קשיי שפה ודיבור

הגיע הזמן לדבר על אחד האתגרים הנפוצים ביותר של פעוטות וילדים אוטיסטים: קשיי דיבור וקשיים בהתפתחות שפה מילולית.

תופעה ידועה ומתועדת במחקרים היא שילדים אוטיסטים מקדישים פחות תשומת לב לשפה מדוברת בהשוואה לבני גילם. קושי זה יוצר אתגרים משמעותיים ברכישת מיומנויות תקשורת וכישורי שפה.

עם זאת, חשוב להבין כי ישנה הבחנה ברורה בין הקושי הפיזי בהפקת דיבור בשל יכולת מוטורית מוגבלת לבין האתגרים ברכישת שפה והבנתה בשל היכולת הקוגניטיבית והחברתית של הילד.

היכולת שלנו לדבר נובעת מהעובדה שלבני האנוש מערכת תקשורת מורכבת ומתקדמת הכוללת את מיתרי הקול, הגרון, החיך, השפתיים ובעיקר את המערכת העצבית "המנהלת" את תהליך הדיבור.

כנראה שרוב האנשים מקבלים את כישורי השפה כמובנים מאליהם, אך עבור חלק ניכר מהאוטיסטים פיתוח כישורי שפה והיכולת לתקשר באמצעות דיבור עשויים להיות מורכבים עד כדי בלתי אפשריים.

סקירה זו מציגה תמונה מקיפה של האתגרים השפתיים והתקשורתיים של ילדים אוטיסטים, הסיבות להם, ומגוון דרכי ההתמודדות והטיפול המודרניות, כולל אפשרויות טכנולוגיות חדשניות.

הבחנה בין קשיי דיבור וקשיי שפה

חשוב להבין שקיימים סוגים שונים של קשיי תקשורת מילולית בקרב ילדים אוטיסטים, וההבחנה ביניהם חיונית לבחירת דרכי התערבות המתאימות עבור הילד.

קשיי מוטוריים בהפקת דיבור

כ-30% מהילדים המאובחנים עם אוטיזם סובלים מאפרקסיה או דיספרקסיה, שהיא לקות מוחית נוספת הקשורה באי יכולת או בקושי לתכנן את שרירי הפה כדי להפיק דיבור.

ילדים אלה לרוב מבינים שפה, אך מתקשים בהפקתה ולמעשה מתקשים לדבר.

הם יזדקקו לאמצעי תקשורת חלופית כגון תמונות, טאבלטים ומחוות כדי להתקדם בהבנת השפה ולבטא את רצונותיהם.

קושי מוטורי זה דומה לקשיים מוטוריים אחרים שילדים על הספקטרום חווים, והוא קשור ליכולת הפיזית להפעיל את איברי הדיבור באופן מתואם ומדויק.

במקרים אלה, הילד מבין את השפה ואף מסוגל לחשוב באמצעותה, אך מתקשה בביטוי מילולי – בדיבור.

קשיים קוגניטיביים וחברתיים ברכישת שפה

כ-20% מהילדים האוטיסטים ממעטים להשתמש בדיבור למרות שאין להם קושי פיזי להפיק אותו.

לעיתים יש להם אוצר מילים נאה ואפילו יכולת לתכנן ולהפיק צירופים או משפטים, אך הם יפיקו דיבור מכוון לעיתים רחוקות בלבד.

דיבור זה עשוי לבוא לידי ביטוי בצורת אקולליה, אז הילד חוזר על דברים ששמע, וזהו קושי בהבנת השפה ובשליפת מילים מהמאגר המוחי.

לחלק מהמאובחנים יש את היכולת הטכנית לדבר, אך הם חסרים כישורי שפה ואת היכולת להשתמש בה ככלי תקשורתי משמעותי.

הקושי הפרגמטי – השימוש בשפה בהקשר חברתי נכון – מאפיין את רוב הילדים על הספקטרום, גם אלה שמדברים ללא מגבלה.

הבסיס הנוירולוגי לקשיי תקשורת מילולית

מחקרים מאוניברסיטת סטנפורד גילו כי אצל ילדים אוטיסטים, המסלולים במוח המתחברים לזיהוי דיבור במרכזי הגמול של המוח מחווטים באופן שונה לעומת ילדים בני גילם.

ממצא זה מספק הסבר ביולוגי לתופעה המוכרת שילדים אוטיסטים פחות קשובים לשפה מדוברת.

בעוד שתינוקות נוירוטיפיים נמשכים וקשובים לצלילי דיבור כבר מגיל ינקות, הרבה לפני שהם מבינים את משמעות המילים, תינוקות אוטיסטים לעיתים קרובות אינם מגיבים לדיבור או מגיבים באופן חלקי בלבד.

אדישות זו לדיבור היא סימן מקדים משמעותי לבעיות תקשורת אצל הילד.

אצל ילדים אוטיסטים נמצאו קישורי מוח מוחלשים בין החלקים הסלקטיביים של המוח ומסלולי הגמול, המערכת הקריטית לחיזוי דיבור וחוויית תגובה תקשורתית.

בעוד שאצל ילדים נוירוטיפיים מסלולי התגמול במוח פעילים כשהם שומעים דיבור, אצל ילדים אוטיסטים תגובה זו אינה מתרחשת או מתרחשת במינון מופחת או לקוי.

אבחון מוקדם של קשיי דיבור ושפה

אבחון מוקדם של קשיי תקשורת אצל ילדים אוטיסטים, בגיל מוקדם ככל שניתן, חיוני לצורך התערבות יעילה והתאמת טיפול תומך.

להלן כמה מהסימנים המוקדמים שניתן לזהות וצריך לשים אליהם לב:

סימנים בתקשורת קדם-מילולית עד גיל שנה

• מיעוט בחיוכים והבעות פנים של הנאה ו/או מיעוט בקשר עין (עד גיל 6 חודשים)
• מיעוט בתקשורת באמצעות צלילים וחיוכים עם ההורים (עד גיל 9 חודשים)
• מיעוט במלמולים והצבעה על אובייקטים (עד גיל שנה)
• חוסר תגובה כשקוראים לילד בשמו
• בכי חוזר מסיבה שאינה ברורה

סימנים בהתפתחות השפה המוקדמת

• שימוש במעט מילים או היעדר דיבור עד גיל שנה וחצי
• אי יכולת לצרף ביטויים של שתי מילים (מלבד חיקוי) עד גיל שנתיים
• אובדן שפה, מלמול או מיומנויות חברתיות שנרכשו בכל גיל
• הפקת צלילים לא טיפוסיים כמו צקצוקי לשון, המהום
• שימוש מוגבל בג'סטות ובמחוות תקשורתיות

סימנים בשימוש החברתי בשפה

• חוסר עניין בסביבה החברתית
• היעדר או מיעוט ביצירת קשר עין
• מיעוט בהפקת קולות למשיכת תשומת לב
• קושי בניהול אינטראקציה חברתית מלווה בקשב משותף
• קושי בשימוש בשפה במצבים תקשורתיים, גם כאשר אוצר המילים רחב

אבחון מקצועי של קשיי שפה ודיבור

אבחון מקצועי מדוייק של הילד הוא צעד חיוני להבנת טיב הקשיים שעמם הוא מתמודד, לצורך בניית תוכנית התערבות מותאמת אישית.

האבחון כולל הערכה תפקודית ורפואית רחבה על ידי צוות רב-תחומי הכולל:

• נוירולוג או פסיכיאטר לצורך אבחון רפואי
• פסיכולוג קליני/התפתחותי לצורך הערכה קוגניטיבית, תפקודית ורגשית
• קלינאי תקשורת לצורך הערכת יכולות שפה ותקשורת

לצורך האבחון נעשה שימוש במספר כלים אבחוניים מרכזיים, הנהוגים בישראל ובמדינות רבות בעולם המערבי.

מבחן ADOS

נחשב כיום לכלי המהימן ביותר לאבחון אוטיזם בישראל. המבחן, ששמו המלא Autism Diagnosis Observation Schedule מבוסס על מדדים מוסכמים שנבחנו במחקרים רבים.

מבחן ADOS או ADOS 2 בודק התנהגויות חברתיות ותקשורתיות באמצעות תצפיות מודרכות, כולל בדיקת הבנה חברתית, הבנת רגשות, ושימוש בתקשורת מילולית ולא מילולית.

ראיון הורים ADI-R

ראיון מובנה הכולל 93 שאלות על התפקוד הרגשי, התקשורתי והחברתי של הילד מינקות ועד זמן האבחון, המתבצע עם ההורים.

שאלות לדוגמה כוללות: "איך הילד שלך גורם לך לדעת שהוא רעב או צריך עזרה?" או "האם הילד מחבק או מנשק אותך מבלי שהתבקש לכך?"

הערכת שפה על ידי קלינאית תקשורת

במסגרת זאת נבדק אוצר מילים, שימוש בפעלים, צורת ההיגוי של מילים ועוד, בהתאם לגיל הילד.

ההערכה של קלינאית תקשורת כוללת תצפיות, משחק ושיחה, ומסתיימת בסיכום והמלצות טיפוליות מותאמות.

טיפולים לקשיי דיבור ושפה

קיימות גישות טיפוליות שונות המותאמות לסוגי הקשיים השונים שתוארו, כאשר חשוב להתחיל את הטיפול בגיל מוקדם ככל שניתן ולהתאים אותו לאתגרים שעמם הילד מתמודד.

טיפולים לקשיי הפקת דיבור (אפרקסיה/דיספרקסיה)

כאשר הקושי העיקרי הוא בתכנון המוטורי של הדיבור, הטיפול מתמקד בשיפור יכולת ההפקה הפיזית של מילים ומשפטים.

DTTC Dynamic Temporal and Tactile Cueing

שיטה מוטורית-תכנונית המשלבת חזרות מדויקות תוך מתן רמזים חזותיים ומישושיים לילד. השיטה מתמקדת בשיפור היכולת לתכנן ולבצע תנועות דיבור מורכבות.

PROMPT Prompts for Restructuring Oral Muscular Phonetic Targets

טיפול תנועתי רב-חושי בו משתמשים במגע כדי לעזור לילד להפיק תנועות דיבור מדויקות יותר.

הטיפול כולל הנחיות מוטוריות מדויקות המבוססות על הבנת המבנה והפעילות של השרירים המעורבים בדיבור.

ReST Rapid Syllable Transitions

גישה טיפולית המיועדת לשיפור המהירות והדיוק של הדיבור על ידי תרגול מהיר של הברות במילים מרובות הברות.

התרגול המהיר והמדויק של שינויי הברות מאפשר לילדים לפתח דיבור זורם יותר.

טיפולים לקשיי רכישת שפה ושימוש חברתי בשפה

כאשר הקושי העיקרי הוא בהבנת השפה ובשימוש חברתי בה, הטיפול בילד מתמקד בהיבטים הקוגניטיביים והחברתיים.

ABA Applied Behavior Analysis

גישת טיפול מובנית ומדעית, המלמדת מיומנויות משחק, תקשורת, טיפול עצמי, לימוד וחיי חברה.

בשיטת ABA המטפל מפרק מיומנויות לרכיבים קטנים, ובאמצעות חזרה, העצמה ועידוד מסייע לילד ללמוד אותן.

VBT Verbal Behavior Therapy

טיפול מילולי התנהגותי המלמד ילדים לא-קוליים איך לתקשר בצורה תכליתית.

הילד לומד להשתמש במילים באופן פונקציונלי כדי להשיג את התגובה הרצויה, תוך העברה מסיווג פשוט של מילים לשימוש תקשורתי בהן.

RDI Relationship Development Intervention

טיפול התנהגותי משפחתי המתמקד בבניית כישורים חברתיים ורגשיים, כולל ביסוס מערכות יחסים משמעותיות יותר.

ההורים עוברים הדרכה כמטפלים עיקריים, על מנת לאפשר להם ליישם מטרות כמו פיתוח אמפתיה ומוטיבציה לתקשורת של הילד עם אחרים.

עקרונות לתמיכה הורית בהתפתחות שפה ודיבור

להורים ולמטפלים תפקיד מרכזי וחשוב בתמיכה בהתפתחות השפה של ילדים אוטיסטים.

לפני ואחרי הכל, נמליץ לכם לבלות כמה שיותר זמן בשיחות עם הילד. האינטראקציה המילולית עם הילד תעזור לכם ליצור איתו קשר חזק יותר ותעזור לילד, בכל מקרה, לשפר את יכולות התקשורת המילולית וההבנה שלו.

אנחנו ממליצים לאמץ את שלושת ה-ל': לאפשר, להתאים, להוסיף, על מנת לתמוך בילד.

• לאפשר: לתת לילד להוביל את הפעילות, להתבונן במה שהוא עושה ולהצטרף אליו ללא הוראות
• להתאים: ליצור מצבים המעודדים פנייה של הילד, כמו הנחת חפצים מחוץ להישג יד
• להוסיף: להוסיף מידע שפתי למה שהילד עושה, על מנת להרחיב את אוצר המילים שלו

מעבר לכך, בשגרת היומיומית שלכם, הקפידו ליישם את 9 הנקודות הבאות באינטראקציה עם הילד, והדגישו את חשיבותן גם לכל בני ובנות המשפחה.

• דיבור מתמיד: תיאור במילים של פעילויות, תצפיות ורגשות במהלך שגרת היום יום
• קריאת ספרים משותפת: העשרת אוצר המילים ופיתוח הבנה של שפה מדוברת באמצעות סיפורים
• משחקי מילים: חידות כמו "אני רואה משהו שמתחיל באות… / בצבע …" לעידוד שימוש בשפה
• האזנה בסבלנות: תנו לילד זמן לעבד מידע ולהגיב, הימנעות מהשלמת משפטים עבורו
• עידוד כל ניסיון תקשורת: חזקו את הילד כשהוא מנסה לדבר, גם אם אינו עושה זאת בצורה מושלמת
• הפחתת זמן מסך: העדפת אינטראקציות אנושיות על פני זמן מסך.
• במהלך ארוחות – מתן "תפקיד" של מגיש האוכל לאחד מבני המשפחה, כך שכולם צריכים לבקש ממנו את מה שהם רוצים לאכול
• בזמן משחק – יצירת הזדמנויות תקשורת כמו הנחת צעצועים מחוץ להישג יד ותיאור מהלכי המשחק במילים
• בפעילויות יצירה – שיחה על היצירה, הרחבה של מה שהילד אומר ופיתוח דמיון במילים

פתרונות טכנולוגיים לשיפור כישורי שפה ודיבור

למזלנו הרב, בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בפתרונות טכנולוגיים המסייעים לילדים האוטיסטים להתמודד מול אתגרי השפה והתקשורת.

שימוש בכלים טכנולוגיים, בין השאר כאלה המבוססים על AI, מסייע מאד במתן תמיכה לילדים האוטיסטים לצורך התמודדות מול קשיי שפה ודיבור.

תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח)

אפליקציות תת"ח מאפשרות לילדים שאינם מדברים לתקשר באמצעות סמלים, תמונות ודיבור סינטטי.

ראוי להכיר את הכלים הבאים שעשויים לסייע לילד:

Proloquo2Go

אפליקציה לתקשורת חלופית המעניקה כלים וסמלים ומאפשרת לילדים או מבוגרים אוטיסטים לתקשר ולבטא את רצונותיהם וצרכיהם, גם ללא מילים.

האפליקציה מציעה תמיכה זמינה להורים והתאמה אישית לצרכים וליכולות של כל ילד.

TouchChat

אפליקציה מתקדמת הזמינה גם בשפה העברית, המיועדת עבור אנשים שיש להם קושי בשימוש בקולם הטבעי.

האפליקציה נמצאת בשימוש של אוטיסטים רבים וכן אנשים עם מצבים נוספים המשפיעים על יכולת הדיבור והוכחה כיעילה מאד.

ספיקטרום

אפליקציה ישראלית חינמית מבית אלו"ט שהושקה במהלך 2023, ומספקת לוח תקשורת דיגיטלי המאפשר לאוטיסטים עם קשיי שפה ודיבור לתקשר עם העולם.

האפליקציה מתאימה לילדים מגיל 4 ואילך, ומאפשרת בנייה מאפס של לוח תקשורת מותאם אישית למשתמש, עם אפשרות לצלם חפצים אישיים ולהקליט הודעות עם קול מוכר, כמו הורה או מטפל.

Autism Therapy with MITA

אפליקציה לטיפול שפתי לאוטיסטים החל מגיל 4, המבוססת על נתונים קליניים.

בניסוי קליני של 3 שנים עם 6,454 ילדים אוטיסטים, נמצא כי ציון השפה של ילדים שעשו שימוש באפליקציית MITA עלה לרמות שהיו 120% גבוהות יותר מאשר בילדים עם דירוגים ראשוניים דומים.

Special Words

אפליקציה זוכת פרסים המסייעת בלמידה ופיתוח שפה ואוצר מילים, תוך שיפור יכולות מוטוריות עדינות ותיאום עין-יד.

בשלב זה האפליקציה אינה זמינה בעברית, אך המפתחים מבטיחים שבעתיד תהיה זמינה לשימוש בשפה העברית, עבור ילדים מגיל 4 ואילך.

SOFA

אפליקציות כמו SOFA – Stories Online For Autism מאפשרות יצירה והעברה של סיפורים חברתיים מותאמים אישית.

האפליקציה מאפשרת שילוב תמונות אמיתיות מחיי היומיום של הילד ומעקב אחר התקדמותו, ומתאימה לשימוש ילדים אוטיסטים עם קשיי דיבור ושפה החל מגיל 4.

קראו על עוד אפליקציות לילדים אוטיסטים

הדרכה וטיפול מקצועי

על מנת לעזור לילד להתקדם ולפתח כישורי שפה ודיבור תקין, מומלץ לפנות לאנשי מקצוע לקבלת הדרכה, והתאמה של טיפול מיוחד עבור הילד והאתגרים הספציפיים שמולם הוא מתמודד.

התחנה הראשונה שלכם צריכה להיות אצל אחד או יותר מאנשי המקצוע הבאים:

• קלינאי תקשורת – לטיפול בהיבטים של הפקת דיבור ותקשורת
• מרפאים בעיסוק – לטיפול באתגרים סנסו-מוטוריים של הילד
• פסיכולוגים ועובדים סוציאליים – לתמיכה רגשית וחברתית

התמודדות מול קושי בדיבור ובפיתוח השפה

קשיי הדיבור והשפה של ילדים עם אוטיזם הם מגוונים ונעים על פני ספקטרום רחב – מקשיים מוטוריים בהפקת דיבור ועד קשיים בהבנת ושימוש בשפה בהקשרים חברתיים.

ההבנה שילדים אוטיסטים מקדישים פחות תשומת לב לשפה מדוברת, בשל הבדלים מולדים במבנה ובתפקוד המוח, פותחת פתח לגישות התערבות ממוקדות ויעילות יותר.

אבחון מוקדם והתערבות מותאמת הם המפתח לשיפור היכולות של הילד.

הטיפולים המודרניים מציעים מגוון רחב של גישות, מטיפולים מוטוריים ממוקדים לשיפור הפקת דיבור ועד התערבויות התנהגותיות לשיפור הבנת שפה ושימוש חברתי בה.

הטכנולוגיה בתחום התקשורת התומכת והחליפית מתפתחת במהירות ומציעה כלים חדשניים שלא היו זמינים בעבר.

השילוב בין הבנה מדעית מעמיקה של האתגרים, מגוון טיפולים חדשים מבוססי טכנולוגיה מתקדמת, ומעורבות פעילה של הורים ומסגרות חינוכיות מאפשר לילדים האוטיסטים לשפר משמעותית את יכולות התקשורת שלהם, ובכך לשפר את איכות חייהם ואת השתלבותם בחברה.

העתיד צופן בחובו אפשרויות רבות עוד יותר, עם המשך ההתפתחות המדעית והטכנולוגית בתחום.

קריאה נוספת: ניתוח דפוסי דיבור לאבחון ASD   ילד אוטיסט או ילד עם אוטיזם?