כשהילד אלים ומרביץ לכם…

רבים מההורים לילדים אוטיסטים מתמודדים מול סיטואציות שבהן הילד מרביץ ונותן מכות לבני המשפחה ולסובבים אותו. אירועי האלימות הפיזית יגיעו בתדירות משתנה, אך אין המדובר על אירוע חד פעמי, חשוב להציב לילד גבולות, לפני שמישהו יפגע.

התנהגות אגרסיבית אצל ילדים אוטיסטים, כמו הכאה, הנה חוויה מאתגרת מאוד עבור הורים ומטפלים. חשוב להבין שהתנהגויות אלו נובעות לעיתים קרובות מגורמים עמוקים יותר, וממש לא מתוך כוונה לפגיעה פיזית.

אז איך מציבים גבולות לילד אוטיסט שמכה? התמקדות אך ורק בענישה עלולה להיות לא יעילה ואפילו להחמיר את הבעיה.

במקום זאת, יש לאמץ גישה אמפתית ומבינה, שמטרתה לזהות ולטפל בגורמים השורשיים להתנהגות.

התמודדות עם מצבים כאלה דורשת שינוי תפיסתי, תוך התמקדות בבניית סביבה תומכת המעודדת ויסות רגשי ותקשורת חיובית.

בסקירה שלפניך נדון ונסביר את הדרכים היעילות להתמודדות עם ילד אלים פיזית, שמרביץ לקרובים אליו בתדירות גבוהה.

זיהוי הגורמים להתפרצות האלימה

הבנה מה גורם להתפרצויות אגרסיביות היא שלב קריטי בפיתוח אסטרטגיות יעילות. זיהוי הגורמים כולל תצפית על דפוסים ותיעוד הנסיבות סביב כל מקרה של אלימות פיזית מצד הילד.

3 גורמים נפוצים לכך שהילד נותן מכות לקרובים אליו כוללים:

• עומס חושי (סנסורי)
• קשיים בתקשורת
• שינויים בשגרה

עומס חושי עלול להתרחש בסביבות עם אורות חזקים, רעשים חזקים או ריחות עזים, שמציפים את מערכת החושים של הילד. לדוגמה, ביקור בסופרמרקט הומה אדם עלול להוביל להתפרצות כתוצאה מהצפה חושית.

קשיים בתקשורת עלולים גם הם להוביל לאגרסיביות ולמכות, כאשר הילד מתקשה לבטא את צרכיו או להבין רמזים חברתיים. לדוגמה, ילד רעב שאינו מצליח לבטא זאת במילים, עלול להכות את אמו ואחיו מתוך תסכול.

שינויים בשגרה, כמו ביטול פתאומי של פעילות אהובה, עלולים לעורר חרדה ואגרסיביות, שכן ילדים אוטיסטים לרוב זקוקים לסדר ויציבות. גם צרכים לא מסופקים, כמו עייפות או כאב, עלולים להחמיר התנהגויות מאתגרות ולהוביל לכך שהילד ירביץ לקרובים אליו.

באמצעות ניהול יומן או רישום של מתי מתרחשות ההתנהגויות האגרסיביות, התקפי הזעם והאלימות, ההורים יכולים להתחיל לזהות טריגרים מסוימים ולנקוט צעדים יזומים לצמצומם.

שמרו על קור רוח והדגימו התנהגות הולמת

הנטיה הטבעית היא להרגיש כעס ותסכול, כשהילד שלכם מרביץ לכם או לאחים ולאחיות שלו.

עם זאת, תגובה בכעס או הסלמת המצב עלולה לחזק את ההתנהגות האגרסיבית. תרגול טכניקות נשימה עמוקה או תרגילי הרפיה יכול לסייע להורים להישאר רגועים ומאופקים.

חשוב להשתמש בטון ניטרלי ובשפה פשוטה וברורה. במקום לומר, "תפסיק להכות אותי! אתה מתנהג לא יפה!", נסו לומר: "המכה שנתת כואבת. צריך למצוא דרך אחרת להראות שאתה כועס" גם הדגמת התנהגות הולמת היא חיונית.

ילדים לומדים מתוך התבוננות במבוגרים. הורים יכולים ללמד את ילדיהם כיצד לנהל רגשות ביעילות, על ידי שמירה על רוגע והדגמת מנגנוני התמודדות בריאים.

לדוגמה, אם הורה מרגיש כעוס ומוצף ברגשות שליליים, הוא יכול וצריך לומר לילד: "אני מרגיש עכשיו מאוד כועס ומוצף. אני הולך לקחת כמה נשימות עמוקות ואז נוכל לדבר על זה".

כך הילד לומד, מתוך דוגמא הורית מצויינת, כיצד להתמודד עם רגשות עזים.

הסיטו את תשומת הלב והציעו חלופות חושיות

במקום להתמקד רק בהפסקת ההכאה, הסיטו את האנרגיה של הילד לפעילות בונה יותר. אם הילד מרביץ כשהוא מתוסכל, הציעו לו אמצעי פורקן חושי, כמו כדור לחץ, שמיכה כבדה או צעצוע גירוי.

הציעו דרכים חלופיות לבטא תסכול, כמו שימוש בכרטיסי תמונות או שפת סימנים.

לדוגמה, אם ילד מכה כשהוא רוצה חטיף, ספקו לו כרטיסי תמונות של חטיפים שונים ועודדו אותו להצביע על מה שהוא רוצה.

כך תוכלו להסיט את ההתנהגות וללמד את הילד דרך יעילה יותר לבטא את צרכיו.

צרו מרחב בטוח

כפי שהסברנו לא פעם, חשוב להקדיש פינה שקטה ומרגיעה שבה הילד יוכל להירגע כשהוא מרגיש מוצף.

"המרחב הבטוח" צריך להיות נקי מגירויים חושיים עודפים ולכלול פריטים מנחמים, כמו צעצועים אהובים, כלי גירוי חושי או ספרים שהילד אוהב במיוחד.

מרחב זה מאפשר לילד לווסת את עצמו ולהירגע. לדוגמה, פינה בחדר הילדים עם כריות רכות, תאורה עמומה וקופסה של צעצועים חושיים יכולה לשמש כמרחב בטוח.

כאשר הילד מתחיל להראות סימני אי שקט, הנחו אותו בעדינות למקום הזה ועודדו אותו לשהות בו עד שירגיש רגוע יותר.

בשגרת היום היום, כשהילד רגוע ונינוח, הזכירו לו מדי פעם כי אם הוא מתחיל להרגיש מוצף, יש לו מקום בטוח שכדאי ללכת אליו ולהירגע.

השתמשו בתמיכה חזותית

לוחות זמנים חזותיים, סיפורים חברתיים וכרטיסי תמונות יכולים לעזור לילדים אוטיסטים להבין מה מצופה מהם ולתקשר את צרכיהם בקלות רבה יותר.

תמיכה חזותית מספקת סדר ותחושת צפיות מראש, מה שמפחית חרדה ואת הסיכוי להתפרצויות אגרסיביות.

לדוגמה, לוח זמנים חזותי יכול להמחיש את סדר היום, כך שהילד ידע למה לצפות במהלך היום.

סיפורים חברתיים יכולים להמחיש רגשות שונים ותגובות הולמות, כמו כיצד להתמודד עם תסכול או כעס.

כרטיסי תמונות יכולים לעזור לילד לתקשר את צרכיו, למשל "אני צריך הפסקה" או "אני מרגיש מוצף".

מיומנויות ויסות רגשי

עזרו לילד לזהות ולתייג את רגשותיו. למדו אותו אסטרטגיות התמודדות, כמו נשימות עמוקות, ספירה או שימוש בכלי חושי. אפשר להשתמש בסיפורים חברתיים להמחשת רגשות שונים ותגובות מתאימות.

לדוגמה, צרו סיפור חברתי על תחושת כעס וכיצד להשתמש בנשימות עמוקות כדי להירגע.

תרגלו את האסטרטגיות האלו עם הילד בעת שהוא נינוח ושלו, כדי שיהיה מוכן להשתמש בהן כשהוא מרגיש מוצף.

שלבו קשית לנשימות הראשוניות. לבסוף, תנו לו לנשוף נצנצים ולראות את הקשר בין הנשיפה לתוצאה. השיטה החזותית-מישושית הזו מחזקת את טכניקת הנשימה.

השתמשו בחיזוק חיובי

התמקדו בחיזוק התנהגויות חיוביות. כאשר הילד משתמש בתקשורת הולמת או באסטרטגיות התמודדות, שבחו אותו או העניקו לו תגמול.

חיזוק חיובי מסייע לעצב התנהגות חיובית ולעודד פעולות רצויות.

למשל, אם הילד מבקש הפסקה במקום להכות כשהוא מרגיש מוצף, שבחו אותו על השימוש במילים. תנו לו תגמול קטן, כמו מדבקה או זמן משחק נוסף.

כך הילד לומד שתקשורת הולמת יעילה יותר מהתפרצות אלימה ומכות.

קבעו ציפיות ברורות ושגרה עקבית

ילדים אוטיסטים מרגישים הרבה יותר בנוח בסביבה צפויה ובשגרה המוכרת להם.

הקפידו לתקשר ציפיות בצורה ברורה ועקבית ואם צריך – השתמשו בתמיכה חזותית. שגרה עקבית יכולה להפחית חרדה והתנהגויות מאתגרות.

למשל, צרו לוח זמנים חזותי לשגרת הבוקר, שמראה כל שלב מהקימה ועד היציאה לבית הספר. הקפידו להיצמד לשגרה ככל האפשר, ואם יש שינוי – ספקו תזכורות חזותיות והכינו את הילד מראש, ככל שזה אפשרי.

התייחסו לצרכים החושיים

זהו וטפלו בצרכים החושיים של הילד. ספקו לו כלים חושיים, כמו צעצועי גירוי (פידג'טים) או אוזניות מבטלות רעש. צרו סביבה מותאמת חושית על ידי הפחתת עומס חושי.

לדוגמה, אם הילד רגיש לאורות חזקים, השתמשו בעמעמים [דימרים] או וילונות כדי לרכך את התאורה.

אם הוא רגיש לרעשים חזקים, ספקו לו אוזניות מבטלות רעש או אטמי אוזניים.

קראו עוד על הפרעת ויסות חושי

פנו להדרכה מקצועית

אם הילד משתמש באלימות פיזית ומרביץ לסובבים אותו לעיתים תכופות, פנו להדרכה מקצועית של מטפל או מנתח התנהגות המתמחה בטיפול בילדים אוטיסטים.

אנשי המקצוע המכירים את האוטיזם והאוטיסטים מקרוב, יכולים להציע אסטרטגיות מותאמות אישית להתמודדות מול האלימות הפיזית של הילד.

טיפול התנהגותי CBT, ריפוי בעיסוק וטיפול בדיבור יכולים להיות יעילים כטיפול באגרסיביות אצל ילדים אוטיסטים.

לרוב, שילוב של טיפולים ואסטרטגיות המותאמים ספציפית למצב של הילד, הם היעילים ביותר בהתמודדות מול אירועי מכות ואלימות.

ילד מרביץ צריך גבולות

התמודדות עם התנהגות אגרסיבית אצל ילד אוטיסט דורשת סבלנות, הבנה ומאמץ עקבי. זכרו, הצבת גבולות לילד אוטיסט שמכה עוסקת בלמידה והוראה – ולא בענישה.

על ידי זיהוי הטריגרים, שמירה על קור רוח ויישום אסטרטגיות מעשיות, ההורים יכולים ליצור סביבה תומכת המעודדת ויסות רגשי והתנהגות חיובית.

חשוב לזכור שכל ילד הוא שונה, ומה שעובד עבור ילד אחד לא בהכרח יעבוד עבור אחר.

אם אתם מתקשים, אל תהססו לפנות לתמיכה וטיפול באמצעות אנשי מקצוע מיומנים. אתם לא לבד ואין סיבה שתתמודדו לבד מול אירועי האלימות התכופים של הילד.

קריאה נוספת: מלטדאון – מה עושים?