שפה ודיבור מהווים חלק מרכזי בחיי היומיום, כדרך לשיחת חולין, העברת רעיונות, והתקשרות עם חברים ובני משפחה.
השימוש בשפה הוא כה שוטף עד כי קל לקחת את כישורי השפה כמובנים מאליהם. אך עבור הסובלים מאוטיזם, פיתוח כישורי שפה, הבנת תחושות וכוונות המתבטאות בדיבור אנושי, עשויות להיות קשות ביותר.
חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מצאו כי בקרב ילדים אוטיסטים, המסלולים במוח המתחברים לזיהוי דיבור במרכזי הגמול של המוח, מחווטים באופן שונה מאשר התפתחות מוחית רגילה.
שלא בדומה להתפתחות תקינה של ילדים רגילים, ילדים עם אוטיזם רגישים לעיתים קרובות לדיבור. בממוצע, תינוקות רגילים נמשכים וקשובים מאוד לקולות דיבור, למרות שאין להם מושג לגבי הנאמר. לעומת זאת, ילדים עם אוטיזם אינם מגיבים לעיתים קרובות לדיבור. אדישות זו היא זרז ללקויי הדיבור והתקשורת אצלם.
מאפייני אוטיזם ללא דיבור
בקרב ילדים עם אוטיזם, מסלול התגמול במוח אינו מחובר בדומה לילדים רגילים. ילדים אוטיסטים מראים קישורי מוח חלשים בין החלקים הסלקטיביים של מוחם ומסלולי הגמול, סדרת מבנים מוחיים הקריטיים לחיזוי דיבור וחוויית תגובה תקשורתית.
כשילדים עוסקים בפעילויות מהנות, מסלולי התגמול במוחם פעילים. בקרב ילדים עם אוטיזם, צריכה להתבצע תגובה דומה כשהם שומעים דיבור, אך תגובה כזו פשוט אינה מתרחשת. תפעה זו מצביעה על מעגלי גמול לקויים במוח, המהווים מרכיב מרכזי לחוסר רגישות לדיבור.
בנוסף, קיים קשר חלש בין קליפת קול סלקטיבית והאמיגדלה, המעבדת את הרגשות, במוח ילדים עם אוטיזם. תופעה זו מסבירה מדוע הם מתקשים לפרש את התוכן הרגשי המועבר בדיבור.
מהי השכיחות?
כ-25% מהאנשים שאובחנו עם הפרעת ספקטרום האוטיזם מאובחנים באוטיזם שאינו מילולי. לאוטיסטים מסוימים יש את היכולת לדבר, אך הם חסרים את היכולת להשתמש בשפה באופן משמעותי. אחרים אינם מסוגלים להשתמש בשפה מדוברת, אך מסוגלים לתקשר באמצעות שפה כתובה או מודפסת, או באמצעות שפת הסימנים, כרטיסי תמונות או התקני תקשורת דיגיטליים.
טיפול והתמודדות
קיימות טכניקות רבות לעידוד ושיפור שפה מדוברת בקרב ילדים עם אוטיזם, אם כי לא קיימת ערובה לכך שכל נקיטה בגישת טיפול מסוימת תהיה יעילה עבור כל ילד. מחקרים מראים כי טיפול בדיבור, התערבויות התנהגותיות ואף טיפול במשחק משפרים את התקשורת המילולית. מספר מחקרים מוקדמים מציעים אף כי טיפול במוסיקה וטכניקות דומות יוצרות השפעה חיובית על הדיבור.
הורים לילדים עם אוטיזם ללא דיבור צריכים להבין כי אין מדובר בפיגור שכלי, וכי הילדים עשויים לפתח כישורי שפה בשלב מאוחר יותר. כלומר, כדאי להמשיך את הטיפול בדיבור. תקשורת תוך שימוש בטכניקות שאינן מילוליות, כגון כרטיסי תמונות, או שפת הסימנים, עשויות להיות חשובות ביותר בביסוס התקשורת. ילדים שבונים מיומנויות תקשורת תוך שימוש בטכניקות אלו, משיגים לעיתים קרובות מיומנויות שפה מדוברת.
סיוע של מטפל בתקשורת תומך בילד עם אוטיזם ומכוון אותו לשיפור כישורי השפה בהתאם לסוג הלקוי הספציפי ממנו הוא סובל. מספר מחקרים הוכיחו כי המטפל, ולא האוטיסט, הוא המנחה העיקרי לשיפור המצב.