רובנו מתייחסים למח כאל איבר אחד, שאחראי על המון פעילויות, יכולות, מחשבות ורגשות. בעצם, המח מורכב מהמון חלקים, איזורים, גרעינים ומעטפות, כאשר לכל חלק מגוון של תפקידים להם הוא אחראי בשותפות עם חלקים אחרים, או באופן בלעדי.
כמובן, שעדיין רב הנסתר על הגלוי בכל מה שקשור בחקר המח ותפקודו, אך חוקרים בתחומים שונים שוקדים על הבנת הפעילות של האיבר המורכב ביותר בגופנו.
אחד האיזורים המוגדרים במח נמצא באחורי הראש, באיזור העורף, ונקרא המח הקטן (או מוחון), ובלעז- צרבלום. הצרבלום נמצא בסמוך לגזע המח, והוא חלק פרימיטיבי יחסית של המח. משמעותה של עובדה זו, היא שצרבלום דומה לזה שקיים אצל האדם נמצא גם בחיות ירודות ומפותחות פחות.
למרות, כאמור, שלא ידועים כל התפקודים של הצרבלום, איזור זה מיוחס ליכולות מוטוריות כמו תכנון תנועה, ויסות תנועות, ולמידה של תנועות חדשות. כמו כן, הצרבלום קשור גם לתגובות רגשיות ולהבעת רגשות. הרגש העיקרי אשר מקושר לתפקוד הצרבלום הוא הרגש הבסיסי וההישרדותי ביותר- הפחד.
אוטיזם והבעת רגשות
אוטיזם, או הפרעת תקשורת על הספקטרום האוטיסטי, מתאפיינת בראש ובראשונה בהפרעה ביצירת תקשורת בין אישית. ילדים הסובלים מאוטיזם נמצאים ברמה כלשהי בעולם סגור שלהם, ואינם מסוגלים (או מתקשים ברמה כלשהי) בהבנת הסביבה, חוקיה והקשר שלהם איתה. ילדים על הספקטרום האוטיסטי מתקשים בהבעת הרגשות שלהם, ובהבנה של רגשות האחר.
עובדה זו, הובילה את החוקרים למחשבה שאולי יש קשר בין אוטיזם לבין תפקודו של הצרבלום, שאחראי על משימה זו של הבעת רגשות והבנת רגשות האחר. עם הנחת בסיס זו, רב החקורים המתעסקים באוטיזם אינם בודקים באופן ספציפי איזורים מסויימים של המח, וזאת משום שההבנה של תופעת האוטיזם הינה ראשונית, ואין עדיין סיבה להניח שאיזור אחד הוא בעל משמעות רבה יותר מאשר איזורים אחרים.
המחקר על אוטיזם והמוח הקטן
מחקר גדול בתחום נעשה בפקולטה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, בשיתוף של מדענים אמריקאים. המחקר נעשה על עכברים, ובדק את הביטוי של אלפי גנים שונים באיזורים שונים במוחותיהם. בשלב הראשון, נמצא כי 26 גנים, שידוע ממחקרים קודמים הקשר שלהם לאוטיזם, נוטים להתבטא ביחד באיזורי המח השונים.
בשלב השני, חיפשו החוקרים את האיזורים הספציפיים במח בהם הגנים מתבטאים. באמצעות אלגוריתמים סטטיסטיים מורכבים, נמצא כי הגנים נוטים להתבטא, בין השאר, גם בקליפת המח הקטן (יחד עם קליפת המח, וגרעיני מח ספציפיים שונים באיזורים אחרים של המח). כאן חשוב להזכיר, שבהיותו של הצרבלום איזור פרימיטיבי במח, ניתן להניח כי המרחק בין ביטוייו אצל האדם לבין ביטוייו אצל העכבר אינם רחוקים מאוד.
משמעות המחקר
המצאותם של גנים הקשורים באוטיזם בריכוז גבוהה בקליפת הצרבלום, מעידה על כך שהצרבלום הוא איזור נוסף במח שקשור להופעתם של מאפיינים על הרצף האוטיסטי (לא ניתן לקבוע שזה הגורם לאוטיזם, אך זה חלק מהתמונה). חשוב לציין, שהמחקר בנוגע לצרבלום נמצא עדיין בראשית דרכו.
זאת משום שהמחקר שתואר בוצע במוחותיהם של עכברים. ישנם הבדלים משמעותיים בין המח האנושי למוחו של עכבר, אך יחד עם זאת, ניסויים שנעשו בעבר על עכברים, על תפקידם של גנים ועל מערכות עצביות וביולוגיות שקשורות באוטיזם, נמצאו כמנבאות היטב את הממצאים שעלו מאוחר יותר בבדיקות שנעשו במוחותיהם של בני אדם.
המחקר שנעשה בבאר שבע, מהווה קרש קפיצה לקראת מחקרים רבים נוספים שנדרשים כדי לבדוק את הקשר בין אוטיזם לצרבלום בפרט, ובין אוטיזם למבנים ואיזורים שונים במח באופן כללי.