אוטיזם בתפקוד נמוך

בעבר, כשהיו מדברים על אוטיזם, דיברו על ילדים שנמצאים בתוך בועה, לא מתקשרים, לא יוצרים קשרים בינאישיים, ולא מגיבים. ככל שהתקדם והתפתח המחקר בתחום, עלתה ההבנה כי אוטיזם הוא רצף, או ספקטרום, עליו נמצאים ילדים ומבוגרים ברמות שונות של פגיעה ושל תפקוד.

על פי ה-DSM-IV, נקראה ההפרעה PDD- הפרעת התפתחות רחבת היקף. ילדים אובחנו ושובצו על הספקטרום, בין אוטיזם בתפקוד נמוך, דרך רמות תפקוד בינוניות, ועד הפרעת התפתחות ותקשורת ברמת תפקוד גבוהה (או תסמונת אספרגר).

ב-DSM-5, שפורסם בשנת 2013, שונתה שוב ההגדרה, וההפרעות נקראות כיום ASD- הפרעה על הספקטרום האוטיסטי. ההכרה בכך שקיים רצף של הפרעות ושל חומרה- נשארה.

הרבה נכתב על אוטיזם בתפקוד גבוה ועל אספרגר. התחושה היא שככל שהתפקוד של הילדים גבוה יותר, ושמור יותר, כך יש יותר מקום להבנה, להתערבות ולטיפול. אך לא ניתן להתעלם מההתמודדות העומדת בפני ילדים ובני המשפחות כאשר האוטיזם פוגע במלוא עוצמתו, ומקבל אבחנה של "אוטיזם בתפקוד נמוך".

אבחון אוטיזם בתפקוד נמוך

במידה מסוימת, החלק הקל ביותר בהתמודדות עם אוטיזם בתפקוד נמוך, הוא ביצוע האבחנה. אוטיזם בתפקוד גבוה מעלה שאלות, לעיתים קשה לאתר את הבעיה המדויקת. אך כאשר הילד פגוע מאוד, כאשר הסימפטומים האוטיסטיים מופיעים ברמת חומרה גבוה, לא קשה להבחין בהם.

בכל זאת, האבחון נעשה על ידי אנשי מקצוע- פסיכולוגים ופסיכיאטרים. חשוב לבדוק שאין בעיה נוירולוגית או חושית אשר מובילה להופעת הסימפטומים (כמו, למשל, חירשות).

מאפיינים של אוטיזם בתפקוד נמוך

הפרעות תקשורתיות

הפרעות על הרצף האוטיסטי מאופיינות בראש ובראשונה בפגיעה ביכולות התקשורת של הילד. בתפקוד נמוך, בדרך כלל הפגיעה היא משמעותית ביותר, כך שהילד מתקשה בכל האופייניות של יצירת תקשורת.

הם לא רוכשים שפה, או שרוכשים שפה מאוד חלקית ומאוד קונקרטית (כלומר, מסוגלים להצביע על אובייקט ולקרוא לו בשם, אך לא להביע רעיונות מרוכבים או לא קונקרטים באופן שפתי). הם לא עושים שימוש בשפה על מנת ליצור קשרים בינאישיים, או ליצור תקשורת משמעותית.

גם מבחינת שפה לא מילולית קיימת פגיעה. הילדים לא מסוגלים להשתמש בג'סטות או מחוות לא מילוליות על מנת להביע רעיונות. בעיקר, הם לא מבינים את אותן ג'סטות.

התקשורת הבינאישית נפגעת גם כתוצאה מהעדר יכולת מנטליזציה, כלומר להבין מה עובר בראש של אנשים אחרים. ילדים עם אוטיזם בתפקוד נמוך לא מבינים פעילות של אחרים, ופעמים רבות גם לא מנסים או מתעניינים בכך.

קשיים תפקודיים

אלמנט נוסף הוא האלמנט התפקודי. אוטיסטים בתפקוד נמוך מתקשים בתפקוד בכל התחומים, והם זקוקים לסיוע וליווי בלתי פוסק. הם מתקשים לרכוש יכולות של התארגנות, עמידה בלוחות זמנים ותכנון. הם מאוד זקוקים לשגרה קבועה, ועלולים להיכנס למצב של מתח וסטרס כשהשגרה נשברת.

התנועות הסטריאוטיפיות (תנועות חוזרות, שאין להן היבט פונקציונאלי, מלבד, אולי, הרגעה פנימי), הן בולטות וחזקות יותר אצל אוטיסיטים בתפקוד נמוך.

פגיעה קוגניטיבית

אצל רבים מהאוטיסטים בתפקוד נמוך ניתן לאבחן, בנוסף לאוטיזם, גם פגיעה קוגניטיבית, ברמות שונות של פיגור. הפיגור מוסיף לתפקוד הנמוך של הילדים, ומקשה עוד יותר על האפשרות להעניק טיפול ולהגיע לשיפור.

טיפול באוטיסטים בתפקוד נמוך

למרות שכמובן האתגר בטיפול באוטיסטים בתפקוד נמוך הוא גדול יותר ומורכב יותר, יש מה לעשות, וחשוב להתערב ולטפל על מנת לאפשר לילדים להגיע למירב ההישגים ואיכות החיים שהם יכולים להגיע.

הטיפולים כוללים שילוב של קלינאית תקשורת (בדרך כלל להשגת דרכי תקשורת חלופיות ככל האפשר), פיזיותרפיה, טיפול תרופתי ועוד. רבים מהאוטיסטים בתפקוד נמוך מקבלים טיפול וסיעוד במוסדות ייעודיים וטיפוליים.

אולי יעניין אותך גם:

מחקר חדש מצא שאוטיזם קשור לבעיית תפקוד של נוירונים חושיים הנמצאים מחוץ למוח