במהלך השנים הועלו השערות שונות לגבי הסיבה שיכולה להוביל לאוטיזם. עד כה, טרם דווח על מחקר שיכול להוכיח באופן מספק האם האוטיזם הוא תוצאה של סיבוכים בתקופת ההיריון, האם מדובר בתגובה לזיהום חיידקי או וירלי בינקות או שאולי מדובר בפגם גנטי כלשהו, שמוביל ללקות.
לאחרונה, דווח על מחקר מעניין, שמצא ראיות לסיבה מפתיעה שיכולה להיות גורם משמעותי לאוטיזם. מה שהמחקר גילה הוא שבאוכלוסייה עכברים, חסרונם של חיידקי מעיים הביא להתנהגויות הדומות לפחות באופן חלקי להתנהגויות של בעלי אוטיזם אנושיים. האם יש בכך כדי ללמד שהעדר חיידקי מעיים הוא אכן הגורם לאוטיזם בבני אדם?
חיידקים חיוניים במעיים
במעי ניתן למצוא מינים שונים של חיידקים. למעשה, במעיים נמצא הריכוז הגבוה ביותר של חיידקים בגוף האדם, כאשר רבים מהם נחשבים לחיוניים לבריאות. אך לא רק לשיפור תהליך העיכול חיוניים חיידקים אלה, כך סבורים לא מעט חוקרים, ובהחלט ייתכן שיש לכך קשר גם למחלות או לתסמונות לא מעטות.
כאשר חוקרים גילו שאחוז הלוקים באוטיזם אשר סובלים במקביל מבעיות מעיים שונות גבוה למדי, הועלתה השערה שאולי אין זה ממצא רגיל. ההשערה שהועלתה הייתה שאולי יש לכך קשר משמעותי ואולי אף יסודי לסיכוי של אדם זה או אחר ללקות באוטיזם או בתסמונת כלשהי שעל הרצף האוטיסטי. על מנת לבדוק את קיומו של קשר אפשרי הוחלט לבנות ניסוי מדעי מבוקר, שיבדוק את הדברים, בשלב זה – בעכברים.
עכברים ולקויות חברתיות
כדי לבדוק האם חיידקי מעיים יכולים אכן להיות סיבה לאוטיזם לקחו החוקרים כמה עשרות נקבות של עכברים וספקו להן תזונה עתירת שומן. מטרת התזונה הזאת הייתה להשפיע על חיידקי המעיים, אך לא בקרב העכברים כי אם בקרב הגורים העתידיים.
ואכן, לאחר שהומלטו הגורים ולאחר כמה שינויים נוספים בתזונה שנועדו להשפיע על אוכלוסיית חיידקי המעיים גילו התצפיות תופעה מעניינת. בקרב העכברים הצעירים נצפו התנהגויות לקויות מן הבחינה החברתית.
מכיוון שזהו מרכיב משמעותי ביותר בתסמונות שעל הקשת האוטיסטית, יש לממצא הזה משמעות אפשרית רבה ביותר. ראוי לציין שהממצאים היו אחידים – כלומר שכל העברים שאוכלוסיית חיידקי המעיים שלהם לא הייתה תקינה הפגינו התנהגות לקויה מבחינה חברתית. בכך, ניתן להסיק שאין מדובר בממצא מקרי או מזדמן.
פרוביוטיקה לעכברים
עד כמה שהקשר בין היעדרם של חיידקי מעיים מסוימים לבין אוטיזם נשמע מעניין, סיפקו החוקרים תובנות נוספות, חשובות לא פחות. לאחר שהחוקרים זיהו שלמעשה זן מסוים של חיידק מעיים נפקד בקרב אותם העכברים שהפגינו התנהגויות חברתיות לקויות, הוחלט לספק להם את החיידק הזה.
העכברים קיבלו מי שתיה מועשרים באותו חיידק חיוני (פעולה הדומה למתן תוספי פרוביוטיקה) והתוצאות היו מאלפות. אותם העכברים שכעת אוכלוסיית חיידקי המעיים שלהם הפכה לנורמטיבית שינו את התנהגותם באופן ראוי לציון. ההתנהגות שלהם עברה שינוי משמעותי ורבות מההתנהגויות החברתיות שלהם הפכו להיות רגילות, כפי שניתן לצפות באוכלוסיית עכברים רגילה.
אופטימיות זהירה לעתיד
הפיזיולוגיה של העכברים שונה, כמובן, מזו האנושית וגם השפעת חיידקי המעיים איננה זהה אצלם לזו שבבני אדם. יחד עם זאת, הסימנים המעידים על קשר בין התנהגות חברתית שונה בשל היעדר חיידקי מעיים בעכברים יכולים להיות רלוונטיים גם בבני אדם.
בשלב זה, יש צורך להמשיך לאסוף עדויות מבוססות במחקרים קליניים. העובדה שניתן היה להביא לשיפור מצבם של העכברים באמצעות פעולה פשוטה כל כך כמו מתן החיידק החסר באמצעות מי השתייה ראויה גם היא לבדיקה ואפשר בהחלט למצוא במחקר היבטים מעודדים לעתיד לבוא.