיות והפיתוחים הצפויים בתחום בכלל ובישראל בפרט.

לבסוף, יובאו סיכום ומסקנות, תוך התייחסות לכלל ההיבטים שנסקרו. סקירה זו מיועדת להורים, אנשי חינוך, מטפלים, חוקרים, ולכל מי שמתעניין בשילוב טכנולוגיה בטיפול בילדים אוטיסטים.

למה צריך רובוט לטיפול בילדים אוטיסטים?

רובוטים חברתיים מסייעים (SAR) בהקשר של אוטיזם הם רובוטים שתוכננו במטרה לקדם מיומנויות חברתיות, תקשורתיות, רגשיות והתנהגותיות אצל ילדים אוטיסטים.

הדגש המרכזי ברובוטים אלו הוא על סיוע באמצעות אינטראקציה חברתית, ולאו דווקא באמצעות עזרה פיזית. הם פועלים כמתווכים, ככלים בידי מטפלים, או כשותפים ישירים לאינטראקציה עם הילד, במטרה להקל על רכישת מיומנויות חברתיות כמו נטילת תורות, הבנת רגשות ויצירת קשר עין.

לדוגמה, QTrobot מתואר כמי שמקל על האינטראקציה בין מטפלים למטופלים צעירים, ורובוט NAO שימש כעזר למטפל בהעברת מפגשים טיפוליים לילד אוטיסט בתפקוד בינוני.

היכולת של רובוטים אלו לשמש כמתווכים לקשב משותף בין הילד למטפל אנושי היא היבט חשוב נוסף.

סיווג וסוגים נפוצים של רובוטים לטיפול באוטיזם

ניתן לסווג רובוטים לטיפול באוטיזם למספר קטגוריות עיקריות, בהתבסס על מראם החיצוני ועל אופן פעולתם.

רובוטים דמויי אדם (Humanoid Robots)

רובוטים אלו מאופיינים במראה דמוי אדם, הכולל לרוב ראש, גב, גפיים ולעיתים תווי פנים. הם מסוגלים לחקות תנועות אנושיות, הבעות פנים ודיבור, ובכך ליצור אינטראקציה טבעית יותר.

רובוטים הומנואידיים הם הסוג הנפוץ ביותר בשימוש טיפולי, ומהווים כ-67% מהרובוטים המוזכרים במחקרים.

דוגמאות בולטות כוללות:

NAO Aldebaran / SoftBank Robotics

רובוט קטן (כ-58 ס"מ גובה), אוטונומי וניתן לתכנות מלא, בעל 25 דרגות חופש המאפשרות לו תנועה מורכבת.

הוא פועל על מערכת ההפעלה NAOqi (מבוססת לינוקס) וניתן לתכנות בשפות Python, C++ ובאמצעות סביבת פיתוח גרפית בשם Choregraphe.

NAO מצויד במצלמות, מיקרופונים וחיישנים שונים, ומשמש רבות במחקר וטיפול באוטיזם לשיפור מיומנויות חברתיות, חיקוי, נטילת תורות וזיהוי רגשות.

מחקרים הדגימו כי השימוש ברובוט NAO מסייע לילדים אוטיסטים בשיפור קשר עין והבנה של רמזים חברתיים.

Kaspar – University of Hertfordshire

רובוט בגודל ילד, בעל פנים מינימליסטיות אך מביעות, שתוכנן במיוחד לאינטראקציה עם ילדים אוטיסטים.

קספר מסייע בלימוד אינטראקציה חברתית, נטילת תורות, חיקוי, מגע חברתי מותאם וחקר רגשות.

הרובוט החביב מצויד בחיישני מגע המאפשרים לו להגיב למגע עדין או חזק, ובכך ללמד את הילד.ה על אינטראקציה פיזית הולמת.

Milo – RoboKind

רובוט בעל פנים אקספרסיביות, המיועד להוראת תכנית לימודים חברתית-רגשית מובנית.

מילו מלמד מיומנויות שיחה, הבנת רגשות והתמודדות עם מצבים חברתיים שונים, תוך שימוש בפרקטיקות מבוססות ראיות כמו סיפורים חברתיים ומודלינג בווידאו.

דיבורו של מילו מואט (82% מהמהירות הרגילה) וטון דיבורו עקבי, כדי להקל על הילדים האוטיסטים להבין אותו.

QTrobot – LuxAI

רובוט הומנואידי אקספרסיבי נוסף, המשתמש בהבעות פנים, מחוות ומשחקים כדי ללמד ילדים אוטיסטים על תקשורת, רגשות ומיומנויות חברתיות.

QTrobot זמין לפלטפורמות מחקר, בתי ספר ושימוש ביתי, ומציע תכניות לימוד מותאמות אישית ומעקב אחר התקדמות של הילד.ה.

הרובוט המתקדם מצויד בפני LCD המציגות הבעות רגשיות ברורות ומודע לכך שעליו לשבח את הילד על הצלחותיו.

רובוטים דמויי חיות Animal-like / Zoomorphic Robots

רובוטים אלו מעוצבים בדמות חיות כגון כלב ים, כלב ודינוזאור, ומציעים אינטראקציה פשוטה יותר, שעשויה להיות פחות מאיימת עבור חלק מהילדים האוטיסטים.

דוגמאות לרובוטים דמויי חיות כוללות את Paro הנראה כמו כלב ים טיפולי, Pleo שהוא דינוזאור, הרובוט המקסים Zoomer הכלב והרובוט Probo שהנו דמוי פיל.

הרציונל מאחורי השימוש בהם הוא ניצול המשיכה הטבעית של ילדים לחיות, והפוטנציאל שלהם לספק נחמה ואינטראקציה חברתית פחות מורכבת, המתאימה יותר לאוטיסטים בתפקוד נמוך ובינוני.

רובוטים מופשטים / לא-ביומימטיים Abstract / Non-biomimetic / Machine-like Robots

קטגוריה זו כוללת רובוטים שאינם מחקים בצורתם בני אדם או חיות.

הם עשויים להיות בעלי צורות פשוטות יותר ולמשל, כדוריים או בדמות צעצוע ולהתמקד בפונקציות ספציפיות או במעורבות חושית.

דוגמה בולטת היא Leka, רובוט כדורי אינטראקטיבי המשתמש באורות, צלילים ורטט למשחקים חינוכיים.

מאפיינים ייחודיים של רובוטים לאוטיזם

הפשטות של הרובוטים המתקדמים עשויה להפחית את העומס הקוגניטיבי ולהתמקד באינטראקציות חושיות או משחקיות ממוקדות.

לרובוטים המיועדים לעבודה עם ילדים אוטיסטים יש מספר מאפיינים ייחודיים התורמים ליעילותם הפוטנציאלית.

פשטות וצפויות (Simplicity and Predictability)

רובוטים מציעים אינטראקציות פשוטות וצפויות יותר מאשר אינטראקציות אנושיות, המלאות ברמזים חברתיים מורכבים ועמימות.

הפשטות והצפויות מפחיתות את החרדה והבלבול שילדים עם אוטיזם חווים לעיתים קרובות במצבים חברתיים. לדוגמה, מילו מגיב באותו אופן בכל פעם, ו-QTrobot מספק סביבה צפויה ללמידה.

חזרתיות (Repetitiveness)

רובוטים מסוגלים לחזור על הוראות, פעילויות ואינטראקציות באופן סבלני ועקבי, ללא לאות או שיפוטיות, ויש להם את כל הזמן שבעולם עבור הילד.ה שלך.

אין להם "עוד ילדים" והם "לא צריכים לעשות כביסה ולהכין אוכל לכל המשפחה" או "לצאת לעבודה".

חזרתיות זו חיונית ללמידה ולביסוס מיומנויות חדשות אצל ילדים אוטיסטים. מילו, למשל, יכול להעביר את תכנית הלימודים שלו שוב ושוב באותו אופן.

התאמה אישית (Customization and Personalization)

ניתן לתכנת ולהתאים רובוטים לצרכים האישיים, לקצב הלמידה ולהעדפותיו של כל ילד.

התאמה אישית זו מאפשרת למקסם את יעילות ההתערבות. מילו מספק שיעורים מותאמים אישית, ו-QTrobot מציע תכניות חינוך מותאמות שמשתנות עם התקדמות הילד.

סביבה לא שיפוטית (Non-judgmental Environment)

רובוטים יוצרים מרחב בטוח בו ילדים יכולים לתרגל מיומנויות ללא חשש משיפוט חברתי או מביקורת שלילית, מצד בני גילם או מבוגרים. QTrobot מתואר כ"בלתי נלאה ולא שיפוטי".

יכולת להציג רמזים חברתיים ורגשיים מפושטים

רובוטים יכולים להציג הבעות פנים, מחוות ותגובות קוליות באופן מפושט, מוגזם וברור.

דבר זה מקל על ילדים עם אוטיזם, המתקשים לעיתים קרובות לפענח את המורכבות של רמזים חברתיים אנושיים, להבין ולקלוט אותם.

קספר, למשל, מגיב במחוות פנים המלמדות את הילד על השפעת פעולותיו, ו-QTrobot משתמש ברגשות ברורים ומוגזמים.

איסוף נתונים ומעקב אחר התקדמות

רובוטים רבים מסוגלים לתעד נתונים מהאינטראקציה עם הילד, כגון רמת השתתפות, תגובות למשימות וקצב התקדמות.

נתונים אלו יכולים לספק למטפלים ולאנשי חינוך מידע רב ערך לצורך הערכה, מעקב והתאמה של תכניות ההתערבות.

QTrobot for Schools, לדוגמה, מספק ניטור התקדמות באמצעות דיווחי מפגשים אוטומטיים, ומילו אוסף נתוני התקדמות.

הפוטנציאל הטיפולי והיתרונות של שימוש ברובוטים

השימוש ברובוטים חברתיים מסייעים (SAR) טומן בחובו פוטנציאל טיפולי רב עבור ילדים אוטיסטים, ומציע יתרונות ייחודיים בהשוואה לשיטות התערבות מסורתיות.

הפוטנציאל בא לידי ביטוי במגוון רחב של תחומים, החל משיפור מיומנויות תקשורת חברתית וכלה בפיתוח יכולות קוגניטיביות והתמודדות עם אתגרים רגשיים וחושיים.

שיפור מיומנויות תקשורת חברתית

אחד התחומים המרכזיים בהם רובוטים מראים הבטחה הוא שיפור מיומנויות תקשורת חברתית, הנחשבות לליבת הקשיים באוטיזם.

יצירת קשר עין

רובוטים רבים מתוכננים לעודד ולחזק יצירת קשר עין. הם יכולים להיות מתוכנתים להגיב באופן חיובי כאשר הילד יוצר עמם קשר עין, או לכוון את מבטם באופן המעודד את הילד להסתכל עליהם.

מחקרים עם הרובוט NAO, למשל, הראו שיפור בתשומת לב של קשר עין בקרב הילדים האוטיסטים שעשו שימוש ברובוט.

קשב משותף

היכולת לחלוק מוקד קשב עם אדם אחר לגבי אובייקט או אירוע היא מיומנות חברתית בסיסית, שלעיתים קרובות לקויה אצל ילדים אוטיסטים.

רובוטים יכולים לשמש כמתווכים יעילים לתרגול קשב משותף, על ידי הפניית תשומת ליבו של הילד לאובייקטים או לפעילויות באופן מובנה וברור.

מערכת אינטראקציה מתווכת רובוט הראתה יעילות בקידום מיומנויות קשב משותף מוקדמות, והרובוט QTrobot יכול לשמש כמתווך לקשב משותף בין הילד למטפל.

משחק בתורות

רובוטים יכולים להנחות משחקים ופעילויות הדורשים נטילת תורות, ובכך ללמד ולתרגל מיומנות חברתית חיונית זו בסביבה צפויה ומהנה.

הרובוט קספר, לדוגמה, מסייע בלימוד נטילת תורות.

חיקוי

חיקוי הוא מנגנון למידה חשוב, במיוחד בהקשר החברתי. רובוטים יכולים להדגים פעולות, מחוות או הבעות פנים, ולעודד את הילד לחקות אותם, ובכך לקדם למידה תצפיתית ומיומנויות מוטוריות וחברתיות.

הרובוט מילו, למשל, מציג הבעות פנים שהילד מתבקש לחקות, ומחקר עם NAO התמקד באימון חיקוי מחיאות כפיים.

הבנת רמזים חברתיים

רובוטים יכולים ללמד באופן מפורש ולהדגים הבנה של רמזים חברתיים כמו הבעות פנים, מחוות וטון דיבור, לעיתים קרובות בצורה מפושטת ומוגזמת המקלה על הקליטה.

מחוות הפנים של קספר מלמדות את הילד כיצד פעולותיו משפיעות על אחרים, ו-QTrobot מסייע לילדים לשים לב לרמזים לא מילוליים בשיחה.

יוזמה חברתית ותגובתיות

רובוטים יכולים ליצור הזדמנויות מובנות עבור ילדים ליזום אינטראקציות חברתיות ולהגיב לפניות חברתיות מצד הרובוט או המטפל.

התערבות רובוטית הראתה שיפור באינטראקציה חברתית הדדית.

הרובוט מסייע בוויסות רגשי וזיהוי רגשות

תחום נוסף בו לרובוטים יש פוטנציאל משמעותי הוא סיוע בוויסות רגשי ובזיהוי רגשות.

זיהוי והבנת רגשות

רובוטים יכולים להציג רגשות באופן ברור, לעיתים מוגזם, וללמד ילדים לזהות רגשות אלו אצל עצמם ואצל אחרים.

הם יכולים לקשר בין הבעות פנים, טון דיבור ומחוות גוף לבין מצבים רגשיים ספציפיים.

קספר מבטא מחוות רגשיות, ו-QTrobot סייע לבן להבין טוב יותר את רגשותיו ורגשות אחרים.

מחקרים הראו כי מראה דמוי רובוט עשוי להיות יעיל יותר בזיהוי רגשות פשוטים כמו שמחה ועצב.

ביטוי רגשי

רובוטים יכולים לעודד ילדים לבטא את רגשותיהם באופן מותאם ומקובל חברתית, ולספק משוב על ביטויים אלו.

המטרה היא לעזור לילד לזהות את הרגש המתעורר בו ואז לסייע לו לבטא אותו.

אסטרטגיות לוויסות רגשי

חלק מהרובוטים והתוכנות הנלוות אליהם מלמדים אסטרטגיות התמודדות עם רגשות עזים, כגון כעס או פחד, ומציעים דרכים להירגע ולהתאזן.

מודול "הירגעות" (Calm Down) של מילו הוא דוגמה לכך.

הפחתת חרדה והתנהגויות מאתגרות

האופי הייחודי של הרובוטים עשוי לתרום להפחתת חרדה והתנהגויות מאתגרות הנלוות לעיתים לאוטיזם.

יצירת סביבה בטוחה ופחות מאיימת

האופי הצפוי, העקבי והלא שיפוטי של הרובוטים יכול להפחית את החרדה שילדים אוטיסטים חווים לעיתים קרובות באינטראקציות חברתיות. סביבה צפויה מאפשרת למידה נוחה יותר.

הפחתת התנהגויות חזרתיות וסטריאוטיפיות

מעורבות מוגברת עם הרובוט וריכוז במשימות המוצעות על ידו עשויים להוביל להפחתה בהתנהגויות חזרתיות או סטריאוטיפיות (סטימינג) במהלך המפגשים הטיפוליים. מחקרים הראו פחות התנהגויות סטריאוטיפיות בעת אינטראקציה עם רובוט.

פיתוח מיומנויות קוגניטיביות ולמידה באמצעות הרובוט

מעבר לתחום החברתי-רגשי, רובוטים יכולים לתרום גם לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות ולקידום תהליכי למידה.

קשב וריכוז

רובוטים, בהיותם אובייקטים חדשניים ואינטראקטיביים, יכולים למשוך את תשומת ליבם של ילדים עם אוטיזם ולסייע בשיפור טווח הקשב והריכוז שלהם במשימות.

לדוגמה, נמצא כי הקשב החזותי של ילדים משתפר בעבודה עם מילו.

מוטיבציה ללמידה

האופי המשחקי והאינטראקטיבי של הרובוטים, יחד עם היכולת להתאים את התכנים לתחומי העניין של הילד, יכולים להגביר את המוטיבציה להשתתף בפעילויות למידה.

קיוטי רובוט מתואר כמעורר מעורבות ומוטיבציה אצל ילדים.

לימוד מיומנויות אקדמיות בסיסיות

חלק מהרובוטים משמשים להוראת קריאה, כתיבה ומתמטיקה בצורה משחקית ומהנה. מילו, למשל, יכול ללמד מיומנויות אלו.

פתרון בעיות

תרחישים אינטראקטיביים עם רובוטים, הדורשים מהילד להגיב ולהתמודד עם אתגרים, יכולים לעודד פיתוח מיומנויות פתרון בעיות.

משחק דמיון, למשל, מעודד תהליכי חשיבה כמו קבלת החלטות ופתרון בעיות.

עידוד משחק ודמיון

משחק, ובפרט משחק דמיון, הוא חיוני להתפתחות הילד, אך לעיתים מהווה אתגר עבור ילדים אוטיסטים. רובוטים יכולים לשמש כשותפים למשחק ולעודד פיתוח בתחום זה.

משחק סימבולי ותפקידים

רובוטים יכולים להשתתף במשחקי "כאילו", משחקי תפקידים ומשחקים סימבוליים, ובכך לעזור לילדים לפתח מיומנויות אלו, החשובות להתפתחות קוגניטיבית, רגשית וחברתית.

מחקר פיילוט הראה שרובוט הומנואידי סייע בשיפור מיומנויות משחק סימבולי.

יצירתיות

אינטראקציה עם רובוטים במשחק פתוח, המאפשר לילד להוביל וליזום, יכולה לטפח יצירתיות ודמיון. משחק דמיון מאפשר לילדים לפתח את היצירתיות שלהם.

התמודדות עם קשיים בעיבוד חושי

קשיים בעיבוד חושי שכיחים מאד בקרב ילדים אוטיסטים. רובוטים עשויים להציע דרכים ייחודיות להתמודדות עם אתגרים אלו.

מתן קלט חושי מבוקר

רובוטים יכולים להיות מתוכננים כך שיספקו קלט חושי (חזותי, שמיעתי, טקטילי) באופן מבוקר, צפוי וניתן להתאמה.

זאת בניגוד לסביבות אנושיות או טבעיות, העשויות להיות עמוסות בגירויים מורכבים ובלתי צפויים, שעלולים להציף ילדים עם רגישויות חושיות.

לדוגמה, רובוטים יכולים להתאים את עוצמת האורות, הצלילים או המגע לרמת הנוחות של הילד. עיצוב רובוט יכול לכלול אורות צבעוניים ומרקמים שונים כדי לעורר ערוצים חושיים שונים.

הפחתת עומס חושי

האופי המפושט של הרובוטים, הן מבחינת מראה והן מבחינת התנהגות, עשוי לסייע בהפחתת עומס חושי, ולאפשר לילד להתמקד במשימה הטיפולית או החינוכית.

לדוגמה, רקע חזותי עמוס עלול להסיח את דעתו של ילד אוטיסט, ורובוט בעל מראה פשוט יותר עשוי למנוע זאת.

עדויות מחקריות ויעילות קלינית

השימוש ברובוטים חברתיים מסייעים (SAR) בהתערבויות עבור ילדים על הספקטרום האוטיסטי נחקר באופן הולך וגובר בעשורים האחרונים, אך השימוש בהם נמצא רק בתחילת דרכו ולכן המחקרים מעטים והמידע שעולה מהם מוגבל.

מגוון רחב של מחקרים, החל ממחקרי מקרה בודדים וכלה בסקירות שיטתיות ומטא-אנליזות, בחנו את יעילותם של רובוטים אלו בקידום מיומנויות שונות ובהפחתת קשיים.

סקירות שיטתיות ומטא-אנליזות מספקות תמונה רחבה יותר של יעילות התערבויות רובוטיות. לדוגמה, מטא-אנליזה של ניסויים קליניים מבוקרים (RCTs) מצאה כי התערבויות בתיווך רובוט שיפרו באופן מובהק את התפקוד החברתי של ילדים אוטיסטים.

סקירה שיטתית אחרת הצביעה על כך שרובוטים חברתיים מסייעים היו יעילים בשיפור קשר עין, שיתוף פעולה וזיהוי רגשות. עוד סקירה הדגישה את ההשלכות החיוביות של רובוטים חברתיים בטיפול.

מחקרים רבים התמקדו בהשפעתם של רובוטים ספציפיים על מיומנויות מפתח:

NAO: רובוט זה נחקר רבות בהקשר של שיפור מיומנויות חיקוי, תקשורת חברתית, קשר עין וזיהוי רגשות. מחקרים הראו כי NAO יכול לשמש ככלי יעיל באימון מיומנויות אלו, לעיתים תוך השוואה להתערבות אנושית או קבוצת ביקורת.

Kaspar: מחקרים רבים הדגימו את הפוטנציאל של קספר בקידום אינטראקציה חברתית, נטילת תורות, חיקוי, הבנת רגשות בסיסיים, ולמידת מגע חברתי מותאם.

מחקרי מקרה ותצפיות ארוכות טווח סיפקו תובנות חשובות לגבי השימוש בקספר במסגרות שונות.

Milo: מילו ותכנית הלימודים הנלווית אליו (Robots4Autism) נחקרו בהקשר של הוראת מיומנויות חברתיות-רגשיות, הבנת רגשות, ושיפור התנהגויות חברתיות.

מחקרים הדגישו את יכולתו לספק שיעורים מובנים ועקביים.

QTrobot: מחקרים עם קיוטירובוט הראו תוצאות מבטיחות בשיפור מעורבות, קשב, זיהוי רגשות, ומיומנויות תקשורת. מחקרים קליניים בוחנים את יעילותו בהתערבות ביתית.

Leka: רובוט זה נחקר בהקשר של משחקים חינוכיים אינטראקטיביים לשיפור מיומנויות קוגניטיביות, מוטוריות ותקשורתיות.

באילו תחומים נצפתה ההשפעה המשמעותית ביותר?

על פי סקירות ומטא-אנליזות, ההשפעה המשמעותית ביותר של התערבויות רובוטיות נצפתה בתחום התפקוד החברתי והתקשורתי.

זה כולל שיפורים במיומנויות כגון יצירת קשר עין, קשב משותף, חיקוי, נטילת תורות, יוזמה חברתית, ושיפור כישורים חברתיים.

בנוסף, נצפו שיפורים בזיהוי רגשות והבנתם. חלק מהמחקרים מצביעים גם על הפחתה בהתנהגויות חזרתיות וסטריאוטיפיות במהלך האינטראקציה עם הרובוט, ועלייה ברמות הקשב והמעורבות של הילדים.

האם יש עדויות להכללה (Generalization) של מיומנויות?

שאלת ההכללה – כלומר, היכולת של ילדים להעביר מיומנויות שנלמדו באינטראקציה עם רובוט לאינטראקציות עם בני אדם ולסביבות טבעיות אחרות – היא קריטית ומהווה אתגר מרכזי בתחום.

חלק מהמחקרים מדווחים על עדויות ראשוניות להכללה, למשל, שיפור באינטראקציות חברתיות עם בני אדם לאחר התערבות רובוטית.

מחקרים מסוימים מצאו שרובוטים הומנואידיים עשויים לקדם הכללה טובה יותר בהשוואה לרובוטים שאינם דמויי אדם.

עם זאת, תחום זה עדיין דורש מחקר נוסף ומעמיק יותר. לעיתים קרובות, ההכללה אינה נבדקת באופן שיטתי או שאינה מתרחשת באופן ספונטני, ומצריכה תיווך אקטיבי של מטפלים והורים.

הרובוטים מעולים אבל המחקר עדיין מוגבל

המחקר בתחום הרובוטיקה החברתית לאוטיזם מתפתח במהירות, אך עדיין קיימות בו מספר מגבלות משמעותיות.

גודל מדגמים קטן

מחקרים רבים מתבססים על מספר קטן של משתתפים, מה שמקשה על הכללת הממצאים לאוכלוסייה רחבה יותר.

היעדר קבוצות ביקורת או קבוצות ביקורת פעילות

לא כל המחקרים כוללים קבוצות ביקורת מתאימות (למשל, קבוצת ביקורת ללא התערבות, או קבוצת ביקורת המקבלת התערבות אנושית סטנדרטית), מה שמקשה על ייחוס השינויים הנצפים להתערבות הרובוטית באופן בלעדי.

מעקב לטווח קצר

רוב המחקרים בוחנים את השפעות ההתערבות לטווח קצר בלבד, וחסר מידע על ההשפעות ארוכות הטווח ועל שימור המיומנויות לאורך זמן.

הטרוגניות של המשתתפים וההתערבויות

השונות הגדולה בין ילדים אוטיסטים, יחד עם המגוון הרחב של רובוטים, פרוטוקולי התערבות ומדדי תוצאה, מקשים על השוואה בין מחקרים ועל הסקת מסקנות גורפות.

מיקוד באוכלוסיות ספציפיות

מחקרים רבים מתמקדים בילדים אוטיסטים המוגדרים עם תפקוד גבוה יחסית או עם יכולות שפתיות מסוימות, ופחות מידע קיים על יעילות הרובוטים עבור ילדים עם רמות תפקוד נמוכות יותר או עם קשיים תקשורתיים משמעותיים יותר.

אפקט החידוש (Novelty Effect)

יתכן שחלק מההשפעות החיוביות הנצפות נובעות מהעניין הראשוני וההתלהבות מהטכנולוגיה החדשה, ולאו דווקא מההתערבות עצמה.

יש צורך במחקרים ארוכי טווח כדי לבחון אם ההשפעות נשמרות לאחר שהחידוש פג.

הסתמכות על מחקרים מבוססי ראיות

לאור הפוטנציאל והאתגרים, קיימת חשיבות עליונה להסתמך על פרקטיקות מבוססות ראיות (Evidence-Based Practice) בעת שילוב רובוטים בטיפול בילדים אוטיסטים.

משמעות הדבר היא בחירה בהתערבויות וברובוטים שהוכחו כיעילים במחקרים מבוקרים ואיכותיים, והתאמתם לצרכים האישיים של כל ילד.

חשוב שמטפלים, הורים ואנשי חינוך יהיו מודעים לממצאי המחקר העדכניים, יבחנו באופן ביקורתי את הטכנולוגיות הזמינות, ויעדיפו גישות שקיבלו תמיכה מחקרית מוצקה.

תוכניות לימודים של רובוטים מסוימים, כמו מילו ו-QTrobot, מדגישות את התבססותן על עקרונות מבוססי ראיות.

אתגרים, מגבלות ושיקולים אתיים

לצד הפוטנציאל הרב, השימוש ברובוטים לטיפול בילדים האוטיסטים כרוך גם באתגרים, מגבלות ושיקולים אתיים משמעותיים שיש לתת עליהם את הדעת.

עלות ונגישות

רובוטים טיפוליים רבים הם יקרים לרכישה, מה שמגביל את נגישותם למשפחות, בתי ספר ומרכזים טיפוליים רבים, במיוחד באזורים ועבור משפחות עם משאבים מוגבלים.

הכשרה ותמיכה

הפעלת הרובוטים ושילובם באופן יעיל בטיפול דורשים לעיתים הכשרה מיוחדת למטפלים ולהורים, וכן תמיכה טכנית שוטפת, מה שמוסיף לעלות הכוללת.

הכללה (Generalization)

אחד האתגרים המרכזיים הוא הקושי להבטיח שהמיומנויות שנלמדו באינטראקציה עם הרובוט יועברו ויוכללו לאינטראקציות עם ילדים אחרים ובני אדם בכלל, בסביבות טבעיות ומורכבות יותר.

הרובוט, בהיותו סביבה מפושטת וצפויה, שונה מהותית מהדינמיקה של אינטראקציות אנושיות.

תלות יתר ברובוט

קיים חשש שילדים מסוימים עלולים לפתח העדפה לאינטראקציה עם הרובוט, שהוא צפוי ופחות "דורש" חברתית, על פני אינטראקציה עם בני אדם.

הדבר עלול להוביל או להגביר בידוד חברתי במקום שיוביל לשיפור הכישורים החברתיים של הילד.ה.

השפעות ארוכות טווח של התקשרות לרובוט

יש לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של קשר רגשי או תלות שעלולים להתפתח כלפי הרובוט, במיוחד אם השימוש בו אינו מתווך כראוי.

צורך בהתאמה אישית ובליווי מקצועי

חשוב להדגיש שהרובוט אינו "פתרון קסם" אלא כלי טיפולי תומך. הצלחתו תלויה באופן שבו הוא משולב בתכנית טיפולית מקיפה, מותאמת אישית לצרכי הילד, ומתווכת על ידי איש מקצוע מיומן (מטפל, מורה) או הורה שהוכשר לכך.

התאמה לצרכים משתנים

יש צורך ביכולת להתאים את פעילות הרובוט ואת התכנים הטיפוליים באופן דינמי לצרכים המשתנים של הילד ולקצב התקדמותו.

שונות גבוהה בין ילדים אוטיסטים

אין רובוט אחד שמתאים לכל הילדים. כידוע לנו, אוטיזם הוא ספקטרום רחב, ולא כל ילד יגיב באותו אופן להתערבות רובוטית.

יש ילדים שעשויים להפיק תועלת רבה, בעוד שאחרים עשויים שלא להתחבר לרובוט או אף לחוות חרדה ממנו. חשוב להעריך את התאמת ההתערבות לכל ילד באופן אינדיבידואלי.

שיקולים אתיים

רובוטים רבים אוספים נתונים על הילד ועל האינטראקציה עמו. יש להבטיח את פרטיות המידע הזה, לאבטח אותו כראוי ולקבל הסכמה מדעת מההורים לגבי איסוף הנתונים והשימוש בהם.

יש לוודא שההורים (ולעיתים הילד, בהתאם לגילו ויכולותיו) מבינים את מטרות ההתערבות, את אופן פעולת הרובוט, ואת הסיכונים והיתרונות הפוטנציאליים לפני תחילת השימוש.

חשוב מאד לוודא שהשימוש ברובוט אכן מיטיב עם הילד, מקדם את התפתחותו ואינו גורם נזק, תסכול או חרדה מיותרים.

אם הרובוט משתמש באלגוריתמים של בינה מלאכותית, יש לוודא שהם אינם מוטים באופן שעלול להשפיע לרעה על הילד או על ההחלטות הטיפוליות.

קיים חשש שהשימוש ברובוטים יוביל לצמצום במשאבים המוקצים לטיפול אנושי או ישמש תחליף זול לאינטראקציה אנושית איכותית, החשובה מאד לילדים האוטיסטים.

חשוב לזכור כי הרובוטים הם מכשירים טכנולוגיים מורכבים הדורשים תחזוקה שוטפת ועלולים לסבול מתקלות טכניות, מה שעלול לשבש את רצף הטיפול ולתסכל את הילד.ה.

כמו כן, מערכות ההפעלה של הרובוטים דורשות עדכונים תקופתיים, ויש לוודא תאימות וזמינות של עדכונים אלו.

צריך לזכור כי הטכנולוגיה מתפתחת במהירות הבזק, וקיים סיכון שהרובוט המטפל בילד.ה יתיישן במהירות ויהפוך לפחות רלוונטי לאורך זמן.

יישום בפועל ושילוב הרובוט בתוכניות טיפול

שילוב רובוטים בטיפול בילדים אוטיסטים דורש תכנון קפדני והתאמה למסגרות הטיפוליות הקיימות ולצרכים האישיים של כל ילד.

הרובוט אינו עומד בפני עצמו, אלא משמש ככלי נוסף בארגז הכלים של המטפלים וההורים.

רובוטים חברתיים יכולים להשתלב במגוון גישות טיפוליות מקובלות:

ניתוח התנהגות יישומי (ABA)

רובוטים יכולים לשמש ככלי להצגת גירויים, מתן חיזוקים, ואיסוף נתונים באופן עקבי ומדויק, התומך בעקרונות ה-ABA.

לדוגמה, הרובוט יכול להציג משימות של זיהוי או חיקוי, ולספק חיזוק מיידי (כגון צליל משמח או אנימציה) על תגובה נכונה.

ריפוי בדיבור

רובוטים יכולים לעודד הפקה קולית, תרגול מיומנויות שיחה (כגון נטילת תורות, שמירה על נושא) והבנת שפה. רובוט יכול להציג מילים או משפטים, ולעודד את הילד לחזור עליהם או להגיב להם.

ריפוי בעיסוק

רובוטים יכולים לשמש בפעילויות המפתחות מיומנויות מוטוריות עדינות וגסות, תכנון תנועה, וויסות חושי. לדוגמה, משחק עם רובוט הדורש מהילד ללחוץ על כפתורים, להזיז חפצים, או לעקוב אחר תנועות הרובוט.

טיפול במשחק

הרובוט יכול לשמש כשותף למשחק, לעודד משחק סימבולי, דמיון, ואינטראקציה חברתית בסביבה משחקית.

חשיבות הגדרת מטרות טיפוליות ברורות

לפני שילוב רובוט בטיפול, חיוני להגדיר מטרות טיפוליות ספציפיות, מדידות, ברות השגה, רלוונטיות ומוגדרות בזמן (SMART).

המטרות צריכות להיות מותאמות לצרכים האישיים ולאתגרים של הילד.ה.

לדוגמה, מטרה יכולה להיות "הגברת יצירת קשר עין למשך 3 שניות במהלך אינטראקציה עם הרובוט", או "שיפור יכולת נטילת תורות במשחק עם הרובוט והמטפל".

תפקיד המטפל / הורה כמתווך בתהליך

המטפל או ההורה ממלאים תפקיד קריטי כמתווכים בתהליך השימוש ברובוט.

הם אלו שמנחים את האינטראקציה, מסבירים את הפעילות, מעודדים את הילד, מספקים חיזוקים נוספים, ומסייעים בהכללת המיומנויות הנלמדות למצבים אחרים.

הרובוט הוא כלי, והאינטראקציה האנושית סביבו היא זו שמקנה לה משמעות טיפולית.

דוגמאות לתרחישי שימוש קונקרטיים

• תרגול בקליניקה: מטפל משתמש ברובוט NAO כדי ללמד ילד זיהוי הבעות פנים. הרובוט מציג הבעת פנים (למשל, שמחה), והילד מתבקש לזהות אותה ולחקות אותה. המטפל מספק משוב ותמיכה.
• שימוש מונחה בבית: הורה משתמש ברובוט QTrobot כדי לתרגל עם ילדו מיומנויות שיחה יומיומיות, כגון שאילת שאלות והמתנה לתשובה. הרובוט מנחה את השיחה, וההורה מסייע ומעודד.
• שילוב בכיתה קטנה: מורה לחינוך מיוחד משלבת רובוט קספר בפעילות קבוצתית ללימוד שיתוף פעולה ונטילת תורות במשחק. הילדים מתרגלים לחכות לתורם ולשתף פעולה עם חבריהם ועם הרובוט.

התאמה לגיל הילד, רמת התפקוד שלו וצרכיו הספציפיים

הבחירה ברובוט ובאופן השימוש בו חייבת להיות מותאמת לגיל הילד, לרמת התפקוד הקוגניטיבית והתקשורתית שלו, לתחומי העניין ולרגישויות החושיות שלו.

רובוט שעשוי להתאים לילד צעיר עם קשיים משמעותיים בתקשורת (למשל, Leka עם גירויים חושיים פשוטים) עשוי להיות פחות מתאים לילד בוגר יותר עם תפקוד גבוה, שעשוי להפיק יותר תועלת מרובוט הומנואידי מורכב יותר (כמו NAO או Milo) המציע תכניות לימוד מובנות.

מגמות עתידיות ופיתוחים צפויים בתחום

תחום הרובוטיקה החברתית לאוטיזם הוא דינמי ומתפתח, וצפויות בו מגמות והתפתחויות מרתקות בשנים הקרובות.

שילוב בינה מלאכותית (AI) מתקדמת יותר

כבר בעתיד הנראה לעין צפוי שילוב של אלגוריתמים מתקדמים יותר של למידת מכונה ובינה מלאכותית, שיאפשרו לרובוטים ללמוד ולהתאים את התנהגותם באופן דינמי לאינטראקציה עם הילד.ה.

רובוטים יוכלו לזהות דפוסי התנהגות, רמות קשב ומצבים רגשיים של הילד.ה, ולהתאים את התגובות, רמת הקושי של המשימות וסוג הפעילות בזמן אמת.

הרובוטים גם יוכלו להתאים את עצמם באופן אישי יותר לצרכים המשתנים של הילד.ה לאורך זמן, ואף במהלך מפגש בודד, על סמך ניתוח מתמשך של נתוני האינטראקציה.

פיתוח רובוטים זולים ונגישים יותר

אחד האתגרים המרכזיים הוא העלות הגבוהה של הרובוטים.

המגמה היא לפתח רובוטים פשוטים יותר, המבוססים על רכיבים זמינים יותר, או פלטפורמות תוכנה שניתן להריץ על חומרה קיימת (כגון טאבלטים בשילוב אביזרים רובוטיים פשוטים), כדי להפוך את הטכנולוגיה לנגישה יותר למשפחות ולמוסדות חינוך וטיפול.

שילוב עם טכנולוגיות נוספות

בעתיד הקרוב צפוי שילוב נרחב יותר של רובוטים עם טכנולוגיות VR ו-AR ליצירת סביבות למידה אימרסיביות ואינטראקטיביות יותר.

לדוגמה, ילד יוכל לתרגל אינטראקציה עם רובוט בסביבת VR המדמה מצב חברתי מורכב (כמו מסיבת יום הולדת), או להשתמש במשקפי AR כדי לקבל רמזים חברתיים מהרובוט בזמן אמת.

שילוב רובוטים עם חיישנים לבישים (כגון שעונים חכמים או צמידים) יוכל לספק לרובוט ולמטפל מידע נוסף על מצבו הפיזיולוגי והרגשי של הילד ולמשל, דופק או רמת עוררות, ובכך לאפשר התאמה טובה יותר של ההתערבות.

עוד נראה כי בקרוב יחל גם פיתוח של רובוטים קטנים יותר, ניידים יותר, ואף רובוטים לבישים שיוכלו ללוות את הילד בסביבות שונות ולספק תמיכה חברתית או רגשית בזמן אמת, באופן דיסקרטי יותר.

הקהילה המחקרית מכירה בצורך במחקרים ארוכי טווח יותר, שיבחנו את ההשפעות המתמשכות של התערבויות רובוטיות ואת מידת ההכללה של המיומנויות הנלמדות לסביבות טבעיות ולאינטראקציות עם בני אדם.

דגש יושם על פיתוח אסטרטגיות לקידום הכללה, כגון שילוב הדרגתי של אינטראקציה אנושית לצד הרובוט, ותרגול בסביבות מגוונות.

עברית שפה קשה גם לרובוט

ההורות לילדים אוטיסטים בישראל מציבה אתגרים ייחודיים ומורכבים, ולצידם חיפוש מתמיד אחר כלים יעילים ותומכים שיוכלו לסייע לילד למצות את הפוטנציאל שלו ולהשתלב באופן מיטבי.

כדי שרובוט יוכל להוות כלי יעיל עבור ילד ישראלי, קיימת חשיבות קריטית לתמיכה בשפה העברית – הן בממשק המשתמש עבור ההורה או המטפל, הן בקולו של הרובוט והן בתכנים המועברים.

שפה היא לב התקשורת והלמידה, והתאמה לשפת האם היא תנאי בסיסי ליעילות ההתערבות של הרובוט הייעודי.

רובוטים טיפוליים רלוונטיים לילדים ישראלים דוברי עברית

לפניך סקירה של כמה מהרובוטים הנמצאים בשימוש טיפולי וחינוכי בעולם ובישראל, תוך התמקדות במאפיינים הרלוונטיים לילדים על הספקטרום האוטיסטי, ובאופן קריטי – ביכולות התמיכה שלהם בשפה העברית, זמינותם בארץ, והתאמתם לשימוש על ידי ילדים ישראלים.

חשוב לציין שהמידע על תמיכה בעברית וזמינות בישראל עשוי להשתנות לעיתים קרובות, עקב שדרוגי מערכות ההפעלה של הרובוטים, ולכן מומלץ תמיד לבדוק ישירות מול ספקים ומפתחים.

רובוט NAO (נאו)

NAO הוא רובוט הומנואידי (בעל מאפיינים דמויי אדם) אוטונומי וניתן לתכנות, שפותח במקור על ידי חברת Aldebaran Robotics הצרפתית (כיום חלק מ-United Robotics Group).

גובהו כ-58 ס"מ, והוא בעל 25 דרגות חופש (מפרקים), המאפשרות לו לבצע תנועות מורכבות המדמות את תנועות גוף האדם.

מצויד במגוון חיישנים: שתי מצלמות HD, ארבעה מיקרופונים, חיישני מגע (בראש, בידיים וברגליים), חיישני אולטרסוניק, אינפרא-אדום, מד תאוצה וג'ירוסקופ.

פועל באמצעות מערכת ההפעלה NAOqi, המבוססת על לינוקס.

NAO משולב בתוכניות טיפוליות וחינוכיות רבות ברחבי העולם, במיוחד עבור ילדים אוטיסטים, במטרה לשפר מיומנויות חברתיות ותקשורתיות.

יכולותיו כוללות סיוע בתרגול קשר עין, חיקוי, לקיחת תור, זיהוי רגשות, ופיתוח מיומנויות אקדמיות.

מראהו הידידותי והתנהגותו הצפויה והעקבית מסייעים בהפחתת חרדה ומעודדים מעורבות ומוטיבציה אצל ילדים.

קיימות חבילות תוכנה ותוכניות לימודים ייעודיות לאוטיזם, לעיתים מבוססות עקרונות ABA (ניתוח התנהגות יישומי).

הרובוט של NAO תומך במספר רב של שפות. ניתן לשנות את שפת הרובוט דרך אפליקציית ההגדרות או ממשק הווב, בתנאי שהשפה הנוספת (למשל, עברית) הותקנה.

מסמך רשמי של Aldebaran (לגרסה 1.14) מציין כי ה-SDK (ערכת פיתוח תוכנה) תומך בעברית (Language.HEBREW ב-qisdk), גם אם רשימות שפות ישנות יותר (ל-NAO V4.0) לא כללו אותה במפורש.

הרובוט של NAO ניתן לתכנות מלא באמצעות סביבת הפיתוח הגרפית Choregraphe, וכן באמצעות שפות תכנות כמו Python ו-C++.

גמישות זו מאפשרת למפתחים, חוקרים ואנשי מקצוע ליצור ולהעלות תכנים, דיאלוגים וסקריפטים מותאמים אישית בעברית.

מחקר שנערך בישראל השתמש ב-NAO ללימוד מורפולוגיה עברית לילדים צעירים, תוך הדגמה מעשית של יכולת התאמה זו.

לאחרונה, Aldebaran (כיום חלק מ-United Robotics Group) ציינה כי ניתן ליצור תוכן עבור NAO באמצעות הוראות טקסט פשוטות דרך AI גנרטיבי, ללא צורך בידע קודם בתכנות.

לאור העובדה כי המדובר על תכונה חדשה [מאי 2025] יש לבחון את איכות ויעילות יצירת התוכן בעברית בשיטה זו, במיוחד לצרכים טיפוליים הדורשים דיוק ורגישות.

אם יכולות ה-TTS המובנות בעברית אינן מספקות (למשל, איכות הקול, אינטונציה), ניתן לשלב שירותי TTS חיצוניים בעברית, כגון אלו המוצעים על ידי חברות כמו Narakeet ,Play.ht ,Replica Studios באמצעות ה-SDK של NAO.

חברת Ytek הישראלית מוזכרת כמקור מידע ותוכניות הקשורות ל-NAO בישראל. מומלץ לפנות אליהם ישירות לבירור פרטים עדכניים על רכישה, חבילות תוכן בעברית (אם קיימות), הדרכה ותמיכה טכנית.

על פי דיווחים, כ-17 רובוטי NAO נמצאים בשימוש במוסדות מחקר ואקדמיה שונים בישראל.

הם משמשים למחקרים מגוונים, כולל בתחום הפסיכולוגיה והבלשנות, וכן במחקרים על אינטונציה בעברית בקרב ילדים אוטיסטים.

מחקרים בינלאומיים רבים מצביעים על יעילותו של NAO בשיפור מיומנויות חברתיות, קשר עין, חיקוי, לקיחת תור ותקשורת בקרב ילדים אוטיסטים.

מחקר ספציפי הראה שיפור משמעותי בתקשורת חברתית והדדיות בקבוצת התערבות עם NAO בהשוואה לקבוצת ביקורת וקבוצת טיפול אנושי בלבד.

המחקר הישראלי על לימוד מורפולוגיה עברית באמצעות NAO הדגים לא רק את יכולת ההתאמה של הרובוט לעברית, אלא גם את הפוטנציאל שלו ככלי למידה יעיל ומרתק לילדים.

הפוטנציאל הגבוה להתאמה אישית בעברית באמצעות תכנות ו-SDK, יחד עם נוכחותו המבוססת במחקר הישראלי והבינלאומי, הופכים את NAO לאופציה מבטיחה ומוכחת יחסית.

עם זאת, התאמה מלאה לעברית, במיוחד יצירת תכנים טיפוליים מקיפים, דורשת ככל הנראה מומחיות טכנית או תמיכה מקצועית ייעודית.

העלות של הרובוט וחבילות התוכנה הנלוות עשויה להיות גבוהה, ויש לקחת זאת בחשבון.

רובוט KASPAR (קספר)

KASPAR הוא רובוט הומנואידי בגודל ילד, שפותח וממשיך להתפתח באוניברסיטת הרטפורדשייר בבריטניה, החל משנת 2005.

מאפיין מרכזי בעיצובו הוא פנים פשוטות ומינימליסטיות באופן מכוון, במטרה להפחית עומס חברתי ולהיות פחות מאיים עבור ילדים אוטיסטים.

הרובוט מצויד בחיישני מגע על פניו וגופו, ומגיב למגע באופן מתוכנת, למשל, להבחין בין מגע עדין לגס.

קספר נועד לסייע בפיתוח מודעות רגשית וחברתית, הבנת השפעת התנהגות אישית על האחר, תרגול אינטראקציה פיזית מותאמת חברתית, לקיחת תור, משחק משותף וקשר עין.

הרובוט משמש כמתווך חברתי, המאפשר לילדים לחקור אינטראקציות בסביבה בטוחה וצפויה.

פרויקט SMART האירופאי, בו הייתה שותפה עמותת בית איזי שפירא מישראל, כלל יצירת תסריטי תוכנה רובוטיים עבור KASPAR ויצירת אפליקציות משלימות למכשירים ניידים אישיים.

מעורבות זו מרמזת על פוטנציאל ויכולת התאמה ליצירת תוכן בעברית, גם אם אין תמיכה מובנית בשפה.

נכון למועד כתיבת שורות אלא לא מוזכר במפורש אם קיימות חבילות שפה עבריות רשמיות מהיצרן.

סביר להניח שהתאמה מלאה לעברית (קול, טקסטים בממשקים נלווים) תדרוש פיתוח ייעודי או התאמה של התסריטים הקיימים.

נכון להיום אין בישראל מפיצים רשמיים של KASPAR. אוניברסיטת הרטפורדשייר שואפת להפוך את KASPAR לזמין ונגיש יותר, גם בשפות אחרות ואנחנו מקווים שגם התור של ילדי ישראל יגיע.

העובדה שהוא פותח כפלטפורמת מחקר עשויה להשפיע על עלותו וזמינותו המסחרית.

רובוט QTrobot (קיוטי-רובוט)

QTrobot הוא רובוט הומנואידי אקספרסיבי שפותח על ידי חברת LuxAI, ספין-אוף של אוניברסיטת לוקסמבורג.

גובהו כ-20 אינץ' (כ-50 ס"מ), והוא בעל פנים עם מסך LCD המציג הבעות רגשיות מונפשות וברורות. לרובוט יש גם ידיים ורגליים.

קיוטי מיועד לשימוש בבתי ספר, מרכזי טיפול וגם לשימוש ביתי על ידי הורים ועבור ילדים אוטיסטים.

הרובוט נועד ללמד מיומנויות תקשורת, זיהוי והבנת רגשות, מיומנויות חברתיות וקוגניטיביות באמצעות משחקים ופעילויות מובנות.

ההבעות הפשוטות והברורות שלו, יחד עם התנהגותו העקבית, מסייעות להפחית חרדה ולהגביר קשב ומעורבות.

קיוטי רובוט מציע תוכניות לימוד מקיפות ומובנות (למעלה מ-300 יחידות חינוכיות) המכסות התפתחות בשלבים מוקדמים, מיומנויות חברתיות, רגשיות, שפתיות וקוגניטיביות.

QTrobot משתמש בקולות ילדים של חברת Acapela כדי להגביר מעורבות. ניתן להתאים את מהירות הדיבור לילדים עם בעיות דיבור וכישורי שפה.

חברת Acapela מציעה קולות TTS במגוון שפות, כולל עברית – באמצעות קול גבר ואישה בוגרים סטנדרטיים, וקולות ילדים בחלק מהשפות.

יש לבדוק ישירות מול LuxAI או Acapela אם קולות ילדים בעברית זמינים או ניתנים לשילוב ספציפית ב-QTrobot.

QTrobot ניתן לתכנות מלא על ידי משתמשי קצה (מטפלים, מורים והורים) ליצירת משחקים ושיעורים חדשים, מה שמאפשר פיתוח תוכן בעברית.

LuxAI מספקת SDK (ערכת פיתוח תוכנה) וממשק גרפי. הרובוט תומך בשאילתות רב-לשוניות (ניתן לשאול שאלות בשפה שונה משפת המסמך המאוחסן בו, תומך בלמעלה מ-14 שפות).

גמישות זו מצביעה על פוטנציאל גבוה ליצירת תוכן בעברית.

חברת LuxAI מוכרת את קיוטי רובוט באופן ישיר ומציעה הדגמות ותמיכה בינלאומית.

מחקרים, שחלקם בוצעו על ידי LuxAI עצמה או בשיתוף פעולה עמה, מראים שיפור במעורבות, קשב, והפחתת התנהגויות חזרתיות בקרב ילדים אוטיסטים המשתמשים ב-QTrobot.

מחקר קליני רב-לאומי רחב היקף, במימון האיחוד האירופי, בוחן את יעילותו של QTrobot בהתערבות ביתית ארוכת טווח, מה שעשוי לספק נתונים משמעותיים על השפעותיו ארוכות הטווח כבר בתקופה הקרובה.

רובוט Leka (לקה)

Leka הוא רובוט קטן, בעל צורה כדורית, אינטראקטיבי ורב-חושי, שנועד לסייע לילדים אוטיסטים וילדים עם קשיי התפתחות אחרים.

הרובוט משתמש באורות צבעוניים, צלילים, מוזיקה ורטט במהלך משחקים חינוכיים אינטראקטיביים.

הוא נשלט באמצעות אפליקציה ייעודית, במקור לאייפד בלבד, המאפשרת תקשורת והתאמה אישית של הפעילויות.

מטרתו העיקרית היא לאפשר משחקים חינוכיים המסייעים בלמידה ובתקשורת, שיפור מיומנויות קוגניטיביות (כגון אסוציאציה ותשומת לב) ומוטוריות, ועידוד אינטראקציות חברתיות.

הוא מאפשר התאמה של גירויים סנסוריים לצרכים האישיים של הילד.

בשלב זה אין תמיכה רשמית בשפה העברית והרובוט אינו משווק על ידי מפיץ ישראלי. בפניה אל החברה הצרפתית, נמסר כי החברה ממשיכה בפיתוח ממשקים בשפות נוספות כל העת.

הרובוט Leka מתואר ככלי יעיל ליצירת סביבות מעוררות ומעניינות עבור ילדים עם צרכים מיוחדים, עם דיווחים על שיפור בקשב, מעורבות ורכישת מיומנויות באמצעות משחק.

הוא נראה כרובוט בעל גישה פשוטה יותר ופוטנציאלית בעלות נמוכה יותר בהשוואה לרובוטים הומנואידים מורכבים.

עם זאת, היעדר מידע קונקרטי על תמיכה בעברית וזמינות בישראל מהווה חסם משמעותי. הורים המעוניינים ברובוט זה יצטרכו לפנות ישירות ליצרן (leka.io) לקבלת מידע עדכני.

רובוט Milo (מיילו) של RoboKind

Milo הוא רובוט הומנואידי אקספרסיבי, שגובהו כ-60 ס"מ, שנועד במיוחד לסייע לילדים אוטיסטים ברכישת מיומנויות חברתיות ורגשיות.

הוא מציג הבעות פנים מגוונות, ומשתמש במסך מגע הממוקם על חזהו להצגת סמלים ויזואליים ותכנים תומכים במהלך השיעורים.

דיבורו איטי יותר (כ-82% מהמהירות הרגילה) כדי להקל על עיבוד השפה.

Milo מלמד מיומנויות חברתיות באמצעות תוכנית לימודים מובנית (קוריקולום) המבוססת על נרטיבים חברתיים, מודלים של וידאו (המוצגים על טאבלט נלווה) ותמיכה ויזואלית על מסך החזה שלו.

התנהגותו עקבית וצפויה, מה שמסייע להפחית חרדה חברתית ומאפשר לילדים לתרגל אינטראקציות בסביבה בטוחה.

תוכניות הלימודים כוללות מודולים על דינמיקה של שיחה, הבנת רגשות והתמודדות עם מצבים חברתיים ספציפיים, כמו למשל מסיבת יום הולדת.

בשלב זה אין תמיכה רשמית בשפה העברית והרובוט אינו משווק על ידי מפיץ ישראלי. בפניה אל חברת RoboKind נמסר כי החברה ממשיכה בפיתוח ממשקים בשפות נוספות כל העת.

מחקרים ודיווחים (בעיקר מארה"ב) מצביעים על כך ש-Milo יכול לשפר הבנה חברתית ואינטראקציות בקרב ילדים אוטיסטים ולהגביר את מעורבותם בלמידה.

Milo מציע תוכנית לימודים מובנית וחזקה, המבוססת על עקרונות מוכחים לטיפול באוטיזם.

עם זאת, היעדר מידע ברור על תמיכה בעברית ועל זמינות בישראל מהווה חסם משמעותי עבור הורים ישראלים.

יוזמות ישראליות בפיתוח רובוטים לטיפול באוטיזם

מעבר לרובוטים בינלאומיים, קיימות גם יוזמות מקומיות בישראל המבשרות על עתיד מבטיח בתחום.

חשוב להורים להכיר גם את הכיוונים הללו, גם אם חלקם עדיין בשלבי מחקר ופיתוח ואינם זמינים מסחרית.

רובוט לזיהוי רגשות – המכללה האקדמית אשקלון

צוות חוקרים וסטודנטים מהמחלקה למדעי המחשב במכללה האקדמית אשקלון, בהובלת ד"ר אסתר דוד, עוסק בפיתוח רובוט (בשיתוף פעולה עם האוניברסיטה הלאומית של טייוואן) שמטרתו לזהות רגשות בדיבור ולסייע לאוטיסטים בפענוח כוונות של בני שיחם.

הרובוט מקליט משפטים הנאמרים בעברית, מנתח אותם, ומציין אם הטון הוא שלילי, חיובי או ניטרלי.

פיתוחים עדכניים יותר מהמכללה מתארים "מתרגם סביבתי" בזמן אמת לזיהוי שבעה רגשות: ניטרלי, עצוב, שמח, כועס, גועל, מופתע ופחד, באמצעות משוב ויברו-טקטילי (רטט באזור הרקה) וויזואלי (תצוגת צבעים המייצגת עוצמת רגש).

פיילוט משרד הרווחה ובית אקשטיין

משרד הרווחה והביטחון החברתי, באמצעות אגף בכיר חדשנות וטכנולוגיות, יזם פיילוט לשילוב רובוטים חברתיים במסגרות דיור לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ואוטיזם.

אחד המקומות בהם מתבצע הפיילוט הוא בית אקשטיין (כיום חלק מקבוצת דנאל).

מטרת הפיילוט הרחבה יותר היא לבחון פונקציות שונות של רובוטים חברתיים במספר סוגי מסגרות רווחה (קשישים, נוער, אנשים עם מוגבלויות) כדי לגוון ולהשלים שירותים קיימים.

יוזמה ממשלתית זו היא בעלת חשיבות רבה, שכן הצלחתה עשויה להוביל להטמעה רחבה יותר של רובוטים טיפוליים במערך השירותים הציבורי בישראל, ואולי אף לפיתוח הנחיות שימוש וסטנדרטים.

מומלץ לעקוב אחר פרסומי משרד הרווחה ובית אקשטיין בנושא.

חברת Itay & Beyond

זהו סטארט-אפ ביוטק ישראלי המפתח פלטפורמה ייחודית לגילוי ובדיקת יעילות של תרופות להפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות, כולל אוטיזם.

הטכנולוגיה שלהם משלבת גידול אורגנואידים מוחיים (רקמות דמויות מוח) מתאי גזע של מטופלים, על גבי שבב אלקטרוני ("מוח-על-שבב").

המערכת משתמשת בבינה מלאכותית כדי ללמד את האורגנואידים הללו לשחק משחקי וידאו, וכך לבחון את השפעתן של תרופות שונות על תפקודים קוגניטיביים והתנהגותיים.

אמנם Itay & Beyond אינה מפתחת רובוט טיפולי באופן ישיר, אך היא מהווה דוגמה למחקר ישראלי פורץ דרך בתחום האוטיזם המשלב טכנולוגיות מתקדמות כמו AI וביו-הנדסה.

הבנות ממחקרים כאלה על מנגנונים מוחיים באוטיזם עשויות בעתיד להזין ולשפר את התכנון והיעילות של התערבויות טכנולוגיות, כולל רובוטים טיפוליים.

הדבר מדגיש את החדשנות הישראלית בתחום חקר האוטיזם והטכנולוגיה, ופותח פתח לתקווה להתקדמות משמעותית בהבנה ובטיפול.

מחפשים רובוט אוטיזם לילד.ה?

ההחלטה לשלב רובוט טיפולי בחיים של הילד.ה היא החלטה משמעותית, הדורשת שיקול דעת מעמיק והבנה של מגוון היבטים.

לפני שאתם מתחילים לחפש ולרכוש רובוט ספציפי, הקדישו זמן להבנה מעמיקה של הקשיים והחוזקות של ילדכם.

מהם תחומי ההתפתחות בהם הוא זקוק לתמיכה הרבה ביותר? מהם תחומי העניין שלו שיכולים לשמש כמנוף למוטיבציה?

הגדירו מטרות טיפוליות וחינוכיות ברורות, ועשו זאת בשיתוף פעולה הדוק עם צוות אנשי המקצוע המלווה אתכם (קלינאי תקשורת, מרפא בעיסוק, פסיכולוג, מנתח התנהגות, מורה).

הם יוכלו לסייע לכם להעריך האם רובוט יכול להתאים, ואם כן – איזה סוג של רובוט וכיצד לשלבו בתוכנית הטיפול הכוללת.

בדקו היטב את סוגיית התמיכה בעברית. עבור ילדים ישראלים, היכולת של הרובוט לתקשר בעברית היא קריטית.

שימו לב כי המושג "תמיכה בעברית" אינה מושג אחיד. יש הבדל משמעותי בין ממשק משתמש מתורגם עבור ההורה, לבין יכולת של הרובוט לדבר עברית בקול טבעי (TTS), להבין פקודות קוליות בעברית, להריץ תסריטים ותכנים פדגוגיים בעברית, ולאפשר יצירה של תכנים חדשים בעברית.

אל תניחו שהרובוט תומך בעברית באופן מלא רק כי כך נרמז.

בררו לעומק את רמת התמיכה בפועל: האם יש צורך ברכישת חבילות שפה נוספות? האם נדרש תכנות מורכב כדי להתאים את הרובוט לעברית? האם קיימים תכנים מוכנים בעברית, או שתצטרכו ליצור אותם בעצמכם או בסיוע איש מקצוע?

חקרו את הזמינות והתמיכה המוצעת למשתמשים בישראל. העדיפו, במידת האפשר, רובוטים שיש להם נציגות רשמית או מפיץ מוכר בישראל.

הדבר יקל על תהליך הרכישה, קבלת הדרכה בעברית, הוראות הפעלה ומדריך למשתמש בעברית, תמיכה טכנית במקרה של תקלות, וקבלת עדכוני תוכנה רלוונטיים.

בדקו האם קיימים אנשי מקצוע או קהילות משתמשים בישראל שיש להם ניסיון עם הרובוט הספציפי.

חשוב לשמור על גישה של אופטימיות זהירה גם בכל הנוגע לכל אותם רובוטים מתקדמים, שעדיין אינם נותנים מענה מלא בעברית.

הטכנולוגיה בתחום הרובוטיקה המסייעת מתפתחת בקצב מהיר, ומציעה כלים חדשים ומבטיחים שיכולים לתרום רבות לילדים שלנו.

עם זאת, הטכנולוגיה תמיד צריכה לשרת את טובת הילד, להיות מותאמת לצרכיו הייחודיים, ולהשתלב במסגרת טיפולית ותומכת רחבה יותר, אנושית וחמה – וכמובן, להבין עברית היטב.

אין ספק שהעתיד כבר כאן!

השימוש ברובוטים ייעודיים עבור ילדים על הספקטרום האוטיסטי הוא תחום מחקר ויישום מבטיח, הטומן בחובו פוטנציאל רב לקידום מיומנויות חברתיות, תקשורתיות, רגשיות וקוגניטיביות.

רובוטים מציעים סביבת למידה ייחודית – צפויה, עקבית, לא שיפוטית וניתנת להתאמה אישית – שעשויה להתאים במיוחד לצרכים של אוכלוסייה זו.

מחקרים רבים הדגימו את יכולתם של רובוטים לשפר קשר עין, קשב משותף, חיקוי, נטילת תורות, זיהוי רגשות, ולהפחית חרדה והתנהגויות מאתגרות.

עם זאת, חשוב להדגיש כי רובוטים אינם "פתרון קסם". הצלחת השימוש בהם תלויה בשילובם המושכל בתוך תכנית טיפולית מקיפה, המותאמת אישית לכל ילד ומתווכת על ידי אנשי מקצוע מיומנים והורים מעורבים.

קיימים אתגרים משמעותיים, כולל עלות ונגישות, הקושי בהכללת המיומנויות הנלמדות לאינטראקציות אנושיות, החשש מפני תלות יתר בטכנולוגיה, ושיקולים אתיים הנוגעים לפרטיות, הסכמה מדעת והבטחת שימוש מיטיב.

ההמלצות לשימוש מושכל ואחראי בטכנולוגיה זו כוללות:

• התבססות על ראיות: בחירת רובוטים והתערבויות שהוכחו כיעילים במחקרים מדעיים.
• התאמה אישית: התאמת הרובוט והתכנים לצרכים, ליכולות ולתחומי העניין של הילד הספציפי.
• שילוב רב-מקצועי: עבודה משותפת של מטפלים מתחומים שונים, אנשי חינוך והורים.
• תיווך אנושי: הדגשת תפקיד המטפל/הורה כמתווך פעיל באינטראקציה עם הרובוט.
• הגדרת מטרות ברורות: קביעת יעדים טיפוליים מדידים ומעקב אחר התקדמות.
• מודעות למגבלות: הכרה בכך שהרובוט הוא כלי תומך ולא תחליף לאינטראקציה אנושית.

המבט לעתיד הוא אופטימי זהיר. התפתחויות טכנולוגיות, כגון שילוב בינה מלאכותית מתקדמת יותר, פיתוח רובוטים נגישים יותר, ושילוב עם טכנולוגיות כמו VR ו-AR, צפויות להרחיב את הפוטנציאל הטיפולי.

עם זאת, הצלחת התחום תלויה בהמשך מחקר קפדני, בפיתוח אתי ואחראי, ובהכשרה מתאימה של אנשי מקצוע.

בסופו של דבר, המטרה היא לרתום את יתרונות הטכנולוגיה כדי לשפר את איכות חייהם של ילדים על הספקטרום האוטיסטי ולאפשר להם למצות את הפוטנציאל שלהם.

קריאה נוספת: אבחון אוטיזם באמצעות בינה מלאכותית