הכללת ילדים אוטיסטים בכיתות החינוך הרגילות באופן חלקי או למשך כל יום הלימודים נועדה למקם ילדים אלו בסביבה פחות מגבילה.
ילדים הסובלים מאוטיזם קל שולבו בכיתות רגילות במשך שנים רבות, אך ילדים עם אוטיזם חמור יותר, למדו בדרך כלל בכיתות נפרדות במסגרת חינוך מיוחד. בשנת 1970 התחילו רשויות החינוך להפגין מאמץ מרוכז יותר לילדים אלו, כשהמגמה הייתה להראות שגם אוטיסטים נחשבים לחברים יקרים של קהילת בית הספר.
יתרונות שילוב אוטיסטים בכיתה רגילה
אחד היתרונות של אפליה מתקנת היא סיוע לילדים אוטיסטים להתכונן לחיים שמחוץ לבית הספר, כולל תקופת המשך הלימודים והעבודה. בתחומים אלו, ילדים ומבוגרים זקוקים לכישורי תקשורת עם אנשים שונים, עם או ללא מוגבלויות.
תומכי שילוב אוטיסטים בכיתות רגילות
תומכי הגישה מציינים אף שמגעים חברתיים של ילדים אוטיסטים עם בני גילם, חיוניים לצמיחתם. כשמאפשרים להם להתחבר עם ילדים ללא מוגבלויות, מספקים להם מודל למגעים חברתיים מתאימים, תחום בו מתקשים ילדים אוטיסטים.
ילדים אוטיסטים רבים הצליחו בכיתות הרגילות. חלקם זקוקים לתמיכה נוספת, כגון מורה עזר המסייע להם לעבור ממשימה אחת לאחרת, וזמין לסיוע כשהילד מתוסכל. אם התלמיד משבש את ההתנהלות בכיתה, העוזר לוקח אותו לחדר המשאבים. הערכה יסודית מסייעת להורים ולצוות ההנהלה בבית הספר לקבוע היכן הילד יצליח באופן הטוב ביותר, ולאלו שירותים תומכים הוא זקוק על מנת לסייע לו להצליח בכיתה רגילה.
חסרונות שילוב אוטיסטים בכיתות רגילות
היות ואוטיזם הוא הפרעת ספקטרום, ילדים עשויים לנוע בין רמות תפקוד גבוהות עד לנכות מורכבת. חלק מהילדים אינם מדברים וקשה לתקשר עימם אפילו באופן הפשוט ביותר.
על מנת ללמד ביעילות חלק מהילדים האוטיסטים, מורים צריכים להבין בהפרעות ספקטרום האוטיזם, ואולי לשנות את שיטות ההוראה שלהם כך שיכלו סגנונות למידה שונים, רגישויות חושיות והבנה בקשיי תקשורת. מורים רבים לחינוך מיוחד קיבלו הכשרה מיוחדת לעבודה יעילה עם תלמידים בעלי מוגבלויות, אך מורים רגילים חסרים את היתרון של אימון זה.