שיתוף במטלות הבית

עבור רבים מההורים לילדים אוטיסטים, עצם המחשבה על שיתוף הילד בביצוע מטלות הבית יכולה לעורר תחושות של תסכול או ייאוש.

זה יכול להיראות בלתי אפשרי ורבים מההורים פשוט מוותרים מראש כדי להימנע מהתפרצויות זעם או מריבות ועצבים.

חשוב לדעת, שדווקא כאן מסתתרת הזדמנות אדירה!

שיתוף הילדים במטלות הבית הוא הרבה יותר מהעזרה הטכנית שתקבלו. השיתוף הוא כלי טיפולי וחינוכי שמחזק תחושת מסוגלות, בונה עצמאות, ביטחון עצמי ומעניק לילדים תחושת שייכות אמיתית למשפחה.

השתתפות במטלות הבית חשובה לילד.ה

לפניך הסבר קצר על ארבעת הסיבות העיקריות שלפיהן, שיתוף הילדים בביצוע מטלות בבית חשוב במיוחד.

חיזוק תחושת המסוגלות והביטחון העצמי

ילדים אוטיסטים מתמודדים מול אתגרים תפקודיים וחברתיים, כבר מגילאים צעירים מאד, שמשפיעים על הדימוי העצמי שלהם.

לכן, כאשר הם מצליחים לבצע משימה בבית, אפילו המשימה הקטנה ביותר לכאורה, הם מרגישים בעלי ערך.

התחושה הזו מפתחת אמונה פנימית ביכולתם להתמודד עם אתגרים נוספים. תחושת המסוגלות המתפתחת, תורמת לבניית הביטחון העצמי של הילד.ה.

פיתוח כישורי חיים

מטלות ביתיות הן הזדמנות מצויינת לתרגל וללמד מיומנויות שישרתו את הילד לאורך החיים.

השתתפות פעילה במטלות הבית מאפשרת לילדים: תכנון צעדים, ארגון זמן, מוטוריקה עדינה וגסה, והתארגנות כללית. אלו אבני דרך חשובות מאד בדרך לעצמאות.

תחושת שייכות ותפקיד במשפחה

כולנו יודעים עד כמה העולם החברתי "שבחוץ" עשוי להיראות מאתגר, מורכב ומבלבל לילדים שלנו.

מאידך, במקום הביטוח – בבית, הילדים צריכים ויכולים לחוות שייכות ברורה. לדעת שהם תורמים, משפיעים ונחשבים כחלק בלתי נפרד מהקבוצה המשפחתית.

תחושת השייכות, שהולכת ונבנית ככל שהילדים מעורבים ופעילים יותר, חשובה מאד לחיזוק האישיות ותפיסת העצמי.

התמדה ועקביות

שגרה וחזרתיות מובנית סביב ביצוע מטלות ביתיות שגרתיות מסייעת לילדים לפתח את היכולת להתמדה, מסגלת עבורם הרגלים בריאים ויכולת להישאר בתהליך גם כשפחות נוח ואפילו קצת קשה.

מאיפה מגיע ה"לא רוצה" ולמה הילדים מתנגדים?

ניתן להצביע על 5 נקודות שמובילות של הילדים להתנגד ולא לרצות לבצע משימות ומטלות יום יומיות בבית:

• רגישות חושית – רעש המים בשטיפת כלים או תחושת הסמרטוט הרטוב עלולה להיות בלתי נסבלת עבור חלק מהילדים.
• קושי מוטורי או תפקודי – פעולות שנראות פשוטות למבוגר (כמו קיפול כביסה) עשויות לדרוש מהילד מאמץ פיזי וקוגניטיבי גדול.
• חשש מכישלון – ילדים שחוו הערות שליליות בעבר עלולים להעדיף שלא לנסות לבצע "פעולות חדשות" בכדי להימנע מתחושת כישלון.
• קושי במעברים – מעבר מפעילות אהובה לפעילות אחרת, המחייבת ביצוע מטלה הנתפסת כחובה, עלול לעורר תסכול והתנגדות.
• חוסר בהירות בציפיות – הוראות כלליות כמו "תסדר את החדר" עלולות להישמע בלתי מובנות ומבלבלות לילד שחושב בצורה קונקרטית.

על מנת להתמודד מול ההתנגדויות הצפויות של הילדים, מומלץ לקחת בחשבון וליישם את הנקודות הבאות:

• הקשבה אמפתית – הבינו את מקור הקושי במקום להניח שמדובר בעצלנות. "אני רואה שזה קשה לך, בוא נחשוב יחד איך יהיה לך נוח יותר".
• הימנעות מכפייה – עם ילדים בכלל וילדים אוטיסטים בפרט, מאבקי כוח רק מגבירים התנגדות. מצאו דרכים יצירתיות לשיתוף פעולה ובכל מקרה, לא בכוח.
• שבחו את המאמץ לא רק את התוצאה – זכרו כי גם אם הילד השלים רק חלק מהמשימה או המטלה שעמדה בפניו, זה הישג משמעותי שראוי לשבח בקול רם.
• הומור ומשחקיות – למרות שמטלות הבית אינן מבדחות עבורכם [התרגלתם לכך לאורך שנים], זכרו כי הוספת אלמנט משחקי ומהנה יקל על המתח ויעודד שיתוף פעולה.

עקרונות שיקלו על הילדים לבצע מטלות

לפניך סט של שמונה כללים ישימים ובדוקים, שיקלו על הילדים לנסות ולקחת חלק בביצוע מטלות בבית.

חלקו משימות גדולות לצעדים קטנים

מטלה רחבה ומעורפלת עלולה לאיים על הילד ולשתק אותו. לכן, תמיד עדיף לפרק כל משימה גדולה לחלקים ולמשימות קטנות וברורות:

במקום להגיד לילד "תסדר את החדר" אמרו "בוא נאסוף קודם את הלגו", רק אחר כך אפשר להגיד לילד "עכשיו נשים את הספרים על המדף".

המשימה "לסדר את החדר" יכולה להיראות לו אדירת מימדים ומלחיצה, ואילו אם נפרק אותה לרצף של פעולות קטנות וברורות, זה יקל על הילד מאד.

מעבר לכך, רצף של הצלחות קטנות בעת ביצוע מטלות יוצרות עבור הילד רצף של חוויות חיוביות, וזאת תחושה נפלאה.

השתמשו בתיווך חזותי

אתם בטח יודעים שרוב הילדים האוטיסטים מגיבים הרבה יותר טוב להמחשות ויזואליות, וזה נכון ומדוייק גם לגבי הרצון שלנו לערב ולשתף אותם בביצוע מטלות בבית.

כך לצורך העניין, לוחות עם צילומים של ביצוע מטלות, סמלים צבעוניים או רשימות לצד ציורים, יכולים לעזור לילדים להבין ולעכל טוב יותר את הרצון שלכם לגבי ביצוע מטלות כלשהן.

אם תכינו עבור הילד לוח מטלות ויזואלי, דאגו גם לסימון המטלות שהילד ביצע בהצלחה [גם אם חלקית בהתחלה] שכן הסימון V מחזק אצל הילד את תחושת השליטה וההתקדמות.

משחקים תוך כדי ביצוע מטלות

כל דבר שנעשה ברוח טובה מתקבל טוב יותר, גם עבור הילדים שלנו. לכן, היו יצירתיים ועשו שימוש בתחרויות ואתגרים קטנים, כחלק מביצוע מטלות הבית.

נישאר בצורך לסדר את החדר וניקח לדוגמא, את ההכרזה "בוא נראה כמה צעצועים נצליח לאסוף עד שהשיר יסתיים".

האתגר, לצלילי השיר האהוב על הילד, ידחוף את הילד לבצע את המטלה בזריזות, ואנחנו נעודד אותו ונשבח את הרצון הטוב שלו בכל מקרה.

הפכו כל מטלה ומשימה למשחק מהנה. שלבו בין מטלות למשחקים והכל ברוח טובה – זה יעודד את הילד מאד.

החופש לבחור

אפשרות הבחירה מקנה לילד תחושת שליטה שחשובה לו מאד ובמקביל, מפחיתה את רמת ההתנגדות.

שאלו את הילד שאלה כמו "אתה מעדיף לשטוף את השולחן או למיין את הכביסה?" או "רוצה להתחיל עכשיו או אחרי ההפסקה הקצרה הזו?".

חברו מטלות לתחומי עניין

כמה טבעי להבין ששילוב של תחומי העניין של הילד בביצוע המטלות יגביר את  המוטיבציה שלו.

לדוגמא, אם הילד אוהב חיות, אמרו לו שכל צעצוע שהוא יחזיר למקום על המדף הוא כמו "גור כלבים שחזר הביתה" או שאם הילד אוהב מוזיקה, בקשו ממנו לבחור את השיר שילווה את ביצוע המטלה שעליו לבצע.

מבטיחים שזה יזרום הרבה יותר טוב ויקל על הילד לבצע את המטלות.

שגרה קבועה וברורה

כהורים ומטפלים אנחנו מכירים את החשיבות הרבה של שגרה וקביעות, שמחזקים את תחושת הביטחון של הילדים שלנו.

לכן חשוב לאמץ את הכלל ולקבוע כללים קבועים, וסדר יום קבוע גם לביצוען של המטלות בבית.

"כל יום שלישי בשעה 17:00 מסדרים ביחד את מדף הספרים" או "בכל יום בשעה 17:30 מסדרים את הלגו בקופסא".

סדר היום אמור להיות כתוב ומלווה באיור או צילום כאמור, וזה יקל מאד על הילד.

תרימו לילד ותפרגנו

שבחים, חיבוק או אפילו מילה טובה מחזקים את הביטחון העצמי של הילד, הרבה יותר ממה שאתם מסוגלים להבין.

זכרו שגם אם ביצוע המטלה לא הושלם ובמילים אחרות, אם הילד התחיל לבצע את המטלה ולא השלים אותה עד הסוף, עדיין, הקפידו לעודד ולחזק אותו.

כמו שאנחנו נוהגים להזכיר, הדרך חשובה יותר מהתוצאה, במיוחד עבור הילדים המיוחדים שלנו.

המהות היא הלמידה והחוויה, ולא התוצאה המושלמת. אם הילד הצליח לסיים רק חצי מהמטלה או שלא סידר את כל הצעצועים, זה עדיין הישג כביר, בדרך להצלחות נוספות בעתיד.

גשר לתקשורת

מטלות הבית הן לא רק דרך ללמד אחריות, אלא גם זמן איכות. עבודה משותפת יכולה להפוך לשיחה קלילה, לצחוק משותף או לרגע של גאווה הדדית.

עבור ילדים אוטיסטים, זו דרך טבעית ליצור קשר קרוב עם ההורה ולחוות אינטראקציה חיובית.

2 דוגמאות להמחשה

יואב והכביסה

יואב בן ה־10 סירב בעקביות לקפל כביסה. עבורו, המגע בבדים שונים גרם לאי־נוחות חושית. במקום ללחוץ עליו, הוריו הציעו לו להתחיל רק במיון הגרביים לפי צבעים. משימה קצרה וברורה.

כדי להפוך זאת למשחק, הם החליטו ביחד על "מירוץ צבעים": כמה מהר יואב ימצא את כל הגרביים הלבנות? אחרי מספר הצלחות קטנות, יואב הפתיע וביקש לנסות גם לקפל מגבות.

יואב כבר לא ראה את המטלה כמשימה כמאיימת, לאחר שהסתדר והשתפר במיון גרביים ללא לחץ, אלא כמשחק שהוא שולט בו לחלוטין.

מיה והמטבח

מיה בת ה־8 אוטיסטית עם רגישות גבוהה לרעש. הוריה ידעו ששטיפת כלים אינה מתאימה לה. במקום זאת, הם בחרו מטלה שקטה. מיון ירקות לארוחת ערב.

הם אפשרו לה לבחור את הירקות שהיא הכי אוהבת, והוסיפו משחק תפקידים למטבח היצירתי "מיה היא השפית הראשית במסעדה שלנו".

לא רק שמיה הסכימה להשתתף, היא גם החלה להרגיש גאווה על תרומתה לארוחה המשפחתית.

מטלות ביתיות בהתאמה חכמה

בעת תכנון המטלות שבהם תרצו לשתף את הילד.ה, ישנם כמה כללי אצבע חשובים, עשה ואל תעשה, על מנת לתמוך ולסייע לתהליך.

כללי עשה

• התאימו את המשימות והמטלות לפרופיל החושי של הילד – הימנעו ממטלות שעלולות לעורר רגישות יתר.
• ביצוע בסביבה נוחה – ודאו שהילד יוכל לגשת לביצוע המטלות בסביבה חושי נוחה, לדוגמא ספקו לו כפפות תחושת מגע לא נעימה והימנעו מהסחות דעת.
• שלבו מטלות הדורשות מיומנויות עדינות בהדרגה – התחילו מביצוע מטלות גדולות ופשוטות יותר, ורק בהמשך עברו לאתגרים הדורשים ביצוע עדין יותר.

אל תעשה

• ויתור מתוך רחמים – אל תעשו את זה. הוויתור המוחלט מצדכם שולל מהילד הזדמנות להתמודד וללמוד.
• השוואות לאחים או לחברים – מיותר לחלוטין. השוואות לאחרים פוגעות הן במוטיבציה והן בביטחון העצמי.
• ענישה על חוסר שיתוף פעולה – סנקציות, איומים וענישה מייצרים פחד במקום לעורר למידה חיובית.
• דרישה לביצוע מושלם – התרגלו לרעיון שאין דבר כזה ביצוע מושלם. הדרישה לשלמות בביצוע מטלות מתסכלת ומרחיקה את הילד מהמטרה.

ביצוע מטלות בבית: הדרך שווה את ההשקעה

למרות הרתיעה הטבעית והרצון להימנע מהתפרצויות זעם וכעס, שיתוף במטלות הבית היום יומיות חשוב מאד עבור הילד.ה שלך.

קל להגיד ולא כל כך פשוט לבצע. על מנת לשתף את הילדים האוטיסטים בביצוע המטלות היום יומיות שלנו, נזדקק לתהליך מתמשך הדורש סבלנות, גמישות ויצירתיות.

אנחנו יכולים להבטיח לכם שהתמורה עצומה! ילד שמצליח לבצע מטלות ביתיות מרגיש מסוגל, שייך ותורם.

התחילו במטלה אחת פשוטה, צרו עבורה מסגרת מותאמת וחגגו כל התקדמות לאורך הדרך, גם אם היא קטנה.

כל גרב שממוינת, כל מדף שמסודר, הם לא רק משימות שבוצעו, אלא הוכחות לכך שהילד שלכם לומד, גדל ומאמין בעצמו יותר ויותר.

תחושת המסוגלות הזו תלווה את הילד הרבה מעבר לגבולות הבית, לגן הילדים, לבית הספר, לחיי החברה ולעתיד הבוגר שלו. השקעה קטנה והרבה סבלנות מצידכם, החל מהיום, הן הבסיס לבניית יסודות לבוגר עצמאי, בטוח בעצמו ומעורב בסביבתו.

קריאה נוספת: האם הילד.ה שלך עצמאי/ת?