ליקויי למידה הינם כל הקשיים הקשורים למיומנויות לימודיות או תפקודיות – קושי ללמוד מידע חדש או מיומנויות חדשות, כפי שהיה מצופה בהתאם לגיל, מנת המשכל או ההקשר התרבותי של האדם. בעת אבחון להערכת ליקויי למידה לוקחים בחשבון את ההשפעה החברתית, התרבותית ואת יכולותיו הגופניות והקוגניטיביות של האדם.

ילדים הסובלים מלקויות למידה הם לרוב בעלי ממוצע שכלי גבוה, אך הם מביעים קושי באחד או יותר מהתחומים הלימודיים שהם קריאה, כתיבה או חשבון.

קושי זה מוביל לירידה משמעותית ביכולת התפקודית של הילד. בנוסף, יכולים להופיע קשיים נוספים בתפיסה ובעיבוד החזותי או הפונולוגי, קשיים בזיכרון החזותי והשמיעתי, קשיים בשפה, הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות ופעילות אינטנסיבית, רגישות יתר של החושים, קשיים בתפקוד המוטורי והסנסומוטורי (הנלווים לאוטיזם), ליקויים בהתמצאות בזמן ובמרחב ועוד.

לקויות למידה נפוצות

נהוג לחלק את לקויות הלמידה לשלוש קבוצות:

  • דיסלקציה – לקויות קריאה המתבטאות בקושי לרכוש יכולת קריאה, הבנת הנקרא וכן קושי ביכולת לקרוא טקסטים ארוכים ולהבינם. איחור בהתפתחות הדיבור ורכישת שפה יכולים בחלק מן המקרים להצביע על התפתחות דיסלקציה.
  • דיסגרפיה – לקות זו מאפיינת בין היתר ילדים הסובלים מאוטיזם. מדובר בלקות בכתיבה המתבטאות ביכולת מוטורית. הפעלת לחץ חזק או חלש מדי על כלי הכתיבה, כתיבה איטית מאוד, שגיאות כתיב רבות, ניסוח משפטים באופן שגוי, שימוש בתשובות קצרות מדי, הימנעות מכתיבה ורמת תוכן נמוכה לעומת היכולת הורבלית הגבוהה.  גם קשיים במוטוריקה העדינה, קושי בהבחנה בין הצלילים של השפה, קשיים בתפיסה החזותית, קושי בתיאום בין קשר עין- יד, יכולים ברוב המקרים להתריע על התפתחות דיסגרפיה.
  • דיסקלקוליה – לקויות בחשבון המתבטאות בקושי להבין פעולות חשבון, לבצע פעולות חשבון, להבחין כמותית בין מושגים כמותיים, הבנה של רצף וקושי ביכולת הבנת השפה המתמטית. ניתן למצוא קשיים אלו כבר מגיל צעיר.

לכל אלו נוסף ההיבט הרגשי וההתנהגותי שנוצר בעקבות ליקויי למידה אלו. על פי מחקרים נמצא כי ליקויי למידה מהווים כיום כ- 10% מכלל האוכלוסייה. 20% מהם זקוקים למסגרת חינוך מיוחדת, כל השאר משתלבים במסגרת החינוך הרגילה בעזרת כלים ומיומנויות שניתן ללמדם, התאמות והקלות, שיעורי תגבור ועזר בכדי להגביר את הסיכוי של ילדים אלו להצליח בלימודים ובחברה. אבחון מוקדם של ליקויי למידה הינו קריטי לסיכויי הילד להתמודד עם הקשיים ולהגיע לחוויות הצלחה בלימודים ובחברה.

נהוג להגיד כי הבסיס להופעת ליקויי למידה הוא נוירולוגי. רבים משייכים זאת לגורמים תורשתיים ולקשיים שהופיעו בזמן ההיריון, הלידה או הינקות, אך ברוב המקרים לא ברורה הסיבה להופעת הלקות.

התמודדות עם ליקויי למידה

אהבה, תמיכה והדרכה במשך כל שלבי ההתפתחות חשובים מאוד לילד המתמודד עם לקויות למידה. חשוב לזכור כי מרבי ליקויי למידה הינם בעלי אינטליגנציה גבוהה ובעלי סיכוי גבוה ללמוד באוניברסיטאות, לכן חשוב לזהות את התחום בו הילד חזק, למצוא את הכישרון שלו ולפתח זאת, לעודד את מאמציו בתחומי העניין שלו ובתחומי הלימוד, להתייעץ ולהיעזר באדם מקצועי ולהבין את תחומי הלקות הספציפיים של הילד.

כמו כן, מומלץ להסביר לילד במילים שלו את הלקות שלו והשלכותיה, לעזור לו לקשור חיים חברתיים, לשתף את בית הספר, לדאוג שיקבל את ההתאמות המגיעות לו על פי האבחון שנעשה לו ולא להכביד על הילד בלחצים מיותרים – הקשר עם הילד חשוב יותר מהשלמת כל שיעורי הבית. לחדש מצברים וכוחות בכל פעם מחדש מפני שגידול ילד עם ליקויי למידה יכול להיות קשה נפשית. רצוי להיתמך על ידי קבוצות הורים לילדים בעלי לקויות שחווים את הקשיים שאתם חווים ועוד.

עוד על התמודדות עם ליקויי למידה.

אוטיזם אונליין