איך אפשר להקל על תסמינים של אוטיזם?

להיות הורה לילד אוטיסט זה מסע. מסע של אהבה אינסופית, של למידה מתמדת וגם של חיפוש בלתי פוסק אחר דרכים לתמוך ולהקל.

החיפוש הזה אחר משהו שיכול לעזור, משהו שיקל על החרדה, שיפתח עוד ערוץ תקשורת, שיעזור לילד שלנו להרגיש נינוח ומוצלח יותר בעולם, הוא משימה שלעיתים קרובות מרגישה בודדה ומציפה.

אנחנו מוצפים במידע, בהבטחות, בשיטות ובטיפולי קסם שצצים חדשות לבקרים.

אבל מה מהטיפולים באמת עובד? באיזה התערבות מסתתרת התקווה האמיתית להקלה על התסמינים הנפוצים של האוטיזם, בזו שמגובה בנתונים ולא רק באמונה ותקציבי פרסום?

הסקירה הזו נכתבה עבורכם. היא לא מציעה ריפוי, כי אוטיזם הוא לא מחלה שצריך לרפא. היא מציעה מפה.

מפה חשובה ועדכנית, מבוססת מחקר ומדע, מעודכנת נכון לחודש 12/2025, שמסמנת את השבילים, שיטות הטיפול וההתערבויות, שהוכחו כבעלי פוטנציאל אמיתי להקל על תסמינים, לשפר את איכות החיים, להרחיב את היכולות ולהקל על התפקוד היומיומי של הילד ושל המשפחה כולה.

זו סקירה של תקווה ריאליסטית, שמזמינה אתכם לגלות מה המדע יודע נכון להיום ומה באמת עשוי לעזור ולתת לך תשובה, מתוך הבנה מלאה שכל ילד הוא שונה ומיוחד בדרכו שלו ואין טיפול אחד שתקף ויעיל לגבי כל הילדים.

הקלה על תסמינים מודל 2025

האוטיזם הוא מצב נוירו-התפתחותי מורכב, שמשפיע על האופן שבו אדם האוטיסט חווה את העולם ומתקשר עם סביבתו. רוב האוטיסטים מתמודדים מול תסמינים ואתגרים משותפים, במידה כזאת או אחרת, ובין השאר:

אתגרי תקשורת חברתית, קושי ביצירת קשר עין, בעיות שפה, צורך עז בשגרה קבועה, תנועות חזרתיות, רגישות לרעש, אור או מרקמים ומגע ועוד.

אם בשנים האחרונות המדע התמקד בעיקר בחיפוש אחר הגורמים הגנטיים, הרי שכיום אנו עדים לתחילתו של שינוי מרגש: המיקוד המחקרי עבר להתערבויות מעשיות.

המדע מבין שכמעט בלתי אפשרי לשנות את הגנטיקה, אבל אפשר לשנות באופן דרמטי את ההסתגלות, התפקוד ואיכות החיים של האוטיסטים, כבר מילדות.

המחקרים העדכניים ביותר מתמקדים בדרכים שבהן התערבות סביבתית, התנהגותית, גופנית ואפילו תזונתית יכולה לשפר את יכולת הוויסות, התקשורת והרווחה הנפשית של הילד ולהשפיע לטובה על האפשרות שלו למיצוי הפוטנציאל האישי.

מה המדע מצא שיכול להקל הסימפטומים?

ריכזנו עבורכם את התחומים המרכזיים שנבדקו במחקרים איכותיים, מטא-אנליזות וסקירות שיטתיות, בשנים האחרונות והוכחו ככאלה המסייעים משמעותית בהקלה על הסימפטומים של האוטיזם.

פעילות גופנית: הגוף שמרגיע את הנפש

זהו אחד התחומים עם הראיות החזקות ביותר ליעילותו. מספר מחקרים עדכניים, בניהם גם מחקר חשוב שהתפרסם בינואר 2025, מצאו קשר ישיר בין פעילות גופנית סדירה לבין הפחתה משמעותית בתסמינים מוכרים של חרדה לצד שיפור דרמטי באיכות השינה אצל ילדים על הרצף.

שורה של מחקרים הוכיחו כי פעילות גופנית כמו ריצה, שחייה, רכיבה על סוסים או אפילו יוגה, מסייעת בוויסות המערכת העצבית, משחררת אנדורפינים (כימיקלים טבעיים שעושים תחושה טובה) ומספקת פורקן חושי-מוטורי חיוני.

בשביל לעסוק בפעילות גופנית לא חייבים לקחת אליפות. 15-20 דקות ביום של קפיצה על טרמפולינה, משחק כדור או הליכה מהירה יכולים לחולל פלאים בוויסות היומי ובאיכות השינה של הילד בלילה.

התערבויות התנהגותיות והתפתחותיות

זוהי קטגוריית טיפולי הליבה הישנה והמוכרת, שכמה לא מפתיע, עדיין מוכחת כיעילה במיוחד וחשובה מאד.

טיפול בשיטת ABA או ניתוח התנהגות יישומי, המותאם לערכים של 2025, וטיפול EIBI או התערבות התנהגותית אינטנסיבית מוקדמת [מבוסס על שיטת ABA] מאושרים מחקרית כיעילים להקלה על תסמיני אוטיזם אצל ילדים.

אנו ערים לביקורת הרבה שהושמעה, ובצדק, אודות שיטת ABA בתחילת דרכה, אך חשוב לנו לציין שבעוד שגישות ABA המוקדמות ספגו ביקורת משמעותית מפעילים אוטיסטים, בטענה להתמקדות בציות ובנרמול על חשבון ביטוי עצמי אותנטי, הגישות המודרניות התפתחו מאוד והתאימו את עצמן אל מציאות החיים.

בשנים האחרונות הדגש בטיפול ABA איכותי מושם על תקשורת טבעית עם הילד, למידה מתוך משחק, יוזמה של הילד ומתן כבוד לאיתותים ולבחירות שלו.

עשרות מחקרים מרתקים, שהתפרסמו בין השנים 2020-2025 מאשרים שוב את יעילותם של טיפולי ABA בשיפור מיומנויות קוגניטיביות, יכולות שפה והתנהגויות אדפטיביות בתפקוד יומיומי.

מחקרים נוספים, כולל סקירות מ-2023 ו-2025, מדגישים את יעילות גישת DIR/Floortime בשיפור בתסמיני הליבה של האוטיזם ובכלל זאת: קשר רגשי, אינטראקציה הדדית ותקשורת.

מעבר לתועלת הרבה עבור הילדים נמצא כי השיטה גם כמפחיתת מתח אצל ההורים.

המחקרים לאורך השנים גם שווים ומראים כי טיפולי CBT יעילים מאוד בטיפול בחרדה ודיכאון הנלווים לאוטיזם עבור ילדים ורבליים.

נמצא כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי עוזר בפיתוח מיומנויות ויסות רגשי וחברתי וחשוב מאד עבור הילדים האוטיסטים.

כהורים, חשוב לזכור כי אין שיטת טיפול אחת "נכונה" או "אחת" שמתאימה לכל הילדים האוטיסטים.

הבחירה בטיפול התערבותי תלויה בגיל הילד, באופיו, באתגרים שעמם הוא מתמודד ובמטרות שלכם.

בכל מקרה, 3 שיטות הטיפול הנ"ל הוכחו כיעילות לטיפול בתסמינים נפוצים של אוטיזם וראויות לאמון שלכם כהורים.

ישנן גישות התערבותיות בהן במקום שהטיפול יתרחש רק בחדר הטיפולים, המטפל מלמד את ההורים להיות המטפלים העיקריים ברגעי היומיום.

מטא-אנליזות עדכניות מראות שגישה זו יעילה מאוד בשיפור קשב משותף, משמע היכולת לחלוק חוויה, כמו להצביע יחד על מטוס שחולף בשמיים, כישורי שפה ותקשורת חברתית.

בגישות אלה ההורה לומד לזהות הזדמנויות לתקשורת במהלך משחק או פעילות יומיומית שגרתית, ולהגיב באופן שמקדם את הילד.

זה מחזק את הקשר והתקשורת עם הילד ומעצים את ההורה.

אנחנו, כהורים, מבלים עם הילד יותר זמן מכל אחד אחר. הדרכה נכונה יכולה ואמורה להפוך את הזמן הזה לזמן טיפולי אפקטיבי ומלא אהבה.

שינה, מלטונין והיגיינה

בעיות שינה הן מהתסמינים הנפוצים והמתישים ביותר הנלווים לאוטיזם. כשהילד לא ישן טוב בלילה או שאינו ישן בכלל, כולם סובלים.

החדשות הטובות הן שמחקרים עדכניים ומטא-אנליזות רחבות היקף, שהתפרסמו בשנים 2024 ו-2025 מאשרים שניתן לטפל ברוב הפרעות השינה ביעילות.

התערבויות התנהגותיות להקניית שגרת שינה נחשבות לקו טיפולי יעיל במיוחד.

קיים קונצנזוס רחב בין החוקרים, ולפיו יצירת שגרת שינה קבועה, שימוש בלוחות זמנים ויזואליים, הפחתת מסכים והקפדה של פעילות גופנית במהלך היום יעילים מאוד עבור רוב הילדים.

כמה מחקרים מעניינים במיוחד שהתפרסמו בשנת 2024 מצאו כי מלטונין, שהוא הורמון השינה הטבעי, יעיל בקיצור זמן ההירדמות ושיפור משך השינה, עם פרופיל בטיחות גבוה ותופעות לוואי קלות בשימוש קצר מועד.

שיפור הרגלי השינה הוא מכפיל כוח עבור הילד ועבור ההורים. ילד שישן טוב יותר הוא לרוב ילד רגוע יותר, קשוב יותר ובעל יכולת טובה יותר להתמודד עם אתגרי היום יום.

אנו ממליצים להורים לקרוא על סליינטו, התרופה הראשונה שפותחה במיוחד לצורך הטיפול בבעיות שינה של ילדים אוטיסטים, באמצעות שחרור ממושך של מלנטונין.

זכרו כי חובה להתייעץ עם רופא הילדים בקופת החולים לפני השימוש בכל תוסף או תרופה, כולל מלטונין.

ריפוי בעיסוק ואינטגרציה סנסורית

אין זה סוד שרבים מהילדים האוטיסטים מתמודדים מול אתגרי ויסות חושי ברמה משתנה.

ריפוי בעיסוק המתמקד באינטגרציה סנסורית הוא טיפול מיוחד שעוזר לאמן את המוח לארגן את המידע החושי בצורה יעילה יותר.

תוצאות מספר מחקרים רחבי היקף שהתפרסמו בעולם משנת 2020 ועד היום מוכיחים כי הטיפול בריפוי בעיסוק יעיל בשיפור תפקודים יומיומיים, יציבות רגשית, עיבוד חושי ומיומנויות משחק חשובות אצל ילדים.

במסגרת הטיפול ובאמצעות פעילויות מותאמות כמו נדנוד, מגע עמוק ומשחק בחומרים שונים, המטפל עוזר לילד ללמוד לווסת את תגובותיו לגירויים המגוונים.

כמו כן חשוב לדעת כי דיאטה סנסורית בבית, שהיא למעשה תוכנית פעילויות המותאמת אישית לצרכים של הילד על ידי מרפא בעיסוק, יכולה לסייע לילד להיות הרבה יותר שלו ומסודר לאורך היום.

טכנולוגיות תקשורת (AAC)

עבור ילדים אוטיסטים שאינם מדברים בכלל או שמתמודדים מול קשיי שפה משמעותיים, תקשורת תומכת וחליפית (AAC), כמו מכשירי פלט קולי, טאבלטים עם אפליקציות תקשורת או לוחות תמונות (PECS), עשוייה לשנות את החיים של הילד.

בחודש אוגוסט 2025 התפרסם מחקר המאשר ש-AAC יעיל מאוד בשיפור התקשורת, במיוחד בקשת בקשות, ויש לו פוטנציאל גדול להוביל לשיפור ביכולות התקשורת החברתית של האוטיסטים.

על מנת לדייק, חשוב להפריך את המיתוס ולהסביר כי קיים קונצנזוס חד משמעי בקרב החוקרים, לפיו השימוש ב-AAC אינו מעכב התפתחות דיבור.

למעשה, במקרים רבים הוא אף עשוי לעודד ולזרז את התפתחות הדיבור, על ידי הפחתת התסכול והגברת המוטיבציה של הילד לתקשר.

כהורים, חשוב שנזכור שלילד יש זכות בסיסית להשמיע את קולו, ואין סיבה לחשוש מהטכנולוגיה. אפליקציות וכלים טכנולוגיים, כמו רובוטים מיוחדים, עשויים לשמש כגשר מופלא עבור הילד שלכם לעולם.

תזונה, מיקרוביום ותוספים נבחרים

לפי היקף המחקרים שנערכים בתחום, ניתן להסיק כי זהו תחום המחקר החם והמתפתח ביותר – ציר המעי-מוח אצל אוטיסטים.

מאות מחקרים הוכיחו, לאורך השנים האחרונות, את קיומו של קשר הדוק בין האוטיזם לחוסר איזון בחיידקי המעי.

עדויות ראשוניות, אך עדיין לא חד-משמעיות, מראות שטיפול בפרוביוטיקה עשוי לסייע בשיפור בעיות עיכול ובתסמינים התנהגותיים מסוימים הנפוצים אצל ילדים אוטיסטים.

עוד חשוב להכיר ולבחון, ביחד עם רופא הילדים, את האפשרות לעשות שימוש בתוספי תזונה כמו אומגה 3 ו-ויטמין D.

החוקרים תמימי דעים לגבי העובדה שחסרים תזונתיים נפוצים מאד אצל ילדים אוטיסטים, בעיקר בשל אכילה בררנית.

ישנן ראיות מחזקות בהחלט לגבי תוספת של אומגה 3, בשל תכונותיה האנטי-דלקתיות, וכן של ויטמין D במקרה של חוסר מוכח, כתוספי תזונה שעשויים להועיל ולהקל על בעיות עיכול.

אנחנו יכולים להמליץ להורים, ללמוד, לבדוק ולהכיר את התחום מקרוב ובזהירות הנדרשת.

לפני שמנסים פרוביוטיקה או תוספי תזונה כלשהם, יש לפנות לביצוע בדיקות דם והתייעצות עם רופא הילדים של הילד בקופת החולים, ובהתאם להמלצתו גם עם רופא גסטרו ותזונאית ילדים.

יצירתיות – מוזיקה ואמנות

אם חושבים על זה לעומק, לא מפתיע לגלות כי הטיפול במוזיקה נחשב לטיפול יעיל ואפקטיבי להקלת תסמינים נפוצים של אוטיזם.

מספר מחקרים שהתפרסמו בתקופה האחרונה הדגישו כי טיפול במוזיקה משפר באופן מובהק תסמינים התנהגותיים ותקשורת חברתית אצל ילדים אוטיסטים.

חשוב להדגיש כי חלק מהמחקרים מציגים תוצאות מעורבות כלומר, נצפה שיפור בתסמיני האוטיזם אצל הילדים מטופלים, אך השינוי לא תמיד היה מובהק סטטיסטית במחקרים רחבי היקף.

קיים קונצנזוס רחב לגבי העובדה שטיפול במוזיקה, מעבר ליעילותו, נחשב לטיפול מהנה מאד עבור הילדים שלנו.

הטיפול באמנות מוכח מחקרית כטיפול יעיל ומבטיח לשיפור מיומנויות מוטוריות, עיבוד רגשי, הפחתת חרדה ומתן ערוץ ביטוי לא-מילולי לילדים.

תרפיות באמנות כמו עוקפות את הצורך בתקשורת מילולית מורכבת ומאפשרות ביטוי רגשי וקשר דרך יצירתיות, תחום שלעיתים קרובות נחשב לנקודת חוזקה אצל ילדים אוטיסטים.

סביבה מתחשבת

רוב המחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות מאשרים את מה שהורים יודעים ומבינים אינטואיטיבית: הסביבה הפיזית של הילד משפיעה דרמטית על תהליכי הוויסות הרגשי שלו.

מן המחקרים, כולם, עולה קשר ישיר בין סביבות רועשות או מוארות מדי לבין התגברות החרדה והקצנת התנהגויות מאתגרות של ילדים אוטיסטים.

קיים קונצנזוס ברור על כך ששגרה קבועה ומבנה יומיומי מפחיתים את החרדה של האוטיסטים באופן משמעותי.

עוד עולה מן המחקרים כי גוונים רכים וניטרליים ותאורה מבוקרת, שאינה פלורסנטית, הם ידידותיים יותר לאוטיסטים ומעניקים אפקט מרגיע.

לכן חשוב לזכור כי אנחנו, כהורים, יכולים להפוך את הבית למקלט שלו ורגוע עבור הילדים שלנו.

שימוש בלוח זמנים ויזואלי, מתן התראה לפני מעברים, שימוש באוזניות אטומות לרעש במקומות עמוסים, והחלפת נורות פלורסנט, כל אלו התערבויות פשוטות עם השפעה גדולה על איכות החיים של האוטיסטים.

איך לקרוא את רמות הראיות?

לא כל המחקרים שווים בערכם וחשוב לדעת לדרג את איכות הראיות שעולות מהם, לפני שמחליטים לפנות להליך התערבותי-טיפולי כזה או אחר עם הילד.

בכדי לעזור לכם לנווט, חילקנו את ההתערבויות לפי עוצמת הראיות המדעיות הקיימות נכון לסוף שנת 2025:

ראיות חזקות בקונצנזוס:

• התערבויות התנהגותיות והתפתחותיות בשיטות ABA, DIR.
• התערבויות בתיווך הורים.
• פעילות גופנית מועילה לשינה ולהפחתת חרדה.
• התערבויות לניהול שגרת שינה ומלטונין.
• ריפוי בעיסוק.
• תקשורת תומכת AAC.

עד היום פורסמו מספר רב של מחקרים, סקירות שיטתיות ומטא-אנליזות איכותיות המוכיחים יעילות ברורה בכל אחת משיטות הטיפול וההתערבויות הנ"ל, בכל הנוגע לטיפול והקלה על תסמיני אוטיזם אצל הילדים.

לכן, כל אחת מהשיטות נחשבת לבטוחה וסיכוייה לשפר את התפקוד ולהקל בהתמודדות מול אתגרי האוטיזם של הילד שלך גבוהים.

ראיות מבטיחות:

• טיפול במוזיקה.
• טיפול באמנות.
• פרוביוטיקה.
• תוספי תזונה כמו אומגה 3, ו-ויטמין D בעיקר במצבי חסר.
• התאמות סביבתיות ובעיקר לאור ורעש).

כשאנו מקטלגים את השיטות הנ"ל תחת הכותרת ראיות מבטיחות, הכוונה לכך שישנם מחקרים מבוססים המצביעים על פוטנציאל לשיפור מהותי בהתמודדות מול תסמיני האוטיזם של ילדים, אך התוצאות עדיין לא אחידות או שחסרים מחקרים נוספים, בקנה מידה גדול.

שווה לבדוק ולשקול את כל אחד מהטיפולים והשיטות הנ"ל, במיוחד אם זה מתחבר לחוזקות או לאתגרים של הילד.

ראיות חלשות, חסרות או סותרות:

דיאטות אלימינציה גורפות כמו נטולת גלוטן GF וקזאין CF.

למרות הפופולריות שלהן בקרב ההורים, עדיין אין מספיק ראיות מדעיות, מבוססות מחקרי עומק, בכדי להמליץ על דיאטות אלו כטיפול גורף לאוטיסטים, אלא אם קיימת אלרגיה או רגישות רפואית מאובחנת המחייבת דיאטה מיוחדת.

איך אפשר להקל על תסמיני אוטיזם של הילד?

ישנן שיטות רבות שהוכחו כיעילות מאד בהקלה על תסמינים נפוצים של אוטיזם.

כהורים לילד אוטיסט, חשוב להתחיל מהשאלה "למה הטיפול עשוי להועיל" ולא מ"מה הטיפול הכי טוב", שכן ממש לא נכון לבחור את שיטת הטיפול וההתערבות רק בגלל ש"כולם אומרים".

לפני הכל, חשוב לבחור בהתערבות שעונה על האתגר או האתגרים הספציפיים של הילד שלך נכון להיום.

אם לילד יש בעיות עם שינה בלילה, יהיה חכם להתחיל בפעילות גופנית ולעבוד על היגיינת שינה.

אם הילד מתמודד מול אתגרי תקשורת, כנראה שיהיה נכון לנסות תקשורת תומכת וחלופית או AAC. ואם הוא מוצף חושית ראוי לפנות למרפא או מרפאה בעיסוק שיוכלו לעשות פלאים.

במקביל, קיים גם קונצנזוס רחב לגבי העובדה שחשוב לשים דגש על החוזקות של הילד.

אם הילד אוהב מוזיקה, הטיפול במוזיקה עשוי להוות נחמה גדולה עבורו, להרגיע אותו ולהקל עליו מאד להתמודד מול אתגרי היום יום, בשל הפחתה כללית בהיקף התסמינים המוכרים, שבדרך כלל מלחיצים את הילד ומובילים אותו להצפה חושית.

הילד שלך אוהב לרוץ בלי סוף ולקפוץ מכל מקום ובכל הזדמנות? מדהים! עודדו אותו והפכו את הפעילות הגופנית לשגרה מעשירה. קל יותר לבנות על משהו שכבר קיים ואהוב, וכבר אחרי כמה ימים תגלו ילד שלו, מאוזן, מרוכז, בטוח ומאושר יותר בשגרת היום יום.

זכרו כי בשל השינויים הכרוכים בכל אחת מההתערבויות ושיטות הטיפול, ומתוך הרצון להקל על תסמיני האוטיזם ולא להחמירם, חשוב להתקדם בדרך אחת, עם שינוי אחד הדרגתי בכל פעם.

במילים אחרות, אל תנסו להתחיל דיאטה, טיפול באמנות ופעילות גופנית באותו שבוע.

סביר מאד שזה יציף את הילד ואתכם ויוביל למצב שאתם עלולים לפסול את יעילותן של כל 3 ההתערבויות שהתחלתם, רק בגלל הפזיזות.

הכניסו שינוי אחד בהדרגה, ותנו לילד זמן, לפחות חודש ימים, בכדי להעריך האם אתם מבחינים באפקט חיובי על הילד.

בחלק מהמקרים, כאשר בוחרים בטיפול מתאים ובמטפל מנוסה, ניתן לראות שיפור חיובי בתסמיני האוטיזם של הילד כבר תוך 4-8 שבועות.

נזכיר שוב כי המטרה אינה שהילד ישתנה. המטרה היא שהילד יהיה רגוע יותר, שמח יותר, חיוני ומסוגל יותר.

סביר מאד שנוכל לחוש ולראות הקלה בתסמינים כמו:

• הילד מציג פחות אירועים של התפרצויות זעם
• הוא יוזם יותר תקשורת גם אם היא אינה מילולית
• הוא נרדם בקלות רבה יותר וישן לילה שלם
• הילד אוכל מיני מאכלים שמעולם לא הסכים לנסות

אלו ההצלחות האמיתיות, וכל אחת מהן משקפת הקלה אמיתית בתסמיני האוטיזם של הילד.

כפי שהסברנו, אין פתרון אחד שמתאים לכל הילדים. אין דבר כזה "טיפול הכי טוב". יכול מאד להיות שטיפול אחד יתאים לילד מסויים אבל לא לילד אחר. הקשת רחבה מאד.

מה שכן וכפי שהסברנו, יש הרבה דרכים יעילות וקטנות להקל על תסמיני אוטיזם אצל ילדים, דרכים אפקטיביות, מבוססות מדע, שיכולות לעשות שינוי גדול בעולם של הילד ובעולם שלכם.

האוטיזם לא יעלם כמובן, הוא רק הופך לנפוץ יותר ויותר, אבל איכות החיים, הרווחה הנפשית והיכולת התפקודית של האוטיסטים יכולים להשתנות ללא היכר, והמפתחות בידיים שלנו.

המחקר המדעי עצמו עובר שינוי מדהים, ומתקדם מהתמקדות כמעט בלעדית בגנטיקה ובסיבות שגורמות לאוטיזם, להתמקדות מעשית בשיפור איכות החיים, בחוסן התפקודי ובהבנה שאוטיזם הוא חלק מהמגוון האנושי.

המדע של 2025 מעניק לנו ארגז כלים עשיר מאי פעם, כלים התנהגותיים, גופניים, יצירתיים וסביבתיים, שמאפשרים לנו לתמוך ולעזור לילדים לפרוח, בדיוק כפי שהם.

ישנם כלים, התערבויות ושיטות טיפול שמתאימות כמעט לכל ילד אוטיסט, ובאמצעותם ניתן להקל על תסמיני האוטיזם ולאפשר חיים שלווים, שלמים ועצמאים יותר.

האוטיסטים שונים אבל שווים. המטרה בכל התערבות ובכל טיפול צריכה להיות, תמיד ועבור כל ילד, לבנות מסביבו עולם שמבין, מכיל, תומך ומאפשר למרות השונות הייחודית, למצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בו.

אם חיפשת את הדרכים להקל, ולו במעט, על התסמינים הייחודיים של הילד, אנחנו מקווים שנתנו לך מספיק חומר למחשבה.

כמובן שישנם אין סוף טיפולים והתערבויות מסוגים שונים, חלקם לבטח מצויינים וחלקם פחות טובים, אבל אנחנו עשינו מאמץ להתמקד אך ורק בשיטות טיפול שהוכחו מחקרית, באופן מובהק ונוצר קונצנזוס לגבי האפקטיביות שלהם או לפחות קרוב לכך.

קריאה נוספת: טיפולים ותמיכה להורים לילדים אוטיסטים