אוטיזם משפיע על התפתחות מיומנויות מוטוריות בקרב ילדים, וההפרעה מחמירה יותר ומאטה את יכולת התקדמותם בביצוע פעולות כגון אחיזה ותנועה. ממצאים אלו הם תוצאות מחקר שפורסם בגיליון אפריל 2014 של כתב העת לפעילות גופנית.
המחקר בדק למעלה ממאה וחמישים ילדים בגילאי שנה עד שנתיים וחצי. מאה ועשרה בני נוער שהשתתפו במחקר היו אוטיסטים, ו-49 ילדים מהמשתתפים, לא סבלו מההפרעה.
הילדים האוטיסטים פיגרו כמעט שנה ביכולת התפקוד שלהם בהשוואה לילדים רגילים, והבעיות התבטאו במוטוריקה עדינה, כגון החזקת כפית או צעצוע קטן. בני הנוער האוטיסטים פיגרו אף הם כחצי שנה בהשוואה לילדים הרגילים, בפעולות הקשורות למוטוריקה גסה כגון ריצה וקפיצה.
מייגן מקדונלד, פרופסור במכללה לבריאות הציבור ולמדעי אדם באוניברסיטת אורגון, ומחבר המחקר, סבור כי הפיגור בפיתוח מיומנויות מוטוריות בקרב הילדים עם אוטיזם, אינו קשור ליכולותיהם האינטלקטואליות. לדבריו, זיהוי מוקדם של בעיות מוטוריקה בקרב ילדים אוטיסטים, מאפשר טיפול המסייע לילדים להדביק את הפער בין חבריהם, בכל הקשור למוטוריקה.
ממצאי המחקר מראים כי פיתוח מיומנויות מוטוריות צריך להיות כלול בתכניות טיפול לילדים אוטיסטיים, ולהתמקד בתקשורת חברתית. לכן, הורים לילדים עם אוטיזם צריכים לשקול תכניות חינוך גופני אדפטיבי, המותאמות ליכולות הילד וצרכיו.
מאפיינים וסימנים לאוטיזם
המאפיינים הפרטניים העלולים להופיע אצל ילד אוטיסט קשורים לתחום הקוגנטיבי, החושי והמוטורי, והסימנים מופיעים בדרך כלל לפני גיל שלוש, כאשר הילד אינו מסוגל לחקות את ההתנהגות של סביבתו, אינו מתקשר עם אחרים, נמנע מקשר עין, ואינו מסוגל להצביע על חפצים בסביבתו.
האוטיזם נגרם כתוצאה מפגיעה במערכת המרכזית של המוח, אשר משפיעה על תהליך עיבוד המידע, וההפרעה עשויה לנוע בין אוטיזם קל עד חמור. כתוצאה מההפרעה, נגרמת פגיעה המתבטאת באחד או יותר מהמאפיינים הבאים:
תנועות סטריאוטיפיות ותנועות חוזרות – התנועות הסטריאוטיפיות כוללות תנועת היד לפני הפנים, נדנוד ממושך, שימוש חוזר ונשנה, חסר מטרה, בחפצים, התנהגות קיצונית המתבטאת בפסיביות מוחלטת ונמשכת עד להיפראקטיביות אינטנסיבית, ביצוע גבוה במיונויות בודדות, ולעומת זאת התנהגות המזכירה במאפייניה פיגור חברתי ושכלי, וחוסר יכולת לשחק עם אחרים באופן נורמטיבי התפתחותי. פעולות אלו נובעות כתוצאה מתגובה לגירויים חושיים אינטנסיביים, והן נחשבות למוגזמות בקרב ילדים אוטיסטים.
סף כאב גבוה ביותר – ילד אוטיסט נושך את ידיו עד כדי דימום, מטיח את ראשו בקיר שוב ושוב, מכה את פניו באמצעות אגרוף, ותולש את שיער ראשו.
מאפיינים מוטוריים
ילד אוטיסט סובל מליקוי באיזון החושי מוטורי. התנהגותו החוזרת על עצמה נראית כחסרת כיוון או מטרה, ומתבטאת בהשמעת קולות החוזרים על עצמם, נפנוף האצבעות או הידיים, נדנוד הגב וסיבובי חפצים עגולים. התנהגות זו מצביעה על עיסוק בתנועה שאינה מתואמת.
ילד אוטיסט רגיש יותר לגירויים סביבתיים לעומת ילד רגיל. הוא מתקשה להתנתק מהקרקע, נמנע מתנועות של קפיצות וחסר את ההתנסות מרחבית בה מורגל ילד אחר. חוסר זה מתבטא בתנועות גמלוניות וגורם לעיכוב התפתחותי. גם תחושת העומק, אשר תורמת למודעות פנימית המתבטאת בתנוחות גוף אצל ילד אוטיסט, עלולה להיפגע, והוא חווה קשיים בפיתוח מודעות הגוף.
ילדים אוטיסטים מתקשים אף בהתפתחות תפיסתי מוטורית, כגון דימוי גוף, תפיסת עומק, וקשיים בתפיסה מרחבית, אשר מאופיינים בבעיות הקשורות לתיאום תנועה, התמצאות במרחב, ושמירה על קצב. הם נמצים מתחת לנורמה בכל הנוגע לכושר גופני כגון הגמישות, חוזק שרירי הבטן וחוזק האצבעות.
בנוסף, הם מתקשים בשיווי משקל כתוצאה מפגיעה במערכת העצבים המרכזית. בדרך כלל, המוטוריקה העדינה מתפתחת בקרב ילדים אוטיסטים באופן נורמאלי, אך בכל הקשור למוטוריקה גסה, הם מפגרים מאחור בהשוואה לילדים רגילים. הם נוטים ליהנות מהגירויים הנובעים מתחושת סחרור המתבטאת נדנוד חוזר על קרוסלה או נדנדה, או מסיבוב מהיר של הגוף.
טיפול מתאים
על מנת להעניק לילד אוטיסט את הטיפול ההולם, יש לאבחן אותו מוקדם ככל הניתן, ולאתר את הקשיים והבעיות היחודיים לו, על מנת להרכיב תכנית טיפול מתאימה.
הטיפולים משתנים ועשויים להיות מורכבים מתרופות המיועדות להתנהגויות חמורות כגון ביצוע חוזר של תנועות סטריאוטיפיות, הטחות חוזרות ונשנות של הראש בקיר, והתפרצויות זעם.
הטיפול התרופתי מלווה בחינוך מיוחד, והמטפלים והמורים לחינוך גופני העובדים עם ילדים אוטיסטים, צריכים להבין בסוגי התרופות השונים הניתנים לילדים אלו, כמו גם להבין את ההשפעות האפשריות על ההתנהגות המוטורית של הילד.