אקסום טריו

בשיחות בין הורים בהריון, בפורומים ובמפגשים עם רופאים ויועצים גנטיים, עולה בשנים האחרונות מונח אחד יותר ויותר: בדיקת אקסום טריו.

עבור חלק מההורים היא נתפסת כהזדמנות לקבל תמונה גנטית רחבה ומעמיקה כבר בשלב מוקדם של ההריון. עבור אחרים, כשאלה מורכבת שמעלה התלבטויות, חששות ותחושת הצפה ממידע.

העובדה שמדובר בבדיקה מתקדמת, שאינה חלק מבדיקות הסקר השגרתיות, רק מגבירה את הבלבול ואת הצורך בהבנה אמיתית של משמעותה.

העניין הגובר סביב הבדיקה החשובה אינו מקרי.

התקדמות מהירה בטכנולוגיות ריצוף גנטי, לצד הצטברות ידע מדעי וניסיון קליני, הפכו את הבדיקה לכלי אבחוני מרכזי במצבים מסוימים, במיוחד כאשר מתגלים ממצאים בלתי צפויים במהלך ההריון או כאשר קיים חשד לבעיה גנטית מורכבת.

במקביל, החשיפה ההולכת וגדלה של הורים למידע רפואי ברשתות החברתיות ובתקשורת מעלה שאלות חדשות:

• למי הבדיקה מתאימה?
• מה באמת ניתן ללמוד ממנה?
• מהם הגבולות שלה?
• האם כדאי לעשות את הבדיקה במהלך ההריון?

על רקע השיח הזה, נוצר צורך ברור במידע מסודר, מדויק ונגיש, כזה שמאפשר להורים להבין לא רק מה הבדיקה יכולה לגלות, אלא גם מתי נכון לשקול אותה, ומה משמעות התוצאות האפשריות.

הסקירה שלפניך נועדה לעשות בדיוק זאת: להכניס סדר בשיח, להסביר את בדיקת האקסום טריו בגובה העיניים, ולספק להורים בסיס ידע אמין לקבלת החלטות מושכלת.

על מה כולם מדברים?

בשנים האחרונות, עולם הגנטיקה הרפואית עבר מהפכה. אם בעבר הורים לילדים אוטיסטים, עם עיכוב התפתחותי או מומים מולדים נאלצו לעבור מסע כומתה של בדיקות שנמשך שנים, כיום ישנה בדיקה אחת ששינתה את התמונה: אקסום-טריו.

בדיקה זו סורקת את החומר הגנטי של הילד או העובר ומשווה אותו בו-זמנית לזה של שני הוריו.

שיטה זו נחשבת כיום, סוף שנת 2025, לסטנדרט הזהב באבחון מקרים מורכבים, בזכות יכולתה לאתר שינויים זעירים ב-DNA בדיוק חסר תקדים.

הסקירה מתבססת על ההנחיות המקצועיות של האיגוד האמריקאי לגנטיקה (ACMG), ניירות העמדה של החברה הבינלאומית לאבחון טרום-לידתי (ISPD) ומחקרים מובילים שפורסמו בכתבי עת כגון Genetics in Medicine ו-Prenatal Diagnosis בין השנים 2022 ל-2025.

מה זה בכלל אקסום?

כדי להבין את הבדיקה, נדמיין את הגוף שלנו כספרייה ענקית. כל החומר הגנטי שלנו, הגנום, הוא הספרייה כולה, והיא מכילה כ-3 מיליארד אותיות.

אבל רוב הספרייה הזו מכילה דפים ריקים או הוראות שאנחנו עדיין לא מבינים את תפקידן.

החלק החשוב ביותר, שמכיל את ההוראות הישירות לייצור חלבונים, שהם החומרים שבונים ומתפעלים את הגוף, נקרא האקסום.

האקסום מהווה רק כ-1% עד 2% מכלל הספרייה, אבל המחקרים מראים שיותר מ-85% מהמחלות הגנטיות המשמעותיות מסתתרות דווקא שם.

לכן, במקום לקרוא את כל הספרייה באמצעות ריצוף גנום מלא ויקר מאד אנחנו מתמקדים בקריאה מדוקדקת של האקסום בלבד.

למה קוראים לזה טריו?

המילה טריו משמעותה שלישייה. בבדיקה זו לוקחים דגימת דם או דגימת מי שפיר מהנבדק, הילד או העובר, וגם משני ההורים הביולוגיים.

חשוב להבין כי המטרה היא לא לחפש מחלות אצל ההורים. ה-DNA של ההורים משמש כסרגל ייחוס.

לכל אדם יש המון שינויים גנטיים חסרי משמעות. כשאנחנו מוצאים שינוי אצל הילד, אנחנו שואלים מיד: האם זה הגיע מאבא או מאמא?.

אם השינוי קיים אצל הורה בריא, כנראה שהשינוי תקין ולא גורם למחלה. לעומת זאת, אם השינוי הוא חדש De Novo, כלומר, לא קיים אצל ההורים והופיע לראשונה אצל הילד, הסיכוי שהשינוי הוא גורם למחלה מזנק דרמטית.

השוואה זו חוסכת זמן יקר ומורידה את כמות התשובות הלא-ברורות.

מה ההבדל בין בדיקת טריו לבדיקת אקסום לילד?

בדיקת אקסום-טריו אינה רק עוד בדיקה, ומאפשרת שינוי מהותי בדרך פענוח התוצאות.

כאשר בודקים את הילד בלבד, מתקבלים לעיתים מאות שינויים גנטיים נדירים, שרובם חסרי משמעות קלינית.

השוואת התוצאות ל-DNA של שני ההורים מאפשרת לסנן במהירות שינויים שעוברים בתורשה ואינם גורמים למחלה, ולהתמקד בשינויים חדשים או בשילובים גנטיים חשודים.

מחקרים עקביים מראים שגישה זו לא רק מעלה את סיכויי האבחון, אלא גם מקטינה משמעותית את מספר התשובות הלא-ברורות (VUS) וכך חוסכת זמן, אי־ודאות וחרדה למשפחה.

מה בודקים בפועל?

הבדיקה סורקת כ-20,000 גנים ומחפשת שגיאות כתיב גנטיות.

השגיאות יכולות להיות:

• שינוי של אות אחת: כמו להחליף את האות א' באות ת' במילה חשובה.
• תוספת או חסר של אותיות: דבר שמשבש את קריאת המשפט כולו.
• שינויים כמותיים (CNV): בעבר היה נהוג לחשוב שרק בדיקת צ'יפ גנטי רואה חוסרים או עודפים של מקטעי DNA, אך הטכנולוגיה של 2025 מאפשרת לזהות חלק ניכר מהשינויים האלו גם בבדיקת האקסום.

לפי סיווג ACMG כל שינוי גנטי שנמצא בבדיקה מקבל ציון לפי חומרתו:

• פתוגני (Pathogenic): השינוי גורם למחלה בוודאות כמעט מוחלטת. זוהי אבחנה.
• חשוד כפתוגני (Likely Pathogenic): סבירות של מעל 90% שהשינוי גורם למחלה. מתייחסים לזה רפואית כאל אבחנה.
• VUS (שינוי שמשמעותו לא ברורה): זהו האזור האפור. מצאנו שינוי, אבל המדע עדיין לא יודע להגיד אם הוא מזיק או סתם שונות טבעית נדירה. בדיקת הורים (טריו) מצמצמת מאוד את המקרים הללו, אך לא מעלימה אותם לגמרי.
• שפיר (Benign): שינוי תקין שלא גורם למחלה ולרוב לא מופיע בדו"ח המסכם המועבר למשפחה.

למי הבדיקה מיועדת?

נדגיש כי מומלץ להורים לבצע בדיקת אקסום טריו בכל הריון, ללא יוצא מן הכלל, ולו בשל יכולות האבחון המרשימות של הבדיקה.

לפי מחקרים עדכניים, בדיקת אקסום טריו במהלך ההריון עשויה לאבחן פגיעה גנטית מהותית ב-0.9% מכלל ההריונות, גם הריונות בריאים ותקינים לכאורה.

ההנחיות הרפואיות העדכניות ממליצות על הבדיקה בשני מצבים עיקריים.

במהלך ההריון

כאשר רואים באולטרסאונד מומים במבנה העובר כמו מום בלב, במוח, בשלד או בכליות, או כאשר יש ריבוי מי שפיר חריג ללא סיבה, ובהתאם להמלצת הרופא שאחראי על מעקב ההריון בשל ממצאים בעיתיים שעולים מבדיקות שגרתיות לאורך חודשי ההריון.

במקרים אלו, האקסום מחליף לעיתים קרובות את בדיקות הגנטיקה הישנות יותר ומבוצע על דגימת מי שפיר.

בילדים

בילדים שנולדו, הבדיקה מומלצת כבדיקת ברירת המחדל במקרים של:

• עיכוב התפתחותי משמעותי, אוטיזם או מוגבלות שכלית.
• אוטיזם במיוחד אם הוא מלווה בתווי פנים מיוחדים או בעיות רפואיות אחרות.
• אפילפסיה שמתחילה בגיל צעיר מאוד.
• חשד לתסמונת נדירה שלא זוהתה בבדיקות אחרות.

עד כמה הבדיקה יעילה?

רבים מההורים המתלבטים לגבי ביצוע הבדיקה שואלים: "האם הבדיקה באמת תמצא משהו?"

התשובה תלויה כמובן במצב הקליני של הנבדק, אך לפי הסטטיסטיקה, כפי שעולה משלל מחקרים שהתפרסמו בין השנים 2023-2025:

• בהריון מרובה מומים: כאשר לעובר יש פגיעה במספר מערכות גוף, בדיקת אקסום מצליחה לתת אבחנה בכ-30% עד 35% מהמקרים וזאת בנוסף למה שכבר התגלה בבדיקת צ'יפ גנטי.
• בילדים אוטיסטים עם מוגבלות שכלית: סיכויי האבחון מגיעים לכ-40% עד 45%.
• בילדים עם אפילפסיה קשה: אחוזי האבחון גבוהים במיוחד ועומדים על כ-50%.

המחקרים מלמדים בבירור כי ביצוע בדיקת אקסום טריו מעלה את הסיכוי לקבל אבחון ברור בכ-15% לעומת בדיקת אקסום של הילד לבד, בעיקר כי היא מאפשרת לפסול רעשי רקע.

מה קשה לזהות בבדיקה?

למרות עוצמתה, בדיקת אקסום טריו אינה מזהה את כל סוגי השינויים הגנטיים.

ישנם מנגנונים גנטיים מורכבים, כמו שינויים באזורים שאינם מקודדים לחלבון, חזרות גנטיות מסוימות, שינויים אפיגנטיים או מוזאיקה ברמה נמוכה, שאינם מתגלים בבדיקה זו.

במקרים מסוימים, כאשר החשד הגנטי נותר גבוה למרות תוצאה שלילית, הרופא עשוי להמליץ על בדיקות משלימות, כגון ריצוף גנום מלא או בדיקות ייעודיות אחרות.

מה עושים עם האבחנה?

תוצאה חיובית – אם נמצאה אבחנה בבדיקת האקסום טריו זהו בהחלט רגע משמעותי. הוא נותן שם למצב של העובר או של הילד.

במהלך ההריון, זה מאפשר להורים להתייעץ עם מומחים בגנטיקה ולקבל החלטה מושכלת לגבי ניהול ההריון.

לאחר הלידה, האבחון מאפשר להתאים טיפול רפואי מדויק, מפסיק את הצורך בבדיקות פולשניות נוספות, ומאפשר להורים להבין מה הסיכון שזה יקרה שוב בהריון הבא.

למשל, אם השינוי הוא חדש De Novo, הסיכון שיחזור בהריון הבא הוא נמוך מאוד ועומד על כ-1% בלבד. לעומת זאת, אם השינוי עובר בתורשה נסתרת (רצסיבית) משני ההורים, הסיכון להישנותו בהריון הבא הוא 25%.

התוצאה היא VUS – זהו בדרך כלל מצב מאד מתסכל בשל העובדה שאינו חד משמעי ומעורר שאלות רבות.

במקרה כזה, הרופאים ימליצו בדרך כלל על מעקב שנתי. המדע מתקדם מהר, וייתכן שבעוד שנה יתפרסם מחקר שיבהיר וישנה את הסיווג של הפגיעה הגנטית שאובחנה.

תוצאה שלילית – חשוב לדעת שתוצאה תקינה לא שוללת ב-100% בעיה גנטית. היא רק אומרת שבטכנולוגיה הנוכחית, באזורים שנבדקו, האקסום, לא נמצא גורם גנטי מוכר.

יתכן שהבעיה נמצאת באזורים נסתרים יותר של הגנום.

מגבלות ושיקולים אתיים

כאמור, הבדיקה לא רואה הכל ואינה מאבחנת 100% מהפגיעות הגנטיות האפשריות.

ישנם אזורים ב-DNA, הנקראים אינטרונים, שהבדיקה מדלגת עליהם. ישנן מחלות מסוימות, כמו תסמונת איקס שביר, שמנגנון הגנטי שלהן שונה ולא מתגלה באקסום רגיל.

בנוסף, יש עניין אתי חשוב שנקרא ממצאים משניים. לעיתים, תוך כדי סריקת הטריו, המעבדה עלולה לגלות בטעות שלאחד ההורים יש נטייה גנטית למחלה אחרת, כמו סרטן שד תורשתי או בעיות לב, שלא קשורה לילד.

לכן, לפני הבדיקה, תישָאלו האם אתם רוצים לדעת על ממצאים כאלו במידה ויתגלו. זוהי החלטה אישית לחלוטין של ההורים הנבדקים.

מעבר לכך, נכון לסוף שנת 2025 עלותה של בדיקת אקסום טריו בישראל נעה בין 7000-9000 ש"ח, כאשר בחלק מהביטוחים הפרטיים יש כיסוי חלקי / מלא לעלות הבדיקה.

סיכום והמלצה להורים

בדיקת אקסום-טריו היא הכלי החזק ביותר שיש לנו כיום לאבחון מחלות נדירות, מלבד ריצוף גנום מלא.

ישנן 3 נקודות שחשוב לזכור ולקחת בחשבון:

• ההורים הם המפתח: אם יש לכם אפשרות, הקפידו על בדיקת אקסום טריו ולא בדיקת הילד לבד. במקרים רבים, זה ההבדל בין תשובה ברורה לבין סימני שאלה.
• ייעוץ גנטי הוא חובה: אל תוותרו על שיחה עם יועץ גנטי פרטי או בקופת החולים לפני ואחרי הבדיקה כדי להבין בדיוק מה מחפשים ומה המשמעויות של הממצאים.
• יש מקום לאופטימיות: היכולת שלנו לאבחון ולטיפול גנטי משתפרת מיום ליום. גם אם לא נמצאה תשובה היום, ייתכן שבעתיד הקרוב תהיה כזו, שאז ניתן לבקש אנליזה חוזרת של הנתונים בעוד שנה או שנתיים.

בדיקת אקסום טריו אינה מספקת תשובה לכל מקרה, אך נכון לסוף שנת 2025 היא נחשבת לכלי האבחנתי המדויק והיעיל ביותר כאשר קיים חשד קליני ברור למחלה גנטית ולצורך אבחון גנטי טרום לידתי.

ערכה האמיתי מתממש כאשר היא מבוצעת בזמן הנכון, מלווה בתיאור קליני איכותי, ומפורשת במסגרת ייעוץ גנטי מקצועי ואחראי.

קריאה נוספת: למה חשוב לעשות בדיקה גנטית לאחר אבחון אוטיזם?