"הילד שלי לא רוצה לאכול" הוא משפט שגור עבור רבים מההורים לילדים אוטיסטים.
המונח אכילה בררנית אינו תמיד מדויק כאשר מתארים את הרגלי האכילה של ילדים אוטיסטים ונראה כי לפעמים אנו נוטים "להאשים" את הילד באכילה בררנית מהר מדי.
אם אי פעם תהיתם מה לעשות כאשר הילד שלכם מסרב לאכול – אתם ממש לא לבד וכדאי לכם לפנות כמה דקות לקריאה בנושא.
הורים רבים מתמודדים עם המציאות המאתגרת של אוטיזם וסרבנות אכילה, כאשר הילדים למעשה עושים הכל בשביל לדחות את האכילה, יורקים אוכל או משליכים אותו על הרצפה ולעיתים אף נמנעים מקבוצות מזון שלמות.
התופעה שאותה מציגים הילדים האוטיסטים מורכבת וחמורה, הרבה מעבר לקשיים "רגילים" של ילדים סביב שולחן האוכל.
הנטיה לתיוג מהיר ואוטומטי של הילד כבררן אוכל בלבד עלולה לגרום לכך שתפספסו את הבעיות העמוקות יותר שמובילות לקשיי אכילה חמורים.
הבנת הסיבות לכך שהילד האוטיסט שלכם לא אוכל היא הצעד הראשון והחשוב ביותר, בדרך לעזור לו לפתח הרגלי אכילה בריאים יותר.
האם זו אכילה בררנית או משהו מעבר?
אין זה נדיר לשמוע את המשפט "הילד שלי לא מוכן לאכול כלום" מהורים לילדים אוטיסטים, ורבים מהם חוזרים על כך ומתמלאים בתסכול בשל סרבנות אכילה מתמשכת.
ניתן לזהות אכילה בררנית אצל ילדים שנוטים לאכול מספר מצומצם מאד של מאכלים, ומסתפקים בהם, תוך שהם מסרבים להוספה של סוגי מזון נוספים.
ילדים עם אכילה בררנית צורכים מאכלים מסויימים, אותם הם יכולים לצרוך בכל ארוחה, כל יום, כל השבוע מבלי רצון וצורך לגוון.
המדובר אמנם על תפריט מוגבל ומצומצם מאד, אבל הילדים עדיין אוכלים ואינם נמנעים מאכילה של המאכלים שאותם הם אוהבים.
במקרים שבהם הילד שלכם מסרב לאכול או יורק את האוכל לעיתים קרובות, אין המדובר על אכילה בררנית וככל הנראה, מדובר על בעיות אכילה אחרות, שמצריכות תשומת לב מיוחדת.
זיהוי הסיבה האמיתית לכך שהילד שלך לא אוכל, כבר בשלב מוקדם ככל שניתן, יכול לעשות הבדל משמעותי בבריאות ובהתפתחות של הילד.
מה הקשר בין סרבנות אכילה לאוטיזם?
ישנן כמה סיבות אפשריות לסירוב המתמיד של ילד אוטיסט לאכול, והבנת הסיבה האמיתית חשובה וחיונית.
בחיפוש אחר מקור הבעיה, חשוב לקחת בחשבון כי ישנם מקרים שבהם יותר מגורם אחד מעורב בסרבנות של הילד לאכול.
בכל מקרה שבהם אתם מזהים סרבנות אכילה או שהילד מנסה בכל כוחו להתחמק מאכילה, חשוב לבדוק ולהבין את הגורמים ולאפיין אותם בדיוק.
מצבים רפואיים
ישנם מצבים רפואיים שעלולים להפוך את האכילה לבלתי נוחה או אפילו לכואבת, ומאחר והילד האוטיסט מתקשה לתקשר ולהסביר, הוא פשוט ימנע מאכילה.
כך לדוגמא, אם הילד סובל מרפלוקס, בעיות בליעה, עצירות כרונית או בעיות אחרות במערכת העיכול, ייתכן שהוא ימנע מאכילה באופן טבעי.
מצבים כאלה דורשים תשומת לב ובדיקה רפואית מקיפה, ולכן חשוב לפנות אל רופא הילדים בקופת החולים, שידע להפנות את הילד לבדיקות מתאימות, שיוכלו לעזור לאבחן או לשלול ולטפל בבעיות אלו.
בחלק מהמקרים הילד יזדקק לבדיקות של מומחים רפואיים כמו גסטרואנטרולוגים, רופאי אף-אוזן-גרון או תזונאים.
קשיים בעיבוד חושי
אצל חלק מהילדים האוטיסטים רגישויות חושיות ממלאות תפקיד מרכזי בסירוב לאכול.
מאכלים מסוימים עשויים להיראות, להריח, לטעום או להרגיש באופן שמציף את הילד.
ההצפה החושית עלולה להוביל לרפלקס הקאה, יריקת אוכל או סירוב לנסות דברים חדשים.
זה אולי נראה קיצוני, אבל חשוב לזכור כי עבור ילדים אוטיסטים עם אתגרים בעיבוד החושי, אפילו חשיפה קטנה יכולה להרגיש עצומה ולהציף אותם באופן קיצוני.
ניתן לטפל בתופעות של סירוב לאכילה של ילדים אוטיסטים באמצעות פניה לטיפול באמצעות ריפוי בעיסוק, שהוכח כטיפול אפקטיבי שעשוי להפחית את התגובות הקיצוניות של הילד לאכילה עם הזמן.
מוטוריקה אוראלית
אכילה דורשת תיאום שרירים מורכב בשפתיים, בלשון ובלסת. עבור ילדים המגלים קשיים במוטוריקה אוראלית, הלעיסה והאכילה עלולות להיות פעולות מאתגרות מאד, שאז רבים מהם יעדיפו מאכלים רכים ועמילניים וימנעו ממאכלים בעלי מרקם קשה יותר.
טיפול באמצעות קלינאות תקשורת, בעזרת מטפל/ת המנוסה בעבודה עם ילדים אוטיסטים, יכול לאבחן ולסייע בטיפול בליקויים במוטוריקה אוראלית, מה שיסייע מאד לילד לפתח מיומנויות אכילה בריאות יותר.
שגרה ודפוסים נוקשים
כידוע, רבים מהילדים האוטיסטים נוטים לדבוק בדפוסי התנהגות נוקשים, שגרה קבועה וקושי להתמודד מול שינויים.
זה מוביל לכל שהילד שלך עשוי להתעקש לאכול את אותו סוג או מותג של מזון מדי יום כדי להימנע מחוסר ודאות ושינויים בשגרה.
ילדים שחוו בעבר רפלקס הקאה או אי נוחות כתוצאה של בעיות עיכול, עלולים לפתח דפוסי הימנעות קיצוניים עוד יותר.
במקרים כאלה יש לעשות שימוש באסטרטגיות התנהגותיות עקביות עם הילד ולחשוף אותו באופן הדרגתי לסוגי מאכלים אחרים, מה שיוכל לסייע בהרחבת התפריט עם הזמן.
ראוי להתייעץ עם מטפלת התנהגותית ו/או מנתחת התנהגות על מנת לטפל בתופעות כאמור.
לחץ רגשי
ארוחות משפחתיות עלולות להפוך במהירות ומבלי שנשים לכך לב, למקור לחץ משמעותי עבור הילד.ה שלך.
לחץ מתמיד מצד בני המשפחה "לטעום" ו"לאכול", תחנונים או שפה שלילית הנוגעת לאכילה עלולים לפגוע בביטחון ובמוטיבציה של הילד לאכול ואף להרתיע אותו מהשתתפות בארוחות המשפחתיות ומישיבה ליד השולחן.
לכן חשוב ליצור סביבה חיובית ורגועה סביב נושא האכילה והארוחות המשפחתיות – סביבה רגועה ונטולת לחץ חיונית עבור הילדים שלנו.
כאשר הילד מרגיש פחות לחוץ ומתוח, סביר שירגיש טוב יותר לשבת עם כולם מסביב לשולחן, ואם יראה את ההורים והאחים שלו אוכלים בנחת, סביר שיצטרף לארוחה מרצונו.
אפשרויות טיפול מקצועי בסרבנות אכילה
סרבנות אכילה הנם תופעה שכיחה ומורכבת, שלעיתים קרובות דורשת גישה טיפולית משולבת, כאשר כל אחד מהמומחים תורם מתוך ניסיונות המקצועי.
בין המומחי הרפואיים שעשויים לתרום לטיפול בבעיות האכילה של ילדים אוטיסטים:
- רופאי ילדים
- רופאי אף אוזן גרון
- רופא גסטרואנטרולוג
- דיאטנים או תזונאים
- מרפאים בעיסוק
- קלינאי תקשורת
- פסיכולוגים
- מנתחי התנהגות
כאשר חשוב מאד לפנות לטיפול אצל רופאים ואנשי מקצוע בעלי ניסיון בטיפול בילדים אוטיסטים בכלל, ובכל הנוגע לתופעה של סרבנות אכילה בפרט.
ברוב המקרים ידרש טיפול משולב, של כמה אנשי מקצוע במקביל, על מנת לסייע ולטפל בסרבנות האכילה של הילד.
בכל מקרה חשוב לזכור שאין טיפול אחד שמתאים לכל הילדים האוטיסטים, ועל מנת למצוא את הדרך היעילה לטפל בחוסר הרצון של הילד לאכול, צריך לבדוק להכיר אותו, ולמצוא את הטיפול המשולב המתאים ביותר לאתגרים שעמם הילד מתמודד.
איך יודעים שצריך לפנות לעזרה מקצועית?
הורים רבים מתלבטים האם ומתי לפנות לעזרה מקצועית, במקרים שבהם הילד מסרב לאכול.
על מנת לסייע להורים להבין מתי מומלץ לפנות לטיפול מקצועי, ניתן להיעזר בכללי האצבע הבאים:
- הילד אוכל פחות מ-20 סוגי מזון
- הילד נמנע מאכילה של קבוצות מזון שלמות
- הילד יורק מהפה את רוב המאכלים בכל ארוחה
- הילד מראה סימני כאב, מצוקה או חוסר נוחות במהלך הארוחות
במקרים כאלה, פניה לרופא הילדים ומשם למומחים נוספים, עשויה לסייע לכם לאתר את הגורמים הדוחפים את הילד להימנע מאכילה, בדרך לגיבוש תוכנית טיפולית הולמת.
סרבנות אכילה ברת חלוף
אם אתם מודאגים מכך שהילד מתעקש ומסרב לאכול, דעו כי אתם ממש לא לבד. סרבנות אכילה הנה אתגר נפוץ ושכיח בקרב ילדים אוטיסטים ורבים מההורים מוציאים הרבה אנרגיה בניסיון להתמודד מולה.
חשוב להבין ולזהות את הסיבה או הסיבות שלפיהן הילד מתעקש ומסרב לאכול, ואפשר להציע לו תמיכה וטיפול מקצועי על מנת שייסגל לעצמו הרגלי אכילה בריאים.
התחילו בפניה אל רופא הילדים בקופת החולים, ובהתאם להמלצות שלו ושל שאר המטפלים המכירים את הילד, פנו להעמקת הבירור הרפואי.
בהתאם למסקנות ולתוצאות הבדיקות של הילד, תוכלו לגבש אסטרטגיה טיפולית הולמת, שתדע לתת מענה תומך ומדוייק לאתגרים הספציפיים שעמם הילד מתמודד.
אנחנו יכולים לספר, מתוך ניסיון רב שנים עם ילדים אוטיסטים, סרבני אכילה, שעם טיפול תומך מדוייק, אפשר בהחלט לגרום לסיפורי האוכל של הילד להתפוגג ולחלוף מן העולם.
קריאה נוספת: השמנה אוטיזם וילדים