ראוי להתחיל את הדיון בסוגיית הקשר בין אוטיזם לבין מתן חיסונים דווקא בשורה התחתונה. אין כיום שום שביב של מידע מדעי מבוסס המעיד על קשר בין מתן חיסונים לילדים לבין הופעתן של הפרעות על הרצף האוטיסטי.
לאחר שעובדה זו הוצגה, ניתן לחזור אחורה בזמן, ולהבין מהיכן נגזרה האמונה לגבי הקשר בין הדברים, אמונה שיצרה פחדים וחששות בליבותיהם של הורים רבים, ואף גרמה לרבים להמנע ממתן חיסונים לילדיהם.
המחקר של אנדרו וייקפילד
ד"ר אנדרו וייקפילד, רופא חוקר בריטי, ערך מחקר שניסה לבדוק את הקשר בין אוטיזם לבין מתן חיסון מסוג מסויים ("החיסון המשולש"- MMR, המחסן כנגד אדמת, חצבת וחזרת, וניתן לתינוקות בגיל שנה).
וייקפילד הגיע למסקנה, שמתן החיסון המשולש לתינוקות מעלה את הסיכוי להופעתן של הפרעות תקשורת על הרצף האוטיסטי. לכן המליץ על המנעות מקבלת החיסון, או על פיצול החיסון לשלוש מנות נפרדות.
המחקר של וייקפילד פורסם ב-1998 בכתב עת מדעי מוערך ויוקרתי, והשפעתו היתה בהתאם (בעיקר בבריטניה, ולאחר מכן גם בשאר העולם). לאחר פרסום המחקר חלה ירידה משמעותית באחוז ההורים שחיסנו את ילדיהם בחיסון המשולש, וכמובן- עלייה משמעותית במקרים בהם ילדים לקו במחלות שלא חוסנו מהן.
לעיתים, מפורסמים תחקירים טלויזיוניים מרגשים, בהם הורים מתארים את התפתחותם התקינה של ילדיהם, שנעצרה עם מתן החיסון. ההורים שבורי הלב מתארים ילד מושלם שהפך לאוטיסט במחי חיסון, ובכך מחזקים את הרושם שנותר ממחקרו של וייקפילד.
הביקורת על המחקר
בקהילה המדעית עורר המחקר של וייקפילד ביקורת רבה, שהלכה וטפחה עד שכתב העת היוקרתי בו פורסם המאמר הודיע רשמית שהוא מתנער מהמחקר, ומוחק אותו מרשימת הפרסומים שלו. הביקורת הראשונה על המחקר הושמעה מפי חוקרים אחרים- וייקפילד ביסס את המחקר על מדגם מצומצם ביותר של 12 ילדים בלבד!
ביקורת משמעותית לא פחות הושמעה מפי חוקרים ואנשי מקצוע מומחים העוסקים בספקטרום האוטיסטי. עד היום, לא ידוע לאיש מה גורם להפרעות על הרצף האוטיסטי, והעמדה המקובלת היא שמדובר בהפרעה מולדת. הטענה שחיסון גורם להיווצרות של אוטיזם דורשת, אם כך, הסברים מפורטים יותר לגבי מנגנון "היווצרות" ההפרעה. וייקפילד לא מתייחס לכך.
בנוסף, אבחנה של אוטיזם לא ניתנת באופן רשמי לפני גיל 3. אמנם ניתן לראות סימנים ולהתרשם מקיום ההפרעה זמן רב לפני כן, אך גיל שנה הוא פעמים רבות פשוט גיל צעיר מידי לאבחון.
אם כך, יתכן שההפרעה אובחנה רק לאחר מתן החיסון, אך היתה קיימת עוד לפניו. כמו כן, במקרים רבים ידוע על תופעה של התפתחות תקינה ש"מתהפכת" לפתע, וחלה נסיגה לספקטרום האוטיסטי. נסיגות כאלה מתרחשות גם בלי קשר למתן החיסון, וסמיכות האירועים לבדה אינה מעידה על קשר סיבתי בין שניהם.
בהמשך עלו טענות נוספות כלפי וייקפילד, כגון ניגוד עניינים בעריכת המחקר (משום שהיה שותף בפיתוח חיסון חליפי), קבלת תשלום ממשפחות שהיו בהליכים משפטיים כנגד החברות המייצרות את החיסונים ועוד. ישנם אפילו קולות הקוראים להעמידו לדין בשל הרשלנות והסכנה לציבור שהעמיד בפרסום מחקרו הבעייתי.
מחקרים נוספים
למרות שהקהילה המדעית דחתה את תוצאות מחקריו של וייקפילד, הדעה הציבורית והחששות שעורר הפרסום קשים יותר למחיקה. לכן, נערכו במהלך השנים האחרונות מחקרים רבים שניסו לבדוק שוב ושוב האם יש אמת בטענתו של וויקפילד.
פעם אחר פעם מודגם שאין כל קשר בין מתן החיסון לבין אוטיזם. נהפוכו- דווקא בקרב ילדים שאינם מחוסנים ההסתברות לאבחון הפרעה על הרצף האוטיסטי גבוה במעט בהשוואה לילדים מחוסנים. לעומת זאת, ילדים שלא חוסנו היו בסיכון גבוהה לחלות במחלות קשות, שעלולות לפגוע בהתפתחות המח, ואף למוות.
