היגיינה אישית

המסע ההורי לגידול ילד אוטיסט הוא מסע מאתגר של גילוי מתמיד. בתוך היומיום העמוס, נושא ההיגיינה האישית, שטיפת ידיים, מקלחת, צחצוח שיניים, גזירת ציפורניים ועשיית צרכים, הופך לעיתים קרובות לאחת הזירות המורכבות והמאתגרות ביותר.

עבור רבים מההורים, מה שנראה כפעולה פשוטה ומרעננת, דורש תעצומות נפש, הבנה, ידע וסבלנות אין קץ.

תמיד חשוב לזכור כי הקושי של הילדים שלנו להתמודד עם צרכי היגיינה בסיסיים אינו נובע מפינוק, עצלנות או רצון לעשות דווקא, אלא ממבנה נוירולוגי שונה שחווה את העולם בעוצמות אחרות.

הבנה זו היא הבסיס לכל התקדמות בנושא ולאפשרויות שלנו להקנות הרגלי היגיינה חשובים לילדים המיוחדים שלנו.

אנחנו יכולים להבטיח לכם שהתקדמות בכל הנוגע להיגיינה אישית מתרחשת דרך התאמות, הדרגתיות, חיזוקים חיוביים ושמירה על תחושת שליטה וביטחון אצל הילד, ולא דרך מאבק או לחץ.

ויסות חושי כחסם מרכזי

כדי לסייע לילד עלינו להביט על חדר האמבטיה דרך המשקפיים החושיים היחודיים שלו. מערכת העצבים של רבים מהילדים האוטיסטים מתקשה לווסת קלט חושי, מה שיוצר חוויה של הצפה עד כדי כאב פיזי של ממש.

אלו הן הנקודות המרכזיות שצריך לתת עליהן את הדעת:

רגישות למגע

עבור ילדים אוטיסטים עם רגישות יתר, זרם המים בכיור או במקלחת עלול להרגיש כמו דקירות מחטים, ומגע של מגבת מחוספסת עשוי להיחוות כנייר זכוכית המשפשף את העור.

גם המעבר בין שגרת היום יום למקלחת עשוי להתפרש כמעבר דרסטי במיוחד. המעבר מאוויר חדר הילדים למים החמים, ובעיקר היציאה מהמים החמים לאוויר הקריר, יוצרים הלם תחושתי שעלול לגרום למצוקה מיידית לאוטיסטים.

רגישות לטעם וריח

חוש הריח אצל של רוב הילדים האוטיסטים מפותח בצורה קיצונית ורבים מהם מתקשים להתמודד עם ריחות חזקים.

הריח "הנקי" של השמפו או הסבון, שנחשב עבורינו כריח נעים, עלול להיות חריף ובלתי נסבל עבור ילדים אוטיסטים, עד כדי גרימת בחילה קיצונית.

באותה הדרך ובמקביל, בעת צחצוח שיניים, הטעם החריף יחסית של משחת השיניים, המרקם של הקצף בפה ותחושת הסיבים של המברשת על החניכיים, יוצרים עומס גירויים שהילדים מתקשים מאד להכיל.

תחושת הגוף במרחב

פעולות כמו חפיפת ראש דורשות הטיית הראש לאחור ועצימת עיניים, מצב שבו הילד מאבד חלק מהאוריינטציה המרחבית שלו וחש חוסר ביטחון או סחרחורת קלה, מה שעלול לעורר תחושת חרדה ואובדן שליטה אצל ילדים אוטיסטים.

לנו זה נראה טריוויאלי וברור אך לילדים אוטיסטים, זה כמעט בלתי אפשרי לעיכול.

הצורך בהיגיינה אישית נתפס אחרת

מעבר לרמה החושית, אצל הילדים האוטיסטים קיים פער בהבנה הקוגניטיבית של הצורך בהיגיינה אישית.

היגיינה היא קונספט מופשט הדורש הבנה של סיבתיות עתידית "אם לא אצחצח שיניים היום, יהיה לי חור בשן בעוד שנה".

הילדים האוטיסטים מתנהלים ברוב המקרים עם מה שיש כאן ועכשיו, והרבה יותר קשה להם לתפוס ולהבין איומים בלתי נראים כמו חיידקים או עששת שצפויה להגיע אי שם בעתיד.

לכן, הדרישה "המוגזמת" שלנו להפסיק פעילות כמו משחק מהנה בלגו לטובת פעולה לא נעימה כמו צחצוח שיניים או מקלחת, שתוצאותיה אינן נראות לעין ואינן מובנות, נתפסת כגזירה שרירותית ולא הגיונית.

מעבר לכך, פעולה כמו להתקלח נשמעת לנו כמו הוראה אחת, אך למעשה היא רצף מורכב של עשרות פעולות קטנות הנדרשות מהילד: להתפשט, לכוון מים, להסתבן, לחפוף ראש, לשטוף את הסבון, להתנגב ולהתלבש.

ילד אוטיסט המתקשה בתכנון רצף פעולות עשוי לחוש אבוד ומוצף מול המשימה הכללית, מה שמוביל לקיפאון או להתנגדות הנובעת מתחושת חוסר מסוגלות.

כאמור, לנו זה נשמע פשוט ושגרתי, בעוד שאצל הילדים שלנו זה נתפס אחרת לחלוטין או שפשוט נתפס כמשהו מיותר ובלתי אפשרי.

היגיינה בשלבים: פירוק, הדרגה והתאמה

למרות הקושי החושי והקוגנטיבי, חשוב לזכור כי הפתרון טמון בהפיכת המשימה המאיימת לכזו הניתנת לניהול, תוך התאמה אישית לפרופיל של הילד.

הדבר הראשון שמומלץ לעשות על מנת להנגיש את הרגלי ההיגיינה לילדים שלנו הוא להוריד את מפלס החרדה באמצעות וודאות.

צרו שגרת ערב קבועה שבה המקלחת תמיד מופיעה באותו שלב בין שאר הפעולות ההכרחיות.

השתמשו בלוחות תקשורת או רצף תמונות בתוך חדר האמבטיה, המפרק את הפעולה לשלבים ברורים, לדוגמא:

תמונה של פתיחת מים >> תמונה של סבון >> תמונה של מגבת. כשהילד רואה מה צפוי לקרות ומתי זה מסתיים, רמת ההתנגדות פוחתת.

בזמן שהילד במקלחת נסו זרם מים חלש יותר והגדירו אותו כ"גשם") והאפשרות הפחות חסכונית במים, היא אמבטיה מלאה במקום טוש.

בדקו טמפרטורות מים שונות שכן יש ילדים שנרגעים דווקא במים פושרים ולא במים חמים. השתמשו בספוג רך במיוחד או אפילו בליטוף ידני עם סבון אם הילד לא מתחבר לתחושה של מגע הספוג.

הקפידו לחמם את חדר האמבטיה ואת המגבת של הילד מראש, ולו בכדי לצמצם את השוק שביציאה מהמים החמימים אל האוויר הקר.

בעניין צחצוח שיניים כתבנו בפירוט וההמלצות הן לעבור למשחות ללא טעם וללא מקציפים, או אפילו לצחצוח במים בלבד בשלב הראשון.

שקלו שימוש במברשת שיניים חשמלית המייצרת רטט קבוע, שחלק מהילדים מוצאים כמרגיע ומארגן תחושתית, או במברשת סיליקון רכה.

בכל מקרה, אל תנסו לכבוש את כל היעדים ביום אחד. אם יש התנגדות קשה לצחצוח, התחילו רק בהכנסת המברשת לפה לשנייה אחת. למחרת שתי שניות ואחר כך סיבוב אחד, כאשר כל הצלחה זעירה היא בסיס להמשך.

אפשר ורצוי להשתמש בטיימר ויזואלי, באמצעות שעון חול או אפליקציה, כדי שהילד יראה בדיוק כמה זמן נותר לסבל, מה שמגביר את תחושת השליטה.

ההיגיינה האישי חשובה בהיבט החברתי והרגשי

ההשקעה שלכם בהקניית הרגלי היגיינה היא השקעה בעתיד החברתי של הילד ובבריאות שלו.

ילדים, ולעיתים גם מבוגרים, עלולים להגיב בדחייה לריח גוף לא נעים או למראה מוזנח. הקניית הרגלי ניקיון היא מגן חברתי. היא מסירה חסם ראשוני ומאפשרת לסביבה לראות את אישיותו של הילד ולא את הופעתו.

מעבר לכך, ילד שלומד לטפל בעצמו מפתח תחושת גאווה, בעלות על גופו ומסוגלות עצמית, כמו גם ביטחון עצמי ואלו ישרתו אותו בכל תחומי החיים.

וכמו תמיד, במסע שלנו לצד האוטיזם של הילד, המפתח ביידים שלנו והתגובות שלנו הן הבסיס להצלחה.

אם אתם ניגשים למקלחת במתח, בציפייה למאבק או בכעס כבוש, הילד קולט זאת מיד והחרדה שלו עולה.

נכון, מותר להיות מתוסכלים ועייפים וזה נורמלי לחלוטין. אך מול הילד, נסו לגייס רוגע.

חשוב לתת לילד דוגמא אישית ולכן הקפידו על כך שיראה אתכם ואת האחים והאחיות מצחצחים שיניים, שוטפים פנים ונהנים מכך.

צחצחו שיניים כפעילות משותפת, תוך הכרזה "עכשיו אנחנו מצחצחים יחד". המעיטו בביקורת על מה שלא הצליח והגבירו את האור והחיזוקים החיוביים על מה שכן. "כל הכבוד שפתחת את הפה!", "איזה יופי שטפת ידיים!".

חיזוקים חיוביים בונים מוטיבציה פנימית ורצון לשתף פעולה ומגבירים את הביטחון במקום לדכא אותו.

זכרו כי הטמעת הרגלי היגיינה אישית היא ריצה למרחקים ארוכים ולא ספרינט חד פעמי.

בהחלט יתכנו נסיגות, ימים טובים יותר וטובים פחות, כאשר המטרה אינה "ילד מצוחצח עכשיו" אלא בניית תשתית לעצמאות בגילאי בגרות.

כל צעד קטן היום, כמו בחירת שמפו ומשחת שיניים, יצירת שגרה ואפילו הכלה של בכי, הוא אבן בדרך להפוך את הילד שלכם לאדם עצמאי, המכבד את גופו, שומר על היגיינה אישית ומרגיש בנוח בעולם.

הדרך חשובה וההשקעה שלנו כהורים חשובה מאין כמותה.

קריאה נוספת: הפרעה בוויסות החושי וכן טיפול ESDM

אוטיזם אונליין