נדגיש כבר בתחילת הדברים, הכחשה היא תחושה נפוצה וטבעית, שמציפה ועולה אצל חלק מההורים לילדים שאובחנו עם אוטיזם, רק לפני רגע קט. וממש כמו שהתחושה נפוצה, כך היא אינה עוזרת לאיש ואינה תורמת למצב המאובחן החדש של הילד.
"לא, הוא לא יכול להיות אוטיסט". "אף אחד במשפחה שלנו לא אוטיסט, אז בלתי אפשרי שהוא יהיה אוטיסט".
אלו משפטים שלא מעט הורים אומרים לעצמם ולאחרים לאחר אבחון של הילד אוטיסט.
הכחשת אוטיזם היא חוויה שגרתית עבור הורים רבים, מיד לאחר ההלם הראשוני. תחושת ההכחשה שלאחר האבחון נובעת משילוב של גורמים רגשיים, חברתיים וקוגניטיביים.
לרבים מהאנשים יש רק הבנה בסיסית של הפרעת הספקטרום האוטיסטי, מה שמוביל לעיתים קרובות להכחשה, כשהם נתקלים באבחנה החדשה של הילד. לעיתים, תהליך זה מלווה גם במאבק מסויים.
נדגיש כבר עתה: כל הורה, אם או אב, שחווה הכחשה צריך להתקדם לקראת קבלה של המצב החדש, בכדי לעזור ולשפר את רווחתו של הילד.
מהי הכחשת אוטיזם?
בהגדרתה הפשוטה ביותר, הכחשת האוטיזם היא כאשר מישהו מסרב לקבל אבחנת אוטיזם של אדם קרוב, לרוב כאשר אחד ההורים או שניהם מסרבים לקבל את האבחנה של הילד.
ההכחשה יכולה להיות חלק מחוויה של הורים, חברים, בני משפחה ואפילו של הילדים האוטיסטים עצמם.
בעוד שהכחשה היא תגובה נורמלית בתחילת הדרך, המשך הכחשת האבחנה של האוטיזם לאורך זמן עלולה להוביל לתוצאות שליליות עבור הילד המאובחן והקרובים אליו.
בהתאם למי שחווה את ההכחשה, זה יכול להוביל לעיכוב בטיפול ובסיוע שעשויים להועיל לילד האוטיסט ולבני משפחתו.
ישנן סיבות פוטנציאליות רבות להכחשת אוטיזם ומיד נסביר ונדון בעיקריות שביניהן.
אי הבנה – יתכן שלבני המשפחה אין הבנה מלאה של המשמעות של האוטיזם. זה עשוי להפליא כמה מאיתנו, אבל גם נכון לשנת 2025 הבורות וחוסר הידע הנם נחלתם של רבים.
אלו שחסרי ידע בסיסי בנושא עשויים להאמין שהילד יכול להתגבר על התנהגויות מסוימות או שלא להבין כיצד האוטיזם הוא הגורם להן.
סטיגמה חברתית – לצערנו הרב, ישנם לא מעט מקרים שבהם הניסיון היחיד של אנשים עם אוטיזם מגיע מאינטראקציות קצרות או סיפורים ששמעו על ילדים אוטיסטים בתפקוד נמוך, הדורשים עזרה וסיוע רב. כך האוטיזם מצטייר בעיני רוחם.
חוסר הניסיון וחוסר הידע עלולים להקשות עליהם לקבל את האבחנה של הילד, כאשר הוא בתפקוד גבוה, ומקשה עליהם מאד להבין את המגוון והספקטרום הרחב של האוטיזם. אצל אותם אנשים נוצרה סטיגמה של אוטיזם ומי שאינו עונה לסטיגמה, אינו אוטיסט.
הלם וחוסר אמונה – כנראה שזו הסיבה הנפוצה ביותר להכחשה של המצב האוטיזם מצד ההורים. קבלת אבחנת אוטיזם יכולה להיות חוויה טראומטית גם להורים שחשדו ושמו לב לסימנים המוקדמים אצל הילד.
ההכחשה הנה רק המשך טבעי וישיר, לאחר שלב ההלם וחוסר ההאמונה, שמגיעים מיד עם קבלת האבחנה הרשמית של הילד.
חלק מההורים מתעקשים שהאבחנה התקבלה בטעות או שהבדיקות שגויות, ומסרבים לקבל ולאשר את האבחנה, גם בינם לבין עצמם ובשיחות ביניהם. אלו תגובות נפוצות יחסית, וגם הן דורשות זמן להכלה והבנה.
מדוע חלק מההורים מתקשים לקבל?
בדרך הטבע, כאשר ההורים מגלים שהם בהריון ומצפים לתינוק, רק טבעי לדמיין את החיים של הילד והחיים עם הילד. הדימיון משתולל ככל העולה בדעתם של ההורים.
כפי שאתם לבטח מבינים ואנחנו יכולים רק לאשר, האוטיזם אינו אחד הדברים שעולים בדימיונם של ההורים…
עובדה זו הנה חלק מהסיבה שמקשה על רבים מההורים לקבל את האבחנה הראשונית של ASD, אך ברור כי הסיבות להכחשה מגוונות ועמוקות יותר.
במכונים הלאומיים לבריאות (NIH) של ארצות הברית, התקיים מחקר מרתק, שבדק לעומק את נושא הכחשת האוטיזם בקרב הורים.
החוקרים פרסמו את תוצאות המחקר בסוף שנת 2024 ומצאו שש סיבות נפוצות להכחשה של ההורים.
6 הסיבות העיקריות להכחשה:
- חומרת התסמינים
- דת, אמונות או תרבות
- ידע וחוסר ודאות
- רגשות שליליים
- רגשות חיוביים
- תמיכה
ישנם כמובן עוד היבטים נוספים בחיים, הקשורים לסיבות הפוטנציאליות ותורמים להכחשה.
כך לדוגמא, רק הגיוני שההורים עשויים לדאוג מהלא נודע ולתאר לעצמם בפחד "מה יעלה בגורל הילד כשיגדל".
אין ספק כי הורים רבים גם חוו והיו חלק מסטיגמה חברתית מעוותת שנוצרה סביב המושג אוטיזם, כשהיו צעירים יותר ולכן מתקשים להבין את הצורך בקבלה, שאז ההכחשה הנה סוג מסכת הגנה לא ראציונלית.
מעבר לכך, גם לתחושות של אשמה הורית יש תפקיד מרכזי. הורים רבים נוטים להאשים את עצמם בכך שהילד אוטיסט, מה שיוצר ייסורי מצפון ותחושות אישיות קשות.
מכיוון שהאוטיזם הוא ספקטרום מגוון ונרחב, המציג את תסמיניו ברמות חומרה משתנות, במקרים רבים ההורים מכחישים שהילד אוטיסט, כי הם רואים ומכירים רק חלק מהתסמינים, והתמונה של הילד שלהם לא מסתדרת להם בראש עם התסמינים שהם מכירים לגבי האוטיזם.
כך לדוגמא, ישנם מצבים שבהם הילד השני או השלישי מאובחן עם אוטיזם, ורק לאחר האבחון שלו ההורים "מכירים" סימפטומים נוספים של אוטיזם, מה שמוביל אותם לפנות לאבחון של הילד הבכור, אצלו "שמו לב רק לתסמינים קלים" בתחילת הדרך.
ההכחשה עלולה, במקרים מסויימים, להוביל לאבחון מאוחר של הילד וחשוב לדעת כי אלה אינם מקרים נדירים.
הכחשה עצמית של אוטיזם
גם בשנת 2025 ישנם לא מעט אנשים שפשוט לא יודעים הרבה על האוטיזם ולא באמת מכירים אותו. צורה נוספת של הכחשה יכולה להגיע מצד הילדים האוטיסטים עצמם, בדרך כלל לאחר אבחון בתפקוד גבוה ובגיל מתקדם יותר.
במקרים אלה הילדים ידחו לחלוטין את האבחנה שלהם, וייכחישו את ההבנה שהם שונים מילדים אחרים בני גילם.
הילדים גם יפעלו כמו על מנת להסוות את האוטיזם, כחלק ממנגנון ההכחשה שלהם וללא קשר כלשהו להורים או לסובבים אותם. בחלק מהמקרים הם מבינים את האבחנה והמשמעות של "אוטיזם", מה שרק מאפשר להם לבסס ולשכלל את העמדת הפנים שהם אינם אוטיסטים.
ישנם גם מקרים בהם הילדים עלולים להכחיש את האבחנה שלהם מתוך חשש מפני שיפוט מצד בני גילם בגלל ההבדלים ביניהם
חשוב להדגיש כי הכחשה עצמית של האוטיזם נפוצה בעיקר בקרב ילדים על הספקטרום בתפקוד גבוה, עם רמת עצמאות גבוהה.
מהכחשה חלקית לקבלה אמיתית
חשוב להבין כי מחשבות מכחישות ותחושת הכחשה במידה מסויימת הנם תהליכים טבעיים, כל עוד ההכחשה חולפת ואנחנו מקבלים את המציאות והאבחון של הילד.
מאידך, חשוב להבין כי הכחשה מתמשכת עלולה להשפיע לרעה על הילד המאובחן.
במקרים חמורים של הכחשה, הורים עלולים לא לקבל את ילדיהם כפי שהם, מה שמוביל לכך שהם מתרחקים ולא מבלים מספיק זמן עם הילד על כל המשתמע מכך.
הורים שנשארים בהכחשה עלולים להוביל ולגרום להזנחת סימנים מוקדמים של אוטיזם ובכך למנוע מהילד טיפולים המתאימים למצב, שכל כך חשוב עבורו בגילאים הצעירים.
מעבר לכך, ההכחשה עלולה להוביל לכך שההורים לא יעדכנו את אנשי הצוות המקצועי בגן הילדים ובבית הספר, וכך הילד יחמיץ חלק מההזדמנויות לביצוע התאמות החשובות בשל עבורו במסגרות החינוכיות ובסביבת חייו.
ישנן כמה וכמה דרכים לסייע להורים ולבני משפחה בכלל, לקבל את המצב של הילד, להכיר באבחנה ולהשתחרר מההכחשה.
ידע הוא מילת המפתח וחינוך ההורים הוא כלי חשוב וראשון במעלה.
לכן, הדבר הראשון עליו נהוג להמליץ הוא השתתפות בקבוצות תמיכה באוטיזם, שהוקמו במיוחד בכדי להקל על ההורים בתקופה שבסמוך למועד האבחון.
קבוצות תמיכה, פיזיות או מקוונות, יכולות לעזור ולספק ידע חשוב על הספקטרום האוטיסטי, מה שיאפשר למכחישים לקבל את המציאות ולתפוס אותה בצורה ריאלית והרבה פחות מפחידה.
שימו לב כי בפייסבוק ישנן הרבה קבוצות תמיכה פעילות להורים לילדים אוטיסטים, בהן ניתן לשתף ולאסוף ידע רב ונרחב, מחוויות של הורים שחוו וחווים בכל יום סיטואציות אנושיות, דומות לחלוטין לאלה שלכם.
דרך טובה נוספת, כתמיד, עוברת בפניה של ההורים והילדים להתייעצות עם אנשי מקצוע באופן פרטני ולפי הצורך.
עזרה מקצועית עשויה לעזור לילדים הנוטים להכחשה עצמית וללא קשר, גם להורים שמכחישים את האבחנה ומסרבים להשלים ולקבל אותה.
הבנה, השלמה והכלה מלאה של אבחנת האוטיזם של הילד עלולה להיות מאתגרת עבור ההורים, בני המשפחה ואפילו של הילד עצמו.
ההלם הראשוני וההכחשה שבאה אחריו הן תחושות טבעיות ונפוצות מאד, אך חשוב לשים לב כי ההכחשה חולפת והקבלה המלאה של המצב "החדש" של הילד תופסת את מקומה.
צריך להתייחס את הקבלה כאל מסע, ולא כאל יעד. הקבלה היא מסע שכל מי שקרוב וקשור על הילד המאובחן צריך להתחיל ולעבור בו, בכדי שנוכל להפוך את העולם למקום הרבה יותר פתוח, מקבל ונוח עבור הילדים שלנו.
קריאה נוספת: איך מספרים לילד שהוא אוטיסט?