ביטול החזרים על שירותים בתחום התפתחות הילד

הרפורמה של משרד הבריאות, כפי שפורסמה ב-8.4.2025, מבקשת לבטל החזרים כספיים על שירותים בתחום התפתחות הילד הניתנים להורים לילדים עם צרכים מיוחדים בכלל וילדים אוטיסטים בפרט.

הרפורמה היא סכנה ברורה ומוחשית לזכויות ילדים אוטיסטים ומשפחותיהם. הרפורמה, אם תעבור, תכביד על מי שכבר נושאים בנטל הכבד ביותר.

משרד הבריאות פרסם קול קורא (מס' 135554425) לביטול מנגנון ההחזרים הכספיים עבור טיפולים התפתחותיים לילדים, כולל ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה ועוד!

המהלך, שצפוי להיכנס לתוקף בספטמבר 2025, מבקש להעביר את כל הטיפולים למסגרת הציבורית – אך אינו מציע פתרון למחסור הקיצוני במטפלים ולזמני ההמתנה הארוכים שכבר היום מגיעים לשנתיים.

עבור הורים לילדים אוטיסטים, מדובר בצעד שעלול לחסום את הדרך לטיפול קריטי בשלבי ההתפתחות המוקדמים, ולפגוע באופן בלתי הפיך ביכולות התקשורת, המוטוריות והחברתיות של ילדיהם.

המצב הנוכחי: תורים של שנתיים ומחסור באלפי מטפלים

על פי נתוני משרד הבריאות עצמו, בשנת 2024 בוצעו 2.3 מיליון טיפולי התפתחות הילד, מתוכם 400,000 טיפולים ניתנו במסלול ההחזרים.

הסיבה לכך ברורה: המערכת הציבורית קורסת תחת העומס.

ניקח לדוגמא את מספר המטפלים בריפוי בעיסוק, בקופת החולים הגדולה בישראל – שירותי בריאות כללית.

סך כל התקנים בפועל: 420.92 תקנים מתועם 261.06 בקהילה ו-159.86 בבתי חולים של כללית.

תקנים מאוישים (ללא הפסקות זמניות): 388.1 תקנים (234.19 בקהילה, 153.91 בבתי חולים) ולפיכך, שיעור האיוש: 92% בכללית 90% בקהילה ו-96% בבתי חולים.

שיעור התקנים של מטפלים בריפוי בעיסוק בכללית: בקהילה: 0.056 תקנים ל-1,000 מבוטחים (0.05 מאוישים) וסה"כ בכללית: 0.091 תקנים ל-1,000 מבוטחים (0.083 מאוישים).

ניתן לבחון גם את מספר המטפלים בקלינאות תקשורת המועסקים בשירותי בריאות כללית – סך כל התקנים בפועל: 205.5 תקנים, מתוכם 141.54 בקהילה ו-63.96 בבתי חולים.

תקנים מאוישים (ללא הפסקות זמניות): 176.07 תקנים (116.45 בקהילה, 59.62 בבתי חולים).

שיעור האיוש בכללית עומד על 86% – 82% בקהילה, 93% בבתי חולים.

שיעור התקנים בקלינאות תקשורת בכללית: בקהילה: 0.03 תקנים ל-1,000 מבוטחים (0.025 מאוישים) וסה"כ בכללית: 0.044 תקנים ל-1,000 מבוטחים (0.038 מאוישים).

למרות הנתונים המרשימים לכאורה באיוש תקנים, צריך לקחת בחשבון גם האותיות הקטנות, בדבר חלקיות משרה.

מרפאים בעיסוק בקהילה מועסקים בכ-48% משרה בממוצע, בבתי החולים בכ-62% משרה. קלינאי תקשורת בקהילה מועסקים בכ-37% משרה ובבתי החולים בכ-47% משרה.

רוב השירותים בקופות מאוחדת ולאומית ניתנים על ידי ספקים חיצוניים – כלומר, הנתונים על תקנים ועובדים מתייחסים רק להעסקה ישירה בקופה ולא לכלל המטפלים בפועל.

כל הנתונים הרשמיים שפורסמו במהלך השנים האחרונות מצביעים על כך שקיים מחסור משמעותי במטפלים בפריפריה, במיוחד במחוז הדרום ובקרב האוכלוסייה הבדואית.

בפועל, היקף התקנים המאוישים של מטפלים בתחום התפתחות הילד נמוך מאוד ביחס לצורכי האוכלוסייה בישראל, ואם לוקחים בחשבון את חלקיות המשרה הממוצעת של המטפלים המועסקים על ידי קופות החולים, המשמעות היא שמספר המטפלים הזמינים, בחישוב שעות טיפול בפועל, נמוך מהנתון הנקוב בלמעלה מ-50%!

הרפורמה הצפוייה מתעלמת מנתונים קריטיים, המשקפים את המצב בישראל דהיום, והתוצאה הנה שרבים מהילדים האוטיסטים "זוכים למצוא" תור לטיפול רק לאחר 7 חודשים של המתנה, וזאת למרות הצורך הדחוף והקריטי בהתערבות מוקדמת לאחר אבחון אוטיזם.

במילים פשוטות: אין במערכת הציבורית מספיק מטפלים כדי לספק את הביקוש, גם לפני ביטול ההחזרים.

ביטול החזרים = טיפול מאוחר מדי והעמקת פערים

מחקרים מראים כי 80% מההתפתחות המוחית מתרחשת עד גיל 3. עבור ילדים אוטיסטים, טיפול מוקדם יכול לשפר באופן דרמטי את כישורי השפה, הקוגניציה והתקשורת, ממש כפי שהוכח בסדרה של מחקרים.

עם זאת, הרפורמה תאלץ הורים להמתין חודשים ארוכים לטיפול ציבורי – או לממן טיפול פרטי בעלות של 300–450 ש"ח לפגישה ללא החזר כספי.

עבור משפחות מעוטות יכולת, הדבר יביא להפסקת טיפולים נדרשים, ולכך כידוע, השלכות שישפיע על כל מהלך חייו של הילד.

האם יכול להיות שבעקבות הרפורמה במימון שירותים בתחום התפתחות הילד הפערים החברתיים בישראל רק ילכו ויעמיקו?

פריפריה vs. מרכז: בעוד במרכז הארץ יש גישה יחסית לקליניקות פרטיות, ביישובי הדרום והצפון המחסור במטפלים ציבוריים חמור יותר. ביטול ההחזרים יהפוך טיפולים לפריבילגיה של אמידים בלבד.

בשביל הפרופורציה:  4 טיפולים חודשיים בקלינאות תקשורת עולים למשפחה 1,200–1,800 ש"ח בחודש. ללא החזר, אלפי משפחות יאלצו לוותר עליו.

ואם לא די בכך, הרי שעל פניו הרפורמה סותרת את רוח החוק הישראלי, לפחות ב-3 מקרים:

1. חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994) קובע כי שירותי הבריאות יינתנו ב"צדק, שוויון ועזרה הדדית". ביטול ההחזרים ללא מענה ציבורי הולם מפר עקרון זה.
2. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998) מחייב מתן "מענה הולם לצרכים מיוחדים". דחיית טיפולים אינה עומדת בקנה אחד עם הגדרה זו.
3. חוק זכויות החולה (1996) מבטיח את הזכות לטיפול רפואי נאות ללא הפליה ונראה כי הרפורמה סותרת את הוראותיו של חוק זה.

הבטחות ריקות מול מציאות קשה

לפי דברי ההסבר, משרד הבריאות טוען כי יגדיל את תקציב מבחן התמיכה לשירותי התפתחות הילד ל-130 מיליון ש"ח בשנה, ובנוסף יוקצו כ-70 מיליון ש"ח נוספים בכל שנה להרחבת שירותי השיקום בקהילה, אך ניתוח הנתונים מגלה פערים מדאיגים:

1. תקציבים לא ממומשים: הרפורמה הקודמת מ-2020 הקצתה 80 מיליון ש"ח לשנה, אך זמני ההמתנה רק התארכו מאז ועד היום.
2. חוסר שקיפות: המשרד לא מפרסם נתונים עדכניים על זמני המתנה מאז שנת 2022, ומערכת המדידה שהוא מפתח טרם הושלמה.
3. הסכמי שכר לא אפקטיביים: מענקי גיוס של 10,000 ש"ח למטפלים לא יצליחו למשוך אנשי מקצוע למערכת הציבורית, שבה שכר הבסיס נמוך ב-30% מהמגזר הפרטי.

מצד אחד מבטיחים תוספת תקנים ומצד שני לא מתייחסים לכך ש-70% מהטיפולים בקופות החולים ניתנים כבר היום על ידי ספקים חיצוניים.

מעבר לכך ודווקא עכשיו מחליטים לבטל את המעט שעוד עובד? האם זו הרפורמה הנדרשת?

אנחנו נגד ביטול החזרים על טיפולים פרא-רפואיים

להלן עיקרי המכתב שנשלח [11.5.25] למשרד הבריאות מטעם העמותה, במענה לקול הקורא:

• אנו מתנגדים נחרצות לביטול מנגנון ההחזרים, המהווה גלגל הצלה לאלפי משפחות. המהלך יפגע בילדים אוטיסטים בשנים הקריטיות ביותר להתפתחותם, תוך הפרה של חוקי יסוד והעמקת אי-שוויון.
• יש לבטל את הרפורמה עד להגדלת התקנים המאוישים ובמקביל, את היקף המשרה של המטפלים במסגרת קופות החולים.
• זכות הציבור לדעת וחובתכם לפרסם בזמן אמת נתונים על זמני המתנה לטיפולים הנדרשים לילדים שלנו בכל קופת חולים ובכל מחוז בישראל.
• חשוב לשמר את ההחזרים למשפחות בפריפריה ולבעלי הכנסה נמוכה.
• יש צורך לחייב את קופות החולים להציע טיפול תוך 3 חודשים לכל היותר.

הרפורמה המוצעת אינה פתרון למשבר בהתפתחות הילד – היא הודאה בכישלון.

במקום להגדיל השקעה בהכשרת מטפלים ובתשתיות, משרד הבריאות בוחר להעמיס את הנטל על המשפחות הפגיעות ביותר.

ילדים אוטיסטים זקוקים לטיפול שיוויוני כאן ועכשיו, לא להבטחות ריקות שייתממשו אולי ב-2030. אם הרפורמה תאושר, נצטרך להסביר לדור שלם של ילדים מדוע המדינה בחרה לחסוך על גבם.

לתגובה המלאה ששלחנו למשרד הבריאות