חוקרים מספרד העריכו את השפעת השימוש בפראצטמול (אקמול) בקרב למעלה מאלפיים נשים הרות, ולאחר מכן ביצעו בדיקות התפתחותיות והתנהגותיות שונות על ילדים בגילאי שנה עד חמש.
הם מצאו שהשימוש באקמול במהלך ההיריון, נמצא כקשור להיפראקטיביות ותסמיני התנהגות אימפולסיבית בגיל חמש, כמו גם תסמיני אוטיזם בקרב בנים.
יחד עם זאת, לא נמצא קשר בין הקריטריונים המלאים לבין אבחון הפרעות קשב וריכוז (ADHD) או תסמיני אוטיזם בקרב כל הילדים שנולדו לאימהות שהשתתפו במחקר ונטלו אקמול. לא נמצא אף כל קשר עם התפתחות תקינה או יכולת אינטלקטואלית. חשוב לציין שהמחקר לא הצליח להוכיח את הקשר בין השימוש באקמול בהריון לבין תסמינים אלו.
המקור לחשדות בקשר בין פראצטמול בהיריון לסיכון לאוטיזם בילד
המחקר בוצע על ידי חוקרים בספרד, ומומן על ידי מקורות מרובים כולל משרד הבריאות הספרדי, אך המחברים הכריזו כי לא ביצעו את המחקר תחת תנאי ניגודי אינטרסים. המחקר פורסם בכתב העת הבינלאומי לביקורת עמיתים לאפידמיולוגיה, ונערך לאחר פרסומים קודמים לפיהם צריכת פראצטמול בהריון עלולה לגרום לסיכון לאוטיזם בילד, מה שגרם לנשים רבות לפאניקה מופרזת.
אלא שמחקר זה לא הוכיח את הקשר. המגבלה העיקרית של מחקר המעקב הזה היא יכולתו להדגים קשר בין חשיפה לבין תוצאה, אך לא ניתן היה להוכיח את הסיבה והתוצאה.
המעורבות במחקר
מחקר זה השתמש בנתוני ילודה שהגיעו מ-2,644 נשים הרות מארבעה אזורים שונים בספרד, בין השנים 2004-2008. האמהות רואיינו בשבוע ה-12 וה-32 להריונן, ונשאלו לגבי צריכת תרופות כלשהן, לסירוגין או ברציפות, החל מתקופת חודש טרם הכניסה להריון או במהלך ההיריון. הנשים שהשיבו בחיוב, נשאלו על התרופה הפרטנית אותה צרכו, המינון ותדירות השימוש.
הנשים סווגו כמשתמשות באקמול החל מחודש לפני ההיריון ועד השבוע ה-32 להריון. למעלה משמונים אחוזים מהילדים שנולדו לאימהות אלו, עברו הערכה בגילאי שנה עד חמש. לאחר גיל שנה הם עברו מבחנים ומבדקים שכללו:
סולמות מקארתי ליכולות – להערכת התפתחות קוגניטיבית פסיכו מוטורית.
מבדקי כשירות חברתית – להערכת כישורים חברתיים.
מבחן אוטיזם – לגילוי ספקטרום האוטיזם בילדות.
הקריטריונים לתסמינים שהתגלו בבדיקות כללו מבחנים ממוחשבים שבדקו את הלב, זמן התגובה, דיוק ביצוע, ושליטה בדחפים.
החוקרים לקחו בחשבון משתנים שונים בניתוח המבדקים, כגון:
- מין הילד
- לידת פג
- בריאות האם
- כישורים חברתיים
- שנות השכלה.
החוקרים לא בדקו הרגלי עישון אצל האימהות.
התוצאות הבסיסיות
בסך הכול, 42% מהילדים נחשפו לאקמול במהלך ההיריון, כשהקלת כאבים הייתה הסיבה העיקרית של האימהות לשימוש בתרופה. ילדים שנחשפו לאקמול נמצאו בסבירות גבוהה יותר לתסמיני היפראקטיביות, בעיות שליטה בדחפים וקריטריונים של אוטיזם, לעומת ילדים שלא נחשפו.
השימוש באקמול נקשר יותר כהשפעתו על סוגים מסוימים של ביצועי הילדים במבדקים, ונקשר עם תסמינים נוספים. החוקרים מצאו שהשימוש באקמול נקשר באופן משמעותי עם תסמיני אוטיזם, במיוחד בקרב בנים, אך לא נמצא קשר בין השימוש באקמול והשפעתו על תסמיני אוטיזם בקרב בנות, ולא ניתן היה להוכיח באופן מובהק את הקשר או להסבירו. בנוסף, לא נמצא קשר בין השימוש באקמול לבין השפעות התפתחותיות של הילדים בגילאי שנה, או כישוריהם החברתיים בגילאי חמש.
פרשנות התוצאות על ידי החוקרים
לדברי החוקרים, חשיפה לאקמול במהלך ההיריון נמצאה קשורה למספר רב יותר של תסמיני אוטיזם בקרב בנים, ולתופעות הקשורות להפרעות קשב וריכוז בקרב שני המינים. הם סבורים שהשפעות אלו תלויות בתדירות החשיפה לתרופה, אך המחקר לא הצליח להוכיח אחריות ישירה של השימוש באקמול לבין ממצאים אלו.
מספר גורמים בולטים חסרים לא הוערכו במחקר, כגון צריכת האלכוהול של האם, או הי או מישהו אחר בבית עישן במהלך הריונה או בשנים הצעירות של הילד. למרות שהחוקרים ניסו לבחון תדירויות שימוש בפראצטמול, הם לא יכלו להעריך את השפעות המינונים של התרופה, בשל קשיי האמהות להיזכר במינונים המדויקים אותן נטלו.
היבט זה יכול היה להיות שימושי לקביעת ההערכה, במיוחד בכל הנוגע להדרכה עתידית אפשרית. הערכות לגבי תדירויות השימוש מדגישות את הצורך בנקיטה בצעדי זהירות, כשמתייחסים לקישורים סטטיסטיים אלו כפשוטם.
שתי הערכות בלבד בוצעו אחת לחמש שנים, ובטווח הארוך יותר, יש לבצע מעקב סדיר יותר אחר הילדים על מנת לקבל מושג טוב יותר לגבי הערכות השימוש בפראצטמול בהריון לבין קשיים מתמשכים בהיבטים התנהגותיים, חברתיים, ותסמיני אוטיזם.