חוקרים מספרד העריכו ומדדו את השפעת השימוש בפראצטמול (אקמול) בקרב למעלה מאלפיים נשים הרות, ולאחר הלידה, ביצעו בדיקות התפתחותיות והתנהגותיות שונות באלפי ילדים בגילאי שנה עד חמש.
החוקרים מצאו עדות ברורה לכך ששימוש מוגבר באקמול במהלך ההריון, נמצא כקשור להיפראקטיביות ותסמיני התנהגות אימפולסיבית בסביבות גיל 5.
יחד עם זאת, לא נמצא קשר בין הקריטריונים המלאים לבין אבחון הפרעות קשב וריכוז (ADHD) או תסמיני אוטיזם בקרב כל הילדים שנולדו לאימהות שהשתתפו במחקר ונטלו אקמול.
המחקר המרתק לא מצא כל קשר בין נטילת פראצטמול בהריון לבין התפתחות תקינה או יכולת אינטלקטואלית אצל הילדים שנבדקו.
בשורה התחתונה, לא נמצא קשר מוכח בין שימוש בפראצטמול על ידי האם במהלך הריונה לבין אבחון ילד.ה עם אוטיזם.
פראצטמול וחשד לאוטיזם: למה?
המחקר בוצע על ידי חוקרים בספרד ומומן על ידי מקורות מרובים כולל משרד הבריאות הספרדי, אך המחברים הכריזו כי לא ביצעו את המחקר תחת תנאי ניגודי אינטרסים.
המחקר פורסם בכתב העת הבינלאומי לביקורת עמיתים לאפידמיולוגיה ונערך לאחר פרסומים קודמים שמהם עלה כי צריכת פראצטמול בהריון עלולה להוות גורם לאוטיזם, מה שגרם לנשים רבות בספרד לפאניקה מופרזת, בעיקר בשל היקף השימוש בתרופה.
המחקר הספרדי השתמש בנתוני ילודה שהגיעו מ-2,644 נשים הרות מארבעה אזורים שונים בספרד, בין השנים 2004-2008.
האמהות רואיינו בשבוע ה-12 וה-32 להריונן ונשאלו לגבי צריכת תרופות כלשהן, לסירוגין או ברציפות, החל מתקופת חודש טרם הכניסה להריון ובמהלך תשעת חודשי ההריון או עד הלידה.
הנשים שהשיבו בחיוב ואישרו כי נטלו תרופות, נשאלו על התרופה הפרטנית אותה צרכו, המינון ותדירות השימוש.
הנשים סווגו כמשתמשות באקמול / פראצטמול החל מחודש לפני ההריון ועד השבוע ה-32 להריון. למעלה משמונים אחוזים מהילדים שנולדו לאימהות אלו, עברו הערכה בגילאי שנה עד חמש.
לאחר גיל שנה הם עברו מבחנים ומבדקים שכללו:
- סולמות מקארתי ליכולות – להערכת התפתחות קוגניטיבית פסיכו מוטורית.
- מבדקי כשירות חברתית – להערכת כישורים חברתיים.
- מבחן אוטיזם – לגילוי ספקטרום האוטיזם בילדות.
הקריטריונים לתסמינים שהתגלו בבדיקות כללו מבחנים ממוחשבים שבדקו את הלב, זמן התגובה, דיוק ביצוע ושליטה בדחפים.
החוקרים לקחו בחשבון משתנים שונים בניתוח המבדקים, כגון:
- מין הילד
- לידת פג
- בריאות האם
- כישורים חברתיים
- שנות השכלה.
החוקרים לא בדקו הרגלי עישון אצל האימהות שהשתתפו במחקר.
תוצאות המחקר אינן חד משמעיות
בסך הכול, 42% מהילדים נחשפו לאקמול במהלך ההריון, כשהקלת כאבים היתה הסיבה העיקרית של האימהות לשימוש בתרופה.
ילדים שנחשפו לאקמול נמצאו בסבירות גבוהה יותר לתסמיני היפראקטיביות, בעיות שליטה בדחפים ותסמינים נוספים דמויי תסמיני אוטיזם, וזאת לעומת ילדים שלא נחשפו.
החוקרים סברו כי השימוש באקמול נקשר עם תסמיני אוטיזם, במיוחד בקרב בנים, אך לא נמצא קשר ישיר בין השימוש באקמול והשפעתו על תסמיני אוטיזם בקרב בנות, ולא ניתן היה להוכיח באופן מובהק את הקשר או להסבירו.
עוד ציינו החוקרים כי לא נמצא קשר בין השימוש באקמול / פראצטמול לבין השפעות התפתחותיות של הילדים בגילאי שנה, או כישוריהם החברתיים בגילאי חמש.
לדברי החוקרים, חשיפה לאקמול במהלך ההריון נמצאה קשורה למספר רב יותר של תסמיני אוטיזם בקרב בנים, ולתופעות הקשורות להפרעות קשב וריכוז בקרב שני המינים.
החוקרים העלו השערה לפיה השפעות אלו תלויות בתדירות החשיפה לתרופה, אך המחקר לא הצליח להוכיח אחריות ישירה של השימוש באקמול לממצאים שאובחנו אצל הילדים.
מספר גורמים בולטים חסרים לא הוערכו במחקר, כגון צריכת אלכוהול של האם, נטילת סמים על ידי ההורים, או עישון סיגריות בזמן ההריון או לפניו. למרות שהחוקרים ניסו לבחון תדירויות שימוש בפראצטמול, הם לא יכלו להעריך את השפעות המינונים של התרופה, בשל קשיי האמהות להיזכר במינונים ובמועדים המדוייקים בהם עשו שימוש בפראצטמול.
שתי הערכות בלבד בוצעו אחת לחמש שנים ובטווח הארוך יותר, יש לבצע מעקב סדיר יותר אחר הילדים על מנת לקבל מושג טוב יותר לגבי הערכות השימוש בפראצטמול בהריון לבין קשיים מתמשכים בהיבטים התנהגותיים, חברתיים, ותסמיני אוטיזם.
קריאה נוספת: האם יש קשר בין מחלת השפעת בהריון לאוטיזם?