אם עד לפני כמה שנים התשובה שאלה זאת הייתה מקבלת תשובה שלילית ברורה וחד משמעית, חשוב שתדע/י שהמצב העובדתי השתנה ויש לכך משמעות רבה עבור אלפי משפחות והורים לילדים שאובחנו על הרצף האוטיסטי בתקופה האחרונה.
חשוב להבין כי לאורך השנים האחרונות נמצאו הוכחות מחקריות לכך שב-1 מתוך 8 מקרים של ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי, ניתן להצביע על פגם גנטי שניתן היה לאבחנו באמצעות בדיקות, במסגרת מעקב ההריון השגרתי של האם ובכל מקרה, לפני הלידה.
במילים אחרות, אם הילד או הילדה אובחנו על הרצף האוטיסטי בגיל שנתיים ואילך, אתם כהורים יכולים להחליט לבצע בירור גנטי על מנת להבין האם האוטיזם נובע מפגם גנטי שניתן היה לאבחן עוד במהלך ההריון.
בחלק מהמקרים, כאשר אכן מדובר באוטיזם הנובע מבעיה רפואית מוכרת, ובמקרים שבהם הרופא שליווה את מעקב ההריון לא עדכן את ההורים לגבי האפשרויות לבצע בדיקת צ'יפ גנטי ובדיקת אקסום, זוהי יכולה להיות עילה להגשת תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית.
לאור התפתחות מדע הרפואה חלה על הרופאים המלווים את מעקב ההריון במסגרת קופת החולים וכמובן שגם באופן פרטי, חובה להסביר להורים לעתיד אודות האפשרויות לבצע בדיקות צ'יפ גנטי ואקסום ועל חשיבותן הרבה של הבדיקות.עם עד לפני שנים לא רבות, אבחון שכזה לא היה מאפשר להורים לתבוע פיצויים שיוכלו לסייע להם להתמודד כלכלית מול הנטל שבגידול ילד מיוחד, הרי שמצב הדברים השתנה כאמור.
ללא כל קשר להריונות הבאים, חשוב בהחלט לקחת בחשבון כי בכל אותם מקרים שבהם יתברר במסגרת הייעוץ והבדיקות הגנטיות כי האוטיזם של הילד או הילדה הנו בעל רקע גנטי, ניתן בהחלט לפנות ולהתייעץ עם עורך דין ולבדוק האם ניתן יהיה לבסס עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.
אם ימצא בתיעוד הרפואי שהרופא הסביר מפורשות לגבי האפשרות לערוך את הבדיקות כאמור, וההורים החליטו לוותר עליהן מסיבה כלשהי, סביר להניח שלא ניתן יהיה לבוא בטענות לרופא.
מאידך, בכל אותם מקרים שבהם הרופא לא עדכן את ההורים לגבי האפשרות לבצע את הבדיקות ותוצאותיהן האפשריות, הרי שקיים סיכוי סביר שניתן יהיה לבסס עילה לתביעת פיצויים בסכום ניכר.