ניסוי קליני חדש מוכיח ששיטת ריפוי המתמקדת במיומנויות התקשורת של ההורים עם ילדיהם, נושאת הטבות לטווח הארוך, לילדים צעירים הסובלים מאוטיזם.
חוקרים מבריטניה מצאו שילדים בגיל הרך שהשתתפו בתכנית, הפגינו תסמיני אוטיזם פחות חמורים בתקופה של שש שנים מאוחר יותר, בהשוואה לילדם שקיבלו את שירותי האוטיזם הסטנדרטים הזמינים.
זהו המחקר הראשון שהראה כיצד ניתן להשיג הטבות לטווח הארוך מתכנית טיפול באוטיזם לגיל הרך. מומחים שלא היו מעורבים במחקר, שאבו עידוד מהממצאים. המחקר פורסם באוקטובר 2016 במהדורה המקוונת של כתב העת The Lancet.
תכנית טפול "בעצמה נמוכה"
בתכנית הטיפול החדשה, הורים השתתפו ב-18 מפגשים עם מטפל, במשך שנה, ולאחר מכן תרגלו את השיטה בבית. מחקר חשוב זה הוכיח שכשהטיפול עובר לשליטת ההורים, ניתן להשתמש בו ביעילות בקרב אוכלוסיות דלות במשאבים, בהם ניתן למצוא מעט אנשי מקצוע מיומנים.
התכנית, הנקראת PACT, ניסיון תקשורת אוטיזם בגיל הרך, מתמקדת בהורים ובילדים, בגישת "תקשורת חברתית". ההורים צולמו במהלך מגעים שונים עם ילדיהם, ואז צפו בסרטונים בהדרכת מטפל. הם למדו לפרש טוב יותר את סגנון התקשורת הייחודי של ילדיהם, ולמדו כיצד להגיב בהתאם.
משימות תקשורת בין הורים לילדים אוטיסטים
כדי ליישם את התכנית בפועל, ההורים התבקשו להוביל "משימות מובנות" בבית במשך חצי שעה מדי יום. זוהי גישה הגיונית ומציאותית ביותר, והתכנית כוללת עקרונות זהים הזמינים ב"עולם האמיתי". התכנית נוטה לשתף מספר היבטים משותפים, כגון טיפול בבית, אותו יכולים ההורים ליישם, תוך התמקדות בתמיכה בהורים המתקשרים עם ילדיהם באופן חברתי יותר.
הממצאים החדשים מצטרפים לעדויות לפיהן גישות אלו יכולות לסייע לילדים ולהורים. זוהי אינה גישה "אינטואיטיבית" לפיה ההורים מנחשים כיצד לתקשר עם ילד הסובל מאוטיזם. בגישה זו, ההורים לומדים כצד לשחק עם ילדיהם, תוך השגת חוויות מהנות יעילות לכולם.
מאפייני תקשורת בילדים אוטיסטים
חומרת תסמיני אוטיזם משתנה באופן נרחב מילד אחד למשנהו. חלק מהילדים סובלים מבעיות תקשורת חברתיות קלות, בעוד שאחרים מדברים מעט ומתמקדים במספר מצומצם של התנהגויות חוזרות.
מחקר PACT עקב אחר 152 ילדים בגילאי שנתיים עד ארבע בבריטניה, שחוו בעיות תקשורת חברתית רציניות יחסית והתנהגויות חוזרות. הילדים קיבלו בממוצע ציונים בדרגה שמונה בסולם סטנדרטי של אחד עד עשר, כשעשר מסמל את התופעות החמורות ביותר.
מעקב אחר ממצאי המחקר
החוקרים, בראשות יונתן גרין מאוניברסיטת מנצ'סטר, חילקו את הילדים לקבוצות משנה במשך שנה, כשקבוצה אחת קיבלה את תכנית PACT והקבוצה השנייה קיבלה את שירותי הטיפול הרגילים הזמינים לאוטיזם. בתקופה של שש שנים לאחר מכן, החוקרים הצליחו לבדוק שוב שמונים אחוזים מהילדים.
החוקרים מצאו שבהשוואה לילדים שקיבלו שירותי טיפול רגילים לאוטיזם, הילדים בקבוצת תכנית PACT נטו לסבול פחות מתסמינים חמורים, בשיעורים של 46% לעומת 63% בקבוצה שקיבלה את הטיפול הרגיל.
ולמרות שהתכנית התמקדה בתקשורת חברתית, היא הובילה בממוצע גם להפחתת התנהגויות מגבילות וחוזרות של הילדים. אלו הם ממצאים מעניינים, לפיהם שיפור התנהגות ההורים מצביעה על יתרונות לתקשורת בטוחה עם הילד.
מסר המחקר
המסר אותו מבקשים החוקרים להעביר הוא שהורים צריכים להיות קשובים ביותר לניסיונות התקשורת של ילדיהם, ולנסות ליצור את הצורך של הילד לתקשר ולצפות לאינדיקציה כלשהי לגבי התקשורת שלו.
לדוגמא, הילד עשוי להוביל את ההורה אל דלת המקרר ולבקש משקה חלב. במקרה זה, ההורה יכול להכיר בכך שהילד מנסה לתקשר ולהגיד לו "אה, אני רואה שאתה רוצה קצת חלב". לאחר מכן יש לנסות לגרום לילד לתקשר באופן משוכל יותר ולשאול אותו "האם אתה יכול לומר חלב?"
כמובן שממצאי המחקר מדווחים על מספרים ממוצעים, ולא כל ילד מקבל את אותם יתרונות מהתכנית, או במילים אחרות, חלק מהילדים יגיבו טוב יותר מאחרים לשיטה החדשה.