שאלת את עצמך פעם מה הקשר בין אוטיזם ופרפקציוניזם? הפרפקציוניזם אצל ילדים אוטיסטים הוא נושא מורכב עם יתרונות וחסרונות ובכל מקרה, מצריך תשומת לב מצד ההורים, המחנכים והמטפלים של הילד.ה.
מחקר מקיף שהתפרסם במהלך שנת 2024 הציג נתונים לפיהם קבוצת ילדים אוטיסטים קיבלו ציונים גבוהים משמעותית, לעומת בני גילם הנוירוטיפיקלים, בדירוג של "סטנדרטים בלתי מתפשרים" ו"ביקורתיות יתר", שהנן שתיים מאבני הייסוד של הנטייה לשלמות.
כפי שנסביר בפירוט, לנטייה של ילדי הרצף לשלמות יש היבטים חיוביים ושליליים.
חלק מהיתרונות:
- מוטיבציה גבוהה לייצר עבודה איכותית ומדויקת
- יכולת התמקדות גבוהה בפרטים קטנים
- חריצות ועקביות בביצוע משימות
- הצבת סטנדרטים גבוהים לעצמם
חלק מהחסרונות:
- הנטיה לשלמות עלולה להוביל לחרדה ולחץ מוגברים
- קושי להתחיל או לסיים משימות מחשש שלא יהיו מושלמות
- נטייה לביקורת עצמית קשה וירידה בהערכה העצמית
- קושי משמעותי בהתמודדות עם טעויות או כישלונות
השפעות על חיי היומיום:
- יכול לתרום להישגים גבוהים בלימודים או בתחומי עניין ספציפיים
- עלול להקשות על יצירת קשרים חברתיים בגלל ציפיות גבוהות מדי
- יכול לגרום לקשיים בהתמודדות עם שינויים או מצבים לא צפויים
הפרפקציוניזם אינו טוב או רע באופן מוחלט עבור ילדי הרצף ואסור להתייחס אליו בשני מיימדים בלבד. האתגר הוא למצוא את האיזון הנכון. לנצל את היתרונות של הפרפקציוניזם תוך מזעור ההשפעות השליליות שלו על הילד.ה שלך.
חשוב לעודד גמישות, קבלה עצמית, והתמודדות בריאה עם טעויות וכישלונות.
באותה מידה, חשוב שלא לאפשר לילד להפוך את השאיפה לשלמות לקו מנחה נוקשה בשגרת החיים, שכן הפרפקציוניסטיות עלולה לפגוע ביכולת הביצוע והתפקוד של הילד.
"אני חייב לעשות את זה נכון והכי טוב שאפשר!" זוהי אמירה נפוצה בקרב ילדים המתמודדים עם פרפקציוניזם. הנטייה לשלמות מוכרת כתופעה שכיחה יחסית בקרב ילדים המאובחנים עם אוטיזם.
עבור אותם ילדים, כל דבר חייב להיות בצורה מסוימת ומושלמת, לפני שהם יכולים להמשיך הלאה לדבר הבא, קטן וגדול כאחד. פרפקציוניסטים רבים מרגישים דחף להתחיל מחדש משימות אם אפילו הדבר הקטן ביותר משתבש.
זה יכול ליצור בעיות גדולות יותר כאשר הם מתעכבים או מאשימים את עצמם על כך שמשהו לא נעשה באופן מושלם.
עם זאת, בעבודה משותפת, הורים ואנשי מקצוע מנוסים יכולים לעזור לילד בניהול האוטיזם והפרפקציוניזם.
מה גורם לפרפקציוניזם אצל אוטיסטים?
בעוד שלפרפקציוניזם יש יתרונות וחסרונות, ניהולו מתחיל במציאת הטריגרים הספציפיים.
גורמים פוטנציאליים לפרפקציוניזם של הילדים כוללים:
- צורך בסדר ושליטה
- חשיבה שחור-לבן
- אתגרים חברתיים
- קשר לזהות
צורך בסדר ושליטה
רוב הילדים האוטיסטים עשויים להתקשות עם חוסר השליטה שיש לרבים מאיתנו על דברים שגרתיים במהלך החיים.
הצורך שהכל יהיה "מסודר" ו"בשליטה מוחלטת" עשוי להוביל לתכונות פרפקציוניסטיות בהיבטים של חייהם שהילדים יכולים לשלוט בהם.
סידור דברים באופן מושלם עוזר להם להימנע מכאוס, שיכול לגרום או להגביר חרדה, ומחזק את תחושת השליטה בסיטואציות מוכרות.
חשיבה שחור-לבן
רבים מהילדים האוטיסטים עשויים גם להיות בעלי נטיות פרפקציוניסטיות בשל "חשיבה בשחור-לבן" או חשיבה דו גוונית, שלעיתים קרובות מקושרת לאוטיזם.
הילדים רואים דברים רק כ"טובים" או "רעים" או "נכונים" או "לא נכונים", וזה יכול ליצור רצון שהכל יהיה נוקשה ושגרתי.
החשיבה בשחור לבן מקשה על הילדים לקבל טעויות, שלהם או של אחרים, או כל דבר שסוטה מדפוסי החשיבה התבניתית והדו גוונית אליה הם רגילים.
אתגרים חברתיים
ילדים על הספקטרום האוטיסטי עשויים גם להתקשות לעמוד בציפיות לנורמות חברתיות.
אתגרים חברתיים עלולים להוביל לפרפקציוניזם של הילד בניסיון להבין כיצד להיות מקובל.
אתגרים אלה מתבטאים לרוב בסביבות גן הילדים ובבית הספר, מה שמגביר את הלחץ לביצוע מושלם בסביבת ילדים אחרים ובשל המסגרת המחייבת.
קשר לזהות
ילדים אוטיסטים עשויים לראות את הפרפקציוניזם כחלק בלתי נפרד מהזהות שלהם.
הילדים עשויים להאמין כי השקיעו אנרגיה וזמן רב ברכישת ידע או מומחיות בנושא מסוים, ולכן הם חייבים להיות מושלמים בכל פעילות הקשורה לכך.
כך לדוגמא, הילד מתמודד עם פרפקציוניזם בכל הנוגע למשחק שחמט. הוא השקיע ומשקיע אין ספור שעות בלמידת המשחק. במקרה שיפסיד במשחק הוא עלול לחוות התקף זעם בלתי נשלט, בשל חוסר ההצלחה ורק בגלל שמישהו שיחק טוב ממנו במשחק נתון אחד.
הילד יכול להתמודד עם העובדה שיש שחקן שחמט טוב ממנו, אך הוא חייב לשחק בצורה מושלמת וללא טעויות, אחרת הוא מגיב בצורה מוגזמת עם האשמה עצמית בלתי פוסקת וחסרת פרופורציה, לפחות עבור אלה הצופים מהצד.
זה מאד מאתגר…
הלחץ להיות מושלם יכול להיות מכריע ולהשפיע לרעה על הילדים המתמודדים איתו, במיוחד ילדים על הספקטרום האוטיסטי.
הפרפקציוניסטיות עלולה להוביל לעלייה בלחץ וחרדה, סחבת ודחיינות, שחיקה וסך שבירה נמוך ולתופעות של בדידות חברתית קשה.
אתגרים אלו עלולים להקשות מאד על התפקוד של הילד.ה ובין השאר להקשות עליו להשלים משימות, להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית והאיזון הרגשי.
לעיתים קרובות, הרצון של הילד להיות מושלם מתרחב מעבר לתחומי העניין הספציפיים שלו.
כך לדוגמא, הילד יכול להתחיל לעשות את שיעורי הבית מהתחלה, והכל בגלל שלא אהב תשובה אחת ויחידה שענה לאחת מהשאלות. תהליך זה יכול לחזור על עצמו, שוב ושוב, בכל פעם שהילד מתאכזב מאחת התשובות שענה.
התוצאה שאינה מספיקה ואינה "שלמה" עבור הילד לא חייבת להיות טעות שצריך לתקן. למעשה, מספיק שמשהו לא יצא כפי שהילד ציפה על מנת שירגיש צורך חזק לתקן ולהפוך את התוצאה למושלמת לפי תפיסתו.
כשעושים משימות בכתה או בעת מבחן, זה יכול להיות בעיה שכן הילד יפגר בזמנים בשל רצון והדחף לשלמות.
בעוד שהתמקדות בתוצאה המושלמת עלולה להוביל להאשמה עצמית, לפרפקציוניזם יש גם כמה תכונות חיוביות שיכולות להועיל לילדים כפי שכבר הסברנו.
פרפקציוניסטים לרוב מונעים לייצר עבודה ממוקדת מאוד, באיכות גבוהה ומוקפדת בפרטים, ממש ברמה של מחשב.
הם יציבו לעצמם סטנדרטים גבוהים ויצפו מעצמם לעמוד בסטנדרטים אלה ולרוב, בהצלחה רבה. חלק ניכר מהילדים האוטיסטים-פרפקציוניסטים הם חרוצים ועקביים מאוד בפעולותיהם.
הנטייה לשלמות עלולה גם להיות מזיקה, אך כאשר משתמשים בה נכון ומתעלים אותה לאפיקים חיוביים, היא יכולה להיות חוזקה משמעותית, במיוחד עבור אוטיסטים מתבגרים ובוגרים שיוצאים לשוק העבודה.
חשוב לנסות ולרתום את הרצון של הילדים להיות מושלמים לתכונות ראויות להערכה ולהפוך אותו ליתרון, שילווה אותם לאורך החיים.
בדקו כמה אוטיסטים משרתים ביחידה 8200 בחיל המודיעין ותופתעו מהמספרים – רובם אגב, פרפקציוניסטים ידועים.
פרפקציוניזם אנטי סוציאלי
הפרפקציוניזם יכול להשפיע באופן משמעותי על היחסים החברתיים של ילדים אוטיסטים, ולהחמיר את הקשיים החברתיים המאתגרים את האוטיסטים בכל מקרה.
הגברת החרדה החברתית
ילדים אוטיסטים עם נטיות פרפקציוניסטיות עלולים לחוות רמות גבוהות יותר של חרדה חברתית, ובשל כך:
- הם עשויים לחשוש מביצוע טעויות בסיטואציות חברתיות
- החשש מכישלון עלול להוביל להימנעות ממצבים חברתיים
- הם עלולים להיות מוצפים מהציפיות המושלמות שהם מציבים לעצמם באינטראקציות חברתיות
קושי בגמישות חברתית
הפרפקציוניזם עלול להחמיר באופן משמעותי את הקושי המובנה בגמישות המחשבתית של ילדי הרצף, ובכלל זאת:
- קושי להתמודד עם שינויים בלתי צפויים במהלך אינטראקציות חברתיות
- נטייה להיצמד לכללים נוקשים של התנהגות חברתית
- קושי להתאים את ההתנהגות למצבים חברתיים משתנים
הגברת הביקורת העצמית
ילדים אוטיסטים עם נטיות פרפקציוניסטיות עלולים להיות ביקורתיים מאוד כלפי עצמם, ובכלל זאת:
- לעסוק בניתוח יתר של אינטראקציות חברתיות לאחר שהתרחשו
- לחוש תחושת כישלון מוגזמת אפילו לאחר אינטראקציות חברתיות מוצלחות
- פגיעה בביטחון העצמי בעקבות ביקורת עצמית קשה ומתמדת
קושי בקבלת משוב
הפרפקציוניזם עלול להקשות מאד על הילדים לקבל משוב חברתי, ובכלל זאת:
- הם יגלו רגישות יתר קיצונית לביקורת או הערות מחברים
- הם יתקשו מאד לקבל הצעות לשיפור מיומנויות חברתיות
- לילדים תהיה נטייה מובהקת לפרש משוב ניטרלי כמשוב שלילי
הצבת ציפיות גבוהות מדי
ילדים אוטיסטים עם נטיות פרפקציוניסטיות עלולים להציב לעצמם ולאחרים ציפיות גבוהות ומוגזמות מאד, ומצב כזה עלול לגרום לתופעות כמו:
- אכזבה מתמדת מעצמם ומאחרים כשהציפיות הגבוהות אינן מתממשות
- קושי ליהנות מאינטראקציות חברתיות בגלל התמקדות בחתירה לשלמות
- תסכול כשחברים אינם עומדים בסטנדרטים הגבוהים שהם מציבים
קושי ביצירת קשרים חברתיים
הפרפקציוניזם עלול להשפיע לרעה על היכולת של הילדים ליצור ולשמר קשרים חברתיים מכמה סיבות ובין השאר:
- קושי ליצור קשרים חדשים בגלל החשש הבסיסי מפני אי-שלמות
- נטייה להתרחק מקשרים קיימים כשהם אינם עומדים בציפיות המושלמות
- קושי לשתף פעולה בפעילויות קבוצתיות בגלל הצורך בשליטה מלאה
חשוב לזכור כי התמודדות עם הפרפקציוניזם, לצד טיפול בקשיים החברתיים הנובעים מהאוטיזם, יכולים לסייע לילדים לפתח יחסים חברתיים בריאים יותר ולשפר את איכות חייהם החברתיים.
איך מתנהלים לצד הדחף האדיר לשלמות?
ישנם כמה כללי אצבע שחשוב להקפיד עליהם עם ילדים הנוטים לפרפקציוניסטיות.
אל תתנו לו למנוע מכם להתחיל
פרפקציוניסטים עשויים להתקשות להתחיל משימה כי הם רוצים ומתכננים את התוצאה המושלמת אליה הם מכוונים.
ככל שהם ממשיכים לדמיין את התוצאה המושלמת, הם ימנעו אפילו להתחיל את המשימה, תוך שהם עסוקים במחשבות ושינוי מתמיד של דעתם לגבי התוצאה הרצויה של המשימה הנדרשת לביצוע.
הדרך ולא התוצאה: על מנת לסייע לילדים, עליהם ללמוד כי במקום להתמקד בתוצאה או במוצר המוגמר, חשוב לשים לב לצעדים שלאורך ציר ההתקדמות הכרוך בביצוע שלבי המשימה, צעד אחרי צעד ומבלי למהר.
לחבק טעויות
עבור רוב הפרפקציוניסטים, קבלת הטעויות שעשו עלולה להיות מאתגרת בלשון המעטה ולהוציא אותם מאיזון. כתוצאה מכך, הם עשויים לבצע טעויות נוספות מתוך הלחץ והניסיון לתקן את הטעות הראשונית.
במקום להתמקד בשלילי, חשוב להנחות את הפרפקציוניסטים לנסות ולראות בכל טעות כהזדמנות למידה המאפשרת להם לצמוח ולדעת יותר.
כך, הם יוכלו ליישם את הניסיון הנרכש, שנובע מהטעות שעשו, ולמנוע טעויות עתידיות דומות.
חמלה עצמית
אנחנו המבקרים הקשים ביותר של עצמנו. זה נכון לגבי ילדים נוירוטיפיקלים וביתר שאת עבור ילדים אוטיסטים.
בשל עובדה זו, הילדים עלולים לשקוע בביקורת עצמית קשה בכל פעם שהם עושים טעות. במקום הביקורת העצמית, הילדים צריכים ללמוד על חמלה עצמית.
הילדים צריכים ללמוד ולהבין שלכולנו יש פגמים ואף אחד מבני המשפחה והסובבים אותם אינו מושלם.
ההבנה שלכל בני האדם יש פגמים ושלא הכל חייב להיות מושלם ומותר לטעות, עשויה לעזור להם להתמודד עם הבעיתיות הגדולה שבביקורת עצמית אין סופית.
הצבת מטרות ריאליות
הפרפקציוניסטים עשויים להתקשות בביצוע משימה כי הם "רואים" ו"מבינים" איך הם רוצים שהיא תיראה בסיומה, אך אינם יודעים כיצד להגיע לשם. זה גורם לכך שנראה להם שבלתי אפשרי לקו הסיום.
יעזור מאד לילד לחלק את המשימה "הגדולה" למספר משימות קטנות יותר, שהשלמתן למעשה תוביל אותו להשלמתה של המשימה "הגדולה". המטרה צריכה להיות ריאלית ופשוטה יותר למימוש.
הילד צריך ללמוד ולהתמקד במשימות קטנות וקלות יותר לניהול ולבנות אותן בהדרגה, לקראת התוצר המוגמר.
כך לדוגמא, אם נגיד לילד הפרקציוניסט שלנו "לנקות את החדר שלו" הוא עשוי להרגיש מוצף, ולהתקשות להבין מה עליו לעשות, באיזה סדר, איך בדיוק ואיפה להתחיל.
אם נפרק את המשימה של "ניקוי חדר הילדים" למשימות קטנות יותר, נוכל להקל עליו בביצוע והכל יהיה מושלם תרתי משמע ועבור כולם.
אשתי ואני צריכים להגדיר זאת עבור בננו כשהוא מנקה את חדרו. הוא מרגיש מוצף כשהוא מתקשה להבין מה עליו לעשות ומתי.
הילד יוכל לרכז את המיקוד והמאמצים שלו בכל אחת מהמשימות הקטנות יותר [סידור הצעצועים שעל השטיח, סידור הארון, סידור המיטה, סידור השולחן וכו] במקום לאפשר למחשבות שליליות לבנות תרחיש גרוע ביותר ולהציף אותו בגלל משימה בלתי אפשרית לתפיסתו המושלמת.
טיפולים והתערבות מקצועית
ישנם כמה וכמה טיפולים והתערבויות שעשויים להועיל ולסייע מאד בהתמודדות מול האתגרים של הנטייה לפרפקציוניזם אצל ילדי הרצף.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי CBT
- מסייע בזיהוי ואתגור מחשבות פרפקציוניסטיות
- מלמד אסטרטגיות להתמודדות עם חרדה הקשורה לשאיפה לשלמות
- מתרגל קבלת טעויות וכישלונות כחלק מתהליך הלמידה
שיטת ABA (ניתוח התנהגות יישומי) ממוקדת
- פירוק משימות למרכיבים קטנים יותר, להפחתת הלחץ להשיג שלמות
- חיזוק חיובי להתנהגויות גמישות ולקבלת תוצאות לא מושלמות
- הדרגתיות בהצבת יעדים ומטרות ריאליות
טיפול בשיטת DIR/Floortime
- עידוד משחק חופשי ויצירתיות ללא שיפוטיות
- פיתוח גמישות מחשבתית דרך אינטראקציות משחקיות
- חיזוק הביטחון העצמי והפחתת הצורך בשליטה מוחלטת
התערבויות חברתיות
- קבוצות כישורים חברתיים המתמקדות בקבלה עצמית וקבלת האחר
- תרגול סיטואציות חברתיות עם דגש על הנאה ולא על ביצוע מושלם
- שימוש בסיפורים חברתיים להמחשת ערך הטעויות והלמידה מהן
טיפול משפחתי
- הדרכת הורים לזיהוי ותגובה נכונה לביטויי פרפקציוניזם
- יצירת סביבה ביתית המעודדת ניסוי וטעייה
- פיתוח תקשורת משפחתית המדגישה מאמץ ולא רק תוצאות
טיפול בוויסות חושי
- זיהוי גורמים חושיים המגבירים את הצורך בשליטה ושלמות
- פיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם גירויים מציפים
- שילוב טכניקות הרפיה ומיינדפולנס מותאמות לילדים אוטיסטים
חשוב להדגיש כי כל שיטת טיפול והתערבות צריכה להיות מותאמת אישית לצרכיו הייחודיים של הילד, תוך התחשבות ברמת התפקוד שלו על הספקטרום האוטיסטי ובביטויים הספציפיים של הפרפקציוניזם אצל הילד.
אימוץ אי-שלמות וצמיחה
פרפקציוניסטיות עשויה להיות אחד הנכסים הגדולים והחשובים עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים שעל הספקטרום האוטיסטי, כל עוד היא אינה הופכת לקו מנחה נוקשה מדי.
במקרים רבים, היא עלולה להוביל את הילד האוטיסט לתוצאות שליליות, במיוחד במקרים של נוקשות מחשבתית מוגזמת והצפה חושית קיצונית.
כך למשל, הצבת מטרות בלתי אפשריות ולא ריאליות עלולות להזין את החרדה ולפתח ביקורת עצמית עוצמתית ומיותרת, מה שמוביל את הילדים למאבק פנימי עוצמתי, מגביל ומאד לא רצוי.
הילדים צריכים לקבל תמיכה מבני המשפחה והקרובים אליהם, בהתמודדות היום יומית שלהם מול האתגרים שמציבה הפרפקציוניסטיות.
קבלה של האפשרות של כולנו לעשות טעויות תסייע לילדים לקבל את האפשרות של כמעט מושלם, וכך יוכלו לעמוד בביצוע משימות שגרתיות בקלות רבה יותר ועם הרבה פחות מחסומים, וחשוב מכל, ללא פגיעה באיכות החיים שלהם.
זכרו: פרפקציוניזם הוא נכס מבורך כאשר הוא מנוהל כראוי.
קריאה נוספת: למה הילד לא מצליח לקבל החלטות?