איך לשכנע ילד אוטיסט לאכול – אוטיזם וגישה תזונתית

ילדים הסובלים מאוטיזם חווים בעיות בהזנה כתוצאה מחששם מפני מאכלים חדשים. הן מפתחים התנהגויות בלתי הולמות להימנע ממזונות מסוימים, ועשויים שלא לשבת ליד השולחן אם המאכל שאינו אהוב עליהם מוגש. במקרים אלו ההורים נוטים להעניק לילד את מבוקשו, היות והם רק רוצים שהילד יאכל.

ילד אוטיסט מגיב באופן שאינו מילולי ונאבק עם תזונה מגבילה קשה. הוא עשוי להעדיף מזונות צהובים כגון קרקרים או טוסטים, אך אם הם אלרגיים לגלוטן וקזאין, חלבון חלב, הם חווים צפצופי נשימה, אסטמה ועצירות עם אכילתם.

ילדים אוטיסטים המפגינים אכילה בררנית מגבילים את עצמם לחמש מזונות או פחות במקרים קיצוניים. הם מדקדקים בקטנות, אך מתוך המאכלים הבודדים אותם הם מוכנים לאכול, הם עשויים לאכול כמויות גדולות.

חלק מהילדים האוטיסטים עשויים להיות סלקטיביים לגבי גוון האוכל, ואוכלים מזונות צהובים או לבנים בלבד, כגון אורז, תפוחי אדמה ופסטה. אחרים יעדיפו מרקם חלק מסוים ואחרים עשויים להעדיף מזונות פריכים בלבד.

ילדים רבים הסובלים מאוטיזם נוטים להעדיף מזונות עשירים בפחמימות, עשירים בקלוריות ודלים בסיבים תזונתיים. הרגלי אכילה אלו פוגמים בתפקוד המעיים שלהם ומובילים לעצירות. הם עשויים להימנע מאוכל במשך ימים שלמים כשאינם מקבלים את המזונות המועדפים עליהם.

הורים נוטים לסבור בטעות שבסופו של דבר הילד יאכל את המזונות הבריאים אם לא תהיה לו ברירה, אך ילד אוטיסט יכול להגיע לבית חולים בתת תזונה. כלומר, גם תחושות רעב וצום ממושכים אינם "שוברים" אותו.

בעוד שחלק מהילדים האוטיסטים עשויים להיות סלקטיביים עם תזונתם בשל התנהגויות כפייתיות, אחרים עשויים להתמודד עם אתגרים מוטוריים וחושיים המגבילים את יכולתם לאכול מגוון מזונות. ילד אוטיסט המוגבל בטווח התנועה שלו, למשל, מתקשה בלעיסה ובליעה, ומסיבה זו הוא עשוי לפתח העדפה למאכלים חלקים שאינם מחייבים תנועה רבה בבליעתם.

התערבויות להתנהגויות בעייתיות באוטיזם

למידת התערבויות לחיסול התנהגויות בעייתיות והאכלה מחדש מסייעות לילדים אוטיסטים לאכול תזונה בריאה ומאוזנת. חלק מהילדים האוטיסטים עלולים לחוות אי סבילות למזונות חושיים המפעילים רעש חזק כגון נגיסה בתפוח חזק, ובמקרה זה הם רוכשים העדפה למזונות רכים.

רוב הילדים האוטיסטיים המפגינים בעיות האכלה מתונות, מפיקים תועלת מטיפול באשפוז במרפאת טיפול בעיסוק, טיפול התנהגותי או קלינאי דיבור ושפה. טיפול מומחים להפרעות אכילה הנגרמות כתוצאה מבעיות מוטוריות או העדפות חושיות מאפשר את שינוי התזונה של הילד.

ריפוי בעיסוק מטפל בבעיות ברורות של טווח תנועה. קלינאי תקשורת עובדים עם הילד לחיזוק שרירי הלסת והשרירים האחרים בהם הוא משתמש על מנת להניע את לשונו, לנשוך, ללעוס, לבלוע ולבצע פעולות אחרות הכרוכות באכילה. מרפא בעיסוק מלמד את הילד להשתמש בכלים, ולהשיג יציבה טובה, עד שהוא מסוגל לאכול ארוחה שלמה המורכבת ממזונות בריאים.

הורים יכולים לחזק הרגלי תזונה טובים

קיימות שיטות רבות בהן יכולים הורים לנקוט לחיזוק הרגלי תזונה לילד אוטיסט. הם יכולים להרגיל את הילד לנגוס בפריט מזון אחד בכל ארוחה, ולהפוך אותו לטעים יותר באמצעות תבלינים אותם הילד אוהב כגון קטשופ או דבש. הם יכולים אף לשנות את מרקם המזון באמצעות קיצוצו לפיסות קטנות יותר או הפיכתו למחית, בהתאם להעדפת הילד.

שיטת החיזוק לסירוגין היא שיטת השימוש בחיזוקים חיוביים כשהילד מתנהג באופן רצוי, והסרת החיזוקים כשהוא מתנהג באופן בלתי רצוי. הורים לילד אוטיסט מתבקשים לעודד את הילד לאכול תזונה מגוונת יותר, באמצעות הענקת פרס בכל פעם בה הילד מוכן להתנסות במאכלים בריאים חדשים.

הילד מקבל חיזוקים עד לנקודה בה הוא לומד מחדש שברוקולי או קטניות הן למעשה דבר טוב וטעים. בשלב זה, האוכל עצמו הופך לחיזוק, הארוחות כבר אינן מלחיצות וכולם מרוצים ליד השולחן. ילדים אוטיסטיים משגשגים לאחר הטיפול בבעיות ההאכלה שלהם, ומומלץ לעבוד עימם היות וברגע שמציגים להם סוגי אוכל חדשים, הם מתחילים לשגשג באמצעות הנאה בסוגי מזון רבים יותר. הם עולים מעט במשקל, ומערכת העיכול שלהם מתפקדת טוב יותר. יש להם מספיק אנרגיה לביצוע פעילויות או להתעמל. גוון פניהם בהיר, וגופם מתחזק.