לפני מספר שנים פורסם מחקר מכובד, שהצביע על נקודה מפתיעה כגורם אפשרי לאוטיזם.
המחקר גילה שבאוכלוסיית עכברים, חסרונם של חיידקי מעיים הביא להתנהגויות הדומות לפחות באופן חלקי להתנהגויות המאפיינות אוטיזם בבני אדם. האם יש בכך כדי ללמד כי היעדר חיידקי מעיים עלול להוות גורם לאוטיזם?
חיידקי המעיים שלנו
במעי של כל בני האדם ניתן למצוא מינים שונים של חיידקים. למעשה, במעיים נמצא הריכוז הגבוה ביותר של חיידקים בגוף האדם, כאשר רבים מהם נחשבים לחיוניים לבריאות ולתפקוד תקין.
לא אחת עלו סברות כי חיידקי המעיים קשורים גם להופעתן של מחלות ותסמונות מגוונות.
בעקבות מספר מחקרים שמצאו כי אצל אחוז משמעותי מהילדים המאובחנים עם אוטיזם סובלים במקביל מבעיות מעיים, הועלתה השערה לפיה חיידקי המעיים עלולים להיות קשורים לאוטיזם.
על מנת לבדוק את קיומו של קשר אפשרי הוחלט לבנות ניסוי מדעי מבוקר, שיבדוק את הדברים, בעכברים.
כדי לבדוק האם חיידקי מעיים יכולים אכן להיות סיבה לאוטיזם לקחו החוקרים כמה עשרות נקבות של עכברים וספקו להן תזונה עתירת שומן.
מטרת התזונה הזאת היתה להשפיע על חיידקי המעיים בקרב הגורים העתידיים ואכן, לאחר שהומלטו הגורים ולאחר כמה שינויים נוספים בתזונה, שנועדו להשפיע על אוכלוסיית חיידקי המעיים, גילו החוקרים תופעה מעניינת.
בקרב העכברים הצעירים נצפו התנהגויות חוזרות המשקפות לקות חברתית משמעותית. החוקרים ציינו במפורש כי כל העברים שאוכלוסיית חיידקי המעיים שלהם לא היתה תקינה הפגינו התנהגות לקויה מבחינה חברתית.
בכך, ניתן להסיק שאין מדובר בממצא מקרי או מזדמן.
עד כמה שהקשר בין היעדרם של חיידקי מעיים מסוימים לבין אוטיזם נשמע מעניין, סיפקו החוקרים תובנות נוספות, חשובות לא פחות.
לאחר שהחוקרים זיהו שלמעשה זן מסוים של חיידק מעיים נפקד בקרב אותם העכברים שהפגינו התנהגויות חברתיות לקויות, הוחלט לספק להם את החיידק הזה.
העכברים קיבלו מי שתיה מועשרים באותו חיידק חיוני (פעולה הדומה למתן תוספי פרוביוטיקה) והתוצאות היו מאלפות.
אותם העכברים שכעת אוכלוסיית חיידקי המעיים שלהם הפכה לנורמטיבית שינו את התנהגותם באופן ראוי לציון.
ההתנהגות שלהם עברה שינוי ממהיר ורבות מההתנהגויות החברתיות שלהם הפכו להיות רגילות, כפי שניתן לצפות באוכלוסיית עכברים רגילה ובתיקון להתנהגות החריגה מבחינה חברתית, בה לקו קודם לאיזון חמת חיידקי המעיים.
החוקרים שניהלו את המחקר הדגישו כי הפיזיולוגיה של העכברים שונה, כמובן, מזו האנושית וגם השפעת חיידקי המעיים איננה זהה בקרב עכברים ובני אדם.
יחד עם זאת ציינו כי הסימנים המעידים על קשר בין התנהגות חברתית שונה בשל היעדר חיידקי מעיים בעכברים יכולים להיות רלוונטיים גם עבור בני אדם.
החוקרים ציינו כי יש צורך להמשיך לאסוף עדויות מבוססות במחקרים קליניים נוספים שיבדקו את חיידקי המעיים, כאשר העובדה שניתן היה להביא לשיפור מצבם של העכברים באמצעות פעולה פשוטה כמו מתן החיידק החסר באמצעות מי השתייה ראויה גם היא לבדיקה ואפשר בהחלט למצוא במחקר היבטים מעודדים לעתיד לבוא.
קריאה נוספת: מיקרוביום המעי ואוטיזם