ישנם לא מעט מקרים מוכרים בספרות המקצועית, גם בישראל, בהם נולד ילד שהתפתח בצורה שיגרתית לחלוטין, עם פעילות מוטורית נורמלית, יצירת קשר עין בצורה תקינה ואפילו השתמש שפה ודיבור תקינים.
אותם ילדים שיחקו עם ילדים בני גילם ועם בני המשפחה, למדו לתקשר ולהביע את רצונם ובקיצור, נראו והתנהגו ממש כמו כל בני גילם.
לפתע וללא סימני אזהרה, במהלך קצר של מספר שבועות ספורים, חלה התדרדרות משמעותית בתפקודם. הילדים נראים ומתנהלים כמי שמתנתקים מהסובבים אותם, מפסיקים לדבר, לעיתים ממש לחלוטין, נמנעים מיצירת קשר עין ואינם מתקשרים עם הזולת.
ביום בהיר אחד התנהגותם הופכת מוגבלת וסטריאוטיפית (חזרתית), הם מובלבלים, כועסים, נקלעים להתקפי זעם, מתחמקים ממגע ולמעשה הולכים ונסוגים לתוך עצמם.
ברוב המקרים המתוארים, ההורים המבוהלים בדרך כלל ממהרים ופונים לרופא הילדים בקופת החולים. אז הילד.ה נשלח/ת לסדרה ארוכה של בדיקות גנטיות, המטולוגיות, נוירולוגיות, התפתחותיות ועוד.
כאשר מתקבלת אבחנה של אוטיזם נותרת פליאה גדולה, שכן רובינו יודעים שניתן להבחין בסימנים ראשונים לאוטיזם כבר בגיל חצי שנה ולרוב בשלבים הרבה יותר מוקדמים ולא לאחר שהילד.ה מתפתח/ת בצורה תקינה במשך כמה שנים.
אוטיזם רגרסיבי הוא מצב שבו ילד נראה מתפתח באופן טיפוסי אך לפתע מתחיל לאבד מיומנויות דיבור ומיומנויות חברתיות שאותן כבר רכש ויישם.
סימנים ותסמינים של רגרסיה אוטיסטית נראים בדרך כלל בין הגילאים 15 ל-30 חודשים. אובדן המיומנויות הללו יכול להיות מהיר או איטי, ובקצב המשתנה בין הילדים.
המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי של הפרעות נפשיות, מהדורה חמישית (DSM-5), שהוצא על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (APA), מגדיר אוטיזם רגרסיבי ככל סוג של הפרעה על הספקטרום האוטיסטי (ASD) הכוללת רגרסיה, כולל הפרעת התפוררות הילדות.
חשוב שילד עם אוטיזם רגרסיבי יאובחן כבר בשלב מוקדם ככל שניתן. לאחר האבחון, ניתן וראוי להתאים לילד את הטיפולים המתאימים הנדרשים בהתאם למצבו הרגרסיבי.
חשוב לזכור שכל הילדים עם אוטיזם שונים וההתקדמות תלויה בגורמים רבים.
כמה עובדות על אוטיזם רגרסיבי
מחקרים הראו שרמות הפגיעה החברתית והאקדמית בקרב ילדים עם אוטיזם שונות ממקרה למקרה. המחקרים גם מלמדים שילדים עם אוטיזם רגרסיבי המקבלים טיפול מוקדם, בגילאים צעירים, מציגים התקדמות טובה יותר.
להלן מספר נתונים מחקריים מעניינים:
- הירידה במיומנויות בילדים עם רגרסיה אוטיסטית אובחנה בגיל ממוצע של 19 חודשים.
- רוב הילדים החלו להראות עיכוב קל בהתפתחות לפני שהחלו להציג אובדן מילים.
- כמעט 77 אחוז מהילדים שסבלו מאובדן שפה חוו גם אובדן מיומנויות תקשורת.
- ילדים שהיו מאוד דברנים ואז פתאום הפסיקו לדבר הציגו דפוס של פיתוח ואובדן מיומנויות תקשורת לא מילולית ובין השאר: חיקוי, קשר עין ישיר, תגובה לשמם, השתתפות במשחקים חברתיים, מיומנויות שפה קלטת לפני דיבור ומחוות.
- רבים מההורים מדווחים כי הם הבינו שמשהו לא בסדר אצל ילדיהם באופן מיידי.
עד 50 אחוז מכלל מקרי האוטיזם נחשבים להיות מהסוג הרגרסיבי, בו נראה שהילד מתפתח באופן תקין אך לפתע מאבד חלק מהכישורים שרכש.
נראה כי הגישה הטיפולית היעילה ביותר לאוטיזם רגרסיבי הנה שיטת ABA, שכן טיפול בשיטת ABA מאפשר התערבות מותאמת אישית ועקבית בסביבה המוכרת לילד המטופל.
בסקירה שלפניך נתבונן מקרוב באוטיזם רגרסיבי ובטיפולים המשמשים לטיפול במצב וננסה להסביר את הנושא לעומקו.
כפי שכתבנו והסברנו באריכות, הסימנים הראשונים של האוטיזם ניתנים להבחנה כבר בתינוקות בני שישה חודשים, אם כי המצב מאובחן בדרך כלל רק בסביבות גיל שלוש.
למרות הנוכחות של תסמינים מוקדמים כמו הימנעות מקשר עין או חוסר תקשורת, אבחון האוטיזם יכול להיות מאתגר מכיוון שאין בדיקות רפואיות לאישור ההפרעה.
אם הילד נראה כמתפתח באופן תקין אך לפתע מאבד את היכולות שרכש קודם לכן כמו מיומנויות תקשורת מילוליות ולא מילוליות, ומתחיל לעקוב אחר דפוס ההתפתחות האוטיסטי הסטנדרטי, יתכן שיש לו אוטיזם רגרסיבי.
תחילתו של האוטיזם הרגרסיבי מלווה בדרך כלל בתקופה ארוכה יחסית של קיפאון בהתפתחות המיומנויות.
אוטיזם רגרסיבי ידוע גם כרגרסיה אוטיסטית, אוטיזם עם רגרסיה, אוטיזם מסוג נסיגה, וכן כתסמונת אוטיסטית נרכשת.
בעבר הוא סווג כתת-סוג של אוטיזם. עם זאת, כיום מאמינים כי לילדים המאובחנים עם אוטיזם רגרסיבי יש תסמינים עדינים אפילו לפני שהרגרסיה מתרחשת.
דפוסי התפרצות
אוטיזם רגרסיבי הידוע גם כאוטיזם בעל התפרצות מאוחרת, כולל תקופה של התפתחות טיפוסית שלאחריה יוצגו אובדן של מיומנויות שנרכשו קודם לכן או ירידה ניכרת ביכולות חברתיות ותקשורתיות של הילד.
הרגרסיה מתרחשת בדרך כלל בין גיל 15 ל-30 חודשים ויכולה להיות פתאומית או הדרגתית. גיל האבחון הממוצע של הילדים הוא 19 חודשים כאמור.
מהם הסימנים של אוטיזם רגרסיבי?
הסימנים המוקדמים של אוטיזם רגרסיבי כוללים:
- הימנעות מיצירת קשר עין
- חוסר תגובה כשקוראים לילד בשמו
- חזרה על מילים או משפטים מדויקים שנאמרו על ידי אחרים, המכונה גם אקולליה
- מתן תשובות לא רלוונטיות כשנשאלים שאלות
- שימוש שיטתי בכינוי "אתה" במקום "אני"
- הילד אינו מצביע לעבר אנשים, חפצים או צעצועים
- סירוב או הימנעות מופגנת מכל מגע פיזי
- מיומנויות חברתיות מוגבלות מאוד או לא קיימות
- כישלון בהבנת הרגשות של עצמם ושל אחרים
ישנם סימנים ותסמינים רבים נוספים של אוטיזם רגרסיבי הדומים למאפיינים טיפוסיים של ASD, לדוגמה:
- התנהגות חזרתית או גירוי עצמי, כמו נפנוף ידיים או הסתובבות במעגלים
- חרדה בכלל ותופעות של חרדה חברתית בפרט
- פעולות אימפולסיביות
- התנהגות היפראקטיבית
- קושי לקבל שינויים בשגרה ומעברים למצבים חדשים
- רגישות יתר או תת-רגישות לקולות, ריח, טעם ומגע
- הרגלי אכילה חריגים, אכילה בררנית והעדפה לסוגי מזון מסוימים
- רגרסיה בשינה והתפתחות הפרעות שינה משמעותיות
- תחומי עניין והתנהגויות לא טיפוסיות
- משחק תמיד באותה צורה, למשל סידור מכוניות או קוביות בניה בשורה
- עניין אובססיבי בחלקים ספציפיים של חפצים, כמו גלגלים של מכוניות צעצוע
כיצד מאבחנים ילד עם אוטיזם רגרסיבי?
אוטיזם רגרסיבי מאובחן באותה דרך כמו הפרעת הספקטרום האוטיסטי באופן כללי.
במילים אחרות, צוות רב-תחומי המורכב מפסיכולוג, קלינאי תקשורת, ורופא ילדים או פסיכיאטר ילדים יצפה בהתנהגות הילד, דפוסי התקשורת שלו, ואינטראקציות עם אחרים, בנוסף לבחינת ההיסטוריה ההתפתחותית של הילד.
לאחר שהילד מאובחן עם אוטיזם רגרסיבי, הצוות יפתח תוכנית טיפול בהתאמה אישית.
האם ניתן להפוך אוטיזם רגרסיבי?
אין ריפוי לאוטיזם. עם זאת, במקרים רבים, ילדים המאובחנים בשלב מוקדם של הרגרסיה ועוברים טיפול אינטנסיבי ירכשו מחדש את הכלים הנחוצים לשיפור מיומנויותיהם ולתפקוד עצמאי.
חשוב לזכור שכל ילד שונה, וההתקדמות תשתנה בהתאם לחומרת המצב וגורמים אחרים.
גורמים אפשריים לאוטיזם רגרסיבי
מאז שנת 2000 נערכו אלפי מחקרים בהשתתפות מיליוני ילדים, בניסיון להבין את הגורמים האפשריים לעיכוב התפתחותי ואוטיזם.
באחד המחקרים המעניינים שנערכו באוניברסיטת קליפורניה החוקרים מצאו שאוטיזם או עיכוב התפתחותי יכולים להיגרם בשל אובדן נרכש של היכולת של הילד לייצר אנרגיה בתאי המוח שלו, עלייה בעקה חמצונית ונזק למיטוכונדריה או למפעלי האנרגיה בתאים.
מכיוון שתפקוד המוח והתפתחות העצבים תלויים מאוד באנרגיה, כישלון המיטוכונדריה לייצר מספיק אנרגיה להזנת המוח עלול לגרום לאוטיזם ולעיכוב התפתחותי.
מחקר נוסף שנערך בקליפורניה, הציג ראיות הקושרות אוטיזם רגרסיבי עם דיספונקציה חיסונית, שינויים במוח, מצוקה במערכת העיכול (GI) והתנהגויות חזרתיות חמורות.
החוקרים גילו רמות מוגברות של תאי חיסון הנקראים תאים דנדריטיים אצל ילדים אוטיסטים. חריגות חיסונית אלה עלולות לנבוע בשל הגדלת האמיגדלה, שהיא החלק במוח השולט בתגובות הרגשיות שלנו.
המחקר הראה שאוטיזם רגרסיבי קשור לרמה גבוהה של תאים פלסמציטואידים, שהנם למעשה סוג של תא דנדריטי הנמצא בדרך כלל באיברים הלימפואידיים ההיקפיים.
יתר על כן, מחקר משנת 2013 שנערך במכון פיינשטיין למחקר רפואי בניו יורק, הראה שאוטיזם עשוי להיגרם מנוגדנים נגד המוח שמסוגלים לחדור את מחסום הדם-מוח הבלתי בשל של עובר המתפתח ברחם. הנוגדנים עלולים לגרום לנזק מתפתח למוח העובר, מה שמוביל לאוטיזם או עיכובים התפתחותיים בעת הלידה.
בשורה התחתונה וממש כפי שהגורמים לאוטיזם אינם מוכרים עד סופם, כך ניתן גם להניח לגבי האוטיזם הרגרסיבי, שאת הסיבות והגורמים לתופעה איננו מכירים עד הסוף.
טיפולים יעילים לאוטיזם רגרסיבי
כפי שציינו כבר בתחילת הדברים, טיפול בשיטת ABA הוא כנראה הטיפול היעיל ביותר לפעוטות וילדים שאובחנו עם אוטיזם רגרסיבי.
מעבר לכך, ישנן כמה וכמה שיטות טיפול נוספות, אותן כדאי להכיר ולשקול, בהתאם למצבו התפקודי ולאתגרים שעמם הילד שלך מתמודד.
טיפול באינטגרציה חושית
טיפול באינטגרציה חושית פותח על ידי המרפאה בעיסוק א. ג'ין איירס בשנות ה-70. הוא מיועד לעזור לילדים המאובחנים עם הפרעה על הספקטרום האוטיסטי להתמודד עם קשיים בעיבוד חושי.
דיספונקציה בעיבוד חושי היא אחד מהתסמינים הנפוצים ביותר של אוטיזם. הדיספונקציה יכולה להתבטא ברגישות יתר או תת-רגישות לאור, רגישות לרעש, ריח, טעם או מגע.
התנהגויות אופייניות של ילדים החווים בעיות חושיות הן תנועה מוגזמת כולל קפיצה או סיבוב, וכן גירוי עצמי, כמו נפנוף ידיים או נדנוד.
כיצד זה עובד?
הטיפול באינטגרציה חושית כולל מגוון פעילויות המגרות תגובות חושיות, לדוגמה, נדנוד, קפיצה וטיפוס.
הטיפול יכול לעזור לילדים אוטיסטים להבין טוב יותר מידע חושי וללמוד כיצד להשתמש במספר חושים בו-זמנית מבלי להיות מוצפים.
טיפול באינטגרציה חושית ניתן על ידי מרפאים בעיסוק. הוא לעתים קרובות משולב עם טיפולים אחרים, כמו טיפול בדיבור, טיפול CBT וטיפול חינוכי.
טיפול בדיבור
לרוב הילדים האוטיסטים יש לפחות רמה מסוימת של בעיות תקשורת.
חלק מהילדים מציגים שימוש מוגבל בדיבור או שאינם מדברים בכלל. טיפול בדיבור יכול לעזור לשפר תקשורת מילולית ולא מילולית ולהקל על הילדים באינטראקציה עם אחרים, כולל:
- מענה לשאלות
- התאמת תמונה למשמעותה
- חיזוק שרירי הפה, הלסת והצוואר
- למידה כיצד להפיק צלילי דיבור ברורים יותר
- ויסות טון הדיבור
- התאמת רגשות להבעת פנים נכונה
- למידת מיומנויות לא מילוליות ושפת גוף
כיצד זה עובד?
טיפול בדיבור נעשה על ידי קלינאי תקשורת. עבור ילדים עם אוטיזם המסוגלים לדבר, טיפול בדיבור מורכב מעידוד תקשורת פונקציונלית וספונטנית במגוון מצבים, וכן טיפול בהגייה, טיפול מוטורי אוראלי, או שילוב של שיטות אלה.
מצד שני, ילדים אוטיסטים עם בעיות שפה חמורות יפיקו תועלת רבה משימוש בטיפול תקשורת תומכת וחליפית (AAC). המפגשים מוקדשים ללימוד השימוש במערכות תקשורת חילופי תמונות (PECS), שפת סימנים, או מכשירי פלט דיבור כמו DynaVox.
טיפול חזותי
הטיפול החזותי יעיל בעזרה לילדים עם אוטיזם להרגיש פחות מוצפים מגירויים חזותיים ולתקשר בקלות רבה יותר עם סביבתם. הטיפול, שנמצא יעיל בטיפול באוטיזם רגרסיבי, עשוי להפחית או לבטל לחלוטין חלק מהבעיות החושיות הקשורות לראייה.
הטיפול החזותי הוכח מחקרית גם כמועיל לשיפור היציבה, הטיית הראש, המודעות המרחבית והקואורדינציה בילדים עם אוטיזם רגרסיבי.
הבעיות החזותיות הנפוצות ביותר בילדים אוטיסטים כוללות:
- ראייה רגישה מדי
- רגישות לאור
- חוסר קשר עין
- הפרעות בתנועות העיניים
- בהייה בחפצים מסתובבים או באור
- מבטים חטופים היקפיים
- הסתכלות מהצד
- עיניים מצולבות / פזילה
- גירוי עצמי חזותי, כמו נפנוף אצבעות מול העיניים
- הגנתיות חזותית או הימנעות ממגע עם קלט חזותי ספציפי כמו אורות בהירים
כיצד זה עובד?
טיפול חזותי נעשה על ידי מטפל חזותי המשתמש במגוון תרגילים לגירוי תנועת העיניים ושימוש במערכת הראייה המרכזית.
יתכן שהילד יצטרך להרכיב עדשות פריזמה סביבתיות במהלך המפגש. ניתן לטפל ביעילות בהתנהגויות אוטיסטיות טיפוסיות הקשורות לעיניים כמו קשר עין לקוי, הסתכלות דרך או מעבר לחפצים, סלידה קיצונית מאור, תגובה חריגה למראה באמצעות טיפול חזותי תוך שימוש בעדשות פריזמה כאמור.
איזון שמיעתי או אימון אינטגרציה שמיעתית (AIT)
איזון שמיעתי (AIT), שפותח על ידי רופא האוזניים, האף והגרון הצרפתי ד"ר גי ברארד, הוא סוג של טיפול בצליל שמטרתו להפחית בעיות רגישות שמיעתית בילדים אוטיסטים.
טיפול זה, המוכר בישראל גם בשם אימון שמיעתי אינטגרטיבי, מתמודד עם עיוותי שמיעה, שמיעה רגישה מדי ובעיות אחרות הקשורות לעיבוד צלילים העלולים לגרום לאי נוחות ובלבול.
AIT לא רק מאמן מחדש את השמיעה ומשפר את העיבוד השמיעתי ביעילות, אלא גם משפר את הריכוז, הדיבור ומיומנויות השפה.
כיצד זה עובד?
אימון שמיעתי אינטגרטיבי נמשך בדרך כלל שבועיים עם שני מפגשים יומיים של 30 דקות.
המפגשים כוללים האזנה למוזיקה מיוחדת דרך אוזניות, תחילה על ידי הצגת צלילים מוכרים ואז מעבר לצלילים מאתגרים יותר בתדר גבוה או נמוך.
בדרך זו, ילדים יכולים להתרגל בהדרגה לצלילים עד שהם כבר לא מהווים בעיה. למרות שחלק מהמטפלים הם מטפלי AIT מוסמכים של ברארד, לא נדרשת הסמכה פורמלית כדי לספק סוג זה של טיפול והוא בדרך כלל מוצע על ידי קלינאי תקשורת או מרפאים בעיסוק.
סוגים אחרים של טיפול בצליל
מלבד איזון שמיעתי, ישנן מספר צורות אחרות של טיפול בצליל הזמינות לילדים אוטיסטים. כולן מבוססות על חיזוק היסוד של התפקוד הנוירולוגי של הילד, כולל עיבוד שמיעתי וקשב.
שיטת טומטיס
שיטת טומטיס מיועדת לשפר מיומנויות הקשבה, דיבור ותקשורת בילדים אוטיסטים, בנוסף לחיזוק שיווי משקל וקואורדינציה.
במסגרת הטיפול הילד משתמש באוזניות להאזנה למוזיקה וצלילים אחרים שעברו שינוי אלקטרוני. טיפול זה מאמן את השרירים באוזן ומגרה חיבורים בין האוזן למוח.
תרפיית הצליל של סאמונס (SST)
תרפיית הצליל של סאמונס אינה נפוצה בישראל [ינואר 2025] ומבוססת על שימוש במוזיקה טיפולית כדי לספק גירוי ישיר למערכת העצבים המרכזית של הילד ולאמן את המערכת השמיעתית לעבד את מלוא טווח הצלילים ללא חווית עיוות, רגישות יתר או אובדן תדרים.
תוכנית ההאזנה TLP
תכנית האזנה TLP או The Listening Program הנה שיטה טיפולית המתבססת של גירוי שמיעתי באמצעות האזנה של המטופל למוסיקה קלאסית, ובעיקר יצירות של מוצרט, ויוואלדי, והיידן.
בתוך תבניות גלי הקול שנקלטים באוזן של הילד המטופל, כוללים רכיבים חשובים ובין השאר: זמן, תדירות ונפח. גלי הקול מגיעים לאוזנו של הילד בתדירויות שונות, המגרות את המוח ומשפיעות על נפשו וגופו של הילד המטופל.
מטרת הטיפול באמצעות תכנית האזנה הנה לתכנת מחדש את מערכת הזיכרון הרגשי של הילד, כך שלא ירתע משמיעת צלילים וקולות ובכך תפחת משמעותית הרגישות השמיעתית שלו.
האוטיזם הרגרסיבי, ממש כמו הפרעות אחרות על הספקטרום האוטיסטי יכולים להיות מאתגרים מאוד עבור הילדים ובני משפחתם.
עם זאת, ניתן וחשוב לאבחן את אוטיזם רגרסיבי בשלב מוקדם ככל שניתן, אז ניתן לתמוך, לטפל ולסייע לילדים בגישה חיובית, סובלנות ואהבה רבה.
ילדים שמקבלים טיפול הולם, המותאם למצבם, מציגים שיפור בהפחתת תסמיני האוטיזם ובהחלט יכולים להתקדם ולהתפתח, בדרך למיצוי מלוא הפוטנציאל האישי שלהם.
קריאה נוספת: מה זה PDA?